משתמש:הנסיך ויליאם/קרן פילנתרופית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן פילנתרופית (קרן צדקה) היא קרן פרטית, משפחתית או ציבורית ללא מטרת רווח המעניקה מענקים או תרומות לארגונים שמשקפים את רוחה ובכך היא מהווה חלק מעולם התוכן של פילנתרופיה וצדקה. קרנות פילנתרופיות הינן חלק מארגוני המגזר השלישי והן מפנות את רוב משאביהן לארגונים מהמגזר השלישי. הקמת הקרנות ופעילותן (גיוס כספים, הקצאת מענקים ותפעול) נבדלות מנתינה פרטית על ידי יחידים בשני היבטים עיקריים: במיסוד של מעשה הנתינה ובפעילות הקרנות שהיא היא לרוב ארוכת טווח ומהווה תרומה מתמשכת ולא פעולה חד-פעמית[1]. היבט נוסף קשור באופי מערכת היחסים עם מקבלי המענקים, כאשר קרן פילנתרופית נוטה להיות מעורבת יותר בשלבי הביצוע של מיזמים ומבקשת להשפיע על דרך קבלת ההחלטות.

הכנסות ארגוני המגזר השלישי מקרנות מהוות רק חלק קטן מההכנסותיהם מפילנתרופיה (היתר מגיע מתרומות של הציבור הרחב וחברות עסקיות וירושות) ובנוסף יש להם גם הכנסות עצמיות ומימון ממשלתי[1].

תפקידי קרנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפקידים שממלאות הקרנות הן אלה ששני המגזרים האחרים אינם יכולים או אינם רוצים למלא - הן מסירות ביקושים מהמדינה ומתמודדות עם כשלון השוק. הן דואגות לאוכלוסיות עניות, אשר אינן יכולות לקבל מענה לצרכיהן במסגרת השוק החופשי, וחלשות מידי כדי להשפיע בזירת קביעת המדיניות הציבורית ולהוות שחקן משמעותי מול כוחות המדינה[2].

הגדרה אחרת לתפקידם של הקרנות הם: (1) חלוקה מחדש של המשאבים הלאומיים - בעצם חלוקת המענקים, הקרנות מעבירות משאבים מבעל ההון (התורם) לציבור הרחב בכלל ולאוכלוסיות מעוטות הכנסה בפרט; (2) עידוד לחדשנות - הקרנות הן בעלות משאבים עצמאים והון עצמי והן משוחררות מהלחצים והמגבלות הכלכליות המוטלות על ארגונים למטרת רווח או מוסדות ציבוריים. הן מספקות לארגונים החברתיים והאזרחיים את היכולת ליטול על עצמן סיכון ולפעול מחוץ לקונצנזוס בדרכים חדשניות על מנת לקדם שינוי חברתי או אחר.היכולת שלהן לפעול ללא תלות במשאבים חיצוניים מאפשרת להן לפעול בדרכים יצירתיות למציאת מענה לצרכים שונים. באותו אופן הן דוחפות את ארגוני החברה האזרחית לחדשנות ולפיתוח יוזמות חדשות ומקוריות בעזרת כספים המיועדים למטרות אלו; (3) שינוי חברתי - לקרנות תפקיד במתן מענה מהשורש לבעיות חברתיות הן באמצעות השפעה על מדיניות ציבורית והן באמצעות עבודה "מלמטה" עם קהילות וארגוני החברה האזרחית למתן כלים והעצמה; עידוד פלורליזם ושימור מסורות ותרבויות -בניגוד למוסדות ציבוריים קרנות יכולות להפלות לטובה אוכלוסיות מסוימות או מטרות מסוימות באמצעות חלוקת המשאבים שלהן[3].

סוגי קרנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג למיין קרנות על פי מספר קריטריונים - (1) הפעולה אותה מבצעת הקרן ; (2) השייכות הארגונית ו/או הגורם המקים של הקרן[4] [5]; ו(3) תחום הפעולה של הקרן[6] .

(1) פעילות הקרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את הקרנות לשלוש קטגוריות לפי תחום פעילותן:

קרנות מחלקות מענקים (Grant making foundations) - זוהי לרוב הקרן המודרנית אליה מתייחסים במונח קרן; קרנות תפעוליות (Operating foundations) - קרנות המפעילות פרויקטים ותוכניות, לעיתים בצמוד למוסדות צדקה (בתי יתומים, בתי חולים, ספריה, מוסדות חינוך וכדומה); קרן משולבת - קרן המפעילה פרויקטים ובמקביל מחלקת מענקים בהיקף ניכר. 90% מהקרנות בארה"ב עוסקות בחלוקת מענקים ואילו באירופה מרביתן הן תפעוליות או משולבות[5].

(2) הגדרה ארגונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק לשתי קטגוריות:

"קרן פרטית" - (1) קרן עצמאית או משפחתית המוקמת על ידי יחידים או משפחות התורמים נכסים על מנת לקדם מטרות ציבוריות. לרוב מדובר בקרן צמיתה המחלקת מענקים מפירות הקרן; (2) קרן תאגידית המוקמת על ידי חברה עסקית, המחלקת בעיקר מענקים המיועדים למטרות ציבוריות, אך לרוב אין מדובר בקרן צמיתה אלא בקרן הניזונה מהתקציב השנתי של הארגון העסקי המקים.

"קרן ציבורית" - מוקמת על ידי יישות ציבורית: (1) קרן קהילתית הקשורה לקהילה גיאוגרפית מסוימת או קהילת תוכן (תחום עניין, קהילה דתית, תפישות עולם פוליטיות או חברתיות וכדומה) ומטרתה להוות אמצעי לגיוס תרומות ופיתוח אותה קהילה או המטרה החברתית. הדבר נעשה כאשר הקרן מחלקת מענקים על פי המדיניות הרשמית שלה; (2) קרן ציבורית המוקמת על ידי המיגזר הציבורי על מנת לקדם נושאים שאינם חלק מהפעילות השוטפת של הממשלה או השלטון המקומי, אך יש למגזר הציבורי אינטרס בקידומם.

(3) תחום פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורום הקרנות האמריקאי מבחין בין עשרה תחומי פעולה עיקריים: תרבות ואומנות, חינוך, סביבה, בריאות, שירותים חברתיים, נושאים בינלאומיים ופיתוח, מדעים וטכנולוגיה, מדעי החברה, דת ו"שיפור חברתי"[7].

קרנות רבות, בעיקר הגדולות, פועלות ביותר מתחום אחד וניתן לסווגן כקרנות "רב תחומיות" או "רב משימתיות". גם קרנות קטנות אינן פועלות בתחום אחד בלבד והן פעמים רבות מכסות קשת רחבה של תחומים בקהילות המקומיות בהן הן פועלות. קרנות המתמקדות בתחום אחד בלבד הן לרוב הקרנות הבינוניות "המתמחות" בתחום מסוים כגון מחקר במדעי החברה, לדוגמא קרן ראסל סאג', או נוער וצעירים, לדוגמא קרן גנדיר בישראל[8].

פעילות בינלאומית של קרנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב- 2008 היוו מענקי הקרנות רק מכלל ההכנסות מפילנתרופיה בארה"ב[9]. כאשר בוחנים את חלקן של הקרנות במימון המגזר השלישי נמצא כי שיעור המימון בארה"ב נמוך יותר מאשר בגרמניה,בבריטניה ובהולנד[10] .

מהנתונים החלקיים הקיימים עולה כי קרנות משגשגות במדינות רבות באירופה, אשר חלקן "מתחרות" בארצות הברית ובבריטניה על כמות הקרנות ביחס לאוכלוסיה. מספר הקרנות ב- 19 מדינות אירופאיות (כולל תורכיה) מוערכות בכ- 80,000. השונות במספר הקרנות במדינה היא גדולה מאוד ונעה בין 400 קרנות בצרפת ל- 9,000 קרנות בבריטניה ו- 30,000 בשבדיה[11]. יחד עם זאת, חוקר אחר בשבדיה טוען כי מכלל עשרות אלפי הקרנות הרשומות, רק ל- 15,000 נפח פעילות כלכלי משמעותי[1].

כאשר נבדק מספר הקרנות ביחס לאוכלוסיה נמצא כי בעוד שבארה"ב ניתן למצוא כ- 22 קרנות ל- 100 אלף איש, באירופה ניתן למצוא, ממוצע של 17 קרנות ל- 100 אלף איש[10].

בשנת 2003 היו בארצות הברית 66,000 קרנות, בעלות נכסים של 477 מיליארד דולר והן חילקו מענקים על סך 30 מיליארד דולר. 25 הקרנות הגדולות היו אחראיות ליותר מ- 25% מכלל הנכסים של קרנות בארצות הברית[12].

את תפקידי הקרנות במדינות השונות, מספרן והיקף פעילותן, ניתן להסביר בהתאם למודל משטרי הרווחה של אותן המדינות ומודל יחסי המדינה וארגוני המגזר השלישי. במדינות רווחה סוציאל דמוקרטיות מספר הקרנות הוא יחסית גדול והן מקבלות תפקיד חשוב כהשלמה או תוספת לפעילות הממשלה, אך האחריות נותרת באופן בלעדי בידי המדינה. במדינות שמרניות (גרמניה וצרפת) המדינה מתחלקת מראש עם גורמים נוספים (בעלי כוח ותמיכה כגון איגודים מקצועיים, הכנסייה וכו') באחריות לאספקת שירותי רווחה. לקרנות תפקיד תומך במדינה ובארגוני המגזר השלישי הקשורים אליה והן אף מתפקדות כחלק ממערכת הרווחה והחינוך. במדינות ליברליות (ארצות הברית ובריטניה) הקרנות נתפשות כמערכת מקבילה לממשל והן משמשות חלופה לזרם המרכזי של המדינה. בכך הן מאפשרות ל"הילחם" בנטיות המונופוליסטיות של המדינה. במדינות ריכוזיות (יפן), אשר אינן מעודדות קיומו של מגזר שלישי מפותח, קרנות אינן פועלות במנותק מהמדינה. ישנה מערכת מגבילה ומסורבלת להקמת קרנות וקרנות שקיימות פועלות במסגרת פורמאלית ונוקשה יחסית[5].

קרנות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל אחוזי התרומות המגיעות מקרנות פילנתרופיות הן מהגבוהות בעולם[13]. מדי שנה, מועבר סך של כ-2.5 מיליארד דולר מאלפי הקרנות הזרות לידי עמותות וארגונים שונים בישראל. סכום נוסף של 250 מליון דולר מועבר מדי שנה מקרנות בעלות נציגות בארץ. מרבית הקרנות אינן מעוניינות לחשוף את פעילותן, דרך התנהלותן, תקציביהן, הוצאותיהן הכלליות והליך קבלת ההחלטות שלהן. מרביתן אף אינן רשומות כלל בישראל ואינן מחזיקות נציגים בארץ[14]. ואולם, נראה שאין מדיניות ממשלתית לעידוד נתינה פילנתרופית ולקידום הקמתן של קרנות פילנתרופיות בישראל. הממשלה, למשל, אינה מעניקה לקרנות הטבות מיסוי ייחודיות ואפילו דחתה הצעה לקיים רישום משפטי נפרד לישויות פילנתרופיות הקשור בהטבות מיסוי[15].

מקימי הקרנות שהחלו לחדור למרחב הציבורי בישראל החל משנות ה-80 – קרן רש״י מצרפת, קרן מנדל מארצות־הברית, קרן כהנוף מקנדה וקרן פראט מאוסטרליה – היו בעיקר יהודים. עם זאת, גם קרנות ללא זיקה ליהדות או לישראל, שתמכו בפעילות בינלאומית ענפה כללו בה גם את ישראל, כמו קרן פורד האמריקאית, קרן אדנאור וקרן פרידריך אברט מגרמניה[15].

בעשורים האחרונים אנו עדים לצמיחתם של ארגוני מימון עצמאים בישראל, קרנות תאגידיות, משפחתיות, ציבוריות וקהילתיות אשר מגייסות, מתווכות ומפנות תרומות שגויסו לתוכניות ולמיזמים חברתיים ואחרים[16].

בישראל קיימות מעט מאוד קרנות שרוב ההון שלהן מקורו בפילנתרופ או בפילנתרופים שייסדו אותן. קרהות אלה הן עצמאין יחסית ויכולות לפעול לבד אןו בשיתוף פעולה עם קרנות ועמותות אחרות. בשנים האחרונות חל גידול רב חל גידול רב בהון הצבור בידיים פרטיות או משפחתיות. קרנות שמרבית הונן מגוייס מגורמים פרטיים, עסקיים או ציבוריים לדוגמה: אגודות ידידים, קרנות ציבוריות, קרנות עירוניות-ציבוריות וקרנות עירוניות קהילתיות[17].

בישראל פועל ארגון גג - פורום הקרנות בישראל - שהוא קבוצת עמיתים של מנהלי קרנות ואנשי מקצוע מקרנות מקומיות וזרות הפועלות בישראל [17]. הפורום קם בשנות ה-90, והגדיר עצמו כגוף שעוזר לקרנות לעבוד מול עמותות, אך בשלב ראשון לא לקח על עצמו תפקיד ייצוגי או סנגורי, למשל בנושאי הטבות והקלות מס. כיום משתתפים בפורום נציגים של יותר ממאה קרנות פעילות בישראל והוא משמש במה פעילה להחלפת דעות, להעברת מידע ולפיתוח שיתופי פעולה[15].

בישראל פועלות כ-200 קרנות[18] וכ-1,500 קרנות זרות - כ-8 קרנות לכל 100,000 נפש[1].

להלן רשימת עשר הקרנות הגדולות בישראל והיקף פעילותן[19]: (1) הקרן לידידות- 70 מיליון דולר; (2) קרן רש“י- 50 מיליון דולר; (3) קרן יד הנדיב-30 מיליון דולר; (4) קרן אבי חי- 27 מיליון דולר; (5) הקרן המשפחתית ע“ש תד אריסון- 25 מיליון דולר; (6) הקרן החדשה לישראל- 25 מיליון דולר; (7) קרן ברכה- 10 מיליון דולר; (8) קרן ויינברג-10 מיליון דולר; (9) קרן כהנוב- 10 מיליון דולר; (10) קרן שוסטרמן- 9 מיליון דולר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברנר נ., חזן א, רודיך-כהן א,ושמיד ה. (2010) סקר קרנות פילנתרופיות וגופי מימון בישראל. ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל.
  • גדרון ב, אלון י, שלנגר א ושוורץ ר. (2006) מגזר הקרנות הפילנתרופיות וארגוני המימון בישראל. באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון בנגב, המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי.
  • חסקי-לוונטל ד. קבלו פ. (2009). מהנדיב הידוע ועד הקרן החדשה לישראל. ירושלים: המרכז לחקר פילנתרופיה בישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים.
  • Anheire H.K & Daly S.(2006). The Politics of Foundations: A comparative Analysis New York & London: Routledge.
  •  Anheire H.K & Daly S.(2006). Philanthropic Foundation: A new global Force? In the Anheier, M. Kaldor (EDS), Global civil society 2004/5 (pp.158-176): Sage Pubns Ltd
  • Anheire H. & List R.A (2005). A dictionary of Civil Society, Philanthropy and the Non Profit Sector. London/New York: Routledge.
  • Anheire H.K & Tepler S.(1999). Private Founds, Public Purpose: Philanthropy Foundation in International perspective. New York Kluwer Academic/Plenum Publishers.
  • Esping – Anderson G. (1990). The Three Worlds of Welfare Capitalism P olity Press, Cambridge.
  • Perwitt K. (2004), The Foundation and The Liberal Society, paper Perpared For The "Legitimacy and Foundation of Foundation in Europe and the United States
  • Salamon L.M. & Anheier H.K. (1998). Social Origins of Civil Society: Explaining the Non Profit Sector Cross-Nationally Voluntas g (3):213

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 ברנר נ., חזן א, רודיך-כהן א,ושמיד ה., סקר קרנות פילנתרופיות וגופי מימון בישראל, המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל, סדרת מאמרים חוברת 11 (2010)
  2. ^ ברנר נ., חזן א, רודיך-כהן א,ושמיד ה., סקר קרנות פילנתרופיות וגופי מימון בישראל., המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל, סדרת מאמרים חוברת 11 (2010)
  3. ^ Smith J.A, The evolving American foundation, In C. T. Clotfelter & T. Ehrlich Eds., Philanthropy and the nonprofit sector in a changing America (1999)
  4. ^ Anheire H.K & Tepler S, Private Founds, Public Purpose: Philanthropy Foundation in International perspective., (New York Kluwer Academic/Plenum Publishers (1999
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 Anheire H.K & Daly S.(2006), The Politics of Foundations: A comparative Analysis, (New York & London: Routledge (2006
  6. ^ Pinter, F. (2001). . In (Eds). In Andreas Schlüter, Volker Then, and Peter Walkenhorst (eds), The Role of Foundations in the Transformation Process in Central and Eastern Europe, oundations in Europe: Society, management and law. London: (Directory of Social Change. Retrieved, May 9tfh (2001
  7. ^ public/ social benefit - תחום כללי הכולל פרויקטים לקידום החברה (פילנתרופיה והתנדבות, פיתוח קהילתי, נושאים רב-תחומיים וזכויות אדם). 
  8. ^ Prewitt, Foundations, n Walter W. Powell and Richard Steinberg (Eds) The inonprofit sector: a research handbook (pp.355-377) )2006
  9. ^ . Giving USA 2009: The Annual Report on Philanthropy for the Year, 2008, Glenview, Ill. : AAFRC Trust for Philanthropy., 2009
  10. ^ 10.0 10.1 Heydemann, S., & Toepler S, Foundations and the challenge of legitimacy in comparative perspective, K. Prewitt, M. Dogan, S. Heydemann, & S. Toepler (Eds.), The legitimacy of philanthropic foundations: United States and European perspectives (pp. 3-26). New York: Russell Sage In Foundation (2006
  11. ^ Anheier, H. ., Foundations in Europe: A comparative perspective, London School of Economics and Political Science, Centre for Civil Society (2001
  12. ^ Foundation center 2005
  13. ^ [(http://cafe.themarker.com/post/3141684/) מה זה קרן פילנתרופית ואיך זה מתקשר למגזר שלישי]
  14. ^ קרנות פילנתרופיות ועמותות/ המרכז לגיוס כספים
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 רותי סיני, פילנתרופיה תומכת בשינוי חברתי מדגם השקעות חברתיות של קרן כהנוף בישראל, קרן כהנוף
  16. ^ גדרון ב', אלון י', שלנגר א' ושוורץ ר', מגזר הקרנות הפילנתרופיות וארגוני המימון בישראל, באר-שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי (2006)
  17. ^ 17.0 17.1 שיתופים לקידום החברה האזרחית, פילנתרופיה בישראל 2008- תמונת מצב
  18. ^ מאגר המידע של קרנות בשתי"ל
  19. ^ הפילנתרופיה בישראל-לקט מספרים ונתונים