משתמש:גילה ברג/מיניות וסרטים

מיניות וסרטים

בכל חברה ותרבות, המיניות היא כל מה שאותה תרבות מגדירה כמיניות. בעידן שאחרי חוקרים כגון: לאקאן ופוקו, מקובל להכיר בכך שהמיניות היא הבניה חברתית. הכוונה היא לכך, שהמיניות מושפעת, מוכוונת ומנותבת, ע"י גורמים תרבותיים וחברתיים שונים. לפי גישה זו, גבריות קודמת לזכר, כשם שנשיות קודמת לנקבה, ותשוקה מינית גברית מגדירה את שניהם. האופנים שבהם מותר להתייחס לאישה, אלה שנחשבים חברתית כמתאימים לטבעה ולא פוגעים, מלמדים על פרטי הדרישות והרצונות המיניים של הגברים. המודל הטיפוסי למיניות עליו יש הסכמה, עודנו פרוידיאני- המיניות היא יצר בלתי מובנה, קדם פוליטי, טבעי, ראשוני ומולד שמחולק לפי קו המגדר הביולוגי, ומתמקד ביחסים הטרוסקסואלים, שמימושם המלא מדוכא ע"י הציביליזציה. הביטוי המיני, נתפס במובלע כביטוי של משהו שהוא בעיקרו קדם חברתי, שאינו ממצה את כוחו בגלל מניעה חברתית. מיניות על כל רבדיה, באה לידי ביטוי באמצעים רבים ובמיוחד באמצעי התקשורת- ספרים, מגזינים, תוכניות בידור וסרטים. תעשיית הקולנוע משתמשת פעמים רבות בהיבטים מיניים, כדי למשוך ולרתק את קהל הצופים למסך. בסרטים רבים ניתן למצוא תוכן מיני כגון, עירום חלקי\מלא, רמיזות מילוליות בעלי תוכן מיני, סרטים אירוטים המשודרים בדרך כלל בשעות הלילה המאוחרות, ותעשיית סרטי המבוגרים-פורנוגרפיה. הקולנוע מציע לצופיו אפשרויות רבות של תענוגות, לדוגמה scopophilia- שאיבת סיפוק מיני, מהתבוננות בגירויים חזותיים. לעתים ההתבוננות היא מקור לעונג, ולעתים האדם מקבל סיפוק מלהיות אובייקט להתבוננות. הקולנוע במבט ראשון, נראה רחוק מעולם המציצנות על קורבן ללא הסכמתו, מאחר ומה שנראה על המסך, מוצג בצורה גלויה לעין הצופה. הקולנוע מייצר עבור הקהל אווירה מבודדת, המאפשרת להם להתחבר לפנטזיה המינית. כלומר, תנאי ההקרנה נותנים לצופה אשליה של התבוננות בעולם פרטי. בנוסף, אופן הישיבה של הצופים מדכא בבוטות את תחושת הראוותנות, דבר המוביל להשלכת החשק המודחק על השחקן. בעולם בו שולט חוסר איזון מיני, העונג שבהתבוננות, מתחלק בין הזכר הפעיל, לנקבה הפסיבית. הנשים מוצגות בתפקיד המסורתי כמושא להתבוננות ולהצגה, כאשר הופעתן מותאמת ליצירת השפעה מינית חזקה. הקולנוע של הזרם המרכזי, צירף בנוחות את חיזיון הראווה לנרטיב. נוכחות האישה, היא אלמנט שאין לוותר עליו בסרט עלילתי רגיל, אך נוכחותה החזותית נוטה על פי רוב, לפעול נגד התפתחות הסיפור, לעצור את זרימת הפעולה ברגעים של התבוננות ארוטית. מגמה חדשה בסרטים עלילתיים היא להיפטר מבעיה זו לגמרי, מכאן התפתחותם של ה- "buddy movie ", בהם הארוטיות ההומוסקסואלית הפעילה של דמויות הגברים המרכזיות, יכולה לשאת את הסיפור ללא הפרעה. על פי עקרונות האידיאולוגיה השלטת, גוף הגבר אינו יכול לשאת את המטען של החפצה מינית. על כן, הפיצול בין חיזיון ראווה ובין הנרטיב, תומך בתפקיד הגבר כמי שפעיל בקידום הסיפור, מי שגורם לדברים להתרחש. תפקיד הסרט, הוא לשעתק בדיוק מרבי, את התנאים הטבעיים של התפישה האנושית. טכנולוגיית המצלמה מטשטשת את גבולותיו של חלל המסך, וגורמת לסרט להיראות כמציאות, כך הצופה זוכה ב"בעלות" על האישה המוקרנת בסרט.

לקריאה נוספת

מקינון, קתרין- מיניות פורנוגרפיה ושיטה: "הנאה תחת הפטריארכיה". מתוך: פמיניזם - מקראה ומסמכי יסוד במחשבה הפמיניסטית. דלית באום...ואחרים (עורכים). תל אביב: הקיבוץ המאוחד 2006.

Laura Mulvey- The sexual subject - a Screen reader in sexuality: "Visual pleasure and Narrative cinema". London: Routledge 1998