משתמש:אריקל/האדמו"ר מקוצק

הרחבת הערך מנחם מנדל מקוצק למאסיבי ומקיף:

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק (תקמ"ז 1787 - כ"א בשבט תרי"ט 1859), כונה "הקוצקר" (הקוצקער), מייסד חסידות קוצק.

תולדות חייו

נעוריו

נולד בגוּרַי (מחוז לובלין) אשר בפולין לרב יהודה לייבוש מורגנשטרן (שהיה מתנגד); ובכך היא צאצא של הרב דוד הלפרין והרב יהושע (מחבר הספר "מגיני שלמה"). בצעירותו נשלח לזאמושץ, לישיבתו של הרב יוסף הוכגלרנטר (מחבר ספר "משנת חכמים"). בהמשך בעקבות חוק ממשלתי, המחייב לימודים כללים על מנת לשאת אישה, למד מנחם מנדל בלמברג במשך שישה חודשים מקצועות אלו. בגיל עשרים (תקס"ז) התחתן עם גליקל ביתו אייזק, אחד מנכבדי טומושוב; חותנו הבטיח למנחם מנדל מזונות לכל ימי חייו, והאחרון עבר להתגורר בטומושוב.

בחרותו

לאחר נישואיו מנחם מנדל שעה להזמנה להגיע ללובלין והוא הצטרף לתלמידי החוזה מלובלין. למרות התנגדות אביו וניסיונות למנוע את מעשי מנחם מנדל, הוא סירב להענות לבקשותיו. לאחר פרישת היהודי הקדוש והקמת חסידות פשיסחה הצטרף אליהם מנחם מנדל; כשהוא נחשב לאחד מחשובי התלמידים. לאחר פטירת היהודי הקדוש, ממשיך מנחם מנדל ללמוד אצל ממלא-מקומו רבי שמחה בונים מפשיסחה, והפך להיות גדול תלמידיו.

כמנהיג

לאחר מות רבי שמחה בונים (1827), חל פיצול בין התלמידים, כשהשמרנים בניהם הכתירו את בנו של הרב שמחה בונים, הרב אברהם משה מפשיסחא כמנהיג. קבוצה אחרת הכתירה את מנחם מנדל כאדמו"ר, בהיותו בן ארבעים שנה. את עדתו החל להנהיג בעיירה טומשוב, כשגדול תלמידיו הוא הרב יצחק מאיר מגור. בתקופה זו היה נתון לקשיים כלכלים עצומים, וקהל חסידיו נותר מצומצם. בעקבות התנגדות שהגיעה כלפי קבוצה זו, בשנת תקפ"ט, עזב מנחם מנדל וחסידיו את טומושוב ועבר לקוצק (עיירה ליד ורשה). בקוצק החלה תקופת הפריחה של החסידות, כאשר החסידות ומנחם מנדל התפרסמו ברחבי פולין. הפרסום הוביל לגל של חסידים (כגון הרב לייבלה איגר, נכדו של רבי עקיבא איגר ועוד).

שנות הסתגרותו

נסיבות הסתגרותו של הקוצקר מוטלת בערפל וניתן רק לקבוע שאת עשרים השנים האחרונות לחייו (ולמעשה את רוב שנותיו כאדמו"ר) העביר הרבי מקוצק כשהוא מתבודד בחדרו הסגור וממאן לראות את חסידיו, כאשר רוב התקשורת שלו עם העולם החיצון התרחשה דרך נקב בדלת (את האוכל, צלחת מרק בערב, העבירה לו נכדתו בדרך-כלל). בחג הפסח האחרון לפני מותו יצא מחדרו אל שולחן ליל הסדר והצהיר בשמחה גדולה "שבפסח לשנה הבאה לא אשב כאן". ואכן הוא נפטר בכ"ב בשבט תרי"ט (27 בינואר 1859) בהיותו בן 72. לרוב מייחסים את אמרתו: "בעצם אין המיתה ולא כלום. רק כמו שהולכים מחדר אל חדר ובוחרים בחדר היותר יפה", למילותיו האחרונות.

דרכו החינוכית

את דרכו של הרב מנחם מנדל ניתן לאפיין במספר קטגוריות מרכזיות:

• קיצוניות

תפיסתו הייתה רדיקלית, טוטאלית וקיצונית. הוא שנא את הבינוניות כאימרתו "רק סוסים הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות", ותבע מחסידיו לבקש את האמת באופן חסר פשרות, אף מתוך התנגשות עם החברה הסובבת. כך גם טען שאין לו צורך בתלמידים בינונים רבים, אלא "רצוני במאתיים חסידים שיהיה כל אחד מהם בדרגתו של הבעש"ט".

• התרחקות מחומריות

החיים בקוצק התנהלו בשיתופיות כבמעין קומונה ובעוני רב מתוך עיקרון.

• לימוד תורה אינטנסיבי

בהקמת החסידות הרב מנחם מנדל הדגיש את לימוד התלמוד ודרכי ההלכה, והעביר שיעורים שונים; הרב יצחק מאיר מעיד ששיחה אחת של הרב מנחם מנדל, נמשכה יותר מעשר שעות.

• נוקשות וביקורתיות

הרבי מקוצק עצמו הטיל מרה בתלמידיו ולא היסס לבקר את עצמו ואת האחרים באופן נוקב וחריף. הוא קבע רף גובה של תלמיד חכם בתורה כדי ללמוד בקוצק, מיעט להיפגש עם חסידיו עוד לפני תקופת התבודדות ולעג באופן ישיר לציפיותיהם שיהיה אדמו"ר ככל האדמו"רים (עושה ניסים וכו').

התנגדות

כצפוי עורר גישתו כעס הן בקרב המתנגדים והן בקרב החסידות הממוסדת יותר (וגם התעניינות שנגמרה באכזבה מטעם קבוצות משכילים שציפו, לנוכח ההתנגדות אליו, לאפיקורס חדש).

חסידות קוצק

בתקופת השיא כללה חסידות קוצק כמה אלפי חסידים שמתוכם נשארו רק כמה עשרות לפני מותו.

כתביו

ע"פ המקובל בתנועת החסידות לפני מותו ציווה רבי מנחם מנדל מקוצק מתלמידו רבי יצחק מאיר אלתר מגור לשרוף את כל כתביו, והדבר היחיד ששרד בכתב ידו הוא מכתב קצר ולא משמעותי. את אמרותיו המפורסמות ליקטו תלמידיו בספרים שונים. אולם ישנה מחלוקת בין חוקרים וחסידים האם בכלל נכתב ספר על ידו. לפי גירסה אחת החזיק הרבי מקוצק בדעה שלפיה רוב הלומדים עוסקים בש"ס רוב זמנם, וקוראים בספרים אחרים רק עם לכתם לישון, וספר לשינה לא היה ברצונו לכתוב. הגישה השנייה טוענת כי רבי מנחם מנדל כתב במהלך שנים ספר בשם "ספר האדם" (שלא הכיל אלא דף אחד ובו תפיסתו הרוחנית המיוחדת) שנשרף במצוותו. לפני מותו אמר: "ערב אני לכל מי שיעסוק בתורה".

מורשתו

מעריצים רבים (כגון הרב שילה רפאל).

מתלמידיו

• רבי יצחק מאיר אלתר בעל ספר "חידושי הרי"ם" ומייסד חסידות גור.
• חתנו - רבי אברהם בורנשטיין בעל ספר "אבני נזר" ומייסד חסידות סוכטשוב.
• רבי מרדכי יוסף לינער - הרבי מאיז'ביצה
• ידוע שהיה קשר הדוק בין אדמו"ר "הצמח צדק" (רבי מנחם מנדל) מליובאוויטש (חב"ד) לרבי מקוצק (שנקראו שניהם באותו שם ובאותו כינוי - מנחם מנדל)
• רבי חנוך העניך מאלכסנדר
• בנו רבי דוד מורגנשטיין שהמשיך את כהונת אביו בקוצק.
• רבי אבא מטשכנוב- שוחט וגבאי צדקה, מתלמידיו של הרב מנחם מנדל מקוצק והרב אברהם לנדא מטשכנוב (1784-1875) -ראה כח-. לאחר מות הרב מנחם מנדל מקוצק, נסע אל הרב יצחק מאיר מגור; ובשנת תרכ"ו הפך לחסיד טשכנוב. עיקר פרסומו הוא בקרב חסידי גור.

לקריאה נוספת

• עמוד האמת הספר הרשמי של תורת הרבי מקוצק
• איש בחדר סגור, לבו שבור, ובחוץ יורדת אפלה. בעריכת פנחס שדה
• אין שלם מלב שבור בעריכת שמחה רז
• אמת מקוצק תצמח
• אוהל תורה
• אמת ואמונה - קוצק
• שיח שרפי קודש
• סנה בוער בקוצק, מאיר אוריין
• כוכב השחר
• להבות קודש

קישורים

• אמרות הקוצקער
• ביוגרפיה מאת מאיר אוריין
• 'איש בחדר סגור' מאת פנחס שדה

[[en:Menachem Mendel of Kotzk]]