משתמש:בן נחום/הצעות לתרומות ודיון על חשיבות תרומות ישנות/הצעות לתרומות חדשות לשבוע שהחל ב-7 ביוני 2020
1[עריכת קוד מקור | עריכה]
ידידנו יואב שם תבנית הבהרת חשיבות על הערך (שכתבתי) מי זאת עולה - נשים בתורה על פי הקבלה והחסידות.
עם זאת, מכיוון שהספר עומד באופן מובהק בקריטוריונים לחשיבות - סיגלית בנאי כתבה טור ביקורת ב"הארץ" על הספר שם עמדה על חשיבותו התרבותית הייחודית של הספר, כמדומני שאפשר לעבור לשלב הבא ולדון בחשיבות טקסט שאני מציע להוסיף לערך:
בפסקה "ביקורת על הספר" להוסיף את הטקסט דלהלן:
מבקר הספרות צור ארליך תיאר את חשיבותו התרבותית הייחודית של הספר:
”מערכת ההסמלה הקבלית, וטכניקות דרשניות שהקבלה מאפשרת כגון גלגול הנשמות, או, מכיוון אחר, דרישת האותיות והמילים, מרחיבות עד מאוד את האפשרות להעמיק בחקרן של דמויות מן התורה, ולהטעין אותן במשמעויות... מנוסי מתגלה בספרו הנוכחי כאיש הנכון לארגון ידע זה ולהנחלתו. הוא מגיש לנו עיונים מקיפים, מפתיעים, לכידים ומתקבלים במידה רבה גם על הדעת השכלתנית.”[1]
- ^ צור ארליך, ביקורת על הספר "נשים בתורה על פי הקבלה והחסידות", השילוח, 19, אפריל 2020
- בן נחום - שיחה 12:45, 11 ביוני 2020 (IDT)
- נדמה לי שהערה זו כבר עלתה בפעמים הקודמות: צור ארליך לא "תיאר את חשיבותו התרבותית הייחודית של הספר" - זו פרשנות וניסוח סובייקטיביים שלך. הוא "כתב" על הספר ועל אלמנטים מסויימים בתוכו (בעיקר על משחקי מילים). Dovno - שיחה 13:54, 11 ביוני 2020 (IDT)
- משתמש:Dovno, אז מה דעתך על הניסוח דלהלן:
- מבקר הספרות צור ארליך תיאר אלמנטים בולטים בספר:
”מערכת ההסמלה הקבלית, וטכניקות דרשניות שהקבלה מאפשרת כגון גלגול הנשמות, או, מכיוון אחר, דרישת האותיות והמילים, מרחיבות עד מאוד את האפשרות להעמיק בחקרן של דמויות מן התורה, ולהטעין אותן במשמעויות... מנוסי מתגלה בספרו הנוכחי כאיש הנכון לארגון ידע זה ולהנחלתו. הוא מגיש לנו עיונים מקיפים, מפתיעים, לכידים ומתקבלים במידה רבה גם על הדעת השכלתנית.”[1] - בן נחום - שיחה 14:35, 11 ביוני 2020 (IDT)
- מבקר הספרות צור ארליך תיאר אלמנטים בולטים בספר:
- משתמש:Dovno, אז מה דעתך על הניסוח דלהלן:
- נדמה לי שהערה זו כבר עלתה בפעמים הקודמות: צור ארליך לא "תיאר את חשיבותו התרבותית הייחודית של הספר" - זו פרשנות וניסוח סובייקטיביים שלך. הוא "כתב" על הספר ועל אלמנטים מסויימים בתוכו (בעיקר על משחקי מילים). Dovno - שיחה 13:54, 11 ביוני 2020 (IDT)
- ^ צור ארליך, ביקורת על הספר "נשים בתורה על פי הקבלה והחסידות", השילוח, 19, אפריל 2020
- חלפו שלושה ימים מאז שהצבתי את תבנית החשיבות ולמעט בן חיים אף אחד לא סבור ש"הספר הוא בעל חשיבות תרבותית או ספרותית יוצאת דופן " - וברור שלא. יש מעט מאוד ספרים - אולי אחד או שניים בעשור שיכולים להתהדר בתואר הזה, אבל כל ספר שיש עליו כתבה בהשילוח הופך לדברי בן חיים ליצירת המופת הספרותית של המאה העשרים ואחת. --Yoavd • שיחה 11:51, 14 ביוני 2020 (IDT)
2[עריכת קוד מקור | עריכה]
בערך אלחנן ליב לוינסקי:
בחלק העוסק בכתיבתו ב'השילוח' ההיסטורי - לציין שהוא נחשב "חביב הקוראים"[1]
- ^ צור ארליך, "דור שלם באיש אחד", השילוח, 6, ספטמבר 2017
- משתמש:בן נחום
- לא. פשוט לא!
- אתה עדיין לא מבין מה זה אנציקלופדיה?
- מה זה נחשב? בעיני מי? מישוה עשה סקר? אי אפשר לקחת איזה הערה סובייקטיבית של איזה מישהו במאמר שכוח אל, ולעשות ממנה עובדה אנציקלופדית! eman • שיחה • ♥ 01:43, 16 ביוני 2020 (IDT)
3[עריכת קוד מקור | עריכה]
בערך השילוח (כתב עת):
מבקר הספרות צור ארליך תיאר את 'השילוח' (בתיאור משנת 2017): "הבמה האינטלקטואלית היוקרתית והמרכזית של התרבות העברית והציונית בת הזמן"[1]
- ^ צור ארליך, "דור שלם באיש אחד", השילוח, 6, ספטמבר 2017
מן הראוי ליידע את חברי הצוות כי אותו "מבקר ספרות" - צור ארליך- הוא במקרה גם המשנה לעורך כתב העת "השילוח", ומכאן הספק הקל באשר למידת האויביקטיביות שלו ביחס לעיתון בו הוא משמש כמשנה לעורך. --Yoavd • שיחה 11:53, 14 ביוני 2020 (IDT)
- משתמש:Yoavd, אתה מתבלבל בין השילוח (כתב עת ישראלי) בו אכן צור ארליך עורך משנה, לבין השילוח (כתב עת) - לגביו מוצעת התרומה, שזה עיתון יהודי עתיק שנסגר עשרות שנים לפני שצור ארליך נולד... בן נחום - שיחה 12:48, 14 ביוני 2020 (IDT)
- בדקתי שנית, וראיתי שצור ארליך אכן חתום על המאמר. --Yoavd • שיחה 15:26, 14 ביוני 2020 (IDT)
- התייאשתי מלהסביר ליואב.
אני מקווה ומשוכנע שכל אחד אחד יבין את מה שהסדרתי לעיל- שבניגוד למה שיואב מתעקש, השילוח (כתב עת) - לגביו מוצעת התרומה, זה עיתון יהודי עתיק שנסגר עשרות שנים לפני שצור ארליך נולד, ולא העיתון שצור ארליך עובד בו... בן נחום- (מותר לי להביע את עמדתי כאן?) זו הערה שולית במאמר של ארליך, ודבריו כבר מופיעים בצורה זו או אחרת בערך. אם רוצים לדון ב"שילוח" ההיסטורי, יש מקורות טובים הרבה יותר, אך אם, לעומת זאת, המטרה היא שילוב כתבה ב"שילוח"... שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 22:43, 14 ביוני 2020 (IDT)
- משתמש:שמזן הנכבד,
אני מאוד מעריך אותך ואת דעתך.
כתבת ש"יש מקורות טובים הרבה יותר". תוכל בבקשה להציע כאן מקור אחד טוב יותר, כדי שנוכל להוסיף אותו לערך במקום המקור שהצעתי?
תודה בן נחום - שיחה 10:21, 15 ביוני 2020 (IDT)- כאמור, העמדה שזוהי "הבמה האינטלקטואלית היוקרתית והמרכזית של התרבות העברית והציונית בת הזמן" כבר מופיעה בערך. מקורות טובים יותר לקורות כתב העת ניתן למצוא בספרות המחקרית על אחד העם ושאר ההוגים החשובים שפרסמו בכתב העת. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 12:02, 15 ביוני 2020 (IDT)
- משתמש:שמזן הנכבד,
- (מותר לי להביע את עמדתי כאן?) זו הערה שולית במאמר של ארליך, ודבריו כבר מופיעים בצורה זו או אחרת בערך. אם רוצים לדון ב"שילוח" ההיסטורי, יש מקורות טובים הרבה יותר, אך אם, לעומת זאת, המטרה היא שילוב כתבה ב"שילוח"... שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 22:43, 14 ביוני 2020 (IDT)
- התייאשתי מלהסביר ליואב.
- בדקתי שנית, וראיתי שצור ארליך אכן חתום על המאמר. --Yoavd • שיחה 15:26, 14 ביוני 2020 (IDT)
- משתמש:Yoavd, אתה מתבלבל בין השילוח (כתב עת ישראלי) בו אכן צור ארליך עורך משנה, לבין השילוח (כתב עת) - לגביו מוצעת התרומה, שזה עיתון יהודי עתיק שנסגר עשרות שנים לפני שצור ארליך נולד... בן נחום - שיחה 12:48, 14 ביוני 2020 (IDT)
- אז תיאר. מי זה צור ארליך שצריך להיות האורים והתומיפ של העיתונות העברית? ואפילו שהשילוח הוא זה לא השילוח הז,ה הוא לא אובייקטיביף ולא ממש מתיימר להיות. eman • שיחה • ♥ 01:45, 16 ביוני 2020 (IDT)
4[עריכת קוד מקור | עריכה]
בערך מכללת לוינסקי לחינוך בפסקה "היסטוריה":
בינואר 1911 פרסם מנחם אוסישקין על פתיחת מגבית ל"הקמת סמינר ראשון למורות בארץ ישראל" על שם אלחנן ליב לוינסקי[1]
- ^ צור ארליך, "דור שלם באיש אחד", השילוח, 6, ספטמבר 2017
5[עריכת קוד מקור | עריכה]
בערך אלחנן ליב לוינסקי, בפסקה "השקפותיו":
לוינסקי התייחס בכתביו לקונפליקט שלו בין חיי הרוח לחיי המעשה, כך למשל תיאר במכתב ששלח לאחד העם בערב שבת חזון ה'תרנ"ו: ”בני אדם כמוני – אשר בכל היותי לפעמים "חולי-חולין", בכל זאת מחשבותיי על טהרת הקודש, ולפעמים גם קודשי-קודשים – לא נוכל להרגיש עצמותנו בכל מיני עסקים. כי אם ראשינו במערב: בחנות, בקנטורא… בכל זאת ליבותינו במזרח, ומזה לכל הדואליזמוס בחיינו תוצאות. כל אחד מאתנו – בדידי ודכוותי אדבר – בעל שתי רשויות. האחת חולי-חולין, והשנייה קודש-קודשים. והקודש והחול, אף כי יתערבו אין זיווגם עולה יפה. ואנכי הרגשתי כל חיי את "הקרע" הזה, ורק עתה מרגיש אני בקרבי מעין "שלמוּת" ואחדות הכוחות...” [1]
- ^ אחד העם, "הראשון להספיד את לעווינסקי!", השילוח, 6, ספטמבר 2017
שוב, מן הראוי לכתוב שיוצר הפסקה האמורה הוא שוב המשנה לעורך השילוח - צור ארליך - האם כל הגיג של חברי המערכת ראוי להיקשר לערכי ויקיפדיה? --Yoavd • שיחה 11:57, 14 ביוני 2020 (IDT)
- משתמש:Yoavd, אתה שוב מתבלבל לגמרי... זה ציטוט ממכתב שאלחנן ליב לוינסקי שיגר בשעתו לאחד העם, והמצטט הוא אחד העם בעצמו בהספד שלו על אלחנן ליב לוינסקי.
אתה דוחף לכאן את צור ארליך ללא הצדקה... בן נחום - שיחה 12:50, 14 ביוני 2020 (IDT)
- משתמש:Yoavd, אתה שוב מתבלבל לגמרי... זה ציטוט ממכתב שאלחנן ליב לוינסקי שיגר בשעתו לאחד העם, והמצטט הוא אחד העם בעצמו בהספד שלו על אלחנן ליב לוינסקי.