משתמש:אתאת/מבחני השג בין לאומיים

מבחני הישג בינלאומיים הם מבחנים המאפשרים השוואה בין הישגיו של התלמיד בתחומי דעת מרכזיים. ניתן לראות השתתפות של מדינות רבות. המבחנים מובילים לנטייה של מדינות רבות להעריך את איכות מערכת החינוך לפי המיקום היחסי של תלמידיהן בדירוג ההישגים הבין-לאומיים. זהו תהליך מורכב הכולל שלבים רבים. חומרי המחקר מותאמים לכל מדינה ומועברים למדגם עבור התלמידים. במבחנים אלו ניתן לראות גם את הקשר שבין ההישגים לבין גורמים שונים כמו: עמדותיו של התלמיד כלפי בית הספר ועמדותיו של התלמיד כלפי הלמידה. כמו כן מבחנים אלו בוחנים את ההשפעות החברתיות, הכלכליות והתרבותיות של המדינה בה נערך המחקר על ההישגים. בארגון הבינלאומי מנתחים את התוצאות לצורך השוואות בין לאומיות. תוצאות מבחנים אלו מאפשרות להשוות בין מגזרים ותת קבוצות הן באוכלוסיית המדינה והן במדינות אחרות. פיתוח מבחני ההשיג נעשה בידי מומחים מכל העולם בתחומי התוכן שהמבחן עוסק בהם. אנשי הארגונים אשר אחראיים על פיקוח המחקרים מעסיקים אנשים המובילים בתחום הערכה ומדידה חינוכית. למבחני ההישג ישנם שאלונים אשר נבנים בהקפדה רבה ובעלי מהימנות ותוקף גבוהים.

רקע צמיחת המבחנים

יותר מ 70 מדינות השתתפו לפחות במבחן אחד שהתבצע. בעשורים האחרונים הנערכו עשרות מבחנים בינלאומיים בעלי הקיף רחב במערכת החינוך ובעתיד הקרוב מתוכננים עוד. קיימים ארגונים בינלאומיים המציגים את המטרות החינוכיות שלהם במסגרת של צמיחה כלכלית בעולם הגלובלי. הארגונים בינלאומיים רבים הם בעלי השקפת עולם חינוכית הפועלים לפי הסטנדרטים של מערכות חינוך בעולם באמצעות הסקרים הבינלאומיים. בעקבות זה מערכות החינוך מתאימות את תוכניות הלימודים שלהן לדרישותיהם של המבחנים הבינלאומיים. בשנות השמונים של המאה ה-20 מדינות רבות החלו לאמץ מדיניות שבה אין המדינה מתערבת בחוקי השוק, הפוליטיקה, הכלכלה והחינוך תלויים זה בזה. וכך מקדמת תפיסה תועלתנית וחותרת להפיכת מערכת החינוך הלאומית לתחרותית בזירה הגלובלית, שמשמעותה שעבוד מטרות החינוך לצורכי השוק ולהכנת תלמידים לתחרות בשוק העבודה. תהליך זה התבטא בהצבת ידעים כמו: יעילות, אחריותיות, סטנדרטים ותועלתנות תוך הכללת ציונים. מנהיגים פוליטיים ונציגי תאגידים לוחצים על מערכת החינוך להעלאת ההישגים הלימודיים בתחומים המכשירים לייצור ידע הטוענים שהידע נתפס כמשאב שאפשר להמירו בערכים כלכליים, ההשכלה נתפסת כהון וכהשקעה, והחינוך כמוצר. התגברות עולמית של הגירה ממדינה למדינה, תהליך המאפיין את הגלובליזציה, היה אחד הגורמים המאיצים להכנסת סטנדרטים ומבחנים בינלאומיים. עוד מאפיין של הגלובליזציה שתרם לסטנדרטיזציה הוא הטכנולוגיות שהפכו את העולם לכפר גלובלי אחד. ככל שהתפתחו תהליכי הגלובליזציה, כך עלתה הדרישה לקביעת סטנדרטים לאיכות התהליך ואיכות המוצרים במערכת החינוך. אנשי החינוך טענו כי יש ללמד את התלמידים בעידן הגלובלי על פי תוכנית הכוללת תכנים ומיומנויות. מבחינת התוכנים: על גופי החינוך להכין את התלמידים לעולם הגלובלי. וללמד אותם- קריאה שוטפת, טבע, מתמטיקה ועוד. מבחינת מיומנויות: ע"פ האיחוד האירופי ישנם מיומנויות החשובות ביותר ללמידה עבור התלמידים בבתי הספר- מיומנויות המלמדות תקשורת בין אישית עבודת צוות, אחריות אישית, פתרון בעיות, כתיבה, אינטליגנציה תוך-אישית ומיומנויות מתמטיות. לשם כך הוצעה תוכנית גלובלית הכוללת שלושה שלבים:

1.צמצום מספר המקצועות (ליבה) – אחד מדעי, אחד היסטורי, אחד אמנותי והבעה בשפה.

2 .הבנת דיסציפלינה – התמקדות ברעיונות המרכזיים ובחינתם מכמה היבטים.

3. עבודה בצוותים בין-תחומיים הדורשת פיתוח אינטליגנציה בין-אישית והבנה רב- תרבותית.

סוגי מבחנים ומטרותיהם

קיימים סוגים שונים של מבחנים בינלאומיים. בישראל יש מספר רב של מבחנים שבהן היא השתתפה.

1. מבחני TIMS (Trends in International Mathematics and Science

Study). 2. מבחני PIRLS ( Progress in International Reading Literacy Study)

3. מחקרי hbsc העוסקים בבריאות וברווחה נפשית (Health Behaviour in School-aged Children)

4. מבחני )(PISA (Programme for International Student Assessment

5. מחקר בלימודי אזרחות

Study Education Civic IEA:) 6. מחקר SITES Second International Technology in Education Study)) מבחנים אלו היו קשורים לתום המתמטיקה, המדעים, הבנת הנקרא, ידע בבריאות הנפש לימודי אזרחות. דרך מבחנים אלו ניתן היה לבדוק את הערכת ההשפעה של תוכניות הלימודים באותו מקצוע, בדיקת מעקב של איכות הלימוד, זיהוי בתי ספר ושיפור של מערכת החינוך, שיפור של תהליך הלימוד, בחינת התלמידים לקראת סיום לימודיהם מבחינת רכישת המיומנויות חיוניות, העמקת תובנות ושיפור שיטות למעקב אחרי השגי התלמיד, הערכת השוואה צמודה של דרכי הוראה וישום שימוש הערכה נתמכת לטווח ארוך.

מבחני הישג ארציים בחינוך בישראל

עוד לפני שנת 1999 ישראל מוגדרת במקומות האחרונים של מבחני ההישג. אין ביחס לממוצע ההישגים של כלל התלמידים, הן ביחס להישגים של התלמידים המצטיינים. לאחרונה בישראל נערכו מבחני פיז"ה לתלמידי החטיבה העליונה, מבחני פירלס ומיצ"ב לתלמידי בתי הספר היסודיים. על פי מבחנים אלו ניתן לראות כי מבחני הישגיים ארציים ובינלאומיים מצביעים על פערים עצומים. על פי תוצאות שלושת המבחנים האלו עלו מסקנות:

1. הישגם של תלמידי ישראל נמוך ביחס לממוצע במדינות מפותחות.

2. קיים פערים בקרב תלמידי ישראל בין המגזר היהודי למגזר הערבי.

3. תלמידים מרקע כלכלי נמוך מרקע כלכלי גבוה הם גדולים היחס למדינות אחרות. מבחני פיזה בדקו את רמת הילדים ב 3 תחומים עבור מדגם של כמה מחברי הארגון. ניתן היה לראות כי ישראל היו רחוקים מאוד ממדינות אחרות וכי ישנו פער בין היהודים לערבים. ואילו במבחני מיצ"ב היה פער בין תלמידים דוברי עברית לבין תלמידים מהמגזר הערבי. אך במבחנים אלו הייתה קיימת התאמה בין תלמידים במעמדות כלכליים שונים. בשנים האחרונות התקיימו שלושה מחקרים שדנו בשאלה האם המיקום של ישראל בסולם ההישגים משקף נתונים אובייקטיבים. בשלושת המחקרים ניתן היה לראות זיקה ברורה בין המשתנים החברתיים- כלכליים מסוימים לבים המיקום של ישראל בטבלת הישגים.

שאלות המתעוררות בעקבות המבחנים

מראשית ימיה יצרה מערכת החינוך בישראל הסללה של התלמידים למעמדות כלכליים-חברתיים שונים. במהלך השנים, כאשר התחוור עומק הפערים בחינוך נקט משרד החינוך אמצעים שונים ל"צמצום פערים" שעיקרם תוכנית תגבור והעדפה מתקנת לבתי ספר בשכונות, עיירות פיתוח ויישובים ערבים. לאור הקשים המתודולוגים שעולים בהשוואת ההישגים של תלמידים שהם תוצרים של מערכות חינוך שונות באיפון שלהן, בדרך פעולתן ובעקרונות המנחים. בעקבות כך עולות שאלות: מדוע הציבור הרחב מייחס חשיבות כה רבה למבחנים הבין-לאומיים, ומדוע מערכות חינוך רבות מוגדרות כמערכות במשבר לנוכח הישג ממוצע של תלמידיהן הממקם אותן במקום לא-מחמיא בסולם ההישגים הבין-לאומי? וכיצד קורה שרבים כל כך, משכילים ושאינם משכילים כאחת, מוכנים להשתמש בקריטריון יחיד – הצלחה במבחנים הבין-לאומיים – ואם לא יחיד אזי מרכזי, להערכת מערכות החינוך במדינתם? ומה ניתן וצריך לעשות כדי שנתוני ההישגים במבחנים הבין-לאומיים ייחשבו לעוד קריטריון?

עוד מיום היוסדה של מערכת החינוך בישראל ניתן היה לראות כי היא מערכת שאינה שוויונית. אי השוויון הראשוני נוצר בין המגזרים של יהודים לערבים, כחלק מההתייחסות של המדינה כי אזרחיה הערביים נכללים "כסוג ב'" אשר מקבלים תנאים נחותים בכל התחומים.

ביקורות

בעקבות מבחנים אלו ניתן היה לראות מספר ביקורות שעלו: המבחנים נועדו כדי לשמש כלי ליצירת תחרות בין מוסדות חינוך דבר זה גרם לניכור של תלמידים ומורים כלפי בית הספר. בנוסף, בעקבות המבחנים נוצרה תוצאה נוספת הגרמה להתעלמות מערכו והידע האישי של התלמיד ואף גם של המורה בדרישה להבטיח את הצלחת תלמידיו בבחינה וצמצום חירותו המקצועית. ההכנות למבחנים אלו גרמו להחלפה והזנחה של למידה עשירה שכללה דיונים, כתיבה עבודות חקר, משחקים לטובת התרגול של המבחנים. מוסדות חינוך רבים השקיעו תקציבים בתכנוני המבחנים, בביצועם ואף באימון המורים. נגרם התעסקות סביב השגת ציונים גבוהים במקום לגלות עניין וסקרנות בחומר הנלמד. ההכנות למבחנים אלו גרמו להעמיד במרכז הצלחה בבחינות בשניים שלוש מקצועות והזנחה של מקצועות אחרים. האוכלוסייה החלשה נפגעה מאימוץ מדיניות חינוך שמבוססת על תחרות שגרמה למיונים של תלמידים, הגברת נשירתם, לתיוגים שליליים ופגיעה בדימויים העצמי. לכן הייתה בקשה להקנות חומר לימודים זהה ואחיד עבור כלל התלמידים במטרה להעלות את רמת הלימודים וליצור שוויון באוכלוסייה.