משתמש:דיידרים/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.


שגיאות פרמטריות בתבנית:מוזיקאי

פרמטרים ריקים [ מקור ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

טיילור סוויפט
Swift performs in St. Louis, Missouri in 2013.jpg
סוויפט בהופעה בסנט לואיס, מיזורי, סיבוב ההופעות The Red Tour. ‏2013
לידה 13 בדצמבר 1989 (29)
רדינג, פנסילבניה, ארצות הברית
שם לידה טיילור אליסון סוויפט
שנות פעילות 2004–הווה
סוגה פופ, סינת'פופ, קאנטרי, קאנטרי פופ, פופ רוק
עיסוק זמרת-יוצרת, מפיקה מוזיקלית, שחקנית, נדבנית
כלי נגינה פסנתר, גיטרה, בנג'ו, יוקולילי
חברת תקליטים Big Machine Records
האתר הרשמי

טיילור אליסון סוויפטאנגלית: Taylor Alison Swift; נולדה ב-13 בדצמבר 1989) היא זמרת-יוצרת ושחקנית אמריקאית.

בגיל 14 עברה לנאשוויל, כדי לפתח קריירה במוזיקת קאנטרי.[1] אלבום הבכורה שלה, Taylor Swift, יצא לאור בשנת 2006 והפך אותה לכוכבת מוזיקת קאנטרי. הכרה מקצועית לא איחרה להגיע, כשסוויפט הייתה מועמדת לפרס האמן החדש הטוב ביותר בטקס פרסי הגראמי של 2008.[2] האלבום השני שלה, Fearless, יצא לאור בשנת 2008 וזכה בפרס הגראמי לאלבום השנה - מה שהפך את סוויפט לזוכה הצעיר ביותר אי פעם בפרס זה.[3] האלבום השלישי, Speak Now‏ (2010), והאלבום הרביעי, Red ‏(2012), נמכרו בלמעלה ממיליון עותקים בשבוע הראשון ליציאתם.[4][5] האלבום החמישי וממוקד הפופ, 1989, יצא לאור בשנת 2014 ונמכר גם הוא בלמעלה ממיליון עותקים, מה שהפך את סוויפט לאמן הראשון והיחיד ששלושה מאלבומיו נמכרו ביותר ממיליון עותקים בשבוע.[6] שלושה הסינגלים מתוך האלבום הגיעו למקום הראשון במצעד בילבורד הוט 100.[7][8]

הישגיה של סוויפט כוללים שבעה פרסי גראמי, שישה-עשר פרסי המוזיקה האמריקאית, עשרים ושמונה פרסי המוזיקה של בילבורד, אחד-עשר פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי, שמונה פרסי האקדמיה למוזיקת קאנטרי ופרס המוזיקה הבריטית. היא נכללה פעמיים ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם של "טיים" והייתה האדם הצעיר ביותר שנכלל ברשימת 100 כותבי השירים הטובים ביותר בכל הזמנים של "רולינג סטון". נכון לפברואר 2015, סוויפט מכרה מעל 40 מיליון אלבומים והיו לה 130 מיליון הורדות דיגיטליות של סינגלים מה שהופך אותה לאחת מהאמנים המצליחים ביותר בעולם.[9]

הכי נמכר 2009[10] הסינגל השלישי מהאלבום, "Mean", זכה בשני פרסי גראמי.[11] הסינגל "We Are Never Ever Getting Back Together" מתוך האלבום היה הסינגל הראשון של סוויפט שהגיע למקום הראשון במצעד בילבורד הוט 100.[12] האלבום היה האלבום הנמכר ביותר בשנת 2014.[13] "Shake It Off", ‏"Blank Space" ו-"Bad Blood"[14]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1989–2004: ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיילור סוויפט נולדה ב-13 בדצמבר 1989 בעיר רדינג שבפנסילבניה, וגדלה בוויומיסינג הסמוכה לה. אמה, אנדריאה גארדנר, היא עקרת בית, לשעבר מנהלת שיווק בקרן נאמנות. אביה, סקוט קינגסלי סוויפט, הוא יועץ פיננסי במריל לינץ'.[15] לסוויפט אח צעיר בשם אוסטין.

בגיל תשע החלה סוויפט להתעניין בתיאטרון מוזיקלי – היא הופיעה בהפקות תיאטרון לנוער, ונסעה באופן קבוע לברודוויי לשיעורי פיתוח קול ומשחק.[16] שיריה של זמרת הקאנטרי שאניה טוויין גרמו לה להפנות את תשומת לבה למוזיקת קאנטרי.[17] היא בילתה את סופי השבוע שלה בהופעות בפסטיבלים מקומיים, בירידים, בבתי קפה, בתחרויות קריוקי ובאירועי ספורט.[18][19]

לאחר צפייה בסדרה שעקבה אחרי סיפור גילויה של זמרת הקאנטרי פיית' היל, סוויפט הייתה בטוחה שעליה להגיע לנאשוויל כדי לפתח קריירה מוזיקלית.[20] בגיל עשר זכתה במקום הראשון בתחרות שירה לאומית עם פואמה שכתבה, "Monster in My Closet".[21] בגיל אחת עשרה נסעה עם אמה לנאשוויל עם הקלטות דמו שלה, בהן ביצעה גרסאות כיסוי לדיקסי צ'יקס ולדולי פרטון, אך חברות תקליטים רבות דחו אותה.[1] סוויפט הבינה כי "כולם בעיר הזאת רוצים לעשות מה שאני רוצה לעשות. לכן, חשבתי לעצמי, אני חייבת למצוא דרך להיות שונה", והחלה להתמקד בכתיבת שירים.[1] כשהייתה בת שתים עשרה, הראה לה טכנאי המחשב שלה איך לנגן שלושה אקורדים על גיטרה, ועורר בה את העניין ללמוד לנגן על גיטרה ואת ההשראה לשירה הראשון, "Lucky You".[22]

בשנת 2003 החלו סוויפט והוריה לעבוד עם דן דימטרואו, סוכן מוזיקה מניו יורק. בעזרתו של דימטרואו, סוויפט דיגמנה עבור Abercrombie & Fitch, הכניסה שיר מקורי לתקליטור אוסף של מותג הקוסמטיקה מייבלין, והשתתפה בפגישות עם חברות תקליטים גדולות.[23] לאחר שביצעה שירים מקוריים בתצוגה של חברת התקליטים RCA, קיבלה סוויפט חוזה מעקב ופיתוח אמן מטעם החברה, והחלה לנסוע תכופות עם אמה לנאשוויל, הידועה כ"בירת הקאנטרי".[24] כאשר סוויפט הייתה בת ארבע עשרה, המשפחה עברה להנדרסונוויל, טנסי, עיר הסמוכה לנאשוויל. "ההורים שלי הורידו את כל הלחץ כשאמרו 'אנחנו עוברים רק משום שאנו אוהבים את האזור, אז אל תדאגי.' הם לא ידעו דבר על התעשייה ולא היו להם קשרים בבידור, אבל אני הייתי אובססיבית לגבי זה ולכן הם חקרו את העניין וקראו עליו כדי לעזור לי בכל דרך שיכלו. הם אנשים מדהימים".[25]

בטנסי למדה סוויפט בתיכון הנדרסונוויל (Hendersonville High School).[26] מאוחר יותר, עם תחילת ההופעות לקידום האלבום הראשון, עברה לבית ספר פרטי המספק שירות חינוך ביתי, אותו סיימה בהצטיינות. סוויפט קיבלה תעודת בגרות ב-2008, לאחר שהשלימה קורס בן שנתיים בשנה אחת בלבד.[27]

2004–2008: תחילת הקריירה ו-Taylor Swift[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:מצגת

פרמטרים [ תצוגה מקדימה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הקטנה (4 תמונות)

עם המעבר של סוויפט ומשפחתה סמוך לנאשוויל ובעקבות החוזה עם חברת התקליטים RCA, החלה סוויפט להשתתף במפגשי כתיבה עם כותבי שירים מנוסים.[1] בסופו של דבר היא יצרה יחסי עבודה מתמשכים עם ליז רוז. סוויפט ראתה את רוז מופיעה באירוע של כותבי שירים ב-RCA והציעה לה שהן יכתבו יחד.[28] סוויפט ורוז החלו להיפגש לצורך כתיבה פעם בשבוע למשך שעתיים, אחרי בית הספר.[29] רוז אמרה כי מפגשי הכתיבה היו "הדברים הכי קלים שאי פעם עשיתי. בעיקרון, הייתי רק ​​העורכת שלה. היא הייתה כותבת על מה שקרה בבית הספר באותו יום. היה לה חזון ברור כל כך של מה שהיא מנסה לומר. והיא הייתה באה עם ההוקים המדהימים ביותר". סוויפט החלה גם להקליט דמואים עם המפיק נתן צ'פמן.[28]

סוויפט הפכה לכותב השירים הצעיר ביותר אי פעם שנשכר על ידי סוני, כשהייתה בת 14 בלבד.[30] בגיל 15, לאחר כשנה שבה עבדה ב-RCA, החליטה לעזוב את חברת התקליטים; החברה רצתה שהיא תקליט שירים של כותבי שירים אחרים ושתמתין עם הוצאת אלבום עד גיל שמונה עשרה, אבל היא הרגישה מוכנה להתחיל קריירה עם החומר המקורי שלה.[31] "בכנות, הרגשתי שהזמן הולך ואוזל", סיפרה סוויפט מאוחר יותר. "רציתי ללכוד את השנים האלה בחיי שעדיין מייצגות את מה שעובר עליי".[32] היא נפרדה גם מהסוכן שלה, דן דימטרואו, שמאוחר יותר תבע את סוויפט והוריה בענייני כספים שלטענתו הם היו חייבים לו; התביעה הסתיימה מחוץ לכותלי בית המשפט.[23]

באחד הערבים שבהם הופיעה סוויפט, היא משכה את תשומת לבו של סקוט ברושטה, עובד לשעבר בחברת תקליטים שעמד להקים חברת תקליטים משלו, Big Machine Records. סוויפט הייתה אחד האמנים הראשונים שברושטה החתים, ואביה קנה שלושה אחוזים ממניות חברת התקליטים.[33] פתח ברושטה בפני סוויפט את השער לעסקי מוזיקת הקאנטרי, כשהכניס אותה כאמן מלווה לפסטיבל המוזיקה של איגוד מוזיקת הקאנטרי.[34]

זמן קצר לאחר חתימת העסקה החלה סוויפט לעבוד על אלבום הבכורה הנושא את שמה. לאחר שהתנסתה עם מספר מפיקי מוזיקה ותיקים בנאשוויל, היא שכנעה את Big Machine Records לשכור את מפיק הדמואים שלה נתן צ'פמן. הייתה זו הפעם הראשונה שבה הקליט צ'פמן אלבום אולפן, אולם סוויפט הרגישה שיש להם "הכימיה הנכונה".[35] סוויפט כתבה שלושה משירי האלבום לבדה, והייתה שותפה בכתיבת שמונת הנותרים עם כותבים נוספים.[36]

Taylor Swift יצא לאור באוקטובר 2006. ה"ניו יורק טיימס" תיאר אותו כ"יצירת מופת קטנה של קאנטרי הנוטה לפופ", ה"ניו יורקר" תיאר את סוויפט בת השש-עשרה כ"ילדת פלא".[37][38] הרולינג סטון תיאר את סוויפט כ"להוטה אך מנוסה להפליא" ושיבח את "Our Song" על "המנגינה הקליטה בטירוף שהיא בריטני כמו שהיא פטסי".

Big Machine Records עדיין הייתה בחיתוליה עם יציאתו לאור של "Tim McGraw", הסינגל המוביל, ביוני 2006. סוויפט הופיעה בטלוויזיה וברדיו פעמים רבות לצורך קידום האלבום.[35][39] סוויפט, שתיארה את עצמה כ"ילדת אינטרנט", השתמשה במייספייס כדי לבנות בסיס מעריצים, דבר שבאותה העת נחשב מהפכני בתעשיית מוזיקת הקאנטרי.[40] ברושטה אמר כי החלטתו להחתים זמרת-יוצרת בת 16 גרמה בהתחלה להרמת גבות בקרב עמיתיו לתעשיית ההקלטות, אבל סוויפט עלתה על שוק שלא היה ידוע קודם לכן: נערות שמאזינות למוזיקת קאנטרי.[40] ארבעה סינגלים נוספים יצאו בהמשך במהלך 2007 ו-2008: "Teardrops on My Guitar", "Our Song", "Picture to Burn" ו-"Should've Said No" – כולם הצליחו מאוד במצעד שירי הקאנטרי של הבילבורד; "Our Song" ו-"Should've Said No" הגיעו למקום הראשון. "Our Song" הפך את סוויפט לאדם הצעיר ביותר שיצר וביצע לבדו שיר שהגיע למקום הראשון במצעד.[41] "Teardrops on My Guitar" הצליח גם כלהיט פופ קטן; הוא הגיע למקום ה-13 במצעד הבילבורד הוט 100. האלבום מכר 39,000 עותקים בשבוע הראשון ליציאתו, ונכון לחודש מרץ 2011, מכר מעל 5.5 מיליון עותקים ברחבי העולם.[42][43]

סוויפט הופיעה רבות עם השירים מתוך Taylor Swift, אך לא כחלק מסיבוב הופעות רשמי. היא ביצעה גרסאות כיסוי לשירים של ביונסה, ריהאנה, ג'ון וייט, לינרד סקינרד ואמינם.[44][45] היא נפגשה עם מעריצים לפני ההופעות ואחריהן - פגישות שנמשכו עד ארבע שעות.[46] כמו כן הייתה סוויפט אמן חימום של אמני קאנטרי רבים, בהם רסקל פלאטס, ג'ורג' סטרייט, קני צ'סני ובראד פייזלי.[39][47][48]

סוויפט הוציאה מספר אלבומי אוסף ומיני-אלבומים בתקופה זו. Connect Set, אלבום אוסף המכיל ארבעה משירי Taylor Swift ושיר נוסף שלא יצא באלבום, יצא במהדורה מוגבלת בינואר 2007.[49] Sounds of the Season: The Taylor Swift Holiday Collection, אלבום חגים שהגיע לפסגת מצעד אלבומי החגים של בילבורד, יצא באוקטובר 2007.[50] אלבום אוסף, Rhapsody Originals, באופן בלעדי לחנות המוזיקה הדיגיטלית Rhapsody בנובמבר 2007.[51] iTunes Live from SoHo, מיני-אלבום המכיל גרסאות הופעה לשבעה משירי Taylor Swift וגרסת כיסוי לשיר "Umbrella" של ריהאנה, יצא באופן בלעדי לחנות ה-iTunes בינואר 2008.[52]Beautiful Eyes, מיני אלבום שכבש את פסגת מצעד אלבומי הקאנטרי בארצות הברית, יצא ביולי 2008.[53]

סוויפט זכתה בפרס כותב השירים ואמן השנה של אגודת כותבי השירים של נאשוויל בשנת 2007, והפכה לאמן הצעיר ביותר אי פעם שזכה בתואר.[54] היא זכתה גם בפרס האמן החדש הטוב ביותר של איגוד מוזיקת הקאנטרי, בפרס האמנית הווקאלית הטובה ביותר של האקדמיה למוזיקת הקאנטרי, ובפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר של פרסי המוזיקה האמריקאית (AMA).[55][56] בנוסף, הייתה מועמדת לפרס הגראמי בשנת 2008 בקטגוריית האמן החדש הטוב ביותר, אבל הפסידה לאיימי ויינהאוס.[2]

2008–2010: Fearless[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט בהופעה בלוס אנג'לס, סיבוב ההופעות Fearless Tour. מאי 2010

אלבום האולפן השני של סוויפט, Fearless, יצא לאור בנובמבר 2008. סוויפט כתבה שבעה משירי האלבום לבדה, שניים מתוכם סינגלים, והייתה שותפה בכתיבת ששת הנותרים עם כותבי השירים ליז רוז, ג'ון ריץ', קולבי קאליי והילרי לינדסי.[57] האלבום הופק בשיתוף עם נתן צ'פמן.[57] ב"ניו יורק טיימס" תוארה סוויפט כ"אחת מכותבי השירים הטובים ביותר של הפופ, הפרגמטיסטית המובילה במוזיקת הקאנטרי, ומחוברת לחיים הפנימיים שלה יותר מרוב המבוגרים".[58] ה"רולינג סטון" תיאר אותה כ"כותבת שירים מלומדת עם כשרון המאפשר לשיריה להישמע אינטימיים ואמיתיים כאילו נקרעו, פשוטו כמשמעו, מיומנה של נערת פרברים".[59] מבקר המוזיקה רוברט קריסטגו הגדיר את סוויפט "נערה חזקה ומוכשרת באופן בלתי רגיל עד בלתי אפשרי".[60]

הסינגל המוביל מהאלבום, "Love Story", יצא לאור בספטמבר 2008, הגיע למקום הרביעי במצעד הבילבורד הוט 100 והיה שיר הקאנטרי הנמכר ביותר בכל זמנים.[61][62] ארבעה סינגלים נוספים יצאו לאור במהלך 2008 ו-2009: "White Horse", "You Belong with Me", "Fifteen" ו-"Fearless". ‏"You Belong with Me" היה הסינגל המצליח ביותר באלבום, והוא הגיע למקום השני במצעד הבילבורד הוט 100.[63]

Fearless נחת היישר במקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד, עם מכירות של 592,000 עותקים בשבוע הראשון, ונשאר בפסגת המצעד במשך 11 שבועות.[64][65] הצלחת האלבום הביאה להפיכתה של סוויפט לאמן הנמכר ביותר בשנת 2008 בארצות הברית.[27] האלבום עצמו היה האלבום הנמכר ביותר בשנת 2009 בארצות הברית, לאחר שמכר עד סוף שנה זו 3.217 מיליון עותקים.[10] מאז מכר האלבום מעל 8.6 מיליון עותקים ברחבי העולם.[43]

Fearless Tour, שבמרכזו עמד האלבום Fearless, היה סיבוב ההופעות הראשון של סוויפט. Fearless Tour החל באפריל 2009 והסתיים ביולי 2010, וכלל 105 מועדים - מתוכם 90 בצפון אמריקה,‏‏ 6 באירופה,‏‏ 8 באוסטרליה ואחד באסיה.[66] אמני החימום של סיבוב ההופעות היו ג'סטין ביבר, גלוריאנה וקלי פיקלר.[67] סוויפט הזמינה את ג'ון מאייר, פיית' היל וקייטי פרי לבצע איתה דואטים חד-פעמיים במועדים שונים במהלך הסיבוב בצפון אמריקה. בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.1 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 63 מיליון דולר.[68]

CMT Crossroads: Taylor Swift and Def Leppard, סרט קונצרט המשותף לסוויפט וללהקת הרוק דף לפרד, יצא בצורה בלעדית לרשת הקמעונאות וולמארט ביוני 2009.[69] Taylor Swift: Journey to Fearless, סרט טלוויזיה המכיל 13 הופעות מתוך סיבוב ההופעות, שודר באוקטובר 2010 ויצא לאור שנה לאחר מכן ב-DVD וב-Blu-ray.[70] סוויפט שרה את שירה "Fifteen" עם מיילי סיירוס בטקס פרסי הגראמי ה-51 וביצעה מערכון ראפ פרי עטה עם טי-פיין בטקס פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי.[71]

סוויפט הייתה שותפה בכתיבת שני שירים לפסקול של האנה מונטנה: הסרט - "You'll Always Find Your Way Back Home" ו-"Crazier"; היא גם הופיעה בסרט וביצעה את "Crazier".[72] סוויפט תרמה את קולה לשיר "Two Is Better Than One" של בויז לייק גירלז.[73] היא ביצעה גרסת כיסוי לשיר "American Girl" של טום פטי והוציאה אותה כסינגל בחנות המוזיקה הדיגיטלית Rhapsody.[74] היא תרמה את קולה כקול רקע לשיר של ג'ון מאייר "Half of My Heart", וכתבה והקליטה במשותף עם קלי פיקלר את השיר "Best Days of Your Life".[75][76] היא תרמה שני שירים, בהם "Today Was a Fairytale" לפסקול של יום האהבה, וביצעה גרסת כיסוי לשיר "Breathless" של Better Than Ezra לאלבום Hope for Haiti Now.[77][78]

סוויפט בהופעה בקולומביה, קרוליינה הדרומית, במהלך סיבוב ההופעות Fearless Tour. אפריל 2010

סוויפט זכתה בארבעה פרסי גראמי בשנת 2010, מתוך שמונה מועמדויות בסך הכול. Fearless זכה בפרס אלבום השנה ובפרס אלבום הקאנטרי הטוב ביותר, והסינגל "White Horse" זכה בפרס שיר הקאנטרי הטוב ביותר ובפרס ההופעה הקולית הטובה ביותר של זמרת קאנטרי.[79] היא הייתה האמן הצעיר ביותר אי פעם שזכה בפרס אלבום השנה.[3] במהלך הטקס שרה סוויפט את "Rhiannon" עם סטיבי ניקס. הביצוע הקולי שלה זכה לביקורות שליליות ותואר "רע להפליא" ו"עלוב ביותר".[80][81] סטיבי ניקס כתבה לטיים והגנה על הזמרת: "טיילור מזכירה לי את עצמי בנחישותה וטבעה הילדותי. זוהי תמימות מיוחדת ונדירה כל כך. הבחורה הזאת כותבת שירים שגורמים לעולם כולו לשיר, כמו ניל דיאמונד או אלטון ג'ון... זמרות-יוצרות כמו טיילור סוויפט הולכות להציל את תעשיית המוזיקה".[82]

הקליפ של "You Belong with Me" הוכרז בטקס פרסי הווידאו-קליפים של MTV כקליפ הטוב ביותר לזמרת לשנת 2009; סוויפט היא אמן הקאנטרי הראשון שזכה בפרס בטקס. נאום הזכייה שלה נקטע על ידי הראפר קניה וסט, שלקח מידה את המיקרופון והכריז שהפרס מגיע לביונסה נואלס, על הקליפ לשיר "Single Ladies".[83] האירוע קיבל תשומת לב תקשורתית רבה, והיה השראה לממים אינטרנטיים.[84] כמה ימים לאחר מכן, סוויפט אמרה בראיון שווסט התנצל בפניה באופן אישי, והיא קיבלה את התנצלותו: "הוא היה מאוד כן".[85]

Fearless זכה לשבחים רבים והפך לאלבום הקאנטרי המעוטר ביותר בהיסטוריה.[86] סוויפט היא האמן הצעיר ביותר ואחת מתוך שש נשים בלבד שזכו בפרס בדרן השנה מטעם איגוד מוזיקת הקאנטרי; Fearless זכה גם בפרס אלבום השנה של האיגוד.[87] סוויפט זכתה בפרס אלבום השנה של האקדמיה למוזיקת הקאנטרי והייתה האמן הצעיר ביותר שזכה בפרס זה.[88] כמו כן היא זכתה בפרס אמן השנה ובפרס אלבום הקאנטרי האהוב ביותר של פרסי המוזיקה האמריקאית (AMA), והוכרזה אמן השנה לשנת 2009 על ידי הבילבורד.[89][90] היא הוכרזה אמן השנה וכותב השירים של השנה על ידי אגודת כותבי השירים בנאשוויל, ונכנסה להיכל התהילה של כותבי השירים.[91][92] בטקס פרסי בחירת הקהל ב-2010 זכתה סוויפט בפרס אמנית השנה.[93] היא נכללה ברשימת 100 המשפיעים ביותר בעולם של "טיים מגזין" לשנת 2010.[82]

2010–2012: Speak Now[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:מצגת

פרמטרים [ תצוגה מקדימה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הקטנה (2 תמונות)


שגיאות פרמטריות בתבנית:מצגת

פרמטרים ריקים [ מהירות הנפשה, השהיה, אפקט, גובה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ תצוגה מקדימה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ 2, 3, 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הקטנה (1 תמונות)
סוויפט בהופעה בפריז, סיבוב ההופעות Speak Now World Tour. מרץ 2011

סוויפט הוציאה לאור את אלבום האולפן השלישי שלה, Speak Now, באוקטובר 2010. היא כתבה את כל ארבעה-עשר שירי האלבום לבדה, והפיקה את האלבום עם נתן צ'פמן.[94] ה"ניו יורק טיימס" תיאר את האלבום כפראי, מגוון מבחינה מוזיקלית ו"גם מצוין, ככל הנראה הטוב ביותר שלה".[94] ה"ווילג' ווייס" ציין כי האלבום דורש "הערכה אמיתית של הכשרון של סוויפט, שאינו מתוודה, אלא דרמטי: כמו כותבי שירי קאנטרי רבים לפניה, היא יוצרת דמויות ומצבים - חלקם מהחיים - ומוצאת דרכים רבות עוצמה כדי לתאר אותם".[95] ה"רולינג סטון" תיאר את סוויפט כאחד הכותבים הטובים ביותר ב"פופ, רוק או קאנטרי".[96] סוויפט ביצעה קמפיין פרסומי נרחב לפני יציאתו לאור של Speak Now; היא הופיעה בתוכניות אירוח ובתוכניות בוקר שונות, והגישה מיני-קונצרטים בחינם במקומות לא-שגרתיים, כולל אוטובוס עם גג פתוח בשדרות הוליווד ואולם הנוסעים היוצאים בנמל התעופה JFK.[97]

הסינגל המוביל, "Mine", יצא לאור באוגוסט 2010.[98] חמישה סינגלים נוספים יצאו לאור במהלך 2010 ו-2011: "Back to December", "Mean", "The Story of Us", "Sparks Fly" ו-"Ours". Speak Now היה הצלחה מסחרית גדולה, ודורג במקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד במשך שישה שבועות.[99] האלבום מכר 1.047 מיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתו והיה לאלבום ה-16 בהיסטוריה של ארצות הברית שמוכר מעל מיליון עותקים בשבוע.[4] נכון לפברואר 2012, Speak Now מכר מעל 5.7 מיליון עותקים ברחבי העולם.[100]

סוויפט בהופעה בסידני, סיבוב ההופעות Speak Now World Tour. מרץ 2012

Speak Now World Tour, סיבוב הופעות שבמרכזו עמד Speak Now, החל בפברואר 2011 והסתיים במרץ 2012. סיבוב ההופעות כלל 111 מועדים - מתוכם 80 בצפון אמריקה, 12 באירופה, 12 באוסטרליה, ו-7 באסיה.[101] אמני החימום של סיבוב ההופעות היו האנטר הייז, פרנקי באלארד, דני גוקי, ג'וש קלי, רנדי מונטנה וג'יימס וסלי.[102] סוויפט הזמינה מוזיקאים רבים להצטרף אליה לדואטים במהלך סיבוב ההופעות בצפון אמריקה, בין השאר את ג'יימס טיילור, ג'ייסון מראז, שון קולבין, ג'וני רזניק, אנדי גרמר, טל בכמן, ג'סטין ביבר, סלינה גומז, ניקי מינאז', נלי, B.o.B, אשר, פלו ריידה, T.I, ג'ון פורמן, ג'ים אדקינס, היילי ויליאמס, Hot Chelle Rae, רוני דאן, דריוס רוקר, טים מקגרו וקני צ'סני.[103][104] סוויפט ביצעה גרסאות כיסוי אקוסטיות רבות במהלך סיבוב ההופעות בצפון אמריקה - היא אמרה שגרסאות הכיסוי אפשרו לה להיות "ספונטנית" בהופעה מתורגלת היטב.[103] בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.6 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 123 מיליון דולר.[101] אלבום הלייב הראשון של סוויפט, Speak Now: World Tour Live, כולל כל שבע-עשרה ההופעות מהחלק הצפון-אמריקאי של סיבוב ההופעות, יצא לאור בנובמבר 2011.[105]

בטקס פרסי הגראמי השנתי ה-54, השיר "Mean" מתוך האלבום זכה בפרס שיר הקאנטרי הטוב ביותר ובפרס ביצוע סולו הקאנטרי הטוב ביותר[11] סוויפט גם ביצעה את השיר בטקס. הביצוע זכה לביקורות טובות, וב-"USA Today" ציינו כי הביקורת משנת 2010 "הפכה אותה ליוצרת ומבצעת טובה יותר".[106] סוויפט הוכרזה אמן השנה וכותב השירים של השנה על ידי אגודת כותבי השירים בנאשוויל בשנים 2010 ו-2011, בדרן השנה על ידי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי בשנים 2011 ו-2012, ובדרן השנה על ידי איגוד מוזיקת הקאנטרי בשנת 2011.[107][108][109] כמו כן זכתה בפרס אמן השנה לשנת 2011 של פרסי המוזיקה האמריקאית (AMA), ו-Speak Now זכה בפרס אלבום הקאנטרי האהוב ביותר.[110] בנוסף הוכרזה סוויפט אשת השנה לשנת 2011 על ידי הבילבורד.[103] בטקס פרסי בחירת הקהל 2011 ו-2012 זכתה סוויפט בפרס אמן הקאנטרי של השנה.[111][112]

סוויפט תרמה שני שירים מקוריים לפסקול של משחקי הרעב. "Safe & Sound" נכתב והוקלט במשותף עם The Civil Wars ו-T-Bone Burnett, יצא לאור כסינגל המוביל ונמכר בלמעלה מ-1.4 מיליון עותקים, נכון לינואר 2013.[113][114] השיר זכה בפרס השיר הטוב ביותר שנכתב עבור תקשורת חזותית בטקס הגראמי של שנת 2013, והיה מועמד לפרס השיר המקורי הטוב ביותר בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-70.[114] השיר השני של סוויפט לאלבום, "Eyes Open", נכתב אך ורק על ידי הזמרת והופק על ידי נתן צ'פמן.[115] בנוסף, סוויפט תרמה את קולה לשיר "Both of Us" של B.o.B, מאלבומו השני Strange Clouds.[116]

2012–2014: Red[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט בהופעה בסנט לואיס, מיזורי, סיבוב ההופעות The Red Tour. מרץ 2013

אלבום האולפן הרביעי של סוויפט, Red, יצא לאור באוקטובר 2012. סוויפט כתבה תשעה מתוך שישה עשר שירי האלבום לבדה. שבעת הנותרים נכתבו במשותף עם מקס מרטין, ליז רוז, דן וילסון, אד שירן, וגארי לייטבדי מלהקת Snow Patrol. נתן צ'פמן שימש כמפיק הראשי של האלבום, אבל ג'ף בסקר, בוטש ווקר, ג'קנייף לי, דן האף ושלבק הפיקו שירים בודדים.[117] הניו יורק טיימס תיאר את Red כ"פחות מפורט ויותר חפוז מהרגיל" אבל הציב אותו במקום השני ברשימת סוף השנה שלו, ואפיין אותו כאלבום שבו סוויפט "מפסיקה להעמיד פנים שהיא משהו אחר מלבד מגה כוכבת-פופ".[118] הסאנדיי טיימס שיבח אותה על המילים ה"נשגבות" של שיריה, במיוחד בשיר "All Too Well".[119] ברולינג סטון נכתב ש-"פרויקט הגילוי העצמי שלה הוא אחד מהסיפורים הטובים ביותר בפופ".[120]

כחלק ממסע הפרסום של Red, נציגים מ-72 תחנות רדיו ברחבי העולם הוטסו לנאשוויל במהלך שבוע היציאה של האלבום, לראיונות אישיים עם סוויפט.[121] כמו כן סוויפט השתתפה בתוכניות אירוח רבות והופיעה בטקסי פרסים בארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת, ספרד ואוסטרליה.[122] הסינגל המוביל מהאלבום, "We Are Never Ever Getting Back Together" היה הסינגל הראשון של סוויפט שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100.[12] שישה סינגלים נוספים יצאו לאור: "Begin Again", "I Knew You Were Trouble", "22", "Everything Has Changed", "The Last Time" ו-"Red". האלבום הגיע היישר למקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד, עם מכירות של 1.21 מיליון עותקים בשבוע הראשון; מה שהפך את האלבום לאלבום עם מכירות הפתיחה הגבוהות ביותר מזה עשור ואת סוויפט לאישה הראשונה עם שני אלבומים שמכרו יותר ממיליון עותקים בשבוע הראשון.[5] האלבום הגיע למקום הראשון גם במצעד המכירות הישראלי.[123] נכון למאי 2013, Red נמכר ביותר מ-6 מיליון עותקים ברחבי העולם.[124]

סוויפט בהופעה בסנט לואיס, מיזורי, סיבוב ההופעות The Red Tour. מרץ 2013

The Red Tour, סיבוב ההופעות של Red, החל במרץ 2013 והסתיים ביוני 2014. סוויפט הופיעה ב-66 מועדים בצפון אמריקה, כולל 13 מופעי אצטדיון, 7 מועדים באצטדיונים ברחבי ניו זילנד ואוסטרליה, 6 מועדים באנגליה ובגרמניה, וסיימה ב-7 מועדים באסיה.[125] אמני החימום של סיבוב ההופעות היו אד שירן, ברט אלדרדג', פלורידה ג'ורג'יה ליין, אוסטין מאהון, ג'ואל קראוס וקייסי ג'יימס.[126] במהלך סיבוב ההופעות סוויפט אירחה את קארלי סימון, טיגן ושרה, ג'ניפר לופז, לוק בריאן, פטריק סטאמפ מלהקת פול אאוט בוי, אלי גולדינג, נלי, שרה ברליס, שר לויד, B.o.B, גארי לייטבדי מלהקת Snow Patrol, טריין, ניאון טריז, רסקל פלאטס, האנטר הייז, אמילי סאנדיי וסם סמית'.[127] בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.7 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 150 מיליון דולר.[128] סוויפט שיתפה פעולה עם מספר אמנים אחרים בתקופה זו - היא כתבה יחד עם ג'ק אנטונוף את השיר "Sweeter Than Fiction" עבור פסקול הסרט צ'אנס אחרון, עליו הייתה מועמדת לפרס השיר המקורי הטוב ביותר בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-71, והתארחה בשיר "Highway Don't Care" של טים מקגרו.[129][130]

Red היה מועמד בסך הכל בארבע קטגוריות בטקס פרסי הגראמי - "We Are Never Ever Getting Back Together" היה מועמד לפרס תקליט השנה בטקס פרסי הגראמי בשנת 2013, והאלבום היה מועמד לפרס אלבום השנה בטקס פרסי הגראמי 2014.[131] בטקס הפרסים השנתי של איגוד מוזיקת הקאנטרי סוויפט כובדה בפרס הפסגה, פרס מיוחד לרמות "ייחודיות" של הצלחה; גארת' ברוקס הוא היחיד שקיבל אותו מלבדה. טים מקגרו, פיית' היל, קית' אורבן, רסקל פלאטס, ג'ורג' סטרייט ובראד פייזלי העניקו לסוויפט עם הפרס, בעוד מיק ג'אגר, קארלי סימון, ג'וליה רוברטס, ריס וית'רספון, אתל קנדי, אלן דג'נרס וג'סטין טימברלייק שלחו הודעות ברכה בווידאו.[132] הניו יורק טיימס תיאר את הטקס כניסיון לשכנע את "הפרה החולבת של מוזיקת הקאנטרי, המנוע היצירתי, והשגריר שלה לעולם הרחב" להישאר בז'אנר, ואילו בניו יורקר תהו האם "זה הוא הרגע שבו סוויפט והז'אנר שעזר לנווט אותה לשליטה בעולם הפופ נפרדים".[133][134] סוויפט זכתה בשלושה פרסים בטקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה בשנת 2012, כולל פרסי זמרת השנה והמופע החי הטוב ביותר.[135] "I Knew You Were Trouble" זכה בפרס קליפ השנה של זמרת בטקס פרסי ה-VMA של שנת 2013.[136] בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2012 זכתה בפרס זמרת הקאנטרי הטובה ביותר. בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2013 זכתה סוויפט בארבע קטגוריות, כולל אמן השנה בפעם השלישית, זמרת הקאנטרי האהובה בפעם השישית ברציפות, אלבום הפופ/רוק של השנה ואלבום הקאנטרי של השנה.[137] סוויפט זכתה בפרס כותב השירים ואמן השנה של אגודת כותבי השירים של נאשוויל בשנים החמישית והשישית ברציפות בשנת 2012 ובשנת 2013.[138] סוויפט הייתה המנצחת הגדולה בפרסי הבילבורד לשנת 2013: היא זכתה בלא פחות משמונה פרסים, ביניהם אמן השנה וזמרת השנה.[139] בטקס פרסי בחירת הקהל בשנים 2013 ו-2014 סוויפט זכתה בפרס אמן הקאנטרי של השנה.[140][141]

2014–הווה: 1989[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום האולפן החמישי של סוויפט, 1989, יצא לאור באוקטובר 2014.[142] סוויפט כתבה שיר אחד באלבום לבדה, ואת שנים-עשר הנותרים כתבה במשותף עם ג'ק אנטונוף, אימוג'ן היפ, ראיין טדר, מקס מרטין, שלבק ואלי פאימי. סוויפט תיארה את 1989 כאלבום הפופ הרשמי הראשון שלה ונפרדה מחברי הלהקה הוותיקה שלה.[143] האלבום, ששמו כשנת לידתה של הזמרת, נוצר בהשראת מוזיקת הפופ של סוף שנות השמונים, בין השאר בהשראת המוזיקה של פיטר גבריאל, פיל קולינס, אנני לנוקס, מדונה ופיין יאנג קניבלז.[144] ברולינג סטון נכתב "מוזר עמוקות, אמוציונאלי עד כאב, שופע התלהבות, 1989 נשמע בדיוק כמו טיילור סוויפט, גם כשהוא לא נשמע כמו שום דבר שהיא אי פעם ניסתה לפני כן".[145] הניו יורק טיימס ציין כי סוויפט "עושה פופ כמעט ללא שום אזכור עכשווי" ו-"חותרת למטרה גבוהה עוד יותר, מצב של על זמניות שרק מעט כוכבי פופ טרחו אפילו לשאוף אליו".[146]

במהלך מסע הפרסום של 1989 הזמינה סוויפט מעריצים למפגשי האזנה סודיים לאלבום בבתיה שבניו יורק, בנאשוויל, בלוס אנג'לס וברוד איילנד.[147] השימוש של סוויפט במדיה החברתית לצורך קידום האלבום זכה לשבחים מטעם אנליסטים בתעשיית המוזיקה.[148] בנוסף, סוויפט הופיעה בתוכנית האירוח של אלן דג'נרס ושימשה כיועצת למתמודדים בעונה השביעית של תוכנית המציאות האמריקאית The Voice.[149]

1989 מכר 1.287 מיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתו – 600,000 מתוכם כבר ביום הראשון – מה שהפך את סוויפט לאמן היחיד שמכר שלושה אלבומים ביותר ממיליון עותקים בשבוע.[6] האלבום נחת היישר במקום הראשון של מצעד 200 האלבומים של הבילבורד, שם נשאר במשך אחד עשר שבועות.[150] האלבום הגיע למקום הראשון גם במצעד המכירות הישראלי.[151] האלבום היה האלבום הנמכר ביותר ב-2014, עם 3.66 מיליון עותקים שנמכרו עד סוף שנה זו.[13] הצלחת האלבום הביאה להפיכתה של סוויפט לאמן הנמכר ביותר בשנת 2014.[9] הסינגל הראשון, "Shake It Off", יצא לאור באוגוסט 2014 והיה במקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 במשך ארבעה שבועות.[152] הסינגל השני מהאלבום, "Blank Space", יצא בנובמבר 2014, תפס את מקומו של "Shake It Off" בפסגת המצעד, והפך את סוויפט לזמרת הראשונה בהיסטוריה של המצעד שמדיחה את עצמה מהמקום הראשון.[7] "Blank Space" נשאר בפסגת המצעד במשך שבעה שבועות רצופים.[153] הסינגל השלישי, "Style" יצא בפברואר 2015 והגיע לעשרת הגדולים במצעד הבילבורד הוט 100.[154] נכון לינואר 2015, האלבום נמכר ביותר מ-4 מיליון עותקים בארצות הברית לבדה, והגיע למעמד פלטינה מרובעת תוך 12 שבועות בלבד.[155] ברחבי העולם נמכר האלבום ביותר מ-8.6 מיליון עותקים, נכון לפברואר 2015.[9]

בנובמבר 2014 הכריזה סוויפט על The 1989 World Tour, סיבוב ההופעות שבמרכזו יעמוד האלבום. סיבוב ההופעות, שיחל במאי 2015 ויסתיים בדצמבר באותה שנה, יכלול מועדים בצפון אמריקה, באירופה, באסיה ובאוסטרליה.[156] להקת חיים, ואנס ג'וי, שון מנדס וג'יימס ביי ישמשו כאמני החימום לסיבוב ההופעות.[157] בפברואר 2015 פורסם כי סוויפט עשויה להופיע בישראל במהלך סיבוב ההופעות.[158]

בטקס פרסי הגראמי ה-57, הסינגל "Shake It Off" היה מועמד בשלוש קטגוריות – שיר השנה, תקליט השנה, וביצוע סולו הפופ הטוב ביותר.[159] סוויפט זכתה בתואר אשת השנה לשנת 2014 מטעם הבילבורד, בפעם השנייה.[160] סוויפט הייתה הראשונה שזכתה בפרס דיק קלארק למצוינות במוזיקה, שהוענק לה על ידי דיאנה רוס בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית של שנת 2014.[161] בטקס פרסי בחירת הקהל 2015 סוויפט זכתה בפרס אמנית השנה, זמרת הפופ של השנה ושיר השנה עבור "Shake It Off".[162] בטקס פרסי המוזיקה הבריטית 2015 סוויפט זכתה בפרס אמנית הסולו הבינלאומית.[163]

אמנותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ShaniaTwainJune2011.jpg Stevie Nicks 2.jpg Carly Simon (1989).jpg
מימין: שאניה טוויין, סטיבי ניקס וקארלי סימון. השפיעו על סוויפט

אחד מהזיכרונות המוזיקליים המוקדמים של סוויפט הוא האזנה לסבתה מצד אמה, זמרת האופרה מרג'ורי פינלי.[164] מאוחר יותר חשפו אותה הוריה לאמנים ג'יימס טיילור, סיימון וגרפונקל ודף לפרד.[165] סוויפט התוודעה למוזיקת הקאנטרי על ידי "זמרות הקאנטרי הגדולות של שנות ה-90... שאניה, פיית', ודיקסי צ'יקס".[166] שאניה טוויין, הן ככותבת שירים והן כמבצעת, הייתה ההשפעה המוזיקלית הגדולה ביותר של סוויפט.[167] פיית' היל הייתה המודל לחיקוי בילדותה של סוויפט.[168] סוויפט העריצה את הגישה המתריסה של דיקסי צ'יקס, והשיר "Cowboy Take Me Away" של הלהקה היה השיר הראשון שלמדה לנגן על גיטרה.[169] לאחר מכן החלה סוויפט לחקור את המוזיקה כוכבי קאנטרי מבוגרים יותר, כולל פטסי קליין, לורטה לין, תמי ויינט ודולי פרטון.[170] השפעות אחרות מהזרם המרכזי של הקאנטרי כוללות בין השאר את מירנדה למברט, גארת' ברוקס, קני צ'סני, מרטינה מק'ברייד, ליאן ריימס, טים מקגרו ובראד פייזלי.[171][44]

סוויפט הושפעה מאמנים רבים מחוץ לז'אנר הקאנטרי. בשנות ילדותה האזינה לפופ מסטיק, כולל הנסון ובריטני ספירס.[172] בגיל ההתבגרות העריצה להקות אימו שונות כגון פול אאוט בוי, וזמרות יוצרות עכשוויות, בין השאר את אינגריד מייקלסון, מישל בראנץ', פינק, אלאניס מוריסט, אשלי סימפסון, קלי קלרקסון, ואבריל לאבין.[173][174][175] סוויפט העריצה מוזיקת היפ הופ, במיוחד את דפוסי החריזה של אמנים כמו אמינם.[170] סוויפט שאבה השראה גם מאמנים ותיקים יותר - היא תיארה את סטיבי ניקס כ"גיבורה שיש לי השראה ממנה בכל כך הרבה דרכים", ועל טום פטי אמרה, "הוא בסיס [מוזיקלי] בשבילי".[114][176] סוויפט "אובססיבית" עם הרכבים משנות השישים, בין השאר השירלס והביץ' בויז.[177] סוויפט הושפעה גם מזמרות פופ-רוק מבוגרות יותר כמו פאט בנאטר, מליסה אתרידג', שרה מקלכלן, שון קולבין ולינדה רונסטאדט.[174][175]

סוויפט רואה בפול מקרטני, ברוס ספרינגסטין, אמילו האריס, קריס קריסטופרסון וקארלי סימון מודלים לחיקוי בקריירה שלה: "הם לקחו סיכונים, אבל גם נשארו אותו אמן לאורך כל הקריירה שלהם".[178][179]

נושאי שיריה וסגנונם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשני האלבומים הראשונים, התייחסו שיריה של סוויפט לחיי הנעורים.[180] בשל כך היא הושוותה לאמנים בולטים אחרים ששיריהם התייחסו לנעוריהם, כגון בריאן וילסון וג'ניס איאן.[181][182] באלבומה השני, Fearless, חקרה סוויפט את הניתוק שהרגישה בין האהבה מהאגדות לאהבה במציאות.[183] האלבומים הבאים התייחסו למערכות יחסים בוגרות יותר.[178] בנוסף לרומנטיקה ולאהבה, שיריה של סוויפט דנו ביחסי הורים-ילדים ("The Best Day",‏ "Never Grow Up",‏ "Ronan"), בחברויות ("Fifteen",‏ "Breathe",‏ "22",‏ "Bad Blood"), בניכור ("The Outside",‏ "A Place In This World",‏ "Tied Together with a Smile",‏ "Mean",‏ "Shake It Off"), בההתמודדות עם הפפראצי ("The Lucky One",‏ "I Know Places") ובשאיפות קרייריסטיות ("Change",‏ "Long Live").[184][182] באחת הביקורות נאמר כי מה שמגדיר את סוויפט ככותבת שירים הוא המודעות שלה לרגעים בני החלוף, הנחישות שלה לתפוס אותם והיישום של מה שלמדה באותם רגעים בהווה (ולפעמים גם בעתיד).[185]

מבחינה מבני שיריה, זכתה סוויפט לביקורות חיוביות על שליטתה באמנות הכתיבה בפופ ועל כשרונה בבניית ארכיטקטורת בית-פזמון-גשר.[186][187] היא ספגה ביקורת על כך שהשתמשה באותם דימויים שוב ושוב בשירי האלבום השני,[180] אך ביקורות על האלבומים הבאים שיבחו אותה על בחינת מוטיבים ליריים חדשים.[188] ב"אמריקן סונגרייטר", מגזין העוסק בכתיבת שירים, נאמר כי כתיבת השירים של סוויפט מאופיינת במחושבות של בחירת המילים ובנייה מלודית מכוונת, "כמעט ללא חריזה עצלנית או מנגינה חסרת מטרה".[1]

אני לא מדברת באופן ספציפי על מי מספר השיר כי מדובר באנשים אמיתיים. אתה מנסה לתת תובנה לגבי המקום שאתה בא ממנו ככותב מבלי לזרוק מישהו מתחת לאוטובוס.

סוויפט בריאיון ל"ניו יורק טיימס" [189]

סוויפט משתמשת בפרטים מחייה האישיים בעבודתה.[190] כשהאזינה לשירים בצעירותה, ביררה אם יש קשר בין השיר לדברים שעברו על האמן. היא התאכזבה לגלות שזה לא תמיד כך, והחליטה שהכתיבה שלה תהיה מדויקת וכנה יותר.[40] היא מספרת על חוויותיה מנקודת מבטה, בניסיון לתקן את שגיאות העבר, מבלי לנקוב בשמות האנשים עליהם מדבר השיר.[94] לא כל שיריה הם אוטוביוגרפיים וחלקם מבוססים על תצפיות.[21] בהערות אלבומיה ניתן למצוא רמזים על זהותו של נושא השיר.[191] בשיריה, סוויפט לעתים קרובות מתייחסת להתאהבויות אנונימיות במהלך שנותיה בתיכון, ובשנים שלאחר תחילת הקריירה שלה - בסלבריטאים.[94] השיר "Dear John", מהאלבום Speak Now כלל ביקורת של סוויפט על מושא אהבתה, על כך שהוא מנצל את אהבתה לרעה.[192] ג'ון מאייר שיצאה איתו, והנושא המשוער של השיר, אמר שהשיר משפיל אותו וטען שזהו ניצול לרעה של הכשרון שלה.[193] מספר מבקרי מוזיקה התנגדו לניסיון לחפש את משמעות השיר כיוון שזה מסיט את תשומת הלב מהכישרון של סוויפט.[95] סוויפט עצמה ומבקרים אחרים אף טענו כי הביקורת התקשורתית על החלטתה להשתמש בפרטים אישיים בשיריה היא סקסיסטית, הואיל והיא לא מכוונת אל גברים בני גילה שעושים אותו דבר.[194][195]

"הגרדיאן" ציין כי בשני האלבומים הראשונים שלה סוויפט "טובה בצורה פנטסטית בהתייחסותה לחיי הנעורים, עם סוג של נוסטלגיה עגמומית".[180] ה"ניו יורק מגזין" ציין כי רק זמרים-יוצרים מעטים כתבו "באופן כל כך מפורש על חיי הנעורים שלהם... הקרוב אליה ביותר הוא בריאן וילסון".[196] באלבומה השני, Fearless, חקרה סוויפט את "הניתוק בין האהבה מהאגדות לאהבה במציאות".[197] האלבומים השלישי והרביעי התייחסו למערכות יחסים בוגרות יותר.[178] בנוסף לרומנטיקה ולאהבה, שיריה של סוויפט דנו ביחסי הורים-ילדים ("The Best Day", "Never Grow Up", "Ronan"), בחברויות ("Fifteen", "Breathe", "22", "Bad Blood"), בניכור ("The Outside", "A Place In This World", "Tied Together with a Smile", "Mean", "Shake It Off"), בההתמודדות עם הפפראצי ("The Lucky One", "I Know Places") ובשאיפות קרייריסטיות ("Change", "Long Live").[198] הניו יורקר אמר כי שיריה, "למרות שהם לא חתרניים, יש בהם תחכום מסוים... שירים אמוציונאליים המשלבים רמזים של התפכחות עתידית".[182]

מבחינה מבנית, סלייט מציין כי לסוויפט יש "שליטה ללא מאמץ, טבעית, באמנות הפופ: מעט מאוד כותבי שירים יכולים לבנות גשרים טובים יותר טוב ממנה".[199] הרולינג סטון תיאר אותה בתור "כותבת שירים מלומדת, עם כשרון אינטואיטיבי לארכיטקטורת בית-פזמון-גשר".[200] אמריקן סונגרייטר תיאר את סוויפט כ"כותבת שירים נהדרת, שכותבת בחדות שאין כמותה ושכמעט אינה טבעית... אפילו החומר המוקדם שלה מאופיין במחושבות - אולי מוקפדות - של בחירת המילים ובנייה מלודית מכוונת, כמעט ללא חריזה עצלנית או מנגינה חסרת מטרה".[1]

סוויפט משתמשת בפרטים מחייה האישיים בעבודתה.[201] כשהאזינה למוזיקה כילדה, סוויפט הרגישה מבולבלת "כשידעתי שמשהו קורה בחיים האישיים של מישהו והוא לא מתייחס לזה במוזיקה שלו".[40] הניו יורק טיימס סבור כי "תיקון עוולות הוא סיבת קיומה של הגברת סוויפט".[94] בשיריה, סוויפט לעתים קרובות מתייחסת ל-"התאהבויות אנונימיות במהלך שנותיה בתיכון", ויותר לאחרונה - בסלבריטאים.[94] ג'ון מאייר איתו יצאה, והנושא המשוער של שירה "Dear John", אמר שהשיר "משפיל" אותו: "אני חושב שסוג זה של כתיבת שירים שלו הוא ניצול לרעה של הכשרון שלה".[193] הוילג' ווייס המעיט בחשיבות היבט זה של כתיבת השירים של סוויפט: "כשאומרים לך מהי משמעותו של שיר זה מעצבן כמו פרופסור שתלטן. וזה מסכן את ההערכה אמיתית של הכשרון של סוויפט, שאינו מתוודה, אלא דרמטי".[95] הניו יורק מגזין מאמין שביקורת התקשורת על החלטתה להשתמש בפרטים אישיים בשיריה "היא סקסיסטית, הואיל והיא לא מכוונת אל גברים בני גילה שעושים אותו דבר... זו הקלה גדולה לראות את סוויפט מסרבת לתת "הודאה באשמה" שעיתונאים רבים אליהם התראיינה מבקשים".[202] הזמרת עצמה אמרה ששיריה מבוססים לעתים קרובות על תצפיות. מלבד הרמזים בהערות האלבום, סוויפט משתדלת לא לדבר באופן ספציפי על נושאי השירים, "כי מדובר באנשים אמיתיים. אתה מנסה לתת תובנה לגבי המקום שאתה בא ממנו ככותב מבלי לזרוק מישהו מתחת לאוטובוס".[203]

סגנון ווקאלי ומוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקה של סוויפט מכילה אלמנטים של קאנטרי, פופ ופופ רוק.[204][205] סוויפט הגדירה את עצמה כאמנית קאנטרי, אך רוב הקריירה שלה סווגה כקאנטרי פופ עד שהאלבום 1989 השלים את המעבר שלה לפופ.[6] למרות זאת סוויפט מתכוונת להקליט אלבומי מוזיקת קאנטרי בעתיד.[206]

רולינג סטון טוען כי "היא אולי מנוגנת בתחנות קאנטרי, אבל היא אחת מכוכבי הרוק האמיתיים שיש לנו בימים אלה".[207] ההגדרה של של סוויפט עצמה למוזיקת הקאנטרי "היא באמת די פשוטה. זה כאשר מישהו שר על חייו ומה שהוא יודע, ממקום אותנטי... אחד יכתוב על איך הוא גדל בחווה, התאהב וגידל את ילדיו באותה חווה. אחרים ישירו על איך, כשהם עצובים, הם הולכים לבר ושותים ויסקי. אני כותבת שירים על איך אני ככל הנראה לא יכולה להבין מערכות יחסים ואיך אני מוקסמת מאהבה".[208] ניו יורק טיימס מציין כי, "אין הרבה במוזיקה של סוויפט שמסמן קאנטרי - כמה פריטות על בנג'ו, זוג מגפי הבוקרים על במה, גיטרה מסנוורת - אבל יש משהו בהגשה שובת הלב והפגיעה שייחודי לנאשוויל".[209] הניו יורקר מאמין שהיא "חלק ממסורת הקאנטרי-פופ של נאשוויל רק משום שהיא כותבת שירים סיפוריים בבהירות מלודית ובצורה דרמטית - הסחורה המרכזית בנאשוויל".[38] הגרדיאן אמר כי סוויפט "מייצרת מלודיות ביעילות חסרת רחמים של מפעל פופ סקנדינבי".[180]

קולה של סוויפט מתואר "מתוק, אך רך".[210] בהקלטות אולפן, לוס אנג'לס טיימס זיהה את המחוות הקוליות של סוויפט כ-"השורה שמחליקה כמו אנחת רווחה או כמו גבה מורמת, ונותנות ללהיטים שלה תחושה של אינטימיות קלה".[205] הרולינג סטון, בביקורת על Speak Now, אמר: "קולה של סוויפט לא מושפע מספיק כדי להסוות לאיזה מופת היא הפכה כזמרת; היא מנמיכה את קולה עד לתוצאה הסופית של נערה ביישנית שמנסה לדבר בקשיחות".[96] בסקירה אחרת של Speak Now הוילג' ווייס ציין כי הניסוח שלה היה בעבר "תפל ומבולבל, אבל זה השתנה. היא עדיין יכולה להישמע מאולצת ודקה, בצורה שיכולה לשגע אנשים מסוימים; אבל היא למדה איך לגרום למילים להישמע כמו שהיא מתכוונת שתישמענה".[95]

בהופעות חיות, סוויפט, לפי ההוליווד ריפורטר, "עושה כמיטב יכולתה, אבל בהחלט אין לה את היכולות של כריסטינה אגילרה או קארי אנדרווד".[210] קולה בהופעות חיות תואר כ"שטוח ודק".[211] עם זאת, סוויפט זכתה לשבחים על סירובה לתקן את גובה הצליל (הפיץ') בעזרת אוטו-טיון.[212] בראיון לניו יורקר, אפיינה סוויפט את עצמה ככותבת שירים בעיקר: "אני כותבת שירים, והקול שלי הוא רק דרך להעביר את המילים הלאה".[182] סקוט בורשטה מ-Big Machine Records הודה שסוויפט היא "לא הזמרת הטכנית הטובה ביותר", אך תיאר אותה כ"מתקשרת הטובה ביותר שיש לנו".[213] הנוכחות הקולית של סוויפט היא משהו שמעסיק אותה והיא "עובדת קשה" כדי לשפר אותה.[179] עם זאת סוויפט אמרה שהיא מרגישה לחוצה בהופעה "רק אם אני לא בטוחה מה הקהל חושב עליי, כמו בהופעות בטקסי פרסים".[214]

תדמית ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט תוארה פעמים רבות כ"אהובת אמריקה" וכ"מודל לחיקוי".[215][216] היא אמרה כי היא רואה בכך אחריות אישית שלה להיות מודעת להשפעה שלה על מעריצים צעירים, והצליחה לשמור על תדמית נקייה יחסית.[217][218] עיתונאי ה"רולינג סטון" שהתלווה אליה לכמה שבועות בשנת 2009 אמר שאם הפנים שסוויפט מציגה הם משחק - הם מקועקעים, כי היא לא מועדת אף פעם.[219][33]

לסוויפט אחד מבסיסי המעריצים הגדולים בעולם, עם למעלה מ-210 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות השונות.[220] היא פופולרית מאוד בארצות הברית - מחקר שנערך בשנת 2012 מצא כי לסוויפט יש מודעות ציבורית של 90 אחוזים ופופולריות של 80 אחוזים,[221] ובדיקה שנערכה ב-2014 מצאה כי היא כוכב הפופ האהוד ביותר במדינה.[222] היא ידועה בקשר ההדוק שלה עם קהל מעריציה, ה"סוויפטיז" (Swifties), קשר עליו שמרה מתחילת דרכה. במהלך סיבובי ההופעות הקפידה סוויפט על מפגשים עם המעריצים לפני ההופעות ולאחריהן. במהלך התקופה שסביב יציאתו לאור של 1989, פיתחה סוויפט עוד יותר את שימושה במדיה החברתית כדי ליצור קשר עם הקהל שלה: לקראת צאת האלבום השתתפו מעריצים במפגשי האזנה סודיים בבתיה של סוויפט, ובווידאו קליפ של "Shake It Off" השתתפו מאה מעריצים.[223] סוויפט שלחה בדואר או נתנה באופן אישי מתנות לחגים למבחר מעריצים[224] ושלחה הודעות ייעוץ ועידוד אישיות למעריצים באמצעות הרשתות החברתיות.[225]

בשנים הראשונות של הקריירה שלה, מראה ההיכר של סוויפט היה מורכב משמלות קייציות וממגפי בוקרים.[182] באירועים רשמיים נודעה סוויפט בשמלות חרוזים נוצצות ובתסרוקת מתולתלת טבעית, אך מאז 2012 היא מחליקה את שערה.[226] פרנסואז ארדי, ג'יין בירקין, בריז'יט בארדו, ואודרי הפבורן היוו השראה לסגנון שלה.[227] סוויפט הוכרזה אייקון סטייל אמריקאי על ידי "ווג" בשנת 2011.[228] בשנת 2014 נבחרה על ידי המגזין "פיפל" למתלבשת הטובה ביותר.[229] בשנת 2015 הוכרזה אשת השנה בטקס פרסי הסטייל של Elle.[230] במאי 2015 דירג אותה המגזין "מקסים" במקום הראשון ברשימת 100 הנשים הלוהטות ביותר בעולם.[231]

סוויפט פופולרית מאוד בארצות הברית, עם מודעות ציבורית של 90 אחוזים ופופולריות של 80 אחוזים.[232] סוויפט תוארה פעמים רבות כ-"אהובת אמריקה" וכ-"מודל לחיקוי".[233][234] הזמרת רואה בכך "אחריות אישית" שלה להיות מודעת להשפעה שלה על מעריצים צעירים.[235] עיתונאי רולינג סטון שראיין את סוויפט בשנת 2009 העיר על גינוניה המנומסים: "אם אלה הפנים המשוחקות של סוויפט, הן חייבות להיות מקועקעות כי הן לא יורדות".[236] בשנת 2012, רולינג סטון ציין את "קבלת הפנים החמה והנינוחה... לא קשה לדמיין אותה רצה לנשיאות ביום מן הימים". ההוליווד ריפורטר התייחס אליה כאל "איש של אנשים הטוב ביותר מאז ביל קלינטון".[237] ישנה פרשנות תקשורתית רחבה על התגובות המופתעות של סוויפט כשהיא זוכה בטקסי פרסים.[238] סוויפט ציינה בחיוך כי "אנשים צוחקים עליי כל כך הרבה" ושלמרות שלפעמים היא מנסה להתנהג באדישות, "זה פשוט קשה כשאתה מתרגש. זה כמו, אם תזכה בפרס, זה לא משוגע?... איך תשב שם ותגיד 'הו, עוד פרס גראמי. אני מניח שאני הולך לקבל את זה עכשיו'?".[239]

במהלך התקופה שסביב יציאתו לאור של 1989, המשיכה סוויפט לפתח את שימושה במדיה החברתית כדי ליצור קשר עם הקהל שלה. בנוסף להשתתפותם של 100 מעריצים בצילומים לווידאו קליפ של "Shake It Off", שלחה סוויפט בדואר או נתנה באופן אישי מתנות לחג המולד למבחר מעריצים.[240][241] בנוסף, המשיכה סוויפט לסייע ולייעץ למעריצים באופן אישי באמצעות חשבון הטאמבלר שלה, בתחילת שנת 2015.[242]

בשנים הראשונות של הקריירה שלה, מראה ההיכר של סוויפט היה מורכב משמלות קייציות וממגפי בוקרים.[182] באירועים רשמיים, נודעה סוויפט בשמלות חרוזים נוצצות ובתסרוקת מתולתלת טבעית, אך כיום היא מחליקה את שערה.[243] סוויפט מעדיפה סגנון רטרו ונאמר שיש לה מראה של "יפהפייה מהסרטים של שנות השלושים... שפתון אדום, מסקרה עבה".[182] פרנסואז ארדי, ג'יין בירקין, בריז'יט בארדו, ואודרי הפבורן מהוות השראה לסגנון שלה.[244] סוויפט הוכרזה אייקון סטייל אמריקאי על ידי ווג בשנת 2011.[245] בשנת 2014 נבחרה למתלבשת הטובה ביותר על ידי המגזין פיפל.[229]

הכרה והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט בריאיון ל-YouTube בשנת 2011

עבודתה של סוויפט זכתה לשבחים מאמנים ותיקים רבים כגון: ניל יאנג,[246] ג'יימס טיילור,[247] אלביס קוסטלו,[248] ג'ודי קולינס,[249] קריס קריסטופרסון,[250] סטיבי ניקס,[251] סטיבן טיילר,[252] ג'ון בון ג'ובי,[253] דולי פרטון,[254] מליסה אתרידג'[255] ומדונה.[256]

סוויפט זכתה לשבחים על שיריה גם מאמנים בני דורה כגון: ג'ון מאייר,[257] דרייק,[258] טיגן ושרה,[259] גריימס,[260] קשה,[261] קייטי פרי,[262] קלי קלרקסון,[263] ליידי גאגא,[264] ראיין אדמס,[265] קתלין האנה,[266] שירלי מנסון,[267] לינה דנהאם[268] ואריק צ'רץ'.[269]

השפעתה של סוויפט באה לידי ביטוי במספר תחומים. ג'ניס איאן אמרה כי סוויפט "שינתה את פני המוזיקה, כתיבת השירים ונגינה בגיטרה אצל בנות... יש אותנטיות שם".[270] סטיבי ניקס טענה כי סוויפט כותבת "שירים שגורמים לכל שגורמים לעולם כולו לשיר, כמו ניל דיימונד או אלטון ג'ון... זמרות יוצרות כמו טיילור סוויפט הולכות להציל את תעשיית המוזיקה".[82] הבילבורד ציין כי סוויפט השפיעה על מוזיקת הקאנטרי במספר דרכים, בין השאר בכך שלאור הצלחתה אמני קאנטרי אימצו את המדיה החברתית, וחברות התקליטים החלו לחפש אמנים שיוצרים את המוזיקה שלהם בעצמם ופחות חששו מהחתמת אמנים צעירים.[271] סוויפט היוותה השראה למספר אמנים, ביניהם אד שירן,[272] אלי גולדינג,[273] לוסי הייל[274] וסלינה גומז.[275]

סוויפט זכתה להצלחה יוצאת דופן במכירות אלבומיה, על רקע מכירות המוזיקה ההולכות ויורדות מאז תחילת העשור הראשון של המאה ה-21. סוויפט היא האמן עם מכירות האלבומים הגבוהות ביותר מתחילת שנות האלפיים מה שהופך אותה לאחת מהאמנים המצליחים ביותר בעולם.[276] שלושה מאלבומיה של סוויפט נמכרו ביותר ממיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתם, ואלבומיה היו בין שלושת האלבומים הנמכרים ביותר בארצות הברית חמש פעמים, מתוכן פעמיים במקום הראשון.[6][277] סוויפט היא האמנית עם מספר השירים הגבוה ביותר שנכנסו למצעד הבילבורד הוט 100, מאז תחילת הקריירה שלה ב-2006.[160]

יחסה לתעשיית המוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתם קוראים את חוות דעתה של אופטימיסטית נלהבת: אחת מכמה מעטים בתעשיית המוזיקה שעדיין מאמינים שתעשיית המוזיקה לא גוססת... היא פשוט מתעוררת לחיים. ישנם הרבה אנשים שמנבאים את נפילתן של מכירות המוזיקה וחוסר הרלוונטיות של האלבום כישות כלכלית. אני לא אחת מהם.

— סוויפט במאמר דעה ל"וול סטריט ג'ורנל" [278]

העקרונות האמנותיים של סוויפט התפתחו בהדרגה במהלך הקריירה שלה. במאמר דעה שכתבה עבור "וול סטריט ג'ורנל" ביולי 2014 הביעה אופטימיות בכל הקשור לתעשיית המוזיקה, תוך שימת דגש על החשיבות המתמשכת של אלבומים ועל הערך ההולך וגדל של מדיה חברתית, והשוותה את מערכת היחסים בין המוזיקאי למעריציו למערכת יחסים אינטימית.[279] לדבריה, הצלחתם של אלבומי אולפן באורך מלא - בניגוד לסינגלים, אותם ניתן לבחור ולקנות בצורה נפרדת בחנויות המוזיקה באינטרנט - ימשיכו להיות מבוססים על מידת ההשקעה של האמן ביצירתו ולהוות את הדרך המרכזית לצריכת מוזיקה. היא גם קראה לאמנים להכיר בשוויים האמיתי והביעה תקווה שהם לא יזלזלו בעצמם או ימעיטו בערכה של האמנות שלהם. כדי להתגבר על סביבת השוק המאתגרת יותר ויותר עבור מוזיקאים, בשל מכירות המוזיקה ההולכות ונחלשות מאז תחילת שנות האלפיים, הדגישה סוויפט את חשיבותה של המדיה החברתית - בה נכחה כבר בתחילת דרכה, ברשת החברתית מייספייס - את החשיבות של אלמנט ההפתעה ואת הצורך בכך שהאמנים ימצאו דרכים חדשניות לרגש את הקהל שלהם.[280] לטענתה, האפיקים היצירתיים שאמן יכול לחקור הם בלתי מוגבלים ולכן משתלם לו לצאת מאזור הנוחות שלו.[278]

הפיראטיות, שיתוף הקבצים והסטרימינג צימקו באופן דרסטי את מכירות האלבומים... מוזיקה היא אמנות, ואמנות היא חשובה ונדירה. דברים חשובים, נדירים הם יקרי ערך. ועבור דברים יקרי ערך צריך לשלם.

— סוויפט במאמר דעה ל"וול סטריט ג'ורנל" [278]

בנובמבר 2014 הסירה סוויפט את כל קטלוג המוזיקה שלה משירות הזרמת המדיה Spotify, במחאה על גובה התמלוגים המשולמים לאמנים ובשל סירוב השירות לאפשר את השמעת המוזיקה שלה למשתמשים בתשלום בלבד. כבר ב-2012 סירבה לכלול בתחילה את אלבומה Red בשירותי הסטרימינג ודחתה זאת במספר חודשים. Spotify פתחו מיד בקמפיין במדיה החברתית כדי לשכנע את סוויפט לחזור. בהודעה באתר האינטרנט של שירות הסטרימינג נטען כי 16 מיליון מתוך מעל 40 מיליון משתמשים ניגנו את המוזיקה שלה בחודש שלפני הסרת הקטלוג.[281] סוויפט ובורשטה אמרו לתקשורת כי מטרת הפעולה שלהם עם Spotify הייתה להשפיע באופן רחב יותר.[282] בתחילת יוני 2015, לאחר ההכרזה על Apple Music, סירבה סוויפט לכלול את אלבומה 1989 בשירות הזרמת המוזיקה. במכתב גלוי לחברת אפל הסבירה סוויפט כי הסיבה לסירובה היא שלושת החודשים בהם ניתן השירות ללא תשלום, חודשים בהם אפל לא תשלם לכותבים, למפיקים או לאמנים על השמעת יצירותיהם בשירות, צעד שלדעתה יפגע בעיקר באמנים צעירים.[283]

פעולות נוספות שנקטה סוויפט כדי להגן על עסקיה, כגון רישום חלק מהמילים לשיריה כסימן מסחרי, זכו להתעניינות תקשורתית.[284]

שיווק ופרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך קידום אלבום הבכורה שלה, הופיעה סוויפט כפרזנטורית של חברת הביגוד .l.e.i וכפנים של קמפיין המוזיקה הניידת של חברת הסלולר האמריקאית ורייזון ויירלס.[285][286] בתקופת Fearless היא השיקה קו עיצוב אופנה קייצית עבור .l.e.i בוולמארט, ועיצבה כרטיסי ברכה עבור חברת כרטיסי הברכה הגדולים בעולם, אמריקן גריטינגס.[287][288] בנוסף, סוויפט שימשה כדוברת של קבוצת הוקי הקרח נאשוויל פרדטורס ושל Cyber-shot, מותג המצלמות הדיגיטליות של סוני.[289][290] בתקופת Speak Now סוויפט הוציאה לאור מהדורה מיוחדת של האלבום דרך רשת החנויות טארגט.[291] סוויפט שימשה כפרזנטורית של CoverGirl והשיקה שני בשמים בחסות מותג הטיפוח אליזבת ארדן, Wonderstruck ו-Wonderstruck Enchanted.[292] במהלך קידום אלבומה הרביעי, Red, הציעה סוויפט גרסה אקסקלוסיבית של האלבום דרך טארגט, רשת הפיצריות האמריקאית פאפא ג'ונס פיצה ורשת בתי המרקחת הגדולה ביותר בארצות הברית וולגרינס.[293] בתקופה זו, הפכה סוויפט לפרזנטורית של דיאט קוקה-קולה ושל נעלי הסניקרס של Keds, השיקה בושם שלישי בשם Taylor בחסות אליזבת ארדן, והמשיכה בשותפות העסקית שלה עם סוני ואמריקן גריטינגס.[294] בנוסף, הייתה סוויפט שותפה עם מספר חברות מסחריות במהלך סיבוב ההופעות The Red Tour; אייר אסיה וקוואנטס פעלו כחברות התעופה הרשמיות של החלק אוסטרלי והאסייתי בהתאמה, בעוד מותג הגלידה קורנטו היה נותן החסות לחלק האסייתי של סיבוב ההופעות. את אלבומה החמישי, 1989, קידמה סוויפט בתיאום עם רשת המסעדות סאבווי, Keds, טארגט ודיאט קוקה-קולה.[295] עם צאת האלבום סוויפט השיקה בושם רביעי בשם Incredible Things בחסות אליזבת ארדן.[296]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט ערכה את הופעת הבכורה שלה ב-2009 בפרק של CSI בו שיחקה נערה מרדנית.[297] הניו יורק טיימס ציין כי האופי של הדמות אפשר לסוויפט להיות "קצת שובבה, ואמינה כל כך".[298] הרולינג סטון הרגיש שסוויפט "עושה עבודה טובה עם התסריט".[299] מאוחר יותר באותה שנה, סוויפט ארחה והופיעה כאורחת מוזיקלית בפרק של סאטרדיי נייט לייב.[300] אנטרטיינמנט ויקלי תיאר אותה כ"מארחת הטובה ביותר של העונה עד כה", וציין כי סוויפט "הייתה תמיד מוכנה לאתגר, נראתה שכיף לה, וסייעה לשאר השחקנים להביא את הפאנץ'".[301]

סוויפט ערכה את הופעת הבכורה שלה בסרט באורך מלא בקומדיה יום האהבה (2010) בו שיחקה את חברתו המטורללת של ספורטאי תלמיד תיכון, הופעה עליה זכתה בפרס פריצת השנה לשחקנית בפרסי בחירת הנוער.[302] לוס אנג'לס טיימס הרגיש שלביצועיה יש "פוטנציאל קומי רציני" ואילו סן פרנסיסקו כרוניקל מצא אותה "מצחיקה מאוד".[303][304] הטיים ציין כי סוויפט שיחקה "בצורה מקסימה".[305] עם זאת, וראייטי מצא אותה "לא מכוונת לגמרי... היא צריכה למצוא במאי מיומן שיתעל את האנרגיה השופעת שלה".[306] המגזין סלאנט תיאר את ביצועיה "בלתי ניתנים לצפייה".[307] בשנת 2012, דיבבה סוויפט את אודרי, בסרט האנימציה הלורקס. בשנת 2013, עשתה סוויפט הופעת אורח קצרה בסיטקום הבחורה החדשה. בשנת 2014, היה לה תפקיד משני בסרט המעניק.[308]

פילנתרופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאמצים הפילנתרופיים של סוויפט הוכרו על ידי פרסי Do Something, קרן Giving Back ושירותי ההצלה של טנסי.[309][310][311] בשנים 20122014 הייתה סוויפט הידוען התורם ביותר.[312] בשנת 2012, מישל אובמה העניקה לסוויפט את פרס העזרה הגדולה בשל "מסירותה לעזרה לאחרים" ועל כך שהיא מהווה "השראה לאחרים באמצעות פעולה". אובמה אף שיבחה אותה על כך ש"זינקה לראש תעשיית המוזיקה, אבל עדיין שומרת את כפות רגליה על הקרקע, מי שניפצה את כל הציפיות על מה שבת 22 יכולה להשיג".[313] כמו כן באותה שנה, קרי קנדי ממרכז רוברט פ. קנדי לצדק ולזכויות אדם העניקה לסוויפט את פרס גל התקווה ואמרה "טיילור היא דוגמה לאישה שאנחנו רוצים שבנותינו תהיינה".[314]

סוויפט תומכת בחינוך לאמנות. בשנת 2010, תרמה סוויפט 75,000 דולר לתיכון הנדרסונוויל, התיכון בו למדה, כדי לעזור לשפץ את מערכות הסאונד והתאורה של אולם בית הספר.[315] בשנת 2012, תרמה סוויפט 4 מיליון דולר למען בנייתו של מרכז חינוך חדש בהיכל התהילה ומוזיאון הקאנטרי בנאשוויל. הבניין נפתח בשנת 2013, ומאפשר תוכניות וסדנאות חדשות לבני נוער ולקשישים.[316] בשנת 2013, תרמה סוויפט 100,000 דולר לתזמורת נאשוויל.[317]

סוויפט מקדמת אוריינות בקרב ילדים. בשנת 2009, תרמה סוויפט 250,000 דולר לבתי ספר שונים ברחבי ארצות הברית שבהם למדה או שהייתה קשורה אליהם, עבור קניית ספרים, מימון תוכניות חינוכיות ותשלום שכר המורים.[318] בשנת 2011, תרמה סוויפט 6,000 ספרים לספרייה הציבורית של רדינג, פנסילבניה.[319] בשנת 2012, תרמה סוויפט 14,000 ספרים לספרייה הציבורית של נאשוויל, טנסי, וחלקם חולקו לילדים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, למעונות ולגני ילדים.[320] בשנת 2014, תרמה סוויפט את כל ההכנסות משירה "Welcome to New York" לבתי ספר ציבוריים בניו יורק.[321]

לאורך כל הקריירה שלה, תרמה סוויפט כסף כדי לסייע לקורבנות של אסונות טבע. בשנת 2008, תרמה סוויפט את ההכנסות ממכירות המרצ'נדייז שלה בפסטיבל מוזיקת הקאנטרי לקרן הסיוע לנפגעי אסונות של הצלב האדום.[322] מאוחר יותר באותה שנה, תרמה סוויפט 100,000 דולר לצלב האדום כדי לסייע לקורבנות של השיטפון באיווה של 2008.[323] בשנת 2010, בעקבות רעידת האדמה בהאיטי, השתתפה בתוכנית תקווה להאיטי; היא הופיעה בתוכנית וענתה על שיחות טלפון מצופים שביקשו לתרום כסף.[324] סוויפט גם הקליטה שיר לאלבום Hope for Haiti Now, שרווחיו נועדו לשיקום המדינה.[325] סוויפט תרמה 500,000 דולר לשיקום הקורבנות של השיטפונות בטנסי, במאי 2010.[326] מאוחר יותר באותה שנה, תרמה סוויפט 100,000 דולר כדי לסייע בשיקום גן משחקים בטנסי שנפגע על ידי מי שיטפונות.[327] בשנת 2011, ניצלה סוויפט את החזרה הגנרלית האחרונה של Speak Now World Tour בצפון אמריקה כהופעה למען נפגעי סופות טורנדו בארצות הברית. במהלך ההופעה גייסה יותר מ-750,000 דולר למען מטרה זו.[328]

סוויפט תומכת במספר ארגוני הצדקה המספקים שירותים לילדים חולים. בשנת 2008, תרמה סוויפט טנדר לאיסוף ילדים חולים משדה התעופה למחנה Victory Junction Gang, מחנה לילדים החולים במחלות כרוניות או מחלות קשות.[329] בשנת 2009, תרמה 20,000 דולר לילדים הלוקים במחלות קשות, במסגרת התוכנית של ערוץ BBC,‏ Children In Need.[330] בשנת 2011, תרמה 25,000 דולר לבית החולים למחקר סנט ג'וד שבטנסי.[331] בשנת 2012, השתתפה סוויפט בתוכנית Stand Up to Cancer, וביצעה את "Ronan", שיר שכתבה לזכרו של ילד בן ארבע שנפטר מנוירובלסטומה. השיר הפך לזמין להורדה דיגיטלית, וכל ההכנסות נתרמו לארגוני צדקה המסייעים לחולי סרטן.[332] בשנת 2014, תרמה סוויפט 100,000 דולר לקרן V לחקר הסרטן ו-50,000 דולר לבית החולים לילדים של פילדלפיה.[333][334] סוויפט פגשה מעריצים חולים רבים באמצעות קרן Make-A-Wish, וכן ביקרה מעריצים באופן פרטי בבתי חולים רבים ברחבי ארצות הברית.[335][336][337]

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט רכשה להוריה אחוזה בת ארבעה חדרי שינה בבל מיד, טנסי.[338] אחיה הצעיר של סוויפט, אוסטין, הוא סטודנט באוניברסיטת נוטרדאם ועוסק במשחק.[339]

הון ונכסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנמל בווטש היל, רוד איילנד, בו מחזיקה סוויפט בית קיץ

מקום המגורים העיקרי של סוויפט הוא דופלקס פנטהאוז בשכונת טרייבקה שבניו יורק.[340] סוויפט מתגוררת בחלק מהזמן בקוטג' בן שלושה חדרי שינה בבוורלי הילס, קליפורניה, ובדופלקס פנטהאוז במרכז נאשוויל, טנסי.[341][342] בנוסף, סוויפט מחזיקה בבית קיץ בן שמונה חדרי שינה בכפר החוף ווטש היל, רוד איילנד.[343] סוויפט מחזיקה במטוס מנהלים ובהאנגר בשדה התעופה הבינלאומי של נאשוויל.[344]

לפי רשימת 100 הסלבריטאים של פורבס, הרוויחה סוויפט 18 מיליון דולר בשנת 2009, 45 מיליון דולר בשנת 2010, 45 מיליון דולר בשנת 2011, 57 מיליון דולר בשנת 2012, 55 מיליון דולר בשנת 2013 ו-64 מיליון דולר בשנת 2014.[345]

מערכות יחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט יצאה עם מספר בני זוג מפורסמים בין 2008 ל-2012, בהם ג'ו ג'ונאס,[346] טיילור לאוטנר,[347] ג'ון מאייר,[193] ג'ייק ג'ילנהול,[348] קונור קנדי, בן לשושלת קנדי[349] והארי סטיילס, חבר ואן דיירקשן.[350]

ג'ונאס ומאייר כתבו שניהם שירים על מערכת היחסים עם סוויפט.[351][352]

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט אמרה שהיא נרשמה להצביע ביום ההולדת ה-18 שלה.[353] במהלך מסע הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008, תמכה סוויפט בקמפיין "Every Woman Counts", שמטרתו הייתה לעודד שילוב נשים בפוליטיקה, והייתה אחת מכוכבי קאנטרי רבים שהקליטו תשדיר שירות עבור הקמפיין לעידוד ההצבעה "Vote (For Your) Country".[353] לדבריה: "אני לא חושבת שזה תפקידי להשפיע על דרך הצבעתם של אנשים".[170] בעקבות השבעתו של הנשיא ברק אובמה, אמרה סוויפט לרולינג סטון שהיא תמכה בנשיא: "מעולם לא ראיתי את הארץ הזאת כל כך שמחה על החלטה פוליטית בכל חיי. אני כל כך שמחה שאלו היו הבחירות הראשונות שלי".[27] סוויפט תיארה את מישל אובמה כ-"מודל לחיקוי".[354]

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט בטקס פרסי הווידאו קליפים של MTV. ספטמבר 2009

במהלך הקריירה שלה, זכתה סוויפט בלמעלה מ-200 פרסים בהם שבעה פרסי גראמי, שישה עשר פרסי המוזיקה האמריקאית, שמונה פרסי בחירת הקהל, עשרים פרסי בחירת הנוער, אחד עשר פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי, שבעה פרסי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי, עשרים פרסי המוזיקה של בילבורד ופרס המוזיקה הבריטית.[355] ככותבת שירים, היא זכתה בפרסים מטעם אגודת כותבי השירים של נאשוויל ומטעם היכל התהילה של כותבי השירים. בשנת 2013 הפכה סוויפט לאדם השני (ולאישה הראשונה) שקיבל את פרס הפסגה מטעם איגוד מוזיקת הקאנטרי, פרס הניתן עבור רמות ייחודיות של הצלחה במוזיקת הקאנטרי.[132] סוויפט הייתה מועמדת פעמיים לפרס גלובוס הזהב.[114][129] בדצמבר 2011, זכתה סוויפט בפרס הרמוני היוקרתי מאת תזמורת נאשוויל עבור הישגיה במוזיקה על פני ז'אנרים רבים.[356] בשנים 2011 ו-2014 הוכרזה אשת השנה של בילבורד, ובכך הפכה לראשונה שזכתה בפרס פעמיים.[160] בשנת 2014 הייתה הראשונה לזכות בפרס דיק קלארק למצוינות במוזיקה, בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית.[161]

במהלך הקריירה שלה מכרה סוויפט מעל 40 מיליון אלבומים, 27.1 מיליון מתוכם בארצות הברית, ו-130 מיליון הורדות דיגיטליות של סינגלים, דבר שהפך אותה לאחד מחמשת האמנים הנמכרים ביותר של סינגלים דיגיטליים ברחבי העולם, לפי IFPI.[9] לדברי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA), סוויפט היא האמן הנמכר ביותר של סינגלים דיגיטליים בארצות הברית, עם מכירות של 80.5 מיליון סינגלים דיגיטליים.[357]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דיסקוגרפיה של טיילור סוויפט

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי לייב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים אחרים - אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי DVD[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • CMT Crossroads: Taylor Swift and Def Leppard :2009
  • Taylor Swift: Journey to Fearless :2011

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבובי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2009–2010: Fearless Tour
  • 2011–2012: Speak Now World Tour
  • 2013–2014: The Red Tour
  • 2015: The 1989 World tour

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2012: Wonderstruck
  • Wonderstruck Enchanted :2012
  • Taylor :2013
  • 2014 : Incredible Things

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 Malec, Jim, "Taylor Swift: The Garden In The Machine", American Songwriter, ‏2 במאי 2011
  2. ^ 2.0 2.1 "2008 Grammy Award Winners and Nominees", The New York Times, ‏9 בפברואר 2008
  3. ^ 3.0 3.1 Jon Caramanica, "For Young Superstar Taylor Swift, Big Wins Mean Innocence Lost", The New York Times, ‏1 בפברואר 2010
  4. ^ 4.0 4.1 Keith Caulfield, "Taylor Swift Sells Over 1 Million in Record Billboard 200 Debut", Billboard, ‏3 בנובמבר 2010
    ‏ "מכרה מיליון: טיילור סוויפט שוברת שיאים", מוזיקה נטו, ‏3 בנובמבר 2010
  5. ^ 5.0 5.1 Keith Caulfield, "Taylor Swift's 'Red' Sells 1.21 Million; Biggest Sales Week for an Album Since 2002", Billboard, ‏30 באוקטובר 2012

    שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

    פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    מערכת וואלה! NEWS‏, טיילור סוויפט מכרה מיליון עותקים תוך שבוע, באתר וואלה! NEWS‏, 24 באוקטובר 2012‏
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 Keith Caulfield, "Official: Taylor Swift's '1989' Debuts With 1.287 Million Sold In First Week", Billboard, ‏4 בנובמבר 2014
  7. ^ 7.0 7.1 Gary Trust, "Taylor Swift Makes Hot 100 History With 'Blank Space'", Billboard, ‏19 בנובמבר 2014
  8. ^ Gary Trust, "Taylor Swift's 'Bad Blood' Blasts to No. 1 on Hot 100", Billboard, ‏27 במאי 2015
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 "Taylor Swift named IFPI Global Recording Artist of 2014", IFPI, ‏23 בפברואר 2015
  10. ^ 10.0 10.1 Keith Claufield, "Taylor Swift Edges Susan Boyle For 2009's Top-Selling Album", Billboard, ‏6 בינואר 2010
  11. ^ 11.0 11.1 Sarah Wyland, "Taylor Swift Takes Home Two GRAMMYs at Tribute-Filled Show, Great American Country, ‏12 בפברואר 2012
  12. ^ 12.0 12.1 Gary Trust, "Taylor Swift Scores First Hot 100 No. 1", Billboard, Prometheus Global Media, ‏22 באוגוסט 2012
  13. ^ 13.0 13.1 Keith Claufield, "Taylor Swift's '1989' Beats 'Frozen' As Top Selling Album of 2014", Billboard, ‏31 בדצמבר 2014
  14. ^ הבאזז ואיש השלג: היכונו לביאת הדדפול - וואלה! תרבות
  15. ^ Cohen, Erica, "Taylor Swift's father is a Blue Hen", Udel.edu, ‏23 בספטמבר 2009
  16. ^ Cooper, Brittany Joy, "Taylor Swift Opens Up About a Future in Acting and Admiration for Emma Stone", Taste of Country, ‏15 באפריל 2012,
  17. ^ MacPherson, Alex, "Taylor Swift: 'I want to believe in pretty lies'", The Guardian, ‏18 באוקטובר 2012
  18. ^ Cutter, Kimberly, "TAYLOR SWIFT'S RISE TO AMERICA'S SWEETHEART'", marieclaire.com, ‏2 ביוני 2010
  19. ^ DeLuca, Dan, "Taylor Swift works crowd, local angle smoothly'", Philadelphia Daily News, ‏8 באוגוסט 2011
  20. ^ Diu, Nisha Lilia, "Taylor Swift: 'I won't do sexy shoots'", Daily Telegraph, ‏3 באפריל 2011
  21. ^ 21.0 21.1 du Lac, J. Freedom, "Her Song: Talking Taylor Swift'", The Washington Post, ‏28 בפברואר 2008
  22. ^ Rollo, Sarah, "Showbiz – News – Computer repairman taught Swift guitar", Digital Spy, ‏3 בנובמבר 2009 
  23. ^ 23.0 23.1 "PLAINTIFF DANIEL DYMTROW’S MEMORANDUM OF LAW IN OPPOSITION TO THE SWIFT DEFENDANTS’ AND THE BIG MACHINE RECORDS DEFENDANTS’ MOTIONS TO DISMISS THE AMENDED COMPLAINT FOR FAILURE TO STATE A CLAIM", americanbar.org
  24. ^ Kotb, Hoda, "On tour with Taylor Swift", Dateline NBC - Newsmakers - msnbc.com, MSNBC. ‏31 במאי 2009 
  25. ^ Das, Lina, "Taylor Swift: 'Men hand me inspiration on a plate'", Dailymail.co.uk, ‏29 באוקטובר 2012
  26. ^ "News : Taylor Swift's High School Names Auditorium in Her Honor", CMT, ‏23 בספטמבר 2010
  27. ^ 27.0 27.1 27.2 Grigoriadis, Vanessa, "The Very Pink, Very Perfect Life of Taylor Swift - Music News", Rolling Stone, ‏5 במרץ 2009
  28. ^ 28.0 28.1 Kosser, Michael, "Liz Rose: Co-Writer to the Stars'", americansongwriter.com, ‏3 ביוני 2010
  29. ^ "How Liz Rose and Taylor Swift Wrote the Hits'", majorlyindie.com, ‏20 בנובמבר 2008
  30. ^ DeLuca, Dan, "Focused on 'great songs' Taylor Swift isn't thinking about "the next level" or Joe Jonas gossip", philly.com. p. 1., ‏11 בנובמבר 2008
  31. ^ Willman, Chris, "Taylor Swift's Road to Fame – The chipmunk years", Entertainment Weekly, ‏5 בפברואר 2008 
  32. ^ Preston, John, "Taylor Swift: the 19-year-old country music star conquering America – and now Britain – Telegraph", London: Telegraph.co.uk, ‏26 באפריל 2009
  33. ^ 33.0 33.1 Hiatt, Brian, "Taylor Swift in Wonderland", rollingstone.com, ‏25 באוקטובר 2012
  34. ^ Reuter, Annie, "TAYLOR SWIFT: 100 MILES AN HOUR AND NOT SLOWING DOWN'", marieclaire.com, ‏22 ביוני 2009
  35. ^ 35.0 35.1 Morris, Edward, "When She Thinks “Tim McGraw,” Taylor Swift Savors Payoff", CMT.com, ‏1 בדצמבר 2006
  36. ^ Taylor Swift (CD). Taylor Swift, Big Machine Records, 2006.
  37. ^ Caraminica, Jon, "A Young Outsider's Life Turned Inside Out", The New York Times, ‏5 בספטמבר 2008
  38. ^ 38.0 38.1 Frere-Jones, Sasha, "Prodigy", The New Yorker, ‏10 בנובמבר 2008
  39. ^ 39.0 39.1 Morris, Edward, "Taylor Swift Joins Rascal Flatts Tour", CMT.com, ‏18 באוקטובר 2006
  40. ^ 40.0 40.1 40.2 40.3 Caramanica, Jon, "My Music, MySpace, My Life", The New York Times, ‏7 בנובמבר 2008
  41. ^ "Taylor Swift No. 1 on iTunes", Great American Country, ‏19 בדצמבר 2007
  42. ^ Harris, Chris, "Taylor Swift Scores First Chart-Topping Debut With Fearless", MTV, ‏19 בנובמבר 2008
  43. ^ 43.0 43.1 "Taylor Swift Tops 20 Million in Record Sales", Big Machine Records, ‏31 במאי 2011
  44. ^ 44.0 44.1 CMT staff, "20 Questions With Taylor Swift", CMT, ‏12 בנובמבר 2007
  45. ^ "The Week in Review - Taylor Swift, Orpheus Chamber Orchestra, Bulgarian State Opera, 'Aida'", The Morning Call, ‏10 בפברואר 2007
  46. ^ "Taylor Swift No. 1 on iTunes", Great American Country, ‏31 באוקטובר 2007
  47. ^ "Taylor Swift Joins George Strait’s 2007 Tour", cmt.com, ‏17 בנובמבר 2006
  48. ^ Shelburne, Craig, "Brad Paisley Checks Chattanooga for “Ticks” on Tour Opener", cmt.com, ‏27 באפריל 2007
  49. ^ "Taylor Swift - Connect Set", allmusic.com
  50. ^ Taylor Swift owns top of country chart", Country Standard Time, " ‏23 ביולי 2008
  51. ^ "RHAPSODY ORIGINALS (EXCLUSIVE)", rhapsody.com
  52. ^ "iTunes Live from SoHo - Taylor Swift", itunes.apple.com
  53. ^ "Wal-Mart "Eyes" New Taylor Swift Project", Great American Country, ‏15 ביולי 2008
  54. ^ "Taylor Swift Breaks Record With Sixth Nashville Songwriters Association Songwriter / Artist of the Year Award Win", prnewswire.com, ‏9 באוקטובר 2013
  55. ^ "Photos : 43rd Annual ACM Awards – Onstage: Winners : Acceptance Speech", CMT, ‏18 במאי 2008
  56. ^ 2008 Winners List, TheAMAs.com
  57. ^ 57.0 57.1 Fearless Platinum Edition (CD). Taylor Swift, Big Machine Records, 2008
  58. ^ Caramanica, Jon, "Sounds of Swagger and Sob Stories", The New York Times, ‏19 בדצמבר 2008
  59. ^ Rosen, Jody "Albums Reviews – Fearless", Rolling Stone, ‏13 בנובמבר 2008 
  60. ^ "Robert Christgau: CG: taylor swift", robertchristgau.com
  61. ^ "Love Story – Taylor Swift", Billboard, Nielsen Business Media, Inc
  62. ^ Schmitt, Brad, "Taylor, Band Perry Each Hit 4 Million Mark for Single Songs", countryweekly.com, ‏23 במרץ 2012
  63. ^ Ben-Yehuda, Ayala, "Black Eyed Peas, Jason Mraz Tie Records On Billboard Hot 100", Billboard, Nielsen Business Media, Inc" ‏20 בנובמבר 2008
  64. ^ Cohen, Jonathan, "Taylor Swift Soars To No. 1 Debut", Billboard, ‏19 בנובמבר 2008
  65. ^ Hasty, Katie, "Taylor Swift Continues Billboard 200 Dominance", Billboard, ‏4 במרץ 2009
  66. ^ Herrera, Monica, "Taylor Swift Announces Second Leg Of 'Fearless' Tour", Billboard, ‏8 באוקטובר 2009 
  67. ^ Trust, Molly, "Taylor Swift / June 5, 2010 / Foxboro, Mass.", Billboard, ‏8 ביוני 2010
  68. ^ Mapes, Jillian, "Taylor Swift Announces 'Speak Now' World Tour", Billboard, ‏23 בנובמבר 2010
  69. ^ "DEF LEPPARD/TAYLOR SWIFT DVD: Complete Details Revealed", blabbermouth.net, ‏1 ביוני 2009
  70. ^ "Taylor Swift's Journey to Fearless : Programs : The Hub : Discovery Press Web", Press.discovery.com
  71. ^ Kreps, Daniel, "Taylor Swift Raps With T-Pain, Rocks With Def Leppard At CMTs", Rolling Stones, ‏17 ביוני 2009
  72. ^ "Hannah Montana The Movie Production Notes", Walt Disney Pictures, VisualHollywood.com
  73. ^ "Boys Like Girls Dish on Taylor Swift", Seventeen, seventeen.com, ‏15 בדצמבר 2009
  74. ^ "Tim McGraw, Taylor Swift: New Songs Coming", Great American Country, ‏29 ביוני 2009
  75. ^ Vena, Jocelyn, "John Mayer Talks Taylor Swift Collaboration ‘Half Of My Heart’", MTV.com, ‏6 בנובמבר 2009
  76. ^ Vena, Jocelyn, "Kellie Pickler Has Her ‘Best Days’ Thanks To Taylor Swift", MTV.com, ‏9 באפריל 2009
  77. ^ Weiner, Jonah; Jody Rosen, "Track of the Week: Taylor Swift, "Today Was a Fairytale"", Slate, The Washington Post Company, ‏28 בינואר 2010
  78. ^ Vena, Jocelyn, "Better Than Ezra 'Honored' By Taylor Swift's Performance Of 'Breathless' At Haiti Telethon", MTV.com, ‏26 בינואר 2010
  79. ^ "גראמי 2010: ביונסה וטיילור סוויפט הן הזוכות הגדולות", nrg תרבות, 1 בפברואר 2010
  80. ^ Collis, Clark, "Taylor Swift and Stevie Nicks' Grammys duet: Out of sight, or out of tune?", Entertainment Weekly, ‏31 בינואר 2010
  81. ^ Thompson, Gayle, "Taylor Swift & Stevie Nicks’ Grammy Performance Invites Critics, Defenders", The Boot, ‏2 בפברואר 2010
  82. ^ 82.0 82.1 82.2 Nicks, Stevie "The 2010 TIME 100 – Taylor Swift", TIME Magazine, ‏29 באפריל 2010
  83. ^ שיף, עינב, "קנייה ווסט זוכה לשריקות בוז בטקס פרסי ה-VMA", וואלה תרבות, ‏14 בספטמבר 2009
  84. ^ Anderson, Kyle, "Kanye West's VMA Interruption Gives Birth To Internet Photo Meme", MTV, ‏16 בספטמבר 2009
  85. ^ "Kanye calls Taylor Swift after 'View' appearance", Associated Press/MSNBC, ‏15 בספטמבר 2009
  86. ^ Schneider, Marc, "Taylor Swift Named Billboard Woman of the Year", Billboard, ‏11 באוקטובר 2011
  87. ^ שיף, עינב, "טיילור סוויפט זכתה ב-4 פרסים בטקס פרסי מוזיקת הקאנטרי", וואלה! תרבות, ‏12 בנובמבר 2009
  88. ^ "Taylor Swift Wins Album of the Year at Academy of Country Music Awards", Big Machine Press Release, ‏6 באפריל 2009
  89. ^ "נסיכת הקאנטרי ניצחה את מלך הפופ", nrg, ‏23 בנובמבר 2009
  90. ^ "2009 Artists Of The Year", Billboard.com, ‏10 בדצמבר 2009
  91. ^ Richards, Kevin, "Taylor Swift, Toby Keith, and Wynn Varble Win Big at NSAI Awards", americansongwriter.com, ‏19 באוקטובר 2009 
  92. ^ CMT, "Taylor Swift Will Receive Hal David Starlight Award for Songwriting", cmt.com, ‏11 במאי 2010
  93. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏6 בינואר 2010
  94. ^ 94.0 94.1 94.2 94.3 94.4 94.5 Caramanica, Jon, "Taylor Swift Is Angry, Darn It', NYTimes.com", The New York Times, ‏20 באוקטובר 2010
  95. ^ 95.0 95.1 95.2 95.3 Weber, Theon, "The Iceberg Songs of Taylor Swift", The Village Voice, ‏ 3 בנובמבר 2010
  96. ^ 96.0 96.1 Sheffield, Rob, "Speak Now by Taylor Swift", Rolling Stone, ‏26 באוקטובר 2010
  97. ^ D'Zurilla, Christie, "Surprise Taylor Swift street concert snarls rush hour traffic in Hollywood", Los Angeles Times, ‏29 באוקטובר 2010
  98. ^ "Taylor Swift's New Single, "Mine," Shipped to Country Radio After Leak", Country Music Television, ‏8 באפריל 2010
  99. ^ Caulfield, Keith, "Taylor Swift's 'Speak Now' Takes No. 1 in Record-Low Sales Week", billboard.com, ‏12 בינואר 2011
  100. ^ Wyland, Sarah, "Taylor Swift Celebrates Nashville Homecoming", Great American Country, Scripps Networks Interactive, ‏20 בספטמבר 2011
  101. ^ 101.0 101.1 Allen, Bob, "Hot Tours: Taylor Swift, George Strait, Cirque Du Soleil", Billboard.biz, ‏29 במרץ 2012
  102. ^ Duvall, Erin, "The Men of Taylor Swift’s Tour ‘Speak Now’", The Boot, ‏13 ביולי 2011
  103. ^ 103.0 103.1 103.2 Roland, Tom, "Taylor Swift: Billboard's Woman of the Year", Billboard, ‏2 בדצמבר 2011
  104. ^ Glazer, Eliot, "Watch Taylor Swift Duet With Shawn Colvin", vulture.com, ‏31 באוקטובר 2011 
  105. ^ http://taylorswift.com/news/52463, Taylor Swift official site, ‏21 בנובמבר 2011
  106. ^ Deerwester, Jayme, "Adoration for Adele: 6 Grammys", USA Today, ‏12 בפברואר 2012
  107. ^ Smith, Hazel, "News : HOT DISH: Taylor Swift Sings Alan Jackson's Masterpiece at Nashville Songwriters Celebration", CMT, ‏24 באוקטובר 2011
  108. ^ Talbott, Chris, "Taylor Swift wins ACM entertainer of the year", Yahoo! News, Associated Press, ‏1 באפריל 2012 
  109. ^ "CMA Awards 2011: Taylor Swift wins entertainer of the year", CBS News, ‏10 בנובמבר 2011
  110. ^ Dresdale, Andrea, "American Music Awards: Taylor Swift Named Artist of the Year, Adele Also Wins Big", ABC News, ‏21 בנובמבר 2011
  111. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏5 בינואר 2011
  112. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏11 בינואר 2012
  113. ^ Herrera, Monica "Taylor Swift, Arcade Fire Talk 'Hunger Games'", Rolling Stone, ‏15 במרץ 2012
  114. ^ 114.0 114.1 114.2 114.3 Labrecque, Jeff, "Swift's Poetry Turns Into Globe-Nominated Tune", Deadline.com, ‏13 בדצמבר 2012
  115. ^ Bjorke, Matt, "Country Chart News: Top 30 Digital Singles: The Week of April 11, 2012", roughstock.com, ‏11 באפריל 2012
  116. ^ Horowitz, Steven J., "B.o.B Explains Origins Of Taylor Swift Collaboration "Both Of Us", HipHop DX, ‏20 באפריל 2012
  117. ^ Mansfield, Brian, "Taylor Swift sees 'Red' all over", USA Today, ‏17 באוקטובר 2012
  118. ^ Caramanica, Jon, "No More Kid Stuff for Taylor Swift" The New York Times, ‏24 באוקטובר 2012
  119. ^ "Pop, Rock & Jazz, Oct 21", The Sunday Times, ‏21 באוקטובר 2012
  120. ^ Dolan, Jon, "Red - Album Reviews" Rolling Stone, ‏23 באוקטובר 2012
  121. ^ Haruch, Steve, "Dear (Papa) John: Taylor Swift Is Psyched You Can Buy Her New Album With Your Pizza", Nashvillescene.com, ‏20 באוקטובר 2012
  122. ^ Bernstein, Alyssa, ""All Access Nashville with Katie Couric" A Special Edition of "20/20" Airs Friday, October 26 at 9 PM ET on ABC", Abcnews.go.com, ‏16 באוקטובר 2012
  123. ^ "המצעד: סוויפט מנצחת בקלות את יאנג", מוזיקה נטו, ‏11 בנובמבר 2012
  124. ^ Adams, Cameron, "Taylor Swift to play stadiums on Australian Red tour", adelaidenow.com.au, ‏9 במאי 2013
  125. ^ Whitaker, Sterling, "Taylor Swift Announces 2014 Red Tour Dates in Asia", Theboot.com, ‏12 בפברואר 2014
  126. ^ Sciarretto, Amy, "Taylor Swift to Take Country Newcomers on 2013 Red Tour", tasteofcountry.com, ‏27 בפברואר 2013
  127. ^ Weber, Lindsey, "Which of Taylor Swift’s Many Concert Guest Stars Are Truly Her BFFs?", vulture.com, ‏11 בספטמבר 2013
  128. ^ Allen, Bob, "Taylor Swift's Red Wraps as All-Time Country Tour", billboard.com, ‏3 ביולי 2014
  129. ^ 129.0 129.1 Labrecque, Jeff, "'12 Years a Slave' and 'American Hustle' lead Golden Globe nominees", ew.com, ‏12 בדצמבר 2013
  130. ^ Bonaguro, Alison, "News : OFFSTAGE: Tim McGraw Wanted to Make Taylor Swift Duet an Event", CMT, ‏25 בינואר 2013
  131. ^ "Grammys 2014: full list of winners", telegraph.co.uk, ‏27 בינואר 2014
  132. ^ 132.0 132.1 Lopez, Korina, "Taylor Swift genuinely surprised by Pinnacle win. Is there anything left for Taylor Swift to win?", usatoday.com, ‏6 בנובמבר 2013
  133. ^ Caramanica, Jon, "Country Awards Hold Swift Close", The New York Times, ‏7 בנובמבר 2013
  134. ^ Crouch, Ian, "Lifetime Achievements: Taylor Swift Says Goodbye to Country Music?", The New Yorker, ‏7 בנובמבר 2013
  135. ^ "MTV: טיילור סוויפט גורפת, ריהאנה מאוכזבת", ynet, ‏12 בנובמבר 2012
  136. ^ EW Staff, "VMAs: The 2013 Winner's List", Entertainment Weekly, ‏25 באוגוסט 2013
  137. ^ פרידמן, עמי, "הזוכים ב-AMA: וואן דיירקשן וטיילור סוויפט", ynet, ‏25 בנובמבר 2013
  138. ^ Hackett, Vernell, "Nashville Songwriters Hall of Fame Adds Mary Chapin Carpenter and More", The Boot, ‏‏ 8 באוקטובר 2012
  139. ^ "בילבורד 2013: טיילור סוויפט מככבת", ynet, ‏20 במאי 2013
  140. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏9 בינואר 2013
  141. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏8 בינואר 2014
  142. ^ Mansfield, Brian, "Taylor Swift debuts 'Shake It Off,' reveals '1989' album", Usatoday.com, ‏18 באוגוסט 2014
  143. ^ "The Reinvention of Taylor Swift", Rolling Stone, ‏25 בספטמבר 2014
  144. ^ Ryan, Patrick, "Taylor Swift summons the magical music of '1989'", Usatoday.com, ‏22 באוקטובר 2014
  145. ^ Sheffield, Rob, "Taylor Swift's New Album: 1989", Rolling Stone, ‏24 באוקטובר 2014
  146. ^ Caramanica, Jon, "Taylor Swift 1989 New Album Review", The New York Times, ‏ 23 באוקטובר 2014
  147. ^ Lewis, Randy, "Taylor Swift connects with fans via 'secret sessions,' media blitz", Los Angeles Times, ‏28 באוקטובר 2014
  148. ^ Weber, Lindsey, "Taylor Swift Is the Reigning Queen of Celebrity Social-Media", Vulture, ‏29 באוקטובר 2014
  149. ^ Kreps, Daniel, "Taylor Swift Joins 'The Voice' as Guest Mentor", Rolling Stones, ‏30 באוגוסט 2014
  150. ^ Caulfield, Keith, "Taylor Swift's '1989' Spends 11th Week at No. 1 on Billboard 200 Chart", Billboard.com, ‏11 בפברואר 2015
  151. ^ "המצעד: טיילור סוויפט הישר לפסגה עם '1989'", מוזיקה נטו, ‏2 בנובמבר 2014
  152. ^ Trust, Gary, "Taylor Swift Tops Hot 100 for Sixth Week", Billboard, ‏24 בדצמבר 2014
  153. ^ Trust, Gary, "Taylor Swift Helps Tie Record Streak for Women Atop Hot 100", Billboard, ‏31 בדצמבר 2014
  154. ^ Trust, Gary, "Mark Ronson & Bruno Mars Top Hot 100 Again; The Weeknd Enters Top 10", Billboard, ‏25 בפברואר 2015
  155. ^ Grein, Paul, "Taylor Swift's '1989': 4M Sales in Just 12 Weeks", Yahoo! Music ‏16 בינואר 2015
  156. ^ Kreps, Daniel, "Taylor Swift Reveals Massive 1989 World Tour", Rolling Stones, ‏4 בנובמבר 2014
  157. ^ Peters, Mitchell, "Taylor Swift Announces Haim as '1989' Tour Opener", Billboard, ‏1 בפברואר 2015
  158. ^ שכניק, רז, "בקרוב בישראל? הקרב על טיילור סוויפט", כלכליסט, ‏8 בפברואר 2015
  159. ^ "הוכרזו המועמדויות לגראמי ה-57: ביונסה שוברת שיא", וואלה! תרבות,‏‏ 6 בדצמבר 2014
  160. ^ 160.0 160.1 160.2 "Taylor Swift Named 2014 Billboard Woman of the Year", ABC News, ‏10 באוקטובר 2014
    ‏נבו, אסף, "טיילור סוויפט אשת השנה של הבילבורד בפעם השנייה", מאקו, ‏12 באוקטובר 2014
  161. ^ 161.0 161.1 קסל, נעם, "טקס פרסי המוזיקה: סוויפט זוכה, סלינה בוכה", פנאי פלוס, ‏24 בנובמבר 2014
  162. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏7 בינואר 2015
  163. ^ "בריטס 2015: הלילה הגדול של אד שירן, סם סמית וטיילור סוויפט", וואלה! תרבות, ‏26 בפברואר 2015
  164. ^ Hatza, George, "Taylor Swift: Growing into superstardom", Readingeagle.com,‏ 8 בדצמבר 2008
  165. ^ Bonaguro, Alison, "News : Taylor Swift Says to Love What You Loved When You Were 6", CMT, ‏26 באוקטובר 2010
  166. ^ McCafferty, Dennis, "Taylor's Swift rise", USA Weekend, ‏13 באפריל 2008
  167. ^ "Interview with Taylor Swift", TIME, ‏23 באפריל 2009
  168. ^ Roland, Tom, "Taylor Swift: Billboard's Woman of the Year", billboard.com, ‏2 בדצמבר 2011
  169. ^ Bonaguro, Alison, "OFFSTAGE: Taylor Swift Plays Dixie Chicks for a Dixie Chick", CMT, ‏25 ביולי 2011
  170. ^ 170.0 170.1 170.2 Rolling Stone, The Unabridged Taylor Swift, Rolling Stone, ‏2 בדצמבר 2008
  171. ^ Lewis, Randy, "Ready to take wing – Los Angeles Times", Articles.latimes.com, ‏6 בפברואר 2008
  172. ^ Vena, Jocelyn, "Taylor Swift Blogs About ‘Life-Changing’ Cameo On ‘CSI,’ Britney Spears Poster", MTV.com, ‏26 בינואר 2009
  173. ^ Townsend, Allie, "Taylor Swift – The 140 Best Twitter Feeds of 2011", TIME, ‏28 במרץ 2011
  174. ^ 174.0 174.1 "Taylor Swift is listening to...", Usatoday.Com, ‏12 בנובמבר 2008
  175. ^ 175.0 175.1 Dickinson, Chrissie, "Taylor Swift talks about Red – Chicago Tribune", Articles.chicagotribune.com, ‏18 באוקטובר 2012
  176. ^ "Taylor Swift Goes Record Shopping with EW", Entertainment Weekly, ‏15 באוקטובר 2010
  177. ^ Glock, Allison, "The Sweet Charmed Life of Taylor Swift", deltaskymag.delta.com, ‏2 בנובמבר 2012
  178. ^ 178.0 178.1 178.2 Mansfield, Brian, "Taylor Swift learns to 'Speak Now,' reveal her maturity", Usatoday.com, ‏23 באוקטובר 2010
  179. ^ 179.0 179.1 Roland, Tom, "Taylor Swift: The Billboard Cover Story", Billboard, ‏15 באוקטובר 2010
  180. ^ 180.0 180.1 180.2 180.3 Petridis, Alexis, "Pop review: Taylor Swift: Fearless", London: The Guardian, ‏6 במרץ 2009
  181. ^ Willman, Chris, "Princess Crossover", New York Magazine, ‏10 באוקטובר 2010
  182. ^ 182.0 182.1 182.2 182.3 182.4 182.5 182.6 Widdicombe, Lizzie, "You Belong With Me - Taylor Swift Makes Primness Lucrative", The New Yorker, ‏10 באוקטובר 2011
  183. ^ Roznovsky, Lindsey, "News : Taylor Swift's Fascination With Fairy Tales Comes Through on New Album",CMT, ‏10 בנובמבר 2011
  184. ^ Kogan, Frank, "Microwaving a tragedy: The marriage of romance and romanticism in '00s pop", Las Vegas Weekly, ‏30 בדצמבר 2009
  185. ^ Mayshark, Jesse Fox, "You Must Remember This: Taylor Swift Has Built a Mega-Selling Career Out of Carefully Observed Moments, Metro Pulse, ‏29 ביוני 2011
  186. ^ Keefe, Jonathan, "Single Review: Taylor Swift, "We Are Never Ever Getting Back Together"", Slant Magazine, ‏15 באוגוסט 2012
  187. ^ Rosen, Jody, "Fearless", Rolling Stone, ‏13 בדצמבר 2008
  188. ^ Keefe, Jonathan, "Album Review: Taylor Swift, Red", Slant Magazine,‏ ‏15 באוגוסט 2012
  189. ^ Dominus, Susan, "The Many Insecurities of Taylor Swift", The New York Times, ‏16 בנובמבר 2012
  190. ^ Farley, Christopher John, "Taylor Swift's Solo Act", The Wall Street Journal, ‏22 באוקטובר 2010
  191. ^ סוויפט מקודדת בהערות אלבומיה רמזים המכונים "מסרים סודיים". הקידוד נעשה בצורה הבאה: בחלק ממילות השיר משונה אות מסוימת מאות גדולה לאות קטנה או להפך, בניגוד לכללי הדקדוק. אם אוספים את האותיות יוצאות הדופן לפי הסדר נוצר משפט המרמז על תוכן השיר או למי הוא מופנה. לדוגמה, במשפט "You got tHat James Dean daydrEam look in your eYe" האותיות H,‏ E ו-Y גדולות אף על פי שהן באמצע משפט. המילה שיוצאת היא: Hey.
    Strecker, Erin, "Taylor Swift's 13 Best Liner Note Secret Messages -- So Far", Billboard, ‏24 באוקטובר 2014
  192. ^ Don't you think nineteen is too young
    To be played by your dark twisted games, when I loved you so?
    בתרגום חופשי: אינך חושב שגיל תשע-עשרה הוא צעיר מדי / מכדי שתשחק בי במשחקים האפלים והמעוותים שלך, כשאהבתי אותך כל כך?
  193. ^ 193.0 193.1 193.2 "John Mayer: Taylor Swift's 'Dear John' Song 'Humiliated Me'", Rolling Stone, ‏6 ביוני 2012
  194. ^ "Cover Preview: Taylor Swift Fights Back About Her Love Life, the Hyannis Port House—and Has Words for Tina Fey and Amy Poehler",CMT, ‏5 במרץ 2013
    Dockterman, Eliana, "Watch Taylor Swift Shut Down ‘Sexist’ Music Critics",Time, ‏20 באוקטובר 2014
  195. ^ Stoeffel, Kat, "Stop Asking Taylor Swift to Apologize for Writing Songs About Ex-Boyfriends - The Cut", New York Magazine, ‏16 בנובמבר 2012
    Terez Rosenblum, Sarah, "Stop being sexist when it comes to Taylor Swift", AfterEllen, ‏19 בספטמבר 2013
  196. ^ Willman, Chris, "Princess Crossover", Nymag.com. ‏10 באוקטובר 2010
  197. ^ Roznovsky, Lindsey, "News : Taylor Swift's Fascination With Fairy Tales Comes Through on New Album",CMT, ‏10 בנובמבר 2011
  198. ^ Kogan, Frank, "Microwaving a tragedy: The marriage of romance and romanticism in '00s pop", Las Vegas Weekly, ‏30 בדצמבר 2009
  199. ^ Keefe, Jonathan, "Single Review: Taylor Swift, "We Are Never Ever Getting Back Together"", SlantMagazine.com, ‏15 באוגוסט 2012
  200. ^ Rosen, Jody, "Fearless", Rolling Stone, ‏13 בדצמבר 2008
  201. ^ Farley, Christopher John, "Taylor Swift's Solo Act", The Wall Street Journal, ‏22 באוקטובר 2010
  202. ^ Stoeffel, Kat, "Stop Asking Taylor Swift to Apologize for Writing Songs About Ex-Boyfriends - The Cut" Nymag.com, ‏16 בנובמבר 2012
  203. ^ Dominus, Susan, "The Many Insecurities of Taylor Swift", The New York Times, ‏16 בנובמבר 2012
  204. ^ "Taylor Swift - Bio, Pictures, Videos", Rolling Stone
  205. ^ 205.0 205.1 Powers, Ann, "Album review: Taylor Swift's 'Speak Now'", Latimesblogs.latimes.com, ‏25 באוקטובר 2010
  206. ^ Cooper, Peter, "Taylor Swift reaches a turning point with '1989'", tennessean.com, ‏26 באוקטובר 2014
  207. ^ "Women Who Rock: The 50 Greatest Albums of All Time: Taylor Swift, 'Speak Now'", Rolling Stone, ‏22 ביוני 2012
  208. ^ Mclean, Craig, "Taylor Swift: 'Maybe I should just lighten up' – Features – Music", London: The Independent, ‏24 באוקטובר 2010
  209. ^ "Pop and Rock Listings July 22 – 28", The New York Times, ‏21 ביולי 2011
  210. ^ 210.0 210.1 Schillaci, Sophie A., "Taylor Swift at Staples Center: Concert Review", The Hollywood Reporter, ‏25 באוגוסט 2011
  211. ^ Tucker, Ken, "CMA Awards best and worst, starring Taylor Swift, the ghost of Kanye West, and Carrie Underwood's purple sequined hot-pants", Entertainment Weekly, ‏12 בנובמבר 2009
  212. ^ Serjeant, Jill, "Taylor Swift's dream year brings out naysayers", Reuters, 20 בנובמבר 2009
  213. ^ "Taylor Swift gets mixed reviews at Grammys", The Tennessean, ‏1 בפברואר 2010
  214. ^ Teen Vogue, Country Strong - Taylor Swift on Performing, Her Friends, and Favorite Songs, Teen Vogue, אוגוסט 2011
  215. ^ Kathy Zerbib, "How Taylor Swift's Remained America's Sweetheart", Neon Tommy, ‏21 בדצמבר 2012
    Trey Williams, "Taylor Swift helped pay a fan’s student loans", MarketWatch, ‏16 בינואר 2015
    Jan Omega, "Taylor Swift: America’s Sweetheart Was Hacked By Sympathizers Of Terrorist Organization ISIS", The Inquisitr, ‏30 בינואר 2015
  216. ^ "Witherspoon admires Swift as a role model", Yahoo! Entertainment, ‏2 בפברואר 2012
  217. ^ Jeannine Stein, "Taylor Swift weighs in on being a role model", Los Angeles Times, ‏18 בנובמבר 2011
  218. ^ Denny Directo, "Barbara Walters Grills Taylor Swift About Her Good Girl Reputation", Entertainment Tonight, ‏12 בדצמבר 2014
  219. ^ Daniel Kreps, "Taylor Swift: The Story Behind Rolling Stone's Cover Story", Rolling Stone, ‏17 בפברואר 2009
  220. ^ Madeline Berg, "Taylor Swift Vs. Katy Perry: Which Star Rules Social Media?", Forbes, ‏18 בנובמבר 2015
  221. ^ Jaquetta White, "Taylor Swift's appeal soars with her album sales - The Tennessean", The Tennessean, ‏30 באוקטובר 2012
  222. ^ Andy Eddy, "This Awesome Map Shows The Most Liked Pop Music Star In Every State", Movoto, ‏ 12 בינואר 2015
  223. ^ Giana Ciapponi, "Behind the Scenes of Taylor Swift's New Music Video, "Shake It Off"", Ravishly, ‏20 באוגוסט 2014
  224. ^ יסמין לוי, "המחווה הזו של טיילור סוויפט גרמה למעריצים לבכות", באתר חורים ברשת, 4 בינואר 2015
  225. ^ Erin Strecker, "Read Taylor Swift's Sweet Message to Bullied Fan", Billboard, ‏27 בינואר 2015
    Erin Strecker, "Taylor Swift Gives Heartbroken Fan Sweet & Smart Advice on Tumblr", Billboard, ‏11 בפברואר 2015 Rebecca Borison, "Taylor Swift Is Incredibly Good At Being A Celebrity, Business Insider, ‏10 בספטמבר 2014
  226. ^ "Behind the Scenes: Taylor Swift Cover Shoot – Video", Vogue, ‏24 בינואר 2012
  227. ^ "Taylor Swift's Favorite Clothes, Beauty Products, Accessories, and More", Vanity Fair, ‏21 במרץ 2012
  228. ^ Gayle Thompson, "Taylor Swift Named One of Vogue’s Style Icons", The Boot, ‏18 ביולי 2011
  229. ^ 229.0 229.1 יעל רגב, מותק, הילדה התבגרה: המהפך האופנתי הבועט של טיילור סוויפט, באתר Xnet‏, 23 בנובמבר 2014
  230. ^ Hannah Lyons Powell, "Taylor Swift Wins Woman Of The Year", Elle UK, ‏24 בפברואר 2015
  231. ^ Jessica Roy, "Taylor Swift Tops the 2015 Maxim Hot 100", Maxim, ‏18 במאי 2015
  232. ^ White, Jaquetta, "Taylor Swift's appeal soars with her album sales - The Tennessean", Blogs.tennessean.com, ‏30 באוקטובר 2012
  233. ^ Zerbib, Kathy, "How Taylor Swift's Remained America's Sweetheart", neontommy.com, ‏21 בדצמבר 2012
    Williams, Trey, "Taylor Swift helped pay a fan’s student loans", marketwatch.com, ‏16 בינואר 2015
    Omega, Jan, "Taylor Swift: America’s Sweetheart Was Hacked By Sympathizers Of Terrorist Organization ISIS", inquisitr.com, ‏30 בינואר 2015
  234. ^ "Witherspoon admires Swift as a role model", Yahoo! Entertainment, ‏2 בפברואר 2012
  235. ^ Stein, Jeannine, "Taylor Swift weighs in on being a role model", Los Angeles Times, ‏18 בנובמבר 2011
  236. ^ Kreps, Daniel, "Taylor Swift: The Story Behind Rolling Stone's Cover Story", Rolling Stone, ‏17 בפברואר 2009
  237. ^ Willman, Chris,"Taylor Swift Tapes VH1 'Storytellers'", The Hollywood Reporter, ‏17 באוקטובר 2012
  238. ^ Schutte, Lauren, "Did Taylor Swift Fake Surprise for AMAs Win? The Backlash Begins (Video)", The Hollywood Reporter, ‏21 בנובמבר 2011
  239. ^ Hogan, Marc, "Taylor Swift Defends Her 'O' Face to 'Nightline' - SPIN", Spin, ‏3 באוקטובר 2012
  240. ^ Ciapponi, Giana, "Behind the Scenes of Taylor Swift's New Music Video, "Shake It Off"", ravishly.com, ‏20 באוגוסט 2014
  241. ^ סרטונים Taylor Swift's Gift Giving of 2014, סרטון באתר יוטיוב
  242. ^ Strecker, Erin, "Read Taylor Swift's Sweet Message to Bullied Fan", Billboard.com, ‏27 בינואר 2015
    Strecker, Erin, "Taylor Swift Gives Heartbroken Fan Sweet & Smart Advice on Tumblr", Billboard.com, ‏11 בפברואר 2015
  243. ^ "Behind the Scenes: Taylor Swift Cover Shoot – Video", Vogue, ‏24 בינואר 2012
  244. ^ "Taylor Swift's Favorite Clothes, Beauty Products, Accessories, and More", Vanity Fair, ‏21 במרץ 2012
  245. ^ Thompson, Gayle, "Taylor Swift Named One of Vogue’s Style Icons", The Boot, ‏18 ביולי 2011
  246. ^ Gold, Adam, "Neil Young Talks About A Treasure, The International Harvesters, Taylor Swift and More", Nashvillescene.com, ‏16 ביוני 2011
  247. ^ Lane, Mary M., "James Taylor Talks About Songwriting, Addiction and His New Friend Taylor Swift", online.wsj.com, ‏2 במאי 2012
  248. ^ "SPECTACLE APOLLO 2 debut!", Elviscostellofans.com, ‏12 בנובמבר 2009
  249. ^ Benson, John, "Youngstown News, Judy Collins is still looking to the futureSFlb", Vindy.com, ‏13 בדצמבר 2012
  250. ^ Lewis, Randy, "Taylor Swift: the next chapter", Los Angeles Times, ‏24 באוקטובר 2010
  251. ^ Makarechi, Kia, "Stevie Nicks On Fleetwood Mac's Reunion Tour, Rihanna, Kanye West & Her Early Years In Music", Huffington Post, ‏3 בדצמבר 2012
  252. ^ Vinson, Christina, "Aerosmith’s Steven Tyler Wants to Collaborate with Taylor Swift", tasteofcountry.com, ‏14 במרץ 2013
  253. ^ "CNN.com - Transcripts", Transcripts.cnn.com
  254. ^ "News : CMT Insider Interview: Dolly Parton", CMT, ‏20 במרץ 2009
  255. ^ Terez Rosenblum, Sarah, "Melissa Etheridge: “I Almost Didn’t Put ‘Come to My Window’ on my album”", afterellen.com, ‏1 בנובמבר 2012
  256. ^ Brandle, Lars, "Taylor Swift on Madonna Praise: 'Now I'm Dead'", Billboard, ‏28 בינואר 2015
  257. ^ "Taylor Swift Among Diverse Honorees At Songwriters Hall", Billboard, ‏18 ביוני 2010
  258. ^ Vena, Jocelyn, "Drake Says He’d Be ‘Down’ For A Taylor Swift Collaboration", mtv.com, ‏4 בפברואר 2010
  259. ^ Appleford, Steve, "Behind Tegan and Sara's Big Night With Taylor Swift", rollingstone.com, ‏23 באוגוסט 2013
  260. ^ Joyner, Hannah, "INTERVIEW - Grimes", mtv.com, ‏29 בנובמבר 2012
  261. ^ Vena, Jocelyn, "Ke$ha Would ‘Totally’ Collaborate With Taylor Swift", mtv.com, ‏14 בדצמבר 2009
  262. ^ Mitchell, Gail, "Katy Perry Q&A: Billboard's Woman of the Year 2012", Billboard, ‏30 בנובמבר 2012
  263. ^ Miller, Winter, "An ‘Idol’ Trains Her Ear Across Pop Soundscape", nytimes.com, ‏12 ביוני 2009
  264. ^ Minaya, Marcell, "GaGa: 'I sing Taylor Swift songs loud'", digitalspy.co.uk, ‏6 ביוני 2010
  265. ^ "Twitter / TheRyanAdams: I am totally blown away", Twitter.com, ‏31 באוגוסט 2012
  266. ^ Sykes, Tom, "Punk Rock-Feminist Pioneer Kathleen Hanna On Her SXSW Doc & More", The Daily Beast, ‏13 במאי 2013
  267. ^ Manson, Shirley, "I shall defend thee Taylor Swift", facebook.com
  268. ^ "Lena Dunham – Guest DJ Project on KCRW", Kcrw.com, ‏2 בינואר 2013
  269. ^ Doyle, Patrick, "Eric Church on New Son, Next Album and 'Brilliant' Taylor Swift", rollingstone.com, ‏16 במרץ 2015
  270. ^ Geffen, Jo-Ann, "Janis Ian: Echoes of Endurance and Evolution", Musicconnection.com, ‏7 בפברואר 2013
  271. ^ Tannenbaum, Rob, "4 Ways Billboard Woman of the Year Taylor Swift Changed Country Music", billboard.com, ‏9 בדצמבר 2014
  272. ^ Marquina, Sierra, "Ed Sheeran: Taylor Swift Influenced My Upcoming New Music", ryanseacrest.com, ‏2 ביוני 2013
  273. ^ "Ellie Goulding: ‘I’m inspired by my friends – Lorde and Taylor Swift!’", shazam.com, ‏12 בדצמבר 2014
  274. ^ Annie D., "Lucy Hale Set to Release First Taylor Swift-Inspired Album 'Road Between', 'PLL' Star Very Proud", au.ibtimes.com, ‏11 ביוני 2014
  275. ^ Garibaldi, Christina, "Taylor Swift + Skrillex = Selena Gomez’s Next Album", MTV.com, ‏22 בינואר 2013
  276. ^ Grein, Paul, "Week Ending Dec. 9, 2012. Albums: Swift’s Birthday Present", Yahoo! Music, ‏12 בדצמבר 2012
  277. ^ Claufield, Keith, "Adele's '21' 2012's Best Selling Album; Gotye Has Top Song", Billboard.com, ‏3 בינואר 2012
  278. ^ 278.0 278.1 278.2 Taylor Swift, "For Taylor Swift, the Future of Music Is a Love Story", The Wall Street Journal, ‏7 ביולי 2014
  279. ^ Jordan Weissmann, "Taylor Swift Has Written an Op-Ed in the Wall Street Journal"", Slate, The Washington Post Company, ‏7 ביולי 2014
  280. ^ Jack Linshi, "Here’s Why Taylor Swift Pulled Her Music From Spotify", TIME, ‏3 בנובמבר 2014
  281. ^ עודד ירון, טיילור סוויפט הסירה את כל אלבומיה מ-Spotify במחאה על גובה התמלוגים, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2014
  282. ^ Jack Dickey, "Taylor Swift’s Spotify Paycheck Mystery", TIME, ‏12 בנובמבר 2014
  283. ^ Ben Sisario, "Taylor Swift Criticizes Apple’s Terms for Streaming Music Service", New York Times, ‏21 ביוני 2015
  284. ^ Madeline Roth, "6 Reasons Taylor Swift Is The Music Business’ Ultimate Girl #Boss", MTV, ‏26 במרץ 2015
  285. ^ "Taylor Swift for L.E.I Jeans", stylelist.com, ‏15 במאי 2008
  286. ^ Cohen, Erica, "Taylor Swift at Top for Fourth Week", gactv.com, ‏20 באוגוסט 2007
  287. ^ Kaplan, Julee, "Taylor Swift Launches Sundress Line", wwd.com, ‏29 בינואר 2009
  288. ^ "Taylor Swift to have greeting card line", USA Today, ‏18 בנובמבר 2009
  289. ^ Weber, Lindsey; Jones, Nate, "From Becky to Maple Lattes: Presenting Vulture’s Taylor Swift Glossary", vulture.com, ‏22 באוקטובר 2014
  290. ^ "Sony Teams Up with Taylor Swift to Promote Latest Cyber-shot Digital Cameras", Sony, ‏26 באפריל 2010
  291. ^ Vomhof, John, "Target lands Taylor Swift exclusive", Business Journal, ‏15 בספטמבר 2010
  292. ^ Adams, Rebecca, "Taylor Swift Has A New CoverGirl Campaign & She Gave Refinery29 A Sneak Peak", The Huffington Post, ‏9 ביולי 2012
  293. ^ Claufield, Keith, "Taylor Swift's 'Red' Sells 1.21 Million; Biggest Sales Week for an Album Since 2002", Billboard.com, ‏30 באוקטובר 2012
  294. ^ Schmitt, Brad, "Taylor Swift Gets Brave With Keds, Partners With Diet Coke", Country Weekly, ‏28 בינואר 2013
  295. ^ Hampp, Andrew, "Exclusive: Taylor Swift Teams With Subway, Diet Coke For #MeetTaylor Promotion", Billboard.com, ‏26 בספטמבר 2014
  296. ^ Mychaskiw, Marianne, "Taylor Swift Is Launching Her Fourth Fragrance!", news.instyle.com, ‏1 באוקטובר 2014
  297. ^ Ryan, Joal, "Wild Card American Idol Holds Off Taylor Swift CSI", E! Online, ‏6 במרץ 2009
  298. ^ Caramanica, Jon, "OMG! Taylor Swift Does 'CSI'! - NYTimes.com", Artsbeat.blogs.nytimes.com, ‏6 במרץ 2009
  299. ^ Kreps, Daniel, "Taylor Swift Hits the Small Screen as Murdered Teen on CSI", Rolling Stone, ‏6 במרץ 2009
  300. ^ "Saturday Night Live: Season 35, Episode 5: Taylor Swift", IMDb
  301. ^ Barrett, Annie, "Taylor Swift hosted the best 'Saturday Night Live' of the season so far... really!?!", Entertainment Weekly, 8 בנובמבר 2009
  302. ^ Seidman, Robert, "Winners of 'Teen Choice 2010' Awards Announced; Teens Cast More Than 85 Million Votes", zap2it.com,‏ 8 באוגוסט 2010
  303. ^ Sharkey, Betsy, "Review: 'Valentine's Day' – Page 2 – Los Angeles Times", Los Angeles Times, ‏12 בפברואר 2010
  304. ^ LaSalle, Mick, "Review: Happy 'Valentine's Day'", San Francisco Chronicle, ‏12 בפברואר 2010
  305. ^ Pols, Mary, "Valentine's Day Review: A Soggy Love Note", TIME, ‏12 בפברואר 2010
  306. ^ McCarthy, Todd, "Valentine's Day – Film Reviews", Variety, ‏7 בפברואר 2010
  307. ^ Keefe, Jonathan, "Single Review: Taylor Swift, "We Are Never Ever Getting Back Together"", Slant Magazine, ‏15 באוגוסט 2012
  308. ^
  309. ^ "Taylor Swift's Rehearsal Concert Wins Award", CMT.com, ‏19 באוגוסט 2011
  310. ^ "Giving Back Fund Announces Top 30 Celebrity Charity Donations For 2011", Looktothestars.org, ‏20 בדצמבר 2011
  311. ^ Pacella, Megan, "Taylor Swift Receives Star of Compassion Award", tasteofcountry.com, ‏13 ביוני 2013
  312. ^ Zaslow, Alexandra, "Taylor Swift Tops DoSomething.org's 'Celebs Gone Good' List for 3rd Year in a Row", people.com, ‏29 בדצמבר 2014
  313. ^ Cooper, Brittany Joy, "Taylor Swift to Receive ‘Big’ Honor From Michelle Obama at Kids’ Choice Awards", tasteofcountry.com, ‏27 במרץ 2012
  314. ^ "Taylor Swift Honored With RFK Center's Ripple Of Hope Award", PRNewswire.com, ‏4 בדצמבר 2012
  315. ^ "Taylor Swift becomes namesake of Hendersonville High School auditorium", tennessean.com, ‏23 בספטמבר 2010
  316. ^ Coleman, Miriam, "Taylor Swift Opens Education Center at Country Music Hall of Fame", rollingstone.com, ‏13 באוקטובר 2013
  317. ^ Miller, Hillary, "Taylor Swift Celebrated Her Birthday By Donating $100,000 To The Nashville Symphony", huffingtonpost.com, ‏16 בדצמבר 2013
  318. ^ Sanz, Cynthia, "Taylor Swift Gives Big as She Turns 20", People.com, ‏14 בדצמבר 2009
  319. ^ Urban, Mike, "Taylor Swift donates 6,000 books to Reading Library", readingeagle.com, ‏14 באוקטובר 2011
  320. ^ Cooper, Brittany Joy, "Taylor Swift Donates 14,000 Books to Nashville Public Library", tasteofcountry.com, ‏2 בפברואר 2012
  321. ^ Messer, Lesly, "Taylor Swift to Donate 'Welcome to New York' Proceeds to NYC Public Schools", abcnews.go.com, ‏29 באוקטובר 2014
  322. ^ Saunders, Tim, "Taylor Swift Gives Her Vote To Charity", looktothestars.org, ‏4 ביוני 2008
  323. ^ Lee, Ken, "Taylor Swift Donates $100,000 to Flood Victims", people.com, ‏9 באוגוסט 2008
  324. ^ Thompson, Gayle, "Taylor Swift ‘Passionate’ About Helping People of Haiti", people.com, ‏21 בינואר 2010
  325. ^ Vena, Jocelin, "Better Than Ezra ‘Honored’ By Taylor Swift’s Performance Of ‘Breathless’ At Haiti Telethon", mtv.com, ‏26 בינואר 2010
  326. ^ Vena, Jocelyn, "Taylor Swift Donates $500,000 For Nashville Flood Relief", MTV.com, ‏7 במאי 2010
  327. ^ Hughes, Donna, "Taylor Swift Gives $100,000 to Help Hometown Kids", people.com, ‏27 באוגוסט 2010
  328. ^ Lewis, Rendy, "Taylor Swift benefit concert raises more than $750,000 for tornado victims", latimes.com, ‏23 במאי 2011
  329. ^ Saunders, Tim, "Musicians Start The Year With Generosity", looktothestars.org, ‏10 בינואר 2008
  330. ^ "T-Swift Helps Poor Kids", mtv.com.au, ‏22 בנובמבר 2009
  331. ^ "Taylor Swift and ACM Lifting Lives present $50,000 donation to St. Jude", tennessean.com, ‏13 ביוני 2011
  332. ^ "Taylor Swift Debuts 'Ronan' at Stand Up To Cancer Benefit", rollingstone.com, ‏8 בספטמבר 2012
  333. ^ Knight, Joey, "Dick Vitale holds annual fundraiser for pediatric cancer", Tampa Bay Times, ‏17 במאי 2014
  334. ^ George, John, "Taylor Swift donates $50K to CHOP to help teens with cancer", Philadelphia Business Journal, ‏3 ביוני 2014
  335. ^ "Alexis’ Wish to meet Taylor Swift", Alexis’ Wish to meet Taylor Swift
  336. ^ Vinson, Christina, "Taylor Swift Extends Kind Gesture to Car Accident Victim’s Family", tasteofcountry.com, ‏1 במאי 2013
  337. ^ "צפו: טיילור סוויפט מגשימה חלום לחולת סרטן סופנית בת 4", וואלה! מוזיקה, 4 במרץ 2015
  338. ^ David, Mark, "The Real Estalker: Taylor Swift Does It Again in Nashville", variety.com, ‏22 באוגוסט 2011
  339. ^ "Pop star Taylor Swift sides with Notre Dame", yardbarker.com, ‏20 באפריל 2012
  340. ^ Burton, Cinya, "Taylor Swift Buys $19.9 Million NYC Penthouse - E! Online UK", Uk.eonline.com, ‏4 באפריל 2014
  341. ^ David, Mark, "The Real Estalker: Country Queen Taylor Swift Does it Again", variety.com, ‏22 באפריל 2011
  342. ^ Widdicombe, Lizzie, "You Belong With Me", The New Yorker, ‏10 באוקטובר 2011
  343. ^ David, Mark, "The Real Estalker: Taylor Swift Spends Big in Rhode Island", variety.com, ‏28 באפריל 2013
  344. ^ Cain, Spencer, "Everything You Need to Know About Taylor Swift's Private Jet: From the Significance of "13" to Who Flies With Her", The Vivant, ‏10 בדצמבר 2012
  345. ^ "#69 Taylor Swift - The 2009 Celebrity 100", Forbes, ‏3 ביוני 2009
    "#12 Taylor Swift", Forbes, ‏28 ביוני 2010

    ווייק, אליזבת, "הבוקר שאחרי: המרוויחים הגדולים של הגראמי 2012", פורבס ישראל, 31 במרץ 2012
    פומרנץ, דורותי, "קול גדול, כסף גדול: דירוג הכוכבים הצעירים והעשירים של ארה"ב", פורבס ישראל, 15 ביולי 2012
    פומרנץ, דורותי, "העשירים הצעירים: הכוכבים המרוויחים ביותר מתחת לגיל 30", פורבס ישראל, 1 באוגוסט 2013
    פומרנץ, דורותי, "עושר, תהילה ורוח נעורים: 10 הסלבריטאים הצעירים הרווחיים ביותר בעולם", פורבס ישראל, 25 בנובמבר 2014

  346. ^ Caplan, David, "Scoop", People (magazine), ‏ 8 בספטמבר 2008
  347. ^ Park, Michael Y.; Sia, Nicole, "Taylor & Taylor Romance Was Overblown, Says Source", People, ‏29 בדצמבר 2009
  348. ^ Vena, Jocelin, "Taylor Swift And Jake Gyllenhaal’s Breakup Details Emerge", mtv.com, ‏5 בינואר 2011
  349. ^ "Taylor Swift, Conor Kennedy Split: Couple Reportedly Calls It Quits After Three Months Of Dating", Huffington Post, ‏25 באוקטובר 2012
  350. ^ Weisman, Aly, "Taylor Swift And Harry Styles Break Up After Blowout In The BVI", businessinsider.com, ‏7 בינואר 2013
  351. ^ "Joe Jonas on Taylor Swift Dis: "That's Just How It Goes"", rollingstone.com, ‏24 ביוני 2009
  352. ^ Dearmore, Kelly, "Track Review: John Mayer Gets Meta On “Paper Doll”", americansongwriter, ‏18 ביוני 2013
  353. ^ 353.0 353.1 Betts, Stephen L., "Reba, Martina,Taylor Making Sure Every Woman Counts", The Boot, ‏10 באוקטובר 2008
  354. ^ Pacella, Megan, "Taylor Swift Reflects on Meeting First Lady Michelle Obama", Taste of Country, ‏ 15 באפריל 2012
  355. ^ "COVER STORY: TAYLOR SWIFT", WonderlandMagazine.com, ‏17 בנובמבר 2014
  356. ^ "Taylor Swift Accepts The Harmony Award At The Nashville Symphony Ball", forbes.com, ‏11 בדצמבר 2011
  357. ^ "RIAA - Recording Industry Association of America", riaa.com, ‏25 באוקטובר 2014

[[קטגוריה:זמרים אמריקאים]] [[קטגוריה:זמרי קאנטרי]] [[קטגוריה:זמרי פופ אמריקאים]] [[קטגוריה:זוכי פרס גראמי]] [[קטגוריה:זמרים-יוצרים אמריקאים]] [[קטגוריה:זוכי פרס המוזיקה הבריטית]]