משתמש:גארפילד/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שיר של אש ושל קרח
A Song of Ice and Fire
עטיפת הספר הראשון בסדרת שיר של אש ושל קרח, משחקי הכס, בעברית בהוצאת 'אופוס'
עטיפת הספר הראשון בסדרת שיר של אש ושל קרח, משחקי הכס, בעברית בהוצאת 'אופוס'
ספרי הסדרה
משחקי הכס (1996)
עימות המלכים (1998)
סופת החרבות (2000)
משתה לעורבים (2005)
ריקוד עם דרקונים (2011)
רוחות החורף (עתידי)
חלום האביב (עתידי)
מידע כללי
מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין
שפת המקור אנגלית
תורגם לשפות כן
סוגה פנטזיה אפית[1][2]
הוצאה
הוצאה בשפת המקור ארצות הבריתארצות הבריתBantam Books
בריטניהבריטניהVoyager (חב' בת של הרפר קולינס)
תאריך הוצאה 1996 - כיום
תאריך הופעה ראשונה 1 ביולי 1996
הוצאה בעברית
הוצאה אופוס
תאריך 1999
תרגום עידית שורר (1), יעל סלע (2, 4),
דוד חנוך (3), צפריר גרוסמן (5)
פרסים
פרס לוקוס (4 זכיות)
פרס גפן (3)

שיר של אש ושל קרחאנגלית:"A Song of Ice and Fire" מוכרת גם בקיצור "ASOIAF" או "ששאוש"ק") היא סדרה של ספרי פנטזיה אפיים מאת הסופר והתסריטאי האמריקאי ג'ורג' ר. ר. מרטין. מרטין התחיל לכתוב את הספר הראשון בסדרה, משחקי הכס, בשנת 1991 בזמן שעבד על פרויקט אחר, ולאחר 5 שנים הספר יצא לאור ב-1996. מרטין, תכנן במקור את הסדרה כטרילוגיה, אולם עם התפתחות תהליך הכתיבה, מרטין הרחיב את העלילה והדמויות ובהתאם שינה את תחזיותיו על מספר הספרים הסופי של הסדרה ל-4, 6[3] ולבסוף 7 ספרים מתוכננים[4]. מרטין פרסם עד כה חמישה מתוך שבעת הספרים המתוכננים. הספר החמישי והאחרון בסדרה נכון לעכשיו, "ריקוד עם דרקונים", יצא לאור בשנת 2011 שש שנים אחרי פרסומו של קודמו "משתה לעורבים". מרטין, אשר מעדכן את מעריציו לגבי התקדמותו בתהליך הכתיבה בבלוג שלו החל מ-2005[5], מעדכן מ-2011 על תהליך הכתיבה של הספר השישי שכותרתו "רוחות החורף"[6]. אחרי ש"רוחות" יצא, מרטין מתכנן לכתוב ספר שביעי בסדרה ששמו העתידי הוא "חלום האביב"[7]. עלילת הסיפור של סדרת "שיר של אש ושל קרח" מתרחשת ביבשות הבדיוניות וסטרוז ואסוס אשר בינן מפריד הים הצר. נקודת המבט של כל פרק בסיפור מוצגת מהפרספקטיבה של דמות שונה. מגוון הדמויות שמציגות פרק מנק' המבט שלהן גדל מתשע דמויות בספר הראשון, לסך של 31 דמויות עד הספר החמישי. הסדרה מציגה שלושה סיפורים עיקריים השזורים זה בזה: מלחמת ירושה בין כמה משפחות אצולה על השליטה בווסטרוז, האיום הגובר והולך של "האחרים" העל טבעיים באזור השממה הצפוני של וסטרוז מעבר לחומה הגדולה, וסיפורה של דאינריז (דאני) טארגאריין, בתו הגולה של המלך שהודח החיה בחשאי באסוס, ומתכננת להשיג מחדש את השליטה על וסטרוז.

ההשראה של מרטין לכתיבה של "שיר של אש ושל קרח" הייתה הסיפור ההיסטורי של מלחמות הירושה בין משפחות האצולה האנגליות בית לנקסטר ובית יורק במאה ה-15 שנודעו בשם "מלחמות השושנים" וסדרת הרומנים ההיסטוריים מאת הסופר הצרפתי מוריס דרואון בשם "המלכים הארורים" שעוקבים אחר מאבקי השליטה במונרכיה הצרפתית במאה ה-14 . [8][9] "שיר של אש ושל קרח" זכתה לשבחים על הצגתם המגוונת של נשים ודת, כמו גם על הריאליזם של הספרים[10]. ריבוי נקודות המבט בספר, מבלבלות את הקורא ולא מניחות לו לדעת מהם סיכויי ההישרדות של הדמויות. מרטין משתמש באמצעי זה של נרטיבים מרובים, כדי להציג את הדמויות שלו באופן מורכב, כך שדמות "רעה" בפרק מסוים, הופכת לכזו שהקורא מזדהה איתה ועם כאבה בפרק הבא. בתוך העולם המעורפל לעתים מוסרית של "שיר של אש ושל קרח", מתעוררות לעתים קרובות שאלות הנוגעות לנאמנות, גאווה, מיניות אנושית, אדיקות ומוסריותה של האלימות.

הספרים נמכרו בלמעלה מ-90 מיליון עותקים ברחבי העולם נכון לאפריל 2019[11], ותורגמו ל-47 שפות נכון לינואר 2017[1] [12]. הספרים הרביעי והחמישי בסדרה הגיעו לראש רשימות רבי המכר של הניו יורק טיימס עם פרסומם[13] [14][15]. בין היצירות הנגזרות הרבות שנוצרו בעולם של "שיר של אש וקרח" ניתן למצוא מספר נובלות מקדימות וספרי היסטוריה בדיוניים, עיבוד קומיקס, משחקי קלפים, משחק לוח ומשחקי וידאו. סדרת הטלוויזיה שנעשתה על פי הספריםם ושודרה במשך 8 עונות בין 2011 ל-2019, זכתה בפרסים רבים לרבות 4 זכיות בפרס האמי לסדרת הדרמה הטובה ביותר (2015, 2016, 2018, 2019)[16] ונתוני צפייה שוברי שיאים[17], אשר תרמו לעלייה בפופולריות של הספרים ועלייה משמעותית בקצב המכירה שלהם [18].

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת העולם הידוע ב"שיר של אש וקרח"
מיקום בתי האצולה הגדולים בווסטרוז

"שיר של אש ושל קרח" מתרחש בעולם בדיוני בו עונות השנה נמשכות שנים ומסתיימות באופן בלתי צפוי. כמעט שלוש מאות שנים לפני אירועי הספר הראשון, שבע הממלכות שביבשת וסטרוז אוחדו תחת שושלת בית טארגאריין, שהיו בעלי עליונות צבאית על שאר הממלכות בזכות שליטתם בדרקונים. הטארגאריינים שלטו במשך שלוש מאות שנים, והמשיכו לאחוז בשלטון גם אחרי שהדרקונים שהיו להם נכחדו. שושלתם הסתיימה בסופו של דבר במרד שהוביל לורד רוברט באראתיאון, בו נהרג אאיריז טארגאריין "המלך המטורף". בתום המרד רוברט נטל לעצמו את הכתר כדי להיהפך למלך שבע הממלכות. בתחילת "משחקי הכס" עברו 15 שנים מהמרד של רוברט, וקיץ בן תשע שנים עומד להגיע לסיומו.

הסיפור העיקרי מתאר את מאבק הכוחות על כס הברזל בין בתי וסטרוז הגדולים בעקבות מותו של המלך רוברט בתחילת "משחקי הכס". יורש העצר של רוברט, בנו הבכור ג'ופרי בן ה-13, מוכרז מיד עם מותו של רוברט כמלך באמצעות אימו, המלכה סרסיי לאניסטר. כאשר לורד אדארד "נד" סטארק, חברו הקרוב ביותר ויד ימינו של רוברט, מגלה שג'ופרי ואחיו הם למעשה צאצאים של גילוי עריות בין סרסי לאחיה התאום סר ג'יימי לאניסטר, אדארד מנסה לבטל את הכרזתו של ג'ופרי כמלך ולהכריז על אחיו של רוברט כיורש החוקי, אך אדארד נבגד ומוצא להורג בגין בגידה שהואשם בה בעודו חף מפשע. בתגובה, אחיו של רוברט, סטאניס ורנלי טוענים שניהם בעלות על כס המלוכה ומתחילים לאסוף צבא ולהיערך למלחמה. במהלך תקופה זו של חוסר יציבות, שתיים משבע ממלכות וסטרוז מנסות להשתחרר משלטון כס הברזל: ממלכת הצפון בהנהגתו של רוב, בנו של אדארד סטארק, הטוענים שהמלך היחיד שהם יקבלו הוא המלך בצפון, וממלכת איי הברזל בהנהגת הלורד ביילון גרייג'וי, שרוצה לשחזר את הריבונות על אזורו ולהשתחרר מעול המלכות. העימות הצבאי בין כל הכוחות נקרא "מלחמת חמשת המלכים" (ג'ופרי, סטאניס, רנלי, רוב, באלון גרייג'וי) ומגיע לשיאו בספר השני "עימות המלכים".

החלק השני של הסיפור מתרחש בצפון הרחוק של וסטרוז, שם קיר קרח בן 8,000 שנה, הנקרא בפשטות "החומה", מגן על שבע הממלכות מפני כל היצורים הפראיים המצויים שם ואגדות מספרות עליהם שהם מתחזקים בזמן החורף. האיום הגדול ביותר שלמענו החומה הוקמה הם יצורים על טבעיים המכונים "ההלכים הלבנים" (או "האחרים"), אולם אלו לא נראו שנים רבות ונחשבים למיתוס. השומרים של החומה, הם חברי אחווה מושבעת בשם משמר הלילה, אשר חבריו נשבעים להצטרף אליו עד יום מותם, ובעשותם כך מוותרים על הזכות לשאת אשה או לעזוב את המשמר. משמר הלילה מגן על החומה מפני חדירתם של ה"פראיים" או שבטים הקוראים לעצמם "עמים חופשיים", שהם קבוצות של אנשים החיים בצד הצפוני של החומה. החומה לא נחשבת לחלק מווסטרוז, ולכן יש לה הנהגה משלה, וכל הממלכות מחוייבות לשלוח לחומה שומרים שיצטרפו למשמר הלילה, בתמורה לכך משמר הלילה נשבע שלא להתערב בעניינים הפנימיים של הממלכות בווסטרוז. במשך השנים, מעמדו של משמר הלילה התדרדר, וממלכות וסטרוז שולחות לשם בעיקר אסירים להם ניתנת האפשרות להמיר את עונש המאסר בשירות לכל החיים בחומה. סיפורו של משמר הלילה מסופר בעיקר מנקודת מבטו של ג'ון סנואו, בנו הממזר של לורד אדארד סטארק[19]. ג'ון ממשיך בדרכו של דודו בנג'ן סטארק ומצטרף למשמר בגיל צעיר, ומטפס במהירות במעלה הדרגות. בסופו של דבר ג'ון הופך למפקד משמר הלילה. בכרך השלישי, סופת החרבות, הסיפור של משמר הלילה מסתבך יותר ויותר עם מלחמת "חמשת המלכים".

החלק השלישי עוקב אחר דאינריז (דאני) טארגאריין, בתו של אאיריז השני, המלך האחרון לבית טארגאריין. דאני ואחיה וייסריז גדלים ביבשת אסוס, ממזרח לווסטרוז מעבר לים הצר. הם מוברחים לשם בתור תינוקות בידי נאמנים למלך אאריז, כדי להציל את חייהם. סיפורה מתחיל עם מכירתה של דאינריז בידי וייסריז לאדון מלחמה חזק בשם חאל דרוגו, במטרה לרתום את כוחו הצבאי של דרוגו ואנשיו כדי להשיב לעצמו בכוח את השליטה בכס הברזל. התוכנית משתבשת, ודאינריז הופכת מכלי בידיו של וייסריז, לשליטה עצמאית, אינטליגנטית ואהובה בידי אנשיה ובעלה. עלייתה לשלטון ועמדת כוח זוכה לחיזוק בזכות הולדתם ההיסטורית של שלושה דרקונים, שבקעו מביצים שניתנו לה כמתנות חתונה, זאת לאחר שדרקונים נכחדו מהעולם. שלושת הדרקונים הופכים במהרה לא רק לסמל של בית טארגאריין המזכירים את תביעתה וזכותה לכס המלוכה בווסטרוז, אלא גם כלי נשק הרסניים שעוזרים לה בכיבוש מפרץ העבדים.

הוצאה לאור ופיתוח הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים בסדרה "שיר של אש ושל קרח" מתפרסמים בשפה האנגלית לראשונה בכריכה קשה, ובהמשך יוצאים מחדש במהדורות כריכה רכה. בבריטניה פירסמה "הארפר וויאג'ר" מהדורות מיוחדות עם שרוול ייעודי[20]. הסדרה תורגמה ל-47 שפות[1][12]. כל סכומי העמודים המפורטים להלן מיועדים למהדורות הראשונות בארה"ב באנגלית. חמשת הספרים הראשונים של הסדרה עובדו לסדרת הטלוויזיה לאורך 6 עונותיה הראשונות, לפי הסדר המתואר בטבלה.

ספר English language.svg המהדורה האנגלית Flag of Israel.svg המהדורה העברית עיבוד טלוויזיוני[21]
שנת הוצאה מס' עמודים פרקים מילים אודיו שנת הוצאה מס' עמודים פרקים תרגום 1 2 3 4 5 6 7 8
1 משחקי הכס A Game of Thrones 1996[22] 704[23] 73 292,727[24] 33 ש' 53 ד' 1999[25] 772[26] 73 עידית שורר[25]
2 עימות המלכים A Clash of Kings 1998[22] 768[27] 70 318,903[28] 37 ש' 17 ד' 2000[29] 896[30][31] 70 יעל סלע-שפירו[32]
3 סופת החרבות A Storm of Swords 2000[22] 992[33] 82 414,604[34] 47 ש' 37 ד' 2002[35] 1,154[35] 82 דוד חנוך[35]
4 משתה לעורבים A Feast for Crows 2005[22] 753[36] 46 295,032[37] 31 ש' 10 ד' 2006[38] 864[39][40] 46 יעל סלע-שפירו[32]
5 ריקוד עם דרקונים A Dance with Dragons 2011[22] 1,056[41] 73 414,788[42] 48 ש' 56 ד' 2012[43] 1,200[44][45] 73 צפריר גרוסמן[44]
6 רוחות החורף The Winds of Winter הספר טרם יצא לאור[46]
7 חלום של אביב A Dream of Spring הספר טרם יצא לאור
סבה"כ - 4,273 344 1,736,054 198 ש' 53 ד' - 4,886 344

שלושת הספרים הראשונים (2000-1991)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משחקי הכס, עימות המלכים, סופת החרבות
טיוטה לספר הראשון בסדרה משחקי הכס והדף הראשון של התסריט למשחקי הכס (סדרת טלוויזיה), מוצגים בהיכל התהילה של המדע הבדיוני, סיאטל, 2014

ג'ורג' ר. ר. מרטין היה כבר סופר פנטזיה ומדע בדיוני ותסריטאי טלוויזיה ידוע לפני שכתב את סדרת ספריו "שיר של אש ושל קרח"[47]. מרטין פרסם את סיפורו הקצר הראשון שלו, "הגיבור" ("The Hero"), בשנת 1971 ואת הרומן הראשון שלו, "גסיסתו של האור" ("Dying of the light"), בשנת 1977[48][49]. עד לאמצע שנות התשעים מרטין זכה בשלושה פרסי הוגו, שני פרסי נבולה ופרסים אחרים על סיפוריו הקצרים[50]. אף על פי שספריו המוקדמים זכו להכרה בקרב קהילת חובבי מדע בדיוני ופנטזיה, קהל הקוראים שלו נותר קטן יחסית, ומרטין לקח עבודות כסופר בהוליווד באמצע שנות השמונים[50]. הוא עבד בעיקר על החידוש לסדרת הטלוויזיה הפופולרית אזור הדמדומים במהלך שנת 1986, ועל סדרת הטלוויזיה "היפה והחיה" שהופקה לשלוש עונות מ-1987 עד ל-1990. במקביל מרטין פיתח גם תסריטים משלו לפיילוטים של סדרות וכתב תסריטים לסרטים עלילתיים באורך מלא. תסכולו של מרטין העמיק מכך שהתסריטים לפיילוטים והסרטים שהוא כתב לא נבחרו[50] וכי מגבלות הפקה בטלוויזיה המסחרית הקשורות לתקציב ואורך פרקים, אילצו אותו להוריד דמויות ולקצץ סצנות קרב[51]. זה דחף את מרטין חזרה לעבר כתיבת ספרים, שם הוא לא היה צריך להתפשר על החזון שלו[50]. בתור ילד מרטין העריץ את עבודתיו של ג'.ר.ר. טולקין, ורצה לכתוב ספר פנטזיה אפית, אם כי לא היו לו רעיונות ספציפיים[52]. כשמרטין היה בין פרויקטים בהוליווד בקיץ 1991, הוא התחיל לכתוב רומן מדע בדיוני חדש בשם "אוולון" ("Avalon"). לאחר שכתב שלושה פרקים, נגלה לו דימוי בהיר של ילד שרואה עריפת ראש של מישהו בשלג ומוצא זאבי בלהות. דימוי שבסופו של דבר יהפוך לפרק הראשון של "משחקי הכס"[53]. מרטין החליט להניח את תחילת "אוולון" בצד, והתחיל לכתוב את הפרק שחזה. הוא סיים את הפרק הזה תוך כמה ימים והיה בטוח שהוא חלק מסיפור ארוך יותר[54]. לאחר מספר פרקים נוספים, מרטין הבין שספרו החדש יהיה סיפור פנטזיה [54] והחל ליצור מפות וגנאלוגיות לעולם בו הסיפור מתרחש[47]. עם זאת, כתיבתו של ספר זה הופסקה למשך כמה שנים כשמרטין חזר להוליווד כדי להפיק את סדרת הטלוויזיה שלו "מעברים" שרשת ABC בחרה והתחילה תהליכי הפקה של פיילוט, למרות שבסופו של דבר הסדרה לא שודרה[51].

"הסצנה הראשונה ... הפרק הראשון של הספר הראשון, הפרק שבו הם מוצאים את הגורים הזאבים ... פשוט הגיעה אלי משום מקום. הייתי ... בעבודה על רומן אחר, ופתאום ראיתי את זה זה לא היה שייך לרומן שכתבתי, אבל זה הגיע אלי בצורה כל כך חיה, שהייתי צריך לשבת ולכתוב את זה, וכשכתבתי זה הוביל לפרק שני, והפרק השני היה הפרק על קייטלין שבו נד בדיוק חזר."

ג'ורג' ר. ר. מרטין, 2014 [55]

בשנת 1994 שלח מרטין לסוכנו, קירבי מקולי,את 13 הפרקים הראשונים (בערך 170 עמודים) של הספר הראשון בסדרה "משחקי הכס" יחד עם מכתב בן 3 דפים המתאר את התוכניות של מרטין לקווי העלילה העקרוניים של הדמויות הראשיות והתפתחות הסיפור כטרילוגיה שתמשיך לספרים העתידיים "ריקוד עם דרקונים" ו"רוחות החורף"[56][57]. אחרי שמרטין סיים לכתוב 1400 עמ' של כתב היד הראשוני לספר, ועדיין לא הגיע לסוף הספר, הוא הבין שהסדרה כנראה תתפרש על פני ארבעה ספרים, ומאוחר יותר שינה את תחזיתו לשישה ספרים[58][51], שאותם הוא ראה כשתי טרילוגיות משולבות זו בזו של סיפור ארוך אחד. כשנשאל לגבי השם של הסדרה "שיר של אש ושל קרח", מרטין הסכים שהשם בהחלט יכול לנבוע מהמאבק בין "האחרים" הקפואים לדרקונים החמים, אם כי בעיניו זו רק פרשנות אחת אפשרית מתוך רבות אחרות. המילה "שיר" נכנסה לכותרת, לפי הצהרתו של מרטין בשל האהבה שלו לשירים. מרטין אף ציין שלפחות שתי יצירות קודמות שלו כללו את המילה בכותרתן: "שיר ללייאה" ("A Song for Lya") ו"שירים שהמתים שרים" ("Songs the Dead Men Sing")[59]. כשנשאל לפשר שם הסדרה, מרטין ציין את שירו ​​של רוברט פרוסט משנת 1920 "אש וקרח" שנותן לאש וקרח פרשנות של תשוקה לעומת בגידה כהסבר אפשרי למשמעות שמה[60].

כתב היד הסופי של "משחקי הכס" היה באורך של 1088 עמודים (ללא הנספחים)[4], והספר יצא לאור באוגוסט 1996[23]. רוברט ג'ורדן, מחבר סדרת הפנטזיה הפופולרית מחזור כישור הזמן, כתב המלצה קצרה שהופיעה על הכריכה של הספר שהבטיחה את ההצלחה המוקדמת של הספר הראשון והמשכיו בקרב קהילת קוראי הפנטזיה[61]. ביולי 1996, חודש לפני פרסום "משחקי הכס", פירסם מרטין את הנובלה "דם הדרקון" ("Blood of the Dragon"), שנלקחה מהפרקים של דאינריז. הנובלה זכתה בפרס הוגו לשנת 1997 עבור הנובלה הטובה ביותר[62][3]. 300 העמודים שהוסרו מכתב היד המקורי של "משחקי הכס" שימשו את מרטין כפתיח של הספר השני, שכותרתו היתה "עימות המלכים"[58]. הספר השני יצא לאור בפברואר 1999 בארצות הברית[63], כשכתב היד (ללא נספחים) הגיע לגודל של 1184 עמודים[4]. "עימות המלכים" היה הספר הראשון בסדרה "שיר של אש וקרח" שנכנס לרשימות רבי המכר[51], והגיע למקום ה-13 ברשימת רשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס בשנת 1999[64]. לאור הצלחתם של סרטי שר הטבעות, קיבל מרטין פניות ראשונות ממפיקים ויוצרים שונים שהתעניינו בזכויות ההסרטה לסדרת הספרים[51].

כריכת המגזין "המדע בדיוני של אסימוב", המציג את הנובלה "דם הדרקון" המבוססת על פרקיה של דאינריז מהספר הראשון משחקי הכס, ופורסמה חודש לפני יציאת הספר, יולי 1996

מרטין איחר בכמה חודשים לדדליין של הספר השלישי בסדרה, "סופת החרבות"[50]. הפרק האחרון שכתב היה על "החתונה האדומה", סצנה מרכזית הבולטת בספר בשל האלימות והטוויסטים העלילתיים הרבים שמרטין יצר בה[65]. "סופת החרבות" הגיע לגודל של 1521 עמודים (ללא נספחים)[4], וגרם לבעיות עבור רבים מהמו"לים של מרטין ברחבי העולם. הוצאת ספרי Bantam פרסמו את "סופת החרבות" בכרך יחיד בארצות הברית בנובמבר 2000[33], ואילו כמה מהדורות בשפה אחרת חולקו לשניים, שלושה או אפילו ארבעה כרכים[4]. "סופת החרבות" המשיך את המגמה של קודמו, ונכנס עם צאתו למקום ה-12 ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס[66][3].

ספר רביעי וחמישי 2011-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משתה לעורבים, ריקוד עם דרקונים

לאחר "משחקי הכס", "עימות המלכים" ו"סופת החרבות", מרטין התכוון במקור לכתוב שלושה ספרים נוספים[50]. הספר הרביעי, שכותרתו הייעודית היתה "ריקוד עם דרקונים", אמור היה להתמקד בשובה של דאינריז טארגארין לווסטרוז ובסכסוכים שיתעוררו מחזרתה[67]. מרטין רצה להתחיל את הסיפור הזה חמש שנים אחרי "סופת החרבות" כדי שהדמויות הצעירות יוכלו להתבגר והדרקונים יגדלו[68]. מרטין שהיה תמים דעים עם המו"ל שלו שהספר החדש צריך להיות קצר יותר מ"סופת החרבות", תכנן לכתוב את הספר בסדר גודל שיהיה קרוב יותר ל"עימות המלכים"[4]. פרולוג ארוך תוכנן כדי לעדכן את הקוראים בכל מה שקרה בחמש השנים שעברו מאז הספר הקודם, בהתחלה כפרק אחד של אארון גרייג'וי באיי הברזל. מכיוון שהאירועים על איי הברזל היו אמורים להשפיע בספר ולא ניתן היה לספר אותם דרך נקודת המבט של הדמויות בהם השתמש בספרים הקודמים, מרטין הוסיף שלוש נקודות מבט חדשות של בית גרייג'וי[69].

בשנת 2001 מרטין שמר על אופטימיות לכך שהספר הרביעי עשוי להתפרסם ברבעון האחרון של 2002[59]. אולם הפער של חמש שנים שהוא תכנן, לא עבד היטב לכל הדמויות במהלך הכתיבה. מרטין לא היה מרוצה מההכרח להציג את האירועים במהלך הפער של חמש השנים, אך ורק באמצעות פלאשבקים והרהורים של הדמויות על מעשיהן בעבר. בנוסף לזאת, זה היה בלתי סביר שלא קרה שום דבר משמעותי במשך חמש שנים[68]. לאחר שעבד על הספר במשך כשנה, מרטין הבין שהוא זקוק לספר ביניים נוסף, אותו כינה "משתה לעורבים"[68]. הספר נועד להמשיך את הסיפור מיד לאחר הספר השלישי, ומרטין החליט לוותר על הרעיון של פער של חמש שנים[59]. החומר שמרטין הספיק לכתוב עד אז - הפרולוג בן 250 העמודים שסקר את חמשת השנים האחרונות, חולק מחדש והוצג בתוך נקודות המבט של דמויות חדשות מדורן ואיי הברזל[69]. קווי עלילה מורחבים אלה שחייבו הרחבה של הסיפור הכללי, סיבכו את העלילה עבור מרטין[70]. אורך כתב היד של "משתה לעורבים" עלה בסופו של דבר על "סופת החרבות"[68]. מרטין סרב לעשות את הקיצוצים העמוקים שנדרשו בכדי שיהיה ניתן למסור את הספר לדפוס, מכיוון שהדבר היה פוגע בסיפור שהיה בראשו. גם הדפסת הספר ב"בכתב דפוס זעיר על קליפות בצל והענקת זכוכית מגדלת לכל קורא" לא הייתה אופציה מבחינתו[4]. יחד עם זאת, מרטין דחה את רעיון המו"לים שלו לפצל את הנרטיב כרונולוגית לשני ספרים - "משתה לעורבים - חלק 1" ו"משתה לעורבים - חלק 2"[15]. מאחר שכבר איחר עם הספר הרביעי, מרטין לא התחיל לכתוב את כל סיפורי הדמויות[71] והביע התנגדות עקרונית לסיים את הספר הרביעי ללא שום פתרונות לקווי העלילה של חלק מהדמויות בעלות נקודת מבט, כמו בספרים הקודמים[68].

יחד עם התפרסותם של הדמויות ברחבי העולם של וסטרוז ואסוס[46], חבר הציע למרטין לחלק את הסיפור מבחינה גיאוגרפית לשני כרכים, שמתוכם "משתה לעורבים" יהיה הראשון[15]. גישה זו תיתן למרטין את הזמן והמקום להשלים את קווי העלילה שהתחילו בספר הרביעי, כפי שהתכוון במקור[4], ומרטין הרגיש שזו הגישה הטובה ביותר לגשת למלאכה גם כעבור שנים[46]. מרטין העביר את הסיפורים של הדמויות הלא גמורות המתרחשות במזרח (אסוס) ובצפון (ווינטרפל והחומה) לספר הבא, "ריקוד עם דרקונים"[72], וייעד את "משתה לעורבים" בכדי לכסות את האירועים בווסטרוז עצמה, בפרט במעלה המלך, נהרן, דורן ואיי הברזל[4]. שני הספרים מתחילים מיד לאחר סיומה של "סופת החרבות"[46], ורצים במקביל במקום ברצף, וכוללים צוותים שונים של דמויות עם חפיפה מועטה בלבד[4]. מרטין פיצל את פרקי אריה מהספר החמישי והעביר אותם לרביעי, זאת לאחר שנאלץ להעביר את שלוש הדמויות הפופולריות האחרות (ג'ון סנואו, טיריון ודאינריז) ל"ריקוד עם דרקונים" בשל מיקומם הגיאוגרפי בסוף הספר השלישי[72]. עם שחרורו באוקטובר 2005 בבריטניה[73] ובנובמבר 2005 בארה"ב[36], "משתה לעורבים" הגיע לראש רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס (והיה הראשון מבין ספרי הסדרה לעשות זאת)[74]. בין המבקרים ששיבחו את הספר היה הסופר לב גרוסמן מ"טיים" שכינה את מרטין "טולקין האמריקאי"[75]. עם זאת, היו מעריצים ומבקרים שהתאכזבו מהפיצול בסיפור, שהותיר את גורלותיהם של כמה מהדמויות הפופולריות ביותר, לא פתור לאחר סיום מותח בספר השלישי "סופת החרבות"[76][77]. מאחר ש"ריקוד עם דרקונים" היה חצי גמור לדעתו[76], מרטין הצהיר באפילוג של "חגיגה לעורבים" כי הספר הבא בסדרה יצא בשנה הבאה (2006)[78]. אולם ככל שהעבודה התמשכה, מועדי השחרור המתוכננים נדחקו שוב ושוב על ידי מרטין. בינתיים, רשת HBO רכשה את הזכויות להפוך את "שיר של אש ושל קרח" לסדרת פנטזיה דרמתית בשנת 2007[79] ושידרה את הפרק הראשון מתוך עשרה פרקים המכסים את ארועי הספר הראשון "משחקי הכס" באפריל 2011[80].

עם כ- 1600 עמודים של כתב היד[1], "ריקוד עם דרקונים" התפרסם בסופו של דבר ביולי 2011 לאחר שש שנות כתיבה[51], הזמן הארוך ביותר שלקח למרטין לכתוב ומספר העמודים הגדול ביותר מכל ארבעת הספרים הקודמים[47][76]. העלילה של "ריקוד עם דרקונים" מדביקה את ציר הזמן של "חגיגה לעורבים" בסביבות שני שליש מהספר וממשיכה את ציר הזמן קדימה[71]. הספר מכסה פחות סיפור ממה שמרטין התכוון, כשהוא משמיט לפחות קרב גדול אחד מתוכנן ומשאיר כמה דמויות עם סוף מותח ללא פתרון[47]. מרטין ייחס את העיכוב בעיקר לנסיונו לפרום את "הקשר המירני", שהמראיין הבין כ"איך לגרום לארועים ולדמויות השונות להשתלב כחוטים שזורים שמתכנסים לקו העלילה של דיאנריז"[77]. מרטין גם הודה שהשקיע יותר מדי זמן בשכתוב ובשכלול הסיפור, אך דחה בקול רם את התיאוריות של חלק ממבקריו לפיו הוא איבד עניין בסדרה או שהוא מתעכב בפרסום כדי להרוויח יותר כסף[76].

ספרי המשך ויצירות נוספות בעולם שיצר מרטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטין מאמין ששני הספרים האחרונים של הסדרה יהיו ספרים גדולים של 1500 עמודי כתב יד כל אחד[81]. הספר השישי ייקרא "רוחות החורף"[82], וניתנה לו הכותרת של הספר האחרון של הטרילוגיה שתוכננה במקור[46]. מרטין לא היה מרוצה מהכותרת הזמנית שנתן לספר השביעי "זמן לזאבים", והכריז בסופו של דבר על השם "חלום האביב" ככותרת של הספר השביעי בשנת 2006[7]. מרטין אמר במרץ 2012 כי שני הספרים האחרונים יקחו את הקוראים צפונה יותר מכל הספרים הקודמים, וכי ה"אחרים" יופיעו[83].

רוחות החורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רוחות החורף

"רוחות החורף" מתוכנן לפתור את הסוף המותח, של חלק מהדמויות הראשיות בספר הקודם, בשלב מוקדם ו"יפתח עם שני הקרבות הגדולים שהספר החמישי נבנה אליהם, הקרב בקרח והקרב [...] של מפרץ העבדים במירין. ואז ימשיך משם. "[83] באמצע שנת 2010 מרטין כבר סיים חמישה פרקים של "רוחות החורף" מנקודות המבט של סאנסה סטארק, אריה סטארק, אריאנה מרטל ואיירון גרייג'וי, שהגיעו לכ-100 עמודים שהושלמו[82]. לאחר פרסום "ריקוד עם דרקונים" בשנת 2011, מרטין הודיע ​​כי יחזור לכתוב בינואר 2012[47]. הוא בילה את זמנו בינתיים בסיבובי קידום מכירות לספרים, כינוסים שונים אליהם הוזמן והמשיך לעבוד על ספר נלווה לסדרה בשם "עולם הקרח והאש" שמהווה מעין היסטוריה בדיונית של וסטרוז, ועל סיפור חדש של סיפורי דאנק ו"ביצה"[84][85]. בדצמבר 2011 פרסם מרטין פרק מתוך "רוחות החורף" מנקודת מבטו של תיאון גרייג'וי[86]; כמה פרקים אחרים התפרסמו מאז. ארבע מאות עמודים מהרומן השישי נכתבו החל מאוקטובר 2012, אם כי מרטין התייחס רק ל-200 מאלו כ"גמורים באמת "; השאר היו זקוקים לתיקון ועריכה נוספים[60]. במהלך יריד הספרים הבינלאומי בגוודלחרה , מקסיקו בתחילת דצמבר 2016, מרטין הציע את הרמז הבא באשר לאווירה והכיוון של הספר: "יש הרבה פרקים אפלים כרגע ... אני אומר לכם כבר 20 שנה שהחורף מגיע. החורף הוא הזמן שבו דברים מתים, וקור, קרח וחושך ממלאים את העולם, כך שזה לא יהיה ספר מלא בתחושה-טובה-מאושרת שחלק מהאנשים אולי קיוו לה. חלק מהדמויות נמצאות במקומות מאד אפלים."[87] מרטין הצהיר שהוא לא מתכוון להפריד בין הדמויות גיאוגרפית שוב[52].

בשנת 2011 השנה בה העיבוד הטלוויזיוני שודר לראשונה בהתאם לאירועי הספר הראשון, מרטין נתן לעצמו דדליין של שלוש שנים כהערכה ריאלית לסיום הספר השישי בקצב טוב[71], אך סייג ואמר כי בסופו של דבר הספר "ייעשה כשזה ייעשה"[46], ואף הודה כי אומדני הפרסום שלו בעבר היו אופטימיים מדי[47]. בשנת 2015 היו אינדיקציות לכך שהספר ייצא לאור לפני העונה השישית של תוכנית הטלוויזיה [88][89][90] אך בתחילת ינואר 2016 אישר מרטין כי לא עמד במועד האחרון שקבע עם ההוצאה לאור שלו כדי שיהיה אפשרי לפרסם את הספר לפני העונה השישית (להגיש את כתב היד עד סוף דצמבר)[91]. מרטין גילה גם כי המועד האחרון להבאת הספר לדפוס לפני עליית העונה השישית היה במקור אוקטובר 2015, ושהוא חשב שניתן להגיע ליעד הזה בחודש מאי 2015, ושבספטמבר 2015 הוא עדיין חשב שמועד סוף השנה הוא בר השגה, אולם למרות שעורכיו הצליחו להאריך את מועד ההגשה לנובמבר ולאחר לסוף דצמבר 2015, מרטין לא הצליח לסיים את הספר. הוא אישר בבלוג שלו כי חלק מעלילת הספר השישי עשויה להתגלות כבר בעונה הקרובה של משחקי הכס[92]. בפברואר 2016 הצהיר מרטין כי הוא הפסיק את כל פרויקטי העריכה שלו למעט Wild Cards, וכי לא יכתוב תסריטים להפקות, תסריטים, סיפורים קצרים, הקדמות לספרים או אוגדנים לפני שיצליח להגיש את כתב היד של "רוחות החורף" להוצאה לאור שלו[93]. במרץ 2020 הצהיר מרטין כי הוא כותב את "רוחות החורף" מדי יום[94], וביוני הצהיר שהוא מקווה לסיים את הספר עד לשנת 2021[6].

חלום האביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטין התבטא בנחרצות על סיום הסדרה בשבעה ספרים "עד שאחליט לא להיות נחרץ"[47]. כיוון שמטרתו המוצהרת היא לספר את הסיפור מההתחלה ועד הסוף, מרטין אומר כי לא יערוך ויחתוך את הסיפור כדי שיתאים למספר שרירותי של ספרים[65]. הוא יודע את הסוף בקווים כלליים כמו גם את עתיד הדמויות הראשיות[52], ומתכנן לסיים את הסדרה בטון חמוץ-מתוק, כשלא כולם יחיו באושר ועושר[3]. מרטין מקווה לכתוב סיום דומה ל"שר הטבעות" שלדעתו העניק לסיפור עומק והדהוד מספקים בסיום. מצד שני, מרטין ציין את האתגר להימנע ממצב כמו פרק הסיום של סדרת הטלוויזיה "אבודים", שהשאיר כמה אוהדים מאוכזבים כיוון שסטה רחוק מאד מהתיאוריות והרצונות שלהם[46]. בשנת 2012 הודה מרטין שהוא חושש ש"חלום האביב" לא יושלם בזמן ושסדרת הטלוויזיה "משחקי הכס" תתקדם מעבר לקצב של הספרים[95]. ב-2015 הבהיר מרטין כי הוא לא כותב את "חלום האביב" במקביל ל"רוחות החורף"[96]}, ובתחילת 2016 הוא אמר כי הוא לא מאמין ש"חלום של אביב" יפורסם לפני העונה האחרונה של התוכנית[97]. באפריל 2018 מרטין הכריז על צאתו של ספר היסטוריה של משפחת טארגאריין "אש ודם", והתחיל את ההצהרה בבלוג שלו, עם האמירה החד משמעית כי הוא לא השלים את העבודה על "חלום האביב"[98]. בנובמבר אמר כי אחרי "רוחות החורף" הוא יחליט מה לעשות הלאה: "חלום של אביב" או הכרך השני של "אש ודם" או סיפור אחד או שניים לסיפורי דאנק ואג[99]. במאי 2019 הוא חזר והדגיש כי לא התחיל לכתוב את "חלום של אביב" ולא יעשה זאת לפני שיסיים את "רוחות החורף"[100]. מרטין אמר במהלך מפגש שאלות ותשובות ביריד הספרים הבינלאומי בגוודלחרה לגבי סוף הסדרה - "אני לא אגיד לך איך אני אסיים את הספר שלי, אבל אני חושד שהטעם הכללי יהיה מריר כמו שהוא שמח."[87]

סדרת הטלוויזיה וכתבים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוקדם במהלך פיתוח סדרת הטלוויזיה, מרטין סיפר למפיקים דיוויד בניוף וד.ב. ווייס את מהלך העלילה העתידי של הסדרה[52]. מרטין היה בטוח שהוא יצליח לפרסם לפחות את "רוחות החורף" הספר השישי בסדרה, לפני שסדרת הטלוויזיה תעקוף אותו[52]. למרות ביטחונו, עדיין היו חששות שמרטין לא יצליח להקדים את התוכנית[101]. כתוצאה מכך, הכותבים הראשיים בניוף וייס קיבלו עוד נקודות עלילה עתידיות ממרטין ב-2013 שיעזרו להם לתכנן ולכתוב את העונות העתידיות של התוכנית. הנקודות שמרטין חלק עימם כללו את הסיום המתוכנן שלו לכל הדמויות העיקריות בסדרה. בניוף ווייס שקלו סטיות בחלק מקווי העלילה מהסיפור של מרטין כדי למקד את הסיפור. הצעה שנשקלה היתה האם ניתן לדחות את הסדרה עד לצאת הספר, אך הפסקה של שנתיים בהפקה כדי להמתין לספרים חדשים לא הייתה אפשרות עבורם (מכיוון שהילדים השחקנים ממשיכים לגדול והפופולריות של התוכנית תדעך)[102]. ב- 2 בינואר 2016 אישר מרטין כי הכרך השישי לא יפורסם לפני תחילת העונה השישית של סדרת HBO[103]. כך ששלושת העונות האחרונות של הסדרה (6, 7 ו-8) נכתבו בלי שהיו למפיקים והתסריטאים בניוף ווייס את חומרי המקור של מרטין להסתמך עליהם ובפועל נאלצו לעקוף את מרטין בהצגת הסוף של "שיר של אש ושל קרח" על המסך, לפני שמרטין עשה זאת בשני הספרים האחרונים המתוכננים.

בהתייחסו ל"שיר של אש ושל קרח" כ"מאגנוס אופוס" שלו, מרטין בטוח שלעולם לא יכתוב שוב שום דבר בקנה מידה דומה, ורק יחזור ליקום הבדיוני של וסטרוז בהקשר של רומנים עצמאיים[69]. הוא מעדיף לכתוב סיפורים על דמויות מתקופות אחרות בהיסטוריה של "שיר של אש ושל קרח" כמו פרויקט סיפורי "דאנק ואג", או ספר ההיסטוריה של בני טרגאריין "דם ואש" במקום להמשיך ישירות בסדרה[69][104]. יחד עם זאת מרטין ציין בראיונות שישמח לחזור ולכתוב סיפורים קצרים, נובלות, רומנים ורומנים עצמאיים מז'אנרים מגוונים כמו מדע בדיוני, אימה, פנטזיה, או אפילו תעלומת רצח[54][61].

השראה ותהליך כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג' ר. ר. מרטין אורח הכבוד בכנס "ארכיפלאקון" לפנטזיה ומדע בדיוני, מרייהאמן, פינלנד' 2015.

סוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג 'ר. מרטין מאמין שההשפעות העמוקות ביותר הן אלה שחוו בילדות. לאחר שקרא בצעירותו את ה.פ. לאבקרפט, רוברט אי. הווארד, רוברט היינליין, אריק פרנק ראסל, אנדרה נורטון[54], אייזק אסימוב[59], פריץ לייבר ומרווין פיק [105]מרטין מעולם לא סיווג את הסגנון של הסופרים האלו לז'אנרים כגון מדע בדיוני, פנטזיה או אימה וכתוצאה מכך מסוגל לכתוב בכל אחד מהם בחופשיות. מרטין סיווג את שיר של אש ושל קרח כ"פנטזיה אפית"[71][1], והתייחס ספציפית לאפוס הפנטזיה האפית של טד וויליאמס "זיכרון, צער וקוץ" כמשפיע מאוד על כתיבת הסדרה[59][105].

"הסדרה של מרטין הייתה פורצת דרך (לפחות עבורי) בכל מני דרכים. מעל הכל, הספרים היו מאד לא צפויים, דבר נדיר במיוחד בז'אנר שבו הקוראים התרגלו לצפות את הצפוי מאד. "משחקי הכס" היה מפתיע ומזעזע בפעם הראשונה שקראתי אותו, והוא שינה באופן מהותי את התפיסות שלי על מה "אפשר לעשות" עם פנטזיה אפית."

סופר הפנטזיה ג'ו אברקרומבי, מהבלוג שלו 2008 [106]

מרטין חווה כמה חורפים קשים כשגר כמה שנים בדביוק, איווה במהלך שנות השבעים, וחושד שלחורפים אלו הייתה השפעה על כתיבתו; "אני חושב שהרבה דברים ב"משחקי הכס", השלג הקרח והלקפוא מקור, נובעים מהזיכרונות שלי מדביוק"[55]. הרקע המסורתי לספרי פנטזיה אפיים הוא עולם ימי-ביניימי. כששתי גישות אפשריות לבניית הרקע של הסיפור הן: כתיבה של רומנים היסטוריים על אירועים ותקופות שקרו באמת, המאפשרים לקוראים הבקיאים ברקע לדעת את מראש את התוצאה ההיסטורית[105], ומנגד, כתיבה של עולם ימי-ביניימי עם דמויות מקוריות ותרחישים מדומיינים שלא קרו מעולם.

היתרון של הגישה השניה היא בכך שהיא עשויה להגביר את המתח והאמפתיה של הקוראים לסיפור, כיוון שאין ידע מקדים שיכול לרמוז על התפתחות האירועים. מרטין חש שלמרות היתרונות של עולם עם דמויות והתרחשויות מקוריות, לרומנים היסטוריים ובמיוחד כאלו הממוקמים בימי הביניים, יש התרגשות, מתח ואותנטיות שנעדרת פעמים רבות מפנטזיה עם רקע דומה ודמויות מקוריות לחלוטיו[107]. לפיכך, הוא רצה לשלב את הריאליזם של רומנים היסטוריים עם אלמנטים של קסם ספרי פנטזיה מקוריים, [108] כשמרטין מעדיף להנמיך את הדגש על קסם, לטובת קרבות ותככים פוליטיים[50].

הוא החליט להימנע גם מתבנית ה"רע" לעומת "טוב" האופיינית לז'אנר, כשהוא משתמש במאבק בין אכילס והקטור באיליאדה של הומרוס, בה אף אחד לא מתבלט במיוחד כגיבור או כנבל, כדוגמה למה שהוא רוצה להשיג בספריו[60]. מרטין טוען שרוב האנשים הם אפורים ומתמודדים עם מאבק בין טוב לרע בתוך עצמם, וזה מה שמעניין אותו להראות בדמויות שלו.[109]

מרטין נחשב לנציג הבולט מבין סופרי פנטזיה עכשוויים שהכניס לז'אנר תוכן שמתאים יותר לקוראים מבוגרים כגון אלימות ומיניות מפורשות, בהציגו בספריו גילוי עריות, פדופיליה וניאוף[76]. אמבר טיילור מ"האטלנטיק" העריכה את הרומנים כ"פנטזיה קשה" עם דמויות פגיעות אליהן הקוראים נקשרים רגשית[110]. רשת CNN טענה בשנת 2000 כי התיאורים הבוגרים של מרטין היו "כנים בהרבה מאלה שנמצאו ביצירותיהם של מחברי פנטזיה אחרים"[111]. מרטין עצמו העריך כי ז'אנר הפנטזיה נעשה מחוספס יותר כעבור עשור וכי עבודות של כמה סופרים לקחו צעד אחד רחוק יותר מהנושאים הבוגרים של הרומנים שלו[65]. אדם רוברטס כינה את הסדרה של מרטין כדוגמה המצליחה והפופולארית ביותר לתת-ז'אנר המתהווה בשנים האחרונות של פנטזיה קודרת[112].

תהליך הכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת שיר של אש ושל קרח קיבלה השראה בין היתר גם ממאורעות מלחמות השושנים, סדרה של קרבות בין בתי האצולה בית יורק ובית לנקסטר במאה ה-15 על כס המלכות של אנגליה. בציור "מקלט" (באנגלית - "Sanctuary"; ‏1867) מאת ריצ'רד בורצ'ט, מוצג אדוארד הרביעי, מלך אנגליה, דורש מכומר במנזר טוקסברי, למסור לידיו את אוייביו מבית לנקסטר.

מרטין תכנן לכתוב משהו בקנה מידה אפי[111]. בתחילת העבודה שלו על הסדרה הוא שיער שיכתוב 3 ספרים בני 800 עמודים כל אחד[105]. בחוזה המקורי שלו עם המו"ל שלו משנות התשעים מרטין נאלץ לעמוד בדדליין של שנה להגשת ספר, אך מרטין הבין במהלך תהליך הכתיבה, שספריו החדשים ארוכים יותר ולכן דורשים יותר זמן כתיבה[68]. בשנת 2000 לאחר צאת הספר השלישי סדרה, תכנן מרטין להשקיע 18 חודשים עד שנתיים לכל אחד מספרי ההמשך של הסדרה וציפה להגיש את הספר האחרון מבין ששת הספרים שתכנן דאז, חמש או שש שנים לאחר מכן[3].

ככל שסדרת "שיר של אש ושל קרח" התפתחה לסיפור גדול ושאפתני מרובה דמויות ועלילות משנה בקנה המידה הגדול ביותר שאי פעם ניסה מרטין לכתוב[72], תהליכי הכתיבה הפכו למורכבים יותר, ומרטין עדיין לא הגיש את שני הספרים האחרונים בסדרה נכון ל-2021. מרטין אומר שהוא צריך להיות במשרד שלו בסנטה פה, ניו מקסיקו כדי לטבול את עצמו בעולם הבדיוני ולכתוב[50]. נכון לשנת 2011, מרטין עדיין כתב את יצירותיו במחשב עם מערכת הפעלה של DOS עם תוכנת WordStar 4.0[113]. הוא מתחיל כל יום בשעה 10 בבוקר בשכתוב ושיוף של עבודת היום הקודם, ועשוי לכתוב כל היום או להתאמץ לכתוב כל דבר שעולה בראשו[50]. חומר שנגזר החוצה וגרסאות ישנות נשמרים, כדי להכניסם מחדש במועד מאוחר יותר[72].

מרטין משתדל לעבוד לפי תכנון הכתיבה שלו, וכותב לפי סדר שקבע מראש את הפרקים בסדר כרונולוגי של כתיבה. אולם, במידה והוא נכנס לקצב כתיבה מספק עם אחת הדמויות, הוא יכול להמשיך ולכתוב את הפרק הבא שלה ולא להמשיך עם הפרק הכרונולוגי הבא שתכנן, וכך עד שהוא מגיע לנקודה בה הוא צריך לדעת מה קורה עם שאר הדמויות, בשלב זה הוא יחזור אחורנית לפרק הבא שהוא צריך לכתוב. בתהליך העריכה הסופי מרטין מתלבט על סדר הפרקים ומשנה אותם תדיר כדי שיציגו את הסיפור באופן שיהיה מותח ומהנה. מרטין אינו מתייחס ל"שיר של אש ושל קרח כ"סדרה" אלא כסיפור אחד גדול שפורסם בכמה ספרים[114].

מרטין הציב את הסיפור של "שיר של אש ושל קרח" ביקום בדיוני בהשראת כתיבתו של טולקין[52]. בניגוד לטולקין, שיצר שפות שלמות, מיתולוגיות והיסטוריות עבור היקום הבידוני שלו, הארץ התיכונה, הרבה לפני שכתב את היצירה החשובה שלו שר הטבעות, מרטין מתחיל בדרך כלל עם סקיצה גסה של העולם הבדיוני שהוא משפר ומוסיף לעיצוב שלו תוך כדי התפתחות הכתיבה של הסיפור[76]. הוא תיאר את כתיבתו כנובעת ממצב תת הכרתי שמזכיר כמעט חלום בהקיץ[115], וסיפוריו, שליבתם נובעת ממקור מיתי ולא מדעי, נובעים מרגש ולא מרציונליות[54]. מרטין נעזר במפות [50] ורשימת דמויות שמנתה לפחות 60 עמודים נכון לעבודתו על הספר הרביעי[15], אך הוא מחזיק את רוב המידע בראשו[71]. עד לפרסום, היקום הבדיוני שלו נתון לשינויים, ורק מה שפורסם בספרים נחשב כקאנון[72]. מרטין ציין בראיון שהוא אינו מתכוון לפרסם את הפתקים וההערות שצבר לאורך הכתיבה, אחרי סיום הסדרה[50]. מרטין שאב השראה רבה מההיסטוריה האמיתית לסדרה, יש בבעלותו מספר כונניות מלאות בספרי היסטוריה של ימי הביניים לסייע לו במחקר על התקופה[116] והוא אף ערך ביקורים באתרים היסטוריים באירופה[54]. עבור אמריקאי שמדבר אנגלית בלבד, ההיסטוריה של אנגליה הייתה המקור הנגיש ביותר להיסטוריה של ימי הביניים עבורו, וכך הסדרה קיבלה גוון היסטורי בריטי ולא גרמני או ספרדי[117]. לדוגמה, נד ורוב סטארק דומים לריצ'רד פלנטג'נט, דוכס יורק, ובנו אדוארד הרביעי, והמלכה סרסיי דומה למרגרט מאנז'ו[118] ולאליזבת וודוויל[119]. מרטין שקע במחקר בנושאים רבים ומגוונים של ימי הביניים כמו בגדים, אוכל, סעודות וטורנירים כדי לדעת כיצד לתאר אותם נאמנה במהלך הכתיבה[3]. הסדרה הושפעה במיוחד ממלחמת מאה השנים, ממסעי הצלב, ממסע הצלב האלביגנזי וממלחמות השושנים[116], אם כי מרטין נמנע מלעשות עיבוד ישיר לאחד מהאירועים. מרטין קיבל השראה גם מהרומנים ההיסטוריים הצרפתיים המלכים הארורים מאת מוריס דרואון, העוסקים במלכי צרפת במאות ה-13 וה-14[8][9][120].

מרטין שאב השראה גם מההיסטוריה של רומא העתיקה, והשווה את סטאניס באראתיאון לקיסר הרומי טיבריוסקובץ וידאו George RR Martin on the Inspiration for Stannis Baratheon, ראיון באתר יוטיוב. מרטין נקב בשמם של המאורעות ההיסטוריים טבח גלנקו (1689) וארוחת הערב השחורה (1440) כהשראה ל"חתונה האדומה", אירוע דרמטי בספר השלישי בסדרה "סופת החרבות"[121]. הסיפור נכתב על פי נקודות עיקריות ויעד סופי ברור, אך משאיר למרטין מקום לאלתור. לעתים, פרטים מאולתרים השפיעו משמעותית על הסיפור המתוכנן[122] כשהגיע לכתוב את הספר הרביעי, מרטין נאלץ לשמור יותר ויותר פתקים ורשימות מאי פעם, כדי לעקוב אחר עלילות המשנה הרבות[59], שהפכו למפורטות ונרחבות כל כך עד הגיעו לספר החמישי, עד שהן כבר הפכו למסורבלות למעקב[47]. העורכים של מרטין, המגיהים וקוראי הבטא שלו עוקבים אחר טעויות של חוסר עקביות בספרים לפני פרסומם[59], אם כי שגיאות מסוימות חמקו והגיעו לפרסום. לדוגמא, מרטין התייחס באופן לא עקבי לצבעי העיניים של דמויות מסוימות (למשל, ראנלי בארתיאון תואר בספר הראשןו תחילה כבעל עיניים כחולות ומאוחר יותר כבעל עיניים ירוקות, תגותו של מרטין היתה לתאר את ראנלי ספר השני כבעל עיניים ירוקות-כחולות שמשתנות לפעמים), ותיאר סוס באופן לא עקבי פעם כזכר ופעם כנקבה[76].

מבנה ונרטיב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרים מחולקים לפרקים, כל אחד מהם מסופר בידי דמות בעלת נקודת מבט, כאשר כל פרק מתחלפת הדמות דרכה אנו רואים את האירועים[76], גישה שמרטין לימד את עצמו כסטודנט צעיר לעיתונאות. [105] החל מתשע דמויות בעלות נקודת מבט במשחקי הכס, מספר הדמויות בעלות נקודות מבט גדל לסך כולל של 31 עד לספר החמישי ריקוד עם דרקונים. דמויות בעלות נקודת מבט החד פעמיות ולרוב בעלות תוחלת חיים קצרה, מוגבלות בעיקר לפרולוגים ולאפילוגים[3]. דייוויד אור מ"ניו יורק טיימס" חילק את קבוצות הדמויות השונות לפי "הסטארקים (החבר'ה הטובים), הטארגאריינים (לפחות בחור אחד טוב, או בחורה), הלאניסטרים (תככנים), גרייג'ואים (בעיקר תככנים), הבאראתיאונים (תערובת לא אחידה), הטיירלים (לא ברור) והמרטלים (כנ"ל), שרובם מנסים בקדחתנות לקדם את שאיפותיהם ולהרוס את אויביהם, רצוי עד מוות". [106] עם זאת, כפי שציין לב גרוסמן בטיים, הקוראים "חווים את המאבק על וסטרוז מכל עבר בבת אחת", כך ש"כל קרב הוא גם ניצחון וגם טרגדיה [...] וכולם גיבורים ונבלים בו זמנית ".[107] הסיפור של סדרת "שיר של אש ושל קרח" מתחיל לפי המודל של שר הטבעות, עם התמקדות בקבוצה קטנה של דמויות שכולן מתכנסות במקום אחד (בווינטרפל, למעט דאינריז) ואז מתפזרות לקווי עלילה נפרדים המתרחקים אחד מן השני. קווי עלילה אלו אמורים להתכנס שוב יחדיו, אך מציאת נקודת המפנה לשלבם שוב יחד בסדרה מורכבת זו, הייתה קשה עבור מרטין והאטה את כתיבתו. מרטין משנה את טיעוניו בראיונות שונים, כאשר לפעמים הוא טוען שהגיע לנקודת הכינוס בספר החמישי ריקוד עם דרקונים[46], ולפעמים הוא טוען שעדיין לא ממש הגיע לנקודה זו בספרים. [108] מרטין קיבל את ההשראה לכתיבה מנקודות מבט מרובות בעקבות פעילותו כעורך הראשי וכותב בסדרת ספרי Wild ards, המונה 28 ספרים שנכתבו בידי יותר מ-40 סופרים. [10ג9] בעבודתו על "שיר של אש ושל קרח", מרטין מתחיל כל ספר חדש בסידור מתווה של סדר הפרקים ונקודות המבט שלהם מתחילתו ועד סופו, ועשוי לכתוב כמה פרקים עוקבים מנקודת מבט של דמות אחת במקום לעבוד כרונולוגית. הפרקים והסדר שלהם נערכים ומאורגנים מאוחר יותר כדי לייעל את שיבוש הנרטיב בקפיצה בין הדמויות שייצור מתח וישמור על כרונולגיה של ציר הזמן[3]. בהשפעת הרקע של מרטין בכתיבת תסריטים לטלוויזיה ולקולנוע שלו, הוא מנסה לשמור על הקוראים מתוחים על ידי סיום כל פרק של "שיר של אש ושל קרח" בגילוי, טוויסט או סיום-מותח (קליף האנגר), בדומה לסיום תוכניות בטלוויזיה. [110] כתיבת התסריט לימדה אותו גם את הטכניקה של צמצום ודיוק התוצר הסופי או "חיתוך השומן", שהוא השלב האחרון להשלמת ספר. טכניקה זו הורידה את מספר העמודים הסופי של "ריקוד עם דרקונים" כמעט בשמונים עמודים. [111] חלוקת הסיפור הארוך של "שיר של אש ושל קרח" לספרים נפרדים קשה עבור מרטין יותר מששיער. כל ספר מייצג שלב אחר של המסע, המסתיים בסיכום הקשת הנרטיביתשל מרבית הדמויות לשלב זה של המסע. חלק קטן יותר של דמויות נותרות בסיום עם סיום מותח, כדי לוודא שהקוראים יחזרו לספר הבא, אם כי מרטין הודה של"ריקוד עם דרקונים" היו יותר קליף האנגרים מכפי שהוא התכוון במקור[52][3]. לכל דמויות נקודות המבט, הן החד-פעמיות והן הקבועות, מתוכננות לפי קשת נרטיבית המסתיימת בטרגדיה או ניצחון[3], והן נכתבות בכדי לעניין את הקוראים בסיפורן מבלי לדלג עליהן בקריאה. [84] הדמויות הראשיות נהרגות במהלך הסיפור כדי שהקורא לא יסמוך על הגיבור שיעבור הכל ללא פגע, ותחת זאת ירגישו את הפחד של הדמות בכל עמוד שהם הופכים. [36] הקשת הנרטיבית הגדולה שלא נפתרה מעודדת ספקולציות לגבי אירועי סיפור עתידי[76]. לדברי מרטין, חלק ניכר מהמפתח לשער את העתיד של הסיפור של "שיר של אש ושל קרח" טמון למעלה מ-12 שנים בעבר הבדיוני של הסיפור, שכל אחד מהספרים חושף ממנו יותר[50]. האירועים שתוכננו מההתחלה נרמזים במהלך הסיפור, אם כי מרטין נזהר שלא להפוך את הסיפור לצפוי. [108] דמויות המבט, המשמשות כמספרים לא אמינים[46] עשויות להבהיר או לספק נקודות מבט שונות על אירועי העבר. [112] לכן, מה שהקוראים סבורים שהוא נכון הוא לא בהכרח נכון[50].

[123] [124]

פיתוח דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתייחס לדמויות כאל לב הסיפור, [113] מרטין תכנן את האפוס שיר של אש ושל קרח שיהיה לו צוות דמויות גדול והרבה הגדרות שונות מההתחלה[46]. לחג לעורבים יש רשימה של 63 עמודים של תווים[15], כאשר רבים מאלפי הדמויות מוזכרות רק בעובר[76] או נעלמות מהעין לאורך זמן[125]. כאשר מרטין מוסיף משפחה חדשה למספר ההולך וגדל של גני היוחסין בנספחים, הוא מתכנן סוד על אישיותם או גורלם של בני המשפחה. עם זאת, סיפורם האחורי נותר בשינויים עד שייכתב בסיפור[72]. מרטין שאב את ההשראה הרבה ביותר מההיסטוריה (מבלי לתרגם ישירות דמויות היסטוריות)[50] ומחוויותיו שלו, אך גם מנימוסי חבריו, מכריו ואנשי העניין הציבורי[59]. מרטין שואף "להפוך את הדמויות שלי לאמיתיות ולהפוך אותן לבני אנוש, דמויות שיש בהן טוב ורע, אצילי ואנוכי מעורבבות היטב בטבען"[3]. ג'ף ונדרמר מ"לוס אנג'לס טיימס "העיר כי" מסירותו של מרטין לאכלס את דמויותיו באופן מיטבי, לטוב ולרע, יוצרת את המומנטום הבלתי ניתן לעצירה ברומנים שלו ומכילה ביקורת מרומזת על הפשטות המוסרית של טולקין "[115] (ראה נושאים: עמימות מוסרית) מרטין התעלם בכוונה מכלל הכתיבה שלעולם לא לתת לשתי תווים שמות המתחילים באותה אות[72]. במקום זאת, שמות הדמויות משקפים את מערכות השמות בתולדות המשפחה האירופיות השונות, שם שמות מסוימים נקשרו לבתי מלוכה ספציפיים, ואפילו המשפחות המשניות הקצו שוב ושוב את אותם שמות[72]. הסיפור של שיר של אש ושל קרח יש אפוא ילדים המכונים "רוברט" לכבוד המלך רוברט מבית ברתאון, "ברנדון" בכל דור אחר של הסטארקים לזכרם של ברנדון הבנאי (של החומה), ושל הברה "Ty" הנפוצה בשמות נתונים של בית לאניסטר. [31] בביטחון שהקוראים ישימו לב, מרטין הבחין בין אנשים שחולקים שם נתון[72] על ידי הוספת מספרים או מיקומים לשמם הנתון (למשל הנרי החמישי מאנגליה). שמות המשפחה עוצבו בשיתוף קבוצות אתניות (ראו סיפור היסטוריה): לגברים הראשונים בצפון וסטרוס היו שמות תיאוריים פשוטים כמו סטארק וחזק, ואילו לצאצאי הפולשים האנדליים בדרום יש שמות בתים משוכללים יותר ובלתי תיאוריים יותר. כמו לאניסטר או אררין, והטארגארנים והוואלירים מיבשת המזרח הם בעלי השמות האקזוטיים ביותר עם האות Y. [31]

כל הדמויות נועדו לדבר בקולות הפנימיים שלהם כדי לתפוס את השקפותיהם על העולם[3]. האטלנטי התלבט אם מרטין בסופו של דבר התכוון לקוראים להזדהות עם דמויות משני צידי פיוד לאניסטר – סטארק הרבה לפני שהתפתחויות העלילה יאלצו אותם לבצע את הבחירות הרגשיות שלהם. [116] בניגוד לרוב הפנטזיות האפיות הקונבנציונאליות, הדמויות של שיר של אש ושל קרח פגיעות כך שלפי האוקיינוס ​​האטלנטי, הקורא "לא יכול להיות בטוח שהטוב ינצח, מה שהופך את המקרים שבהם הוא עושה יותר מלהיב"[110]. מרטין מעורב רגשית בחייהם של הדמויות במהלך הכתיבה, מה שהופך את הפרקים עם אירועים איומים לעיתים לקשים מאוד לכתיבה[3]. ראיית העולם דרך עיני הדמויות דורשת מידה מסוימת של אמפתיה כלפיהם, כולל הנבלים, [83] את כולם אמר שהוא אוהב כאילו היו ילדיו שלו. [84] [113] מרטין מצא כי לדמויות מסוימות יש מחשבות משלהם ולקח את כתיבתו לכיוונים שונים. הוא חוזר לסיפור המיועד אם הוא לא מסתדר, אך לעקיפות אלו לעיתים מתגמלות יותר עבורו[72]. אריה סטארק, טיריון לאניסטר, ג'ון סנואו ודאינריז טארגארין מפיקים את המשוב הרב ביותר מהקוראים. [117] מרטין הצהיר כי טיריון הוא המועדף האישי עליו, כאפור הדמויות האפורות ביותר, עם הערמומיות והשנינות שלו שהופכים אותו לכיף ביותר לכתוב. [84] מרטין אמר גם כי בראן סטארק הוא הדמות הקשה ביותר לכתוב. בתור הדמות המעורבת ביותר בקסם, יש לטפל בזהירות בסיפורו של בראן בהיבטים העל טבעיים של הספרים. סובין הוא גם דמות המבט הצעירה ביותר[3], ונאלץ להתמודד עם נושאי המבוגרים של הסדרה כמו צער, בדידות וכעס. [110] מרטין יצא לדמויות הצעירות לגדול מהר יותר בין פרקים, אך מכיוון שלא היה סביר שלדמות יגיב חודשיים להגיב, ספר מוגמר מייצג מעט מאוד זמן שעבר. מרטין קיווה שההפסקה המתוכננת לחמש שנים תקל על המצב ותגדיל את הילדים כמעט למבוגרים מבחינת שבע הממלכות, אך מאוחר יותר הוא הוריד את הפער של חמש שנים (ראה סעיף גישור על פער ציר הזמן)[52][3].

[126] [127]

תמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לספרי פנטזיה אפיים אחרים שמתמקדים במערכות קסם ויצורים דמיוניים, סדרת "שיר של אש ושל קרח" על אף שיש בה דרקונים וקסם, לא מתמקדת בהיבט של הקסם אלא בפוליטיקה ומאבקי כוחות ריאליסטיים.
"הדרקון שהשגיח" - איור מאת ססיל וולטון 1920, מתוך הספר "אגדות פולניות" מאת אנתוני ג'וזף גלינסקי

"הרבה פנטזיה עוסקת בקרב שבין הטוב והרע ואני חושב שזה נושא נהדר לספרות אבל אני לא חושב שהוא מתנהל בין בחורים מאוד נאים בגלימות לבנות ובין חבר'ה דוחים בשריון שחור שלא מריחים טוב. אני חושב שהוא מתרחש בתוך הלב האנושי של אדם אחד. תמיד נמשכתי לדמויות אפורות. זה מה שאני מנסה לכתוב כי אני חושב שאלה דמויות אמיתיות, בני אדם אמיתיים"

ג'ורג' ר.ר. מרטין, מתוך ראיון לרולינג סטונס, 2014 [109]

אף על פי שפנטזיה מודרנית עשויה לעתים קרובות לאמץ חריגות מהמציאות בדמות קסם או יצורים בדיוניים, סדרת "שיר של אש ושל קרח" זוכה לרוב לשבחים על התיאור הריאליסטי שלה של חיים בסגנון ימי הביניים. [106] מרטין כיוון לתת לסיפור תחושה שקרובה יותר לבדיה היסטורית מאשר מפנטזיה עכשווית, עם פחות דגש על קסם וכישוף ויותר דגש על קרבות, תככים פוליטיים והדמויות עצמן[50] בהתאם לתפיסתו כי יש להשתמש בקסם במתינות בז'אנר הפנטזיה האפית [26]. למרות שכמות הקסם גדלה בהדרגה לאורך הסיפור, הסדרה עדיין אמורה להסתיים כשכמות הקסם קטנה יותר מרוב ספרות הפנטזיה העכשווית[3]. בעיני מרטין, קסם אפקטיבי בספרות צריך לייצג כוחות זרים ומסוכנים מעבר לתפיסת בני אנוש[85], ולא טכנולוגיות מתקדמות זרות או לחשים תבניתיים. [118] אי לכך, הדמויות שלו מבינות רק את ההיבטים הטבעיים של עולמן, אך לא את האלמנטים הקסומים בו דוגמת ה"אחרים". [106]

מאחר ומרטין התבסס על מקורות היסטוריים לבניית העולם הבדיוני של "שיר של אש ושל קרח", [83]מבקרים רבים ציינו השפעות אלו. דוגמת דמיאן וולטר מ"הגרדיאן" אשר ראה דמיון עז בין וסטרוז לאנגליה בתקופת מלחמות השושנים". [119] אדם סרבר מהאטלנטיק ראה ב"שיר של אש ושל קרח" "יותר סיפור של פוליטיקה מאשר אחד של גבורה. סיפור על האנושות שנאבקת עם האובססיות המרושעות של אופיה מאשר ניסיון להגשים פוטנציאל אפשרי", איפה שמאבק הכוחות המתפתח נובע מהדיכוי של המערכת הפיאודלית את השחקנים הפועלים בה, ולא מהמאבק בין טוב לרע. [116] מרטין לא רצה רק לשקף את החיכוכים בין המעמדות השונים של ימי הביניים בספרים, אלא גם לחקור את ההשלכות של החלטות המנהיגים, שכן כוונה טובה אינה הופכת מנהיג באופן אוטומטי לכשיר או בעל יכולת, ולהיפך[108].

נושא נפוץ בז'אנר הפנטזיה הוא הקרב בין טוב לרע[108], אותו מרטין דוחה כיוון שאינו משקף לדעתו את העולם האמיתי. [32] [120] מרטין בניגוד נמשך לדמויות אפורות ותומך בגישתו של ויליאם פוקנר כי רק לב האדם העומד בסתירה לעצמו הינו משהו ששווה לכתוב עליו[108]. מרטין בוחן את שאלות הגאולה ושינוי דרך הדמויות בסדרה "שיר של אש ושל קרח". [121] מבנה נקודת המבט המרובות שמספרות את הסיפור, מאפשר לו לחקור את אותן דמויות מצדדים רבים, כך שגם ה"נבלים" לכאורה יוכלו לספק את נקודת המבט שלהם על המאורעות והדמויות[111]. [42] למרות שפנטזיה מגיעה מממלכה דמיונית, מרטין רואה צורך כנה לשקף את העולם האמיתי שבו אנשים מתים לפעמים מוות מכוער, אפילו אנשים אהובים[3]. הדמויות הראשיות נהרגות כדי שהקורא לא יצפה מהגיבור כביכול לשרוד, ובמקום זאת ירגיש את אותו המתח והפחד מהלא נודע שהדמויות עצמן חוות. [36] הרומנים משקפים גם את שיעורי התמותה המשמעותיים במלחמה. [84] למותם של ניצבים או אורקים בכמויות גדולות אין השפעה משמעותית על הקוראים, בעוד שלמותו של חבר, יש הרבה יותר השפעה רגשית. [108] מרטין מעדיף הקרבה של גיבור כדי לומר משהו עמוק על טבע האדם[52]. לדברי מרטין, ז'אנר הפנטזיה ממעט להתמקד במין ובמיניות[3], במקום זאת לעתים קרובות מתייחס הז'אנר מתייחס למיניות בצורה ילדותית או מזניח אותה לחלוטין. [83] מרטין, לעומת זאת, רואה במיניות כוח מניע חשוב בחיי האדם שאין להוציאו מהנרטיב. [121] לתת פירוט חושי לחוויה סוחפת חשוב יותר למרטין מקידום העלילה[46], כיוון שמטרתו לתת לקוראיו לחוות את סצנות המין של הרומנים, "בין אם זה סקס על-חושי, מרגש, שופע וחוויתי, ובין אם זה מין מעוות, מטריד ואפל או מין מאכזב ולא מספק."[121] מרטין הוקסם מהניגודים מימי הביניים, שם אבירים העריצו את גבירותיהם בשירים ולבשו את הסמלים שלהן בטורנירים, בעוד צבאותיהם אנסו בלי משים נשים בזמן המלחמה. התפיסה הלא קיימת של גיל ההתבגרות בימי הביניים שימשה מודל לפעילותו המינית של דאינריז בגיל 13 בספרים. [110] הרומנים רומזים גם למנהגי גילוי עריות שהיו בשושלת בית תלמי של מצרים העתיקה כדרך לשמור על טוהר הדם שלהם. [122] מרטין נשאל פעמים רבות בראיונות על דמויות הנשים בספריו, שכוללים מגוון רחב של דמויות נשיות חזקות ומשמעותיות בסיפור, שאינה אופיינית בז'אנר הפנטזיה. ובפרט מרטין נשאל כיצד הוא מצליח לכתוב אותן בצורה מאד אותנטית. על כך מרטין משיב שהוא מתייחס לנשים כבני אדם. וככאלו, יש להן לדעתו את אותן שאיפות ודחפים כמו לגברים. הן רוצות כבוד, עוצמה, עושר, הן חולמות ושואפות להצליח. הן רוצות להגן על הילדים שלהן, להיות נאהבות - כל אלו שאיפות שקשורות לאופי האנושי של החברה האנושית. כמובן שהנשים בספריו מתמודדות עם מגבלות של החברה הפטריאכלית שהן חיות בו. חלקן מקבלות את חוקי העולם, וחלקן מתנגדות לו. זה קונפליקט שבעיני מרטין משרת את הסיפור אצל נשים כמו אצל גברים, כיוון שהעיקר של כתיבה טובה בעיניו, היא דמות שמתמודדת עם השאיפות הסותרות שבליבה[128][129][130] [24].

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבועון SyFy Weekly הצהיר בשנת 2000 "מעטים יערערו על כך שההישג הגדול ביותר של מרטין עד כה הוא סדרת הפנטזיה ההיסטורית פורצת הדרך שלו "שיר של אש ושל קרח"[3], שהביקורות עליה היו חיוביות "בקנה מידה רחב היקף לאין שיעור" מאשר הביקורות שקיבל על עבודותיו הקודמות כפי שמרטין עצמו אמר בראיון לניו יורקר[76]. בשנת 2007 תיאר המגזין Weird Tales את הסדרה כ"סדרת פנטזיה מעולה" ש"העלתה את מרטין לרמה חדשה לגמרי של הצלחה"[54]. זמן קצר לפני צאתו של "ריקוד עם דרקונים" בשנת 2011, ביל שיהאן מהוושינגטון פוסט היה בטוח ש"שום יצירה של פנטזיה לא יצרה ציפייה כזו מאז הדו קרב האחרון של הארי פוטר עם וולדמורט"[125], ואיתן סאקס מהדיילי ניוז התייחס לסדרה כזו שתהפוך את מרטין ליקיר המבקרים הספרותיים ושל קוראי המיינסטרים דבר שהוא "נדיר עבור סוגת הפנטזיה, שלרוב זוכה ליחס מזלזל של נייר שלא ראוי לרפד איתו את תחתית הכלוב של דרקון"[86]. אנדרו לאונרד, כותב טורים באתר Salon.com כתב: "ההצלחה היא עוד יותר מדהימה מכיוון [שכשהסדרה הופיעה לראשונה] ללא פרסום, שיווק המוני או כל סוג של באזז משמעותי בסצנת קוראי הפנטזיה ומד"ב. ג'ורג ר.ר. מרטין הרוויח את דרכו בדרך הקשה, מפה לאוזן, על ידי קניית מקום בנפשם של קוראיו דרך הדמויות שלו, בצורה שרוב כותבי הפנטזיה רק ​​חולמים עליה".[131]

Publishers Weekly ציין בשנת 2000 כי "מרטין אולי לא מתחרה בטולקין או ברוברט ג'ורדן, אך הוא הרוויח את מקומו עם כותבי פנטזיה ימי-ביניימית נודעים כמו פול אנדרסון וגורדון דיקסון[33]. אחרי יציאתו לאור של הספר הרביעי בסדרה "משתה לעורבים", לב גרוסמן כתב עליו במגזין טיים שמרטין הוא "כוח משמעותי באבולוציה של ז'אנר הפנטזיה" והכריז עליו כ"טולקין האמריקני". גרוסמן הסביר כי למרות שמרטין לא היה "הידוע ביותר מבין סופרי הפנטזיה הפעילים של אמריקה" באותה תקופה והוא "לעולם לא יזכה בפרס פוליצר או פרס הספרים לאומי... כישוריו כאומן בבניית נרטיב, עולים על אלו של כמעט כל סופר מכל סוג שכותב בימינו"[75]. כינויו של גרוסמן את מרטין כ"טולקין האמריקני" חדר לשימוש על ידי תקשורת המיינסטרים לרבות עיתונים כגון "הניו יורק טיימס" ("הוא הרבה יותר טוב מזה")[132], "הניו יורקר"[76], "אנטרטיימנט וויקלי" ("שבח שגובל בחילול הקודש")[47], "הגלוב והמייל"[78], ו"יו.אס.איי טודיי"{הכותב=Deirdre Donahue}.
מגזין "טיים" כינה את מרטין אחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם בשנת 2011[78], ו"יו.אס.איי טודיי" נתן למרטין את התואר מחבר השנה 2011[133].

העיתונאי ג'ון ברבר מעיתון ה"הגלוב ומייל" טוען כי מרטין מצליח בו זמנית לשלוט ולהתעלות על הז'אנר כך ש"מבקרים מוחאים כפיים לעומק אפיון הדמויות שלו וחוסר הקלישאות בספרים שבכל זאת מלאים בגמדים ודרקונים"[78]. Publishers Weekly העניקו ביקורות חיוביות לשלושת הרומנים הראשונים של "שיר של אש ושל קרח" בזמנם פרסומם. "משחקי הכס" תואר כספר שיש בו "דמויות מפותחות באופן נפלא, פרוזה מוצלחת ונטייה לשפיכות דמים"[23], "עימות המלכים" תואר כ"בולט במיוחד בשל האיכות החיה של העולם הבדיוני שבו ובזכות התפקיד הצנוע יחסית של הקסם"[134], ו"סערת החרבות" תואר בזכות "המורכבות של דמויות כמו דיאנריז, אריה וקוטל המלך יגרמו לקורא להפוך את מספר העמודים הרב בספר זה בגלל שהסופר, בדומה לטולקין ו[[|רוברט ג'ורדן|ג'ורדן]], גורם לנו לדאוג לגבי הגורל שלהן"[33]. עם זאת, "משתה לעורבים" לא קיבל ביקורות דומות ונטען בביקורת עליו כי בתור הפרק הרביעי "הוא חסר מאוד את החצי השני שלו. יש מעט חומרים מספקים, אבל הספר בכללותו אינו מספק כלל." הספר החמישי, "ריקוד עם דרקונים" תואר כ"ספר בעל תחושה דומה לחגיגה", "מרטין שומר על רעננות הסיפור על ידי התמקדות בדמויות פופולריות שנעדרו במיוחד מהספר הקודם." על פי העיתון "לוס אנג'לס טיימס", "סימן ההיכר של מרטין הוא יצירת אווירה דרך תיאורים מבריקים, כך שהרקע לסיפור הוא הרבה יותר מסתם תפאורה ואביזרים על במה", הספרים שלו שובים את הקוראים על ידי "סיפורים מורכבים, דמויות מרתקות, דילאוגים נהדרים, קצב מושלם ונכונות להרוג אפילו את הדמויות המרכזיות שלו"Jeff VanderMeer, Book review: 'A Dance With Dragons' by George R.R. Martin, ‏12 ביולי, 2011.

בין הקולות הביקורתיים ביותר היו סם ג'ורדיסון ומייקל האן, שניהם מ"הגרדיאן ". ג'ורדיסון פירט את חששותיו לגבי משחקי הכס בביקורת משנת 2009 וסיכם "זה טיפשי. זה לא מתוחכם. זה קריקטורי. ובכל זאת, לא יכולתי להפסיק לקרוא .... אבסורד ארכאי בצד, הכתיבה של מרטין מצוינת. הדיאלוגים שלו זריזים ולעיתים קרובות שנונים, במיוחד כשמדובר בבניית תחושה של אופל ממשמש ובא"[135]. האן לא חושב שהספרים שונים משמעותית מכללי ז'אנר הפנטזיה. למרות השינויים שמרטין הכניס לכללים המקובלים בספרות הפנטזיה[136]. ביקורת ספרות אקדמית עדיין אינה ממהרת לעסוק בסדרה; ככל הנראה תהיה הרבה יותר ביקורת אקדמית אם וכאשר הסדרה תושלם. המונוגרפיה המלומדת הראשונה שיצאה מהאקדמיה על הסדרה היא הספר ג'ורג 'ר' מרטין וצורת הפנטזיה ("George R. R. Martin and the Fantasy Form") מאת המלומד הניו זילנדי ג'וזף רקס יאנג, שמנסה להסביר באמצעות שימוש בכלים של ניתוח ספרותי, שסדרת "שיר של אש וקרח" היא בפועל סדרת פנטזיה סטנדרטית שלא חורגת מגבולות הז'אנר, כפי שמרטין ומבקריו האוהדים מציעים בקוראם לסדרה "פנטזיה ריאליסטית"[137].


שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

פרמטרי חובה [ כתובת, כותרת ] חסרים
[ ]
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

פרמטרי חובה [ כתובת, כותרת ] חסרים
[ ] [138] [139]

מכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס - תצוגה גראפית של מיקום ספרי "שיר של אש ושל קרח" מה-7 באפריל (ערב השידור של הפרק הראשון בסדרה "משחקי הכס" ב-HBO ועד ל-31 ביולי (פרסום הספר החמישי, "ריקוד עם דרקונים")
כחול - משחקי הכס; צהוב - עימות המלכים; ירוק - סופת החרבות; אדום - משתה לעורבים)

נתוני המכירות הכוללים המדווחים של סדרת שיר של אש ושל קרח משתנים. הניו יורקר אמר באפריל 2011 (לפני פרסום "ריקוד עם דרקונים") כי יותר מ -15 מיליון ספרים של שיר של אש ושל קרח נמכרו ברחבי העולם[76], נתון שחוזר על ידי "גלוב ודואר" ביולי 2011. [ 51] רויטרס דיווחה בספטמבר 2013 כי הספרים הכוללים גרסאות דפוס, דיגיטליות ואודיו נמכרו ביותר מ -24 מיליון עותקים בצפון אמריקה. [132] וול סטריט ג'ורנל דיווח על יותר משישה מיליון עותקים שנמכרו בצפון אמריקה עד מאי 2011. [133] ארה"ב היום דיווחה על 8.5 מיליון עותקים בדפוס ובדיגיטל בסך הכל ביולי 2011, [134] ולמעלה מ 12 מיליון עותקים שנמכרו בדפוס בדצמבר 2011. [125] הסדרה תורגמה ליותר מ -20 שפות; [10] USA Today דיווח על הספר החמישי שתורגם ליותר מ -40 שפות. [120] פורבס העריך כי מרטין היה הסופר ה 12 המרוויח ביותר ברחבי העולם בשנת 2011 בסך 15 מיליון דולר. [135] המו"לים של מרטין צפו בתחילה כי משחקי הכס יהיו רבי מכר[47], אך הפרק הראשון אפילו לא הגיע לשום תפקיד נמוך יותר ברשימת רבי המכר[84]. זה השאיר את מרטין לא מופתע, מכיוון שזה "משחק טיפש לחשוב שמשהו יצליח או לסמוך עליו". [113] עם זאת, הספר זכה אט אט לסנגוריהם הנלהבים של מוכרי ספרים עצמאיים ופופולריות הספר גדלה מפה לאוזן[76]. הפופולריות של הסדרה זינקה בכרכים הבאים[47], כאשר הכרך השני והשלישי הגיע לרשימות רבי המכר של הניו יורק טיימס בשנת 1999 [38] ובשנת 2000, [40] בהתאמה. הסדרה זיכתה את כתביו הישנים של מרטין בתשומת לב חדשה, וההוצאה האמריקאית של מרטין, באנטם ספקטרה, אמורה היה להדפיס מחדש את רומני הסולו שלו שלא הוצאו מהדפוס[3]. הפרק הרביעי, חגיגה לעורבים, היה רב המכר המיידי במהדורתו בשנת 2005[47], והגיע למקום הראשון ברשימת רבי המכר הבדיוני "הניו יורק טיימס" בכריכה קשה, 27 בנובמבר 2005, אשר לרומן פנטזיה הציע כי מרטין ספרים משכו את קוראי המיינסטרים[71]. מהדורת הכריכה הרכה של "משחקי הכס" הגיעה להדפסה ה -34 בשנת 2010, ועברה את מיליון המקרים. [136] לפני שבכל זאת הוקרנה לראשונה, סדרת הטלוויזיה הגבירה את המכירות של סדרת הספרים, כששיר של קרח ואש התקרב לצמיחה משולשת בספרות במכירות בשנה. באנטם ציפה לראות את ההתקשרויות מגבירות את המכירות עוד יותר, [53] וההוצאה לאור הבריטית של מרטין, הרפר וויאג'ר, ציפתה שהקוראים יגלו מחדש את ספרות הפנטזיה האפית האחרת שלהם. [137] עם דיווח של 4.5 מיליון עותקים של ארבעת הכרכים הראשונים שהודפסו בתחילת 2011, [53] ארבעת הכרכים הופיעו מחדש ברשימות רבי המכר של סיפורי בכריכה רכה ברבעון השני של 2011. [131] [138] בנקודת פרסומו ביולי 2011, ריקוד עם דרקונים היה בהדפס השישי שלו עם יותר מ 650,000 כריכים קשיחים בדפוס. [139] כמו כן, היא מכרה את המכירות הגבוהות ביותר ביום הראשון של כל כותרת בדיונית חדשה שפורסמה בשנת 2011 באותה תקופה, עם 170,000 כריכים קשיחים, 110,000 ספרים אלקטרוניים ו- 18,000 ספרי שמע שנמכרו ביום הראשון. ריקוד עם דרקונים הגיע לראש רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס ב- 31 ביולי 2011[15]. בשונה מרוב הכותרים הגדולים האחרים, הכרך החמישי מכר יותר מוקדם עותקים דיגיטליים [140], אך עם זאת, מרטין הפך לסופר העשירי שמוכר מיליון ספרים אלקטרוניים של אמזון קינדל. [141] כל חמשת הכרכים וערכת הקופסאות בארבעה כרכים היו בין מאה הספרים הנמכרים ביותר בארצות הברית בשנים 2011 ו 2012. [142]

סדרת הטלוויזיה תרמה לשיפור משמעותי במכירות הספרים והאספנות כמו ערכות קופסאות, סחורות ופריטים אחרים. סדרת הטלוויזיה תרמה גם להגדלת הכיסוי הגיאוגרפי של הספרים, והציגה לקוחות חדשים במדינות מתפתחות כמו הודו וברזיל לסדרת הספרים. כל זה הגדיל משמעותית את מכירות הספרים הכוללות. החל מאפריל 2019, סדרת הספרים נמכרה ב -90 מיליון עותקים ברחבי העולם. [4]

[140] [141]

פנדום (מעריצים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות השמונים ותחילת שנות התשעים הספרים של מרטין זיכו אותו למוניטין הולך וגובר בחוגי חובבי מדע בדיוני[[#cite_note-תמיTammy_La_Gorce,'"`UNIQ--nowiki-00000165-QINU`"'[https://www.nytimes.com/2006/03/12/nyregion/books-dreaming-of-places-far-far-from-bayonne.html_BOOKS;_Dreaming_of_Places_Far,_Far_From_Bayonne],_‏12_במרץ_2006-142|[142]]], אם כי לפי דבריו הוא קיבל מעט מכתבי מעריצים בשנה בימי טרום האינטרנט. יציאתו לאור של משחקי הכס גרם לעלייה משמעותית במספר העוקבים של מרטין, כאשר אתרי מעריצים מתחילים לצוץ וקהילה עם מאפיינים דומים לזו של חובבי מ"מסע בין כוכבים" מתפתחת באופן קבוע ונפגשת[143]. בשנת 1999 נוצר האתר "Westeros.org"[144] על ידי מעריצים שבדים בשם אליו מ. גרסיה ג'וניור, ולינדה אנטונסון, שהציגה בפני אליו את הסדרה. נכון ל-2011 האתר מונה כ-17,000 חברים רשומים. מעורבותם של גרסיה ואנטונסון בעבודתו של מרטין הפכה כעת למקצועית למחצה לאחר שהם סייעו לו לכתוב את ספר ההיסטוריה של ווסטרוז "The World of Ice & Fire" שפורסם ב-2014 [76]

[145] האחים ללא כרזות, מועדון אוהדים לא רשמי הפועל ברחבי העולם, הוקם בשנת 2001. מייסדיהם וחברים ותיקים אחרים הם בין חבריו הטובים של מרטין[76].

מרטין מנהל אתר רשמי[15] ומנהל בלוג תוסס בעזרתו של טיי פרנק[76]. הוא גם מקיים אינטראקציה עם פאנדום על ידי מענה למיילים ומכתבים, אם כי הצהיר בשנת 2005 כי מספרם העצום עשוי להשאיר אותם ללא מענה במשך שנים. מכיוון שישנם סוגים שונים של מוסכמות בימינו, הוא נוטה ללכת לשלוש או ארבע כינוסי מדע בדיוני בשנה פשוט כדי לחזור לשורשים ולפגוש חברים. [146] הוא לא קורא יותר לוחות מודעות, כך שכתיבתו לא תושפע מהמעריצים שחזו פיתולים ופירוש דמויות שונה ממה שהתכוון. [146]

בעוד שמרטין מכנה את רוב מעריציו "נהדרים", ונהנה לקיים אינטראקציה איתם[52], חלקם פנו נגדו בגלל שש השנים שנדרשו לשחרור ריקוד עם דרקונים[76]. תנועה של מעריצים לא מרוצים בשם GRRuMblers הוקמה בשנת 2009, ויצרה אתרים כמו Finish the Book, George ו- Is Winter Coming? "למגדלי" [143] בבלוג שלו שזכה לתשומת לב תקשורתית[76]. [128] [147] ה"ניו יורק טיימס "ציין כי זה לא נדיר שגם מרטין נאסף בהחתמת ספרים[143]. הניו יורקר כינה זאת "מאמץ מדהים להקדיש לגינוי מחבר הספרים שאדם מתיימר לאהוב. מעטים המחברים העכשוויים שיכולים לטעון שהם עוררו תשוקה כזו."

[145] [146]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכיות ומועמדויות בפרסי ספרות[147]
ספר לוקוס נבולה הוגו פנטזיה גפן
1 משחקי הכס זכייה מועמדות מועמדות
2 עימות המלכים זכייה מועמדות
3 סופת החרבות זכייה מועמדות מועמדות זכייה
4 משתה לעורבים מועמדות מועמדות
5 ריקוד עם דרקונים זכייה מועמדות מועמדות זכייה

ארבעה מספרי הסדרה זכו בפרס לוקוס לספר הפנטזיה הטוב ביותר לשנת 1996 (משחקי הכס), 1998 (עימות המלכים), 2000 (סופת החרבות) ו-2011 (ריקוד עם דרקונים). מכל הסדרה, רק "משתה לעורבים" הספר הרביעי בסדרה שהיה מועמד לפרס לוקוס ב-2006, הפסיד לבני אנאנסי של ניל גיימן. למעט פרסי לוקוס, ספרי הסדרה היו מועמדים לכל הפרסים החשובים של הספרות הספקולטיבית העולמית:
משחקי הכס (1996) - מועמד לפרס הפנטזיה העולמי [149] ומועמד לפרס נבולה, 1997 [150]
התנגשות מלכים (1998) - מועמד לפרס נבולה, 1999 [150]
סערת חרבות (2000) - מועמד לפרס הוגו [151] ומועמד לפרס הנבולה, 2001 [152]
חג לעורבים (2005) - מועמד להוגו, [153] ומועמד פרסי הפנטזיה הבריטית, 2006 [154]
ריקוד עם דרקונים (2011) - זוכה פרס לוקוס, [155] פרס הוגו [156] ומועמד לפרס הפנטזיה העולמי, 2012 [157]
בישראל, באוקטובר 2018 זכה התרגום לעברית של סדרת שיר של אש ושל קרח בפרס רטרו גפן, שחולק לכבוד 20 שנה לפרס גפן, בקטגוריית ספר הפנטסיה המתורגם.[148]

[149] [150]

עבודות קשורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נובלות - ספרי המשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העטיפה למהדורה העברית של "האביר משבע הממלכות", 2015
העטיפה למהדורה העברית של "אש ודם", 2019

בנוסף לספרי הסדרה, יצאו לאור מספר נובלות המתרחשות עשרות או מאות שנים קודם לאירועי משחקי הכס. סדרת סיפורי דאנק ואג, שלוש נובלות שמתרחשות 90 שנה לפני אירועי "שיר של אש ושל קרח", מציגות את הרפתקאותיהם של סר דנקן הגבוה ועוזרו אג, שלימים יהפוך למלך אאגון החמישי לבית טארגאריין. לסיפורים אין קשר ישיר לעלילת "שיר של אש ושל קרח", אם כי שתי הדמויות מוזכרות ב"סופת החרבות" וב"משתה לעורבים", בהתאמה. הנובלה הראשונה, "האביר הלא-משוח", פורסם באנתולוגיה "אגדות" משנת 1998, אליה מרטין הצטרף בשל בקשתו של רוברט סילברברג שהיה העורך של האנתולוגיה ורצה לפרסם עשרה סיפורים מקוריים שמעולם לא פורסמו קודם, מאת סופרי פנטזיה ידועים. העבודה על הנובלות התחילה לאחר פרסום הספר הראשון "משחקי הכס" בסדרה ולפני השני "עימות המלכים", כשמרטין עוד לא היה מוכר מאד מחוץ לקהילת חובבי הפנטזיה, ולכן היה לו חשוב להיכנס לאנתולוגיה בה השתתפו שמות גדולים בעולם הפנטזיה כמו טרי פרצ'ט, אן מקפפרי, סטיבן קינג ועוד[151]. "החרב המושבעת" פורסמה אף היא ב-2003, באגדות II. מאוחר יותר עובדו שתי הנובלות לרומנים גרפיים [158]. הנובלה השלישית, "אביר המסתורין", פורסמה לראשונה באנתולוגיה לוחמים בשנת 2010 [159], ובשנת 2017 אף היא עובדה לגרסה של רומן גרפי. בשנת 2015 התפרסמו שלוש הנובלות כאוסף אחד, בספר בשם "האביר משבע הממלכות" שיצא לאור בעברית, בהוצאת אופוס, במאי 2015.

הנובלה "הנסיכה והמלכה" או, "השחורים והירוקים" הופיעה באנתולוגיה של טור ספרים "Dangerous" ב- 2013 ומסבירה כמה מסיפורי הרקע של בית טארגאריין מאתיים שנה לפני אירועי הסדרה [161] [162]. "הנסיך הנוכל", או, "אח המלך", שפורסם באנתולוגיה Rogues בשנת 2014, היא הסיפור שקודם לאירועי הנובלה "הנסיכה והמלכה" [163]. הנובלה "בני הדרקון", שפורסמה באנתולוגיה "ספר החרבות" ב-2017, היא סיפורם של שני בניו של אאיגון הכובש אייניס הראשון ומגור הראשון "האכזר". כל שלושת הסיפורים הללו שולבו כחלקים מהספר "אש ודם", ספר המתאר את ההיסטוריה של בית טארגאריין.

קבצי פרקים מהספרים קובצו לשלוש נובלות שיצאו לאור בין השנים 1996-2003 על ידי מגזין "המדע הבדיוני של אסימוב":

  • דם הדרקון (יולי 1996)[164], לקוח מפרקי דאינריז במשחקי הכס
  • נתיב הדרקון (דצמבר 2000)[165], לקוח מפרקי דאינריז סופת החרבות
  • זרועות הקרקאן (מרץ 2003)[166], המבוסס על פרקי איי הברזל מתוך משתה לעורבים


ספר English language.svg המהדורה האנגלית Flag of Israel.svg המהדורה העברית
שנת הוצאה מס' עמודים שנת הוצאה מס' עמודים תרגום
האביר משבע הממלכות A Knight of the Seven Kingdoms 2013[152] 355[152] 2015[153] 272[153] צפריר גרוסמן[153]
האביר הלא-משוח The Hedge Knight 1998[154] 85[154] הספר לא תורגם
החרב המושבעת The Sworn Sword 2003[155] 81[155] הספר לא תורגם
אביר המסתורין The Mystery Knight 2010[156] 104[156] הספר לא תורגם
הנסיכה והמלכה The Princess and the Queen 2013[157] 107[157] הספר לא תורגם
הנסיך פורע החוק The Rogue Prince 2014[158] 832 הספר לא תורגם
בני הדרקון The Sons of the Dragon 2017 544 הספר לא תורגם

אש ודם[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אש ודם" הוא ספר ההיסטוריה המלאה של בית טארגאריין ממוצאם ועד הגעתם לווסטרוז והתבוססותם בשלטון, שמרטין מתכנן לפרסם בשני כרכים. הספר הראשון יצא ב -20 בנובמבר 2018, ומרטין טוען כי הבא אחריו מתוכנן לצאת אחרי ש"רוחות החורף" יצא [167].

סדרות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משחקי הכס

עם צמיחת הפופולריות של סדרת הספרים, רשת HBO בחרה לעשות עיבוד טלוויזיוני לשיר של אש ושל קרח בשנת 2007 [52]. פרק פיילוט הופק בסוף 2009, והרשת חתמה על התחייבות לסדרה בת תשעה פרקים נוספים במרץ 2010 [168]. הסדרה, שכותרתה "משחקי הכס", הוקרנה בבכורה באפריל 2011 וזכתה לשבחים ודרוגים גבוהים באתרי דירוג שונים. הרשת נתנה "אור ירוק" להפקת התוכנית לעונה שנייה שתעקוב אחר אירועי "עימות המלכים" יומיים לאחר מכן [169]. זמן קצר לאחר סיום העונה הראשונה, התוכנית קיבלה 13 מועמדויות לפרס האמי, כולל סדרת הדרמה המצטיינת, וזכתה בסוף בפרסים עבור בעיצוב ראשי מצטיין, ושחקן משנה מצטיין בסדרת דרמה לשחקן פיטר דינקלג עבור גילומו את דמותו של טיריון לניסטר. HBO הודיעה על חידוש התוכנית לעונה שלישית באפריל 2012, עשרה ימים לאחר הצגת הבכורה של העונה השנייה [171]. בשל אורכו של "סופת החרבות", העונה השלישית הציגה רק בערך את המחצית הראשונה של הספר [172].

זמן קצר לאחר הצגת הבכורה של העונה השלישית במרץ 2013, הרשת הודיעה כי משחקי הכס תחזור לעונה רביעית, שתכסה את המחצית השנייה של "סופת החרבות" יחד עם תחילת "משתה לעורבים" ו"ריקוד עם דרקונים" [173]. משחקי הכס היתה מועמדת ל-15 פרסי אמי עבור העונה השלישית [174]. יומיים לאחר הצגת העונה הרביעית בבכורה באפריל 2014, HBO חידשה את משחקי הכס לעונה חמישית ושישית [175]. העונה החמישית הוקרנה בבכורה ב -12 באפריל 2015 וקבעה שיא גינס לזכייה במספר הגבוה ביותר של פרסי האמי לסדרה בעונה אחת בשנה, כשהצליחה לגרוף 12 פרסי אמי מתוך 24 מועמדויות, כולל הפרס עבור סדרת הדרמה הטובה ביותר [176] [177]. בפרקים אלו צפו בממוצע 8 מיליון צופים, וקבעו צפיית שיא לסדרה [178]. העונה השישית הוקרנה לראשונה ב- 24 באפריל 2016 [179]. פרקים אלה קיבלו את המועמדות הגבוהה ביותר לטקס פרסי האמי ה-68, עם 23 מועמדויות ו-12 זכיות, כולל הפרס לסדרת הדרמה הטובה ביותר פעם שנייה ברציפות [180]. העונה השביעית הוקרנה בבכורה ב-16 ביולי 2017. העונה השמינית והאחרונה הוקרנה בבכורה ב- 14 באפריל 2019 [181] כששתי עונות אלו זוכות אף הן בפרסי האמי לסדרת הדרמה הטובה ביותר שנה אחר שנה (2018, 2019).

עבודות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיר של אש ושל קרח הוליד תעשייה של מוצרי ספין-אוף. משחקי "מעוף הפנטזיה" הוציאו משחק קלפי אספנות, משחק לוח, ושני אוספי יצירות אמנות בהשראת סדרת שיר של אש ושל קרח [182] [183]. מגוון מוצרים של משחק משחקי תפקידים יצאו לשוק על ידי חברות "שומרי הסדר" ו"גרין רונין" [184] [185]. חברת "Dynamite Entertainment" עיבדו את משחקי הכס לקומיקס חודשי בעל שם זהה בשנת 2011 [186]. מספר משחקי וידאו זמינים או בהפקה, כולל "משחקי הכס: בראשית" (2011) ו"משחקי הכס" (2012) מאת ציאניד [187] [188]; קיבלו שניהם דירוגים בינוניים מצד המבקרים [189]. משחק רשת חברתית שכותרתו "משחקי הכס: עלייה" (2013) מאת Disruptor Beam מאפשר לשחקנים לחיות את חיי האצילים במהלך התקופה שהסדרה מתרחשת [190]. הוצאת "Random House" הוציאה ספר מפות רשמי בשם "ארצות הקרח והאש", הכולל מפות ישנות וחדשות של עולם שיר של אש ושל קרח [191]. הספר "עולם הקרח והאש" שמהווה מעין מדריך להיסטוריה של וסטרוז מאת מרטין ובעלי Westeros.org, אליו גרסיה ג'וניור ולינדה אנטונסון, פורסם באוקטובר 2014[76]. מוצרים מורשים אחרים כוללים רפרודוקציות של נשק בגודל מלא[192], מגוון בובות של דמויות שניתן לאסוף [193] [194], רפרודוקציות של מטבעות של וסטרוז [195], ומספר רב של פריטי מתנה ופריטי אספנות המבוססים על סדרת הטלוויזיה של HBO‏ [196]. הפופולריות של סדרת HBO הפכה את כס הברזל לסמל של כל המוצרים הקשורים לעולם של שיר של אש ושל קרח [197] [198] [199] [200].

[159] [160]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גארפילד/טיוטה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 Alison Flood‏, 'George RR Martin revolutionised how people think about fantasy' מתוך אתר הגארדיאן, ה-10 באפריל, 2015
  2. ^ עכבר העירסיגור רוס יופיעו בעונה הבאה של "משחקי הכס", באתר הארץ, 10 בספטמבר 2013;
    משתה לעורבים א מתוך אתר אופוס
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 Robinson, Tasha, George R.R. Martin continues to sing a magical tale of ice and fire מתוך אתר Science Fiction Weekly, ‏11 בדצמבר, 2000
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ג'ורג' ר. ר. מרטין, George R.R. Martin's Official Website - MIT מתוך האתר הרשמי של מרטין, ה-29 במאי, 2005
  5. ^ ג'ורג' ר. ר. מרטין, Not A Blog, מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog, ה-2 ביולי, 2005 - הרשומה הראשונה בבלוג של מרטין
  6. ^ 1 2 Writing, Reading, Writing, מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog, ה-23 ביוני, 2020
  7. ^ 1 2 ג'ורג' ר. ר. מרטין,this, that, and the other thing מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog, ה-28 במאי, 2006
  8. ^ 1 2 Ben Milne‏, Game of Thrones: The cult French novel that inspired George RR Martin מתוך אתר הBBC, ה-4 באפריל, 2014
  9. ^ 1 2 Debra Kamin‏,The Jewish legacy behind ‘Game of Thrones’ מתוך אתר הBBC, ה-20 במאי, 2014
  10. ^ 1 2 תני גולדשטיין, רוקדים עם דרקונים: על ספרי "משחקי הכס", באתר ynet, 12 באוגוסט 2011
  11. ^ 1 2 David Barnett‏, How Game of Thrones achieved world domination... 15 years before the TV show even aired מתוך אתר האינדיפנדנט, ה-15 באפריל, 2019
  12. ^ 1 2 ג'ורג' ר. ר. מרטין, Another Precinct Heard From הכרזה על התרגום לשפה ה-47 של "שיר של אש וקרח" למהדורה אזרבייג'אנית, מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog, ה-19 בינואר, 2017
  13. ^ The New York Times Bestseller משתה לעורבים ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, ה-27 בנובמבר 2005
  14. ^ The New York Times Bestseller ריקוד עם דרקונים ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, ה-31 ביולי 2011
  15. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Dinitia Smith, A Fantasy Realm Too Vile for Hobbits, ‏1 בנובמבר 2005
  16. ^ איתי דודי, אמי 2019: "משחקי הכס" ו-HBO הן הזוכות הגדולות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 בספטמבר 2019
  17. ^ נמרוד צוק, שיאי הכס, באתר כלכליסט, 3 באפריל 2013
    מעריב אונליין, ‏דאינריז בהלם: "משחקי הכס" שוברת שיא חדש!, באתר מעריב אונליין, 2 באוגוסט 2017
    סוכנויות הידיעות, "11 מיליון אמריקאים יבריזו מהעבודה כדי לצפות בפרק הסיום של משחקי הכס", באתר TheMarker‏, 16 במאי 2019
    מערכת ישראל היום, ‏כמה אנשים צפו בסיום של משחקי הכס?, באתר ישראל היום, 20 במאי 2019
    ניצן סדן, מלכת הלילה: כך שינתה "משחקי הכס" את עולם ההורדות הפיראטיות, באתר כלכליסט, 22 במאי 2019
  18. ^ ב-2011, עם צאת הספר החמישי נמכרו 15 מיליון עותקים מהסדרה[10]. נכון ל-2019 נמכרו למעלה מ-90 מיליון ספרים מהסדרה[11]
  19. ^ Erik Kain‏, 'Game Of Thrones' Sails Into Darker Waters With 'Ghost Of Harrenhal' מתוך אתר הפורבס, ה-30 באפריל, 2012
  20. ^ ‏, A Dance With Dragons - Slipcase edition מתוך אתר הארפר קולינס UK, ה-14 באוקטובר, 2013
  21. ^ העונה המקבילה בסדרת הטלוויזיה משחקי הכס
  22. ^ 1 2 3 4 5 תני גולדשטיין, רוקדים עם דרקונים: על ספרי "משחקי הכס", באתר ynet, 12 באוגוסט 2011
  23. ^ 1 2 3 "A Game of Thrones", Publishers Weekly.
  24. ^ "A Game of Thrones Book Details". AR BookFinder. בדיקה אחרונה ב-28 בנובמבר 2016. 
  25. ^ 1 2 "משחקי הכס", נוריתה
  26. ^ "משחקי הכס", הוצאת אופוס
  27. ^ "A Clash of Kings", Publishers Weekly.
  28. ^ "A Clash of Kings Book Details". AR BookFinder. בדיקה אחרונה ב-28 בנובמבר 2016. 
  29. ^ "עימות המלכים / ג'.ר.ר. מרטין", בלי פאניקה
  30. ^ "עימות המלכים א", הוצאת אופוס
  31. ^ "עימות המלכים ב", הוצאת אופוס
  32. ^ 1 2 הספרים שתרגמתי, "עבד בתרגום", הבלוג של יעל סלע-שפירו (ארכיון)
  33. ^ 1 2 3 4 "A Storm of Swords", Publishers Weekly.
  34. ^ "A Storm of Swords Book Details". AR BookFinder. בדיקה אחרונה ב-28 בנובמבר 2016. 
  35. ^ 1 2 3 "סופת החרבות", נוריתה
  36. ^ 1 2 "A Feast for Crows", Publishers Weekly.
  37. ^ "A Feast for Crows Book Details". AR BookFinder. בדיקה אחרונה ב-28 בנובמבר 2016. 
  38. ^ "משתה לעורבים", נוריתה
  39. ^ "משתה לעורבים א", הוצאת אופוס
  40. ^ "משתה לעורבים ב", הוצאת אופוס
  41. ^ "A Dance with Dragons", Publishers Weekly.
  42. ^ "A Dance with Dragons". AR BookFinder. בדיקה אחרונה ב-28 בנובמבר 2016. 
  43. ^ "ריקוד עם דרקונים - לאחר המשתה", נוריתה
  44. ^ 1 2 "ריקוד עם דרקונים א - חלומות ואבק", הוצאת אופוס
  45. ^
    כדגףכדגףכלךדגףךכלדגףךכלדףגךכלדגךףכלדףגךכלףדךגכלףדךגכלףדךגכלףדךגכלףדךגכלינדה אנטנוסון ואליו גארסיה יחד עם ג'ורג' ר. ר. מרטין בפאנל ב-2015 ב
    &products_id=1024 "ריקוד עם דרקונים ב - לאחר המשתה", הוצאת אופוס
  46. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Rachael Brown, George R. R. Martin on Sex, Fantasy, and A Dance With Dragons, The Atlantic, ‏1 ביוני 2011
  47. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 James Hibberd‏, The fantasy king מתוך אתר האנטרטיינמנט ויקלי, ה-22 ביולי, 2011
  48. ^ Bryant Harte‏, An Interview With George R. R. Martin, Part II מתוך בלוג Indigo, ה-26 באפריל, 2012
  49. ^ James Poniewozik‏, GRRM Interview Part 4: Personal History מתוך אתר הTIME, ה-20 באפריל, 2011
  50. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 Linda Richards‏,January Interview George R.R. Martin מתוך אתר January Magazine, ה-20 במאי, 2012
  51. ^ 1 2 3 4 5 6 Dave Itzkoff‏, His Beautiful Dark Twisted Fantasy: George R. R. Martin Talks ‘Game of Thrones’ מתוך אתר הניו יורק טיימס, ה-1 באפריל, 2011
  52. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 James Hibberd‏, A Dance With Dragons Interview מתוך אתר האנטרטיינמנט ויקלי, ה-12 ביולי, 2011
  53. ^ Mikal Gilmore‏, ‏Rolling Stone, באתר הרולינג סטון,George R.R. Martin: The Rolling Stone Interview, ה-23 באפריל, 2014
  54. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Darrell Schweitzer‏, George R.R. Martin on magic vs. science ראיון מתוך אתר Weird Tales, ה-24 במאי, 2007
  55. ^ 1 2 Windolf, Jim, George R.R. Martin Has a Detailed Plan For Keeping the Game of Thrones TV Show From Catching Up To Him, Vanity Fair, ‏14 במרץ 2014
  56. ^ Susan Miller‏, George R.R. Martin’s original plan for Game of Thrones מתוך אתר המעריצים Watchers On the Wall, ה-5 בפברואר, 2015
  57. ^ Michelle Jaworski ‏, You won’t recognize George R.R. Martin’s original plans for ‘A Song of Ice and Fire’, מתוך אתר Daily Dot, ה-1 במרץ, 2020
  58. ^ 1 2 קובץ וידאו In Conversation With... George R.R. Martin on Game of Thrones Part 1 | TIFF Bell Lightbox, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 20:53) החל מהדקה 4:00 מרטין מתייחס בראיון ליצירת הספרים ותחזיותיו לגבי כמות הספרים שתדרש כדי להשלים את הסדרה.
  59. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Eric "Dargon" Cogan‏, George R.R Martin Interview מתוך אתר FantasyOnline, ה-30 בינואר, 2002
  60. ^ 1 2 3 Adrià Guxens‏, George R.R. Martin: “Trying to please everyone is a horrible mistake” מתוך אתר הAdria's News, ה-7 באוקטובר, 2012
  61. ^ 1 2 Kirschling, Gregory, By George! מתוך אתר EW, ‏27 בנובמבר 2007
  62. ^ The Official Site of The Hugo Awards‏, 1997 Hugo Awards מתוך אתר פרס ההוגו, ה-1 בספטמבר, 1997
  63. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם מלכיםPublisher Weekly:A Clash of Kings מתוך אתר publishersweekly.com,‏ 1 בפברואר, 1999
  64. ^ רשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס, BEST SELLERS: February 21, 1999 מתוך אתר הניו יורק טיימס, ה-21 בפברואר, 1999
  65. ^ 1 2 3 ‏Bryant Harte‏, An Interview With George R. R. Martin, Part I מתוך בלוג Indigo, ה-11 ביולי, 2011
  66. ^ רשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס, BEST SELLERS: November 19, 2000 מתוך אתר הניו יורק טיימס, ה-19 בנובמבר, 2000
  67. ^ Nick Gevers‏, Sunsets of High Renown An Interview with George R. R. Martin מתוך אתר הInfinityPlus.co.uk, ה-15 במרץ, 2012
  68. ^ 1 2 3 4 5 6 George R.R. Martin: The Gray Lords מתוך אתר מגזין Locus לפנטזיה ומדע בדיוני, נובמבר, 2005
  69. ^ 1 2 3 4 Lodey‏, An Interview with George R. R. Martin מתוך אתר הGamePro.com, ה-8 באוקטובר, 2003
  70. ^ Tasha Robinson‏, George R.R. Martin dines on fowl words as the Song of Ice and Fire series continues with A Feast for Crows" מתוך אתר הBBC, ה-7 בנובמבר, 2005
  71. ^ 1 2 3 4 5 6 Alison Flood, Getting more from George RR Martin, The Guardian, ‏4 במרץ 2011
  72. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Redman, Bridgette‏, George R.R. Martin Talks Ice and Fire מתוך אתר ConsumerHelpWeb.com, מאי, 2006
  73. ^ A Feast for Crows (A Song of Ice and Fire, Book 4) Hardcover מאתר אמזון, ה-17 באוקטובר, 2005
  74. ^ BEST SELLERS: November 27, 2005, ‏27 בנובמבר 2005
  75. ^ 1 2 Lev Grossman‏, The American Tolkien מתוך אתר מגזין TIME, ה-13 בנובמבר, 2005
  76. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 Laura Miller, JUST WRITE IT!, The New Yorker, ‏11 באפריל 2011
  77. ^ 1 2 James Poniewozik‏, The Problems of Power: George R.R. Martin's A Dance With Dragons, ממגזין TIME, ה-12 ביולי, 2011
  78. ^ 1 2 3 4 Barber, John‏, George R.R. Martin: At the top of his Game (of Thrones), מאתר TheGlobeAndMail.com, ה-11 ביולי, 2011 שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "ברבר" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  79. ^ Michael Fleming‏, HBO turns 'Fire' into fantasy series, ממגזין וראייטי, ה-16 בינואר, 2007
  80. ^ Sam Thielman, Thrones’ tomes selling big, Variety, ‏25 בפברואר 2011
  81. ^ George R. R. Martin Webchat Transcript מתוך אתר מגזין Empire, באפריל, 2012
  82. ^ 1 2 ג'ורג' ר. ר. מרטין, Dancing, מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog, ה-31 ביולי, 2010 - הרשומה הראשונה בבלוג של מרטין
  83. ^ 1 2 Josh Roberts‏, Game of Thrones’ Exclusive! George R.R. Martin Talks Season Two, ‘The Winds of Winter,’ and Real-World Influences for ‘A Song of Ice and Fire’ מתוך אתר הsmartertravel.com, ה-1 באפריל, 2012
  84. ^ 1 2 Christopher John Farley, 'Game of Thrones' Author George R.R. Martin Spills the Secrets of 'A Dance with Dragons', The Wall Street Journal, ‏5 ביוני 2011
  85. ^ 1 2 Adam Pasick, George R.R. Martin on His Favorite Game of Thrones Actors, and the Butterfly Effect of TV Adaptations, Vulture, ‏4 בספטמבר 2011
  86. ^ 1 2 Ethan Sacks‏, George R.R. Martin surprises "Song of Ice and Fire" fans with free chapter of next book מתוך אתר הניו יורק דיילי ניוז, ה-30 בדצמבר, 2011
  87. ^ 1 2 Oliver Gettell‏, George RR Martin on Winds of Winter: Things are getting worse מתוך אתר האנטרטיינמנט ויקלי, 6 בדצמבר, 2016
  88. ^ Chris Lough‏, How Could The Winds of Winter Be Published In Only Three Months? מתוך אתר Tor.com, ה-13 בינואר, 2016
  89. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    James Hibberd, [1], EW.com, ‏5 במרץ 2015
  90. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    Snooky Grawls, [2], Christian Today, ‏6 במאי 2015
  91. ^ תרבות, מחבר משחקי הכס בהלם: הסדרה עקפה את הספרים, באתר nrg‏, 3 בינואר 2016
  92. ^ ג'ורג' ר. ר. מרטין, Last Year (Winds of Winter), מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog, ‏2 בינואר, 2016
  93. ^ Dan Selcke‏, George R.R. Martin: “I am not writing anything until I deliver WINDS OF WINTER” מתוך אתר הFansided, ‏17 בפברואר, 2016
  94. ^ ג'ורג' ר. ר. מרטין, Strange Days, מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog, ‏17 במרץ, 2020
  95. ^ Griffin, Bryant‏,Martin Talks ‘Game Of Thrones,’ ‘The Winds Of Winter’ - Attempts to keep his novel releases ahead of hit series מתוך אתר Airlock Alpha, ‏13 ביוני, 2012
  96. ^ Back From Bubonicon, מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog‏31 באוגוסט, 2015
  97. ^ Mercader, Virnelli, George R.R. Martin says there will be 'Winds of Winter' spoilers in 'Game of Thrones' season six מתוך אתר MNR Daily,‏ 13 במרץ, 2016
  98. ^ ג'ורג' מרטין, FIRE & BLOOD : On The Way מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog‏25 באפריל, 2018
  99. ^ Cain, Sian, 'I've been struggling with it': George RR Martin on The Winds of Winter, The Guardian, ‏10 בנובמבר 2018
  100. ^ ג'ורג' מרטין, Idiocy on the Internet מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog‏13 במאי, 2019
  101. ^ James Hibberd, 'Game of Thrones' team on series future, EW.com, ‏9 ביוני 2013
  102. ^ Alan Sepinwall, ‘Game of Thrones’ producers say season 3 ‘as big as we’re going to get’, UPROXX, ‏27 במרץ 2013
  103. ^ Joanna Robinson, Game of Thrones: George R.R. Martin Says No New Book Before Season 6, Vanity Fair, ‏2 בינואר 2016
  104. ^ Hudson, Laura ,Talking with George R. R. Martin Part 2 מתוך אתר PW, ‏14 באוגוסט, 2007
  105. ^ 1 2 3 4 MacLaurin, Wayne,A Conversation With George R.R. Martin מתוך אתר SF site, נובמבר, 2000
  106. ^ ג'ו אברקרומבי, Influences, Ideas, and A Game of Thrones, http://www.joeabercrombie.com, ‏16 בפברואר 2008
  107. ^ Joanna Buffum, Dylan Runco, Fantasy Author George R.R. Martin: Blood of Bayonne מתוך אתר New Jersey Monthly, ‏15 במרץ, 2013
  108. ^ 1 2 3 4 Poniewozik, James, GRRM Interview Part 2: Fantasy and History, מתוך אתר entertainment.time.com‏18 באפריל, 2011
  109. ^ 1 2 גיא שרמן, האיש מאחורי "משחקי הכס": כך הפך ג'ורג' ר. ר. מרטין למלך הפנטזיה, באתר ynet, 22 בספטמבר 2018
  110. ^ 1 2 Amber Taylor, Game of Thrones: A Brutal Fantasy With Mass Appeal, The Atlantic, ‏14 באפריל 2011
  111. ^ 1 2 3 Michele Dula Baum, Author George R.R. Martin's fantastic kingdoms, מתוך אתר ה-[CNN],‏ 11 באפריל, 2001
  112. ^ Roberts, Adam Get Started in: Writing Science Fiction and Fantasy‏, הוצאת Hachette UK.‏עמ' 41‏,2014
  113. ^ ג'ורג' מרטין, The Social Media מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog‏17 בפברואר, 2011
  114. ^ ג'ורג' מרטין, Hugo Nominations Open מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog‏7 בפברואר, 2018
  115. ^ A Word with George R. R. Martin, מתוך האתר dragonsworn.com,‏2 בדצמבר, 2003
  116. ^ 1 2 Patrick, Interview with George R.R. Martin, מתוך אתרsffworld.com,‏ 17 במאי, 2006
  117. ^ Zadravec, Goran, [https://web.archive.org/web/20111223153538/http://mezmera.posluh.hr/bazaar/interview_george_r_r_martin.asp AN INTERVIEW WITH GEORGE R. R. MARTIN], מתוך אתר mezmera.posluh.hr,‏ דצמבר, 2003
  118. ^ West, Ed ,Game of Thrones tells the story of Britain better than most histories, מתוך אתר The Spectator,‏29 במרץ, 2014
  119. ^ Adair, Jamie ,CERSEI LANNISTER: THE EVIL QUEEN WE LOVE TO HATE, מתוך אתר History-Behind-Game-of-Thrones.com,‏ 5 במאי, 2013
  120. ^ ג'ורג' ר. ר. מרטין, My hero: Maurice Druon by George RR Martin, מתוך אתר הגארדיאן, 5 באפריל, 2013
  121. ^ ,Game of Thrones’ Red Wedding is based on Scotland’s Black Dinner in 1440 and Glencoe Massacre of 1692, מתוך אתר The Vintage News,‏ 10 במאי, 2018
  122. ^ Poniewozik, James, GRRM Interview Part 3: The Twilight Zone and Lost, מתוך אתר entertainment.time.com‏18 באפריל, 2011
  123. ^ ‏,[] מתוך אתר הBBC, ה-4 באפריל, 2014
  124. ^ ג'ורג' מרטין, [] מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog‏13 במאי, 2019
  125. ^ 1 2 Book review: George R.R. Martin’s “A Dance with Dragons”, The Washington Post, ‏12 ביוני 2011
  126. ^ ‏,[] מתוך אתר הBBC, ה-4 באפריל, 2014
  127. ^ ג'ורג' מרטין, [] מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog‏13 במאי, 2019
  128. ^ קובץ וידאו George RR Martin on Writing Women, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:57)
  129. ^ קובץ וידאו George RR Martin on Feminism, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:46)
  130. ^ קובץ וידאו George R.R. Martin On Strombo: Full Extended Interview, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 21:49)
  131. ^ Andrew Leonard, The essential guide to "Game of Thrones", Salon.com, ‏9 באפריל 2011
  132. ^ Dana Jennings, ‘A Dance With Dragons’ by George R. R. Martin - Review, ‏14 ביולי 2011
  133. ^ Deirdre Donahue, George R.R. Martin is our Author of the Year, https://www.usatoday.com/, ‏28 בדצמבר, 2011
  134. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם מלכים
  135. ^ Sam Jordison, Getting hooked on George RR Martin, The Guardian, ‏5 באוקטובר 2009
  136. ^ Michael Hann, I'm hooked on George RR Martin's flights of fantasy, The Guardian, ‏2 בנובמבר 2011
  137. ^ Young, Joseph Rex. George R. R. Martin and the Fantasy Form. New York: Routledge, 2019. 220 pp. Hardcover. ISBN 978-1-138-50216-1
  138. ^ ‏,[] מתוך אתר הBBC, ה-4 באפריל, 2014
  139. ^ ג'ורג' מרטין, [] מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog‏13 במאי, 2019
  140. ^ ‏,[] מתוך אתר הBBC, ה-4 באפריל, 2014
  141. ^ ג'ורג' מרטין, [] מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog‏13 במאי, 2019
  142. [[#cite_ref-תמיTammy_La_Gorce,'"`UNIQ--nowiki-00000165-QINU`"'[https://www.nytimes.com/2006/03/12/nyregion/books-dreaming-of-places-far-far-from-bayonne.html_BOOKS;_Dreaming_of_Places_Far,_Far_From_Bayonne],_&rlm;12_במרץ_2006_142-0|^]] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם תמיTammy La Gorce, BOOKS; Dreaming of Places Far, Far From Bayonne, ‏12 במרץ 2006
  143. ^ 1 2 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם תמי
  144. ^ אתר המעריצים - Westeros.org
  145. ^ ‏,[] מתוך אתר הBBC, ה-4 באפריל, 2014
  146. ^ ג'ורג' מרטין, [] מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog‏13 במאי, 2019
  147. ^ "AWARD-WINNING BOOKS BY GEORGE R.R. MARTIN". FictionDB .
  148. ^ אמיר הירשפלד, זוכי פרס רטרו גפן, אתר פרס גפן, ‏6 באוקטובר 2018
  149. ^ ‏,[] מתוך אתר הBBC, ה-4 באפריל, 2014
  150. ^ ג'ורג' מרטין, [] מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog‏13 במאי, 2019
  151. ^ קובץ וידאו In conversation: George R.R. Martin with Dan Jones FULL EVENT, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:07:57)
  152. ^ 1 2 "A Knight of the Seven Kingdoms (The Tales of Dunk and Egg #1-3)", Goodreads
  153. ^ 1 2 3 "האביר משבע הממלכות", נוריתה
  154. ^ 1 2 "The Hedge Knight (The Tales of Dunk and Egg #1)", Goodreads
  155. ^ 1 2 "The Sworn Sword (The Tales of Dunk and Egg #2)", Goodreads
  156. ^ 1 2 "The Mystery Knight (The Tales of Dunk and Egg #3)", Goodreads
  157. ^ 1 2 "The Princess and The Queen, or, The Blacks and The Greens", Goodreads
  158. ^ "The Rogue Prince, or, A King's Brother", Goodreads
  159. ^ ‏,[] מתוך אתר הBBC, ה-4 באפריל, 2014
  160. ^ ג'ורג' מרטין, [] מתוך הבלוג של מרטין Not A Blog‏13 במאי, 2019