משתמש:התו השמיני/הילולים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לפעמים אני משפשף את העיניים, ולא באמת מאמין שזה קרה. כמעט חמש שנים, על פני חמש מדינות בארבע יבשות, מגיל הנערות ועד לחתונה הקרבה (עוד שלושה שבועות 🥰), ויקיפדיה הלכה לצידי כצל, בדרך כלל חיובי ולעיתים נדירות פחות.

הגעתי לכאן ממש בטעות, דרך מיזם דומה, ונרשמתי, כמובן, כדי לעדכן משהו ספציפי. גם אני עשיתי טעויות בהתחלה, אבל בזכות קבלת הפנים החמימה מצד עיצובית ורוליג, שלצערי כבר פרשו, התחלתי להרגיש ממש בבית.

אני מרגיש שעברתי אבולוציה משמעותית וחשובה כוויקיפד, גם ברמת האישיות וגם ברמת העריכות. התחלתי כשחצן פזיז שבטוח שוויקיפדיה לא תסתדר בלעדיו ובכלל לא ברור איך היא הסתדרה עד עכשיו, ובמהלך השנים התבגרתי והפכתי למיושב, מקצועי ונחמד הרבה יותר (כך אני מקווה, לפחות, אתם תשפטו 😜). האחראים הכמעט-בלעדיים לתהליך שעברתי היו אלדד ודגש המקסימים, שליוו אותי במסירות במשך כל חמש השנים האחרונות, היו זמינים לכל שטות שעלתה בדעתי והעירו לי בכנות, שהערכתי מאוד, בכל פעם שהדבר נצרך. כמו כן, אציין את קובץ על יד ואלי שסייעו לי רבות בתחילת הדרך.

גם ברמת העריכות עברתי אבולוציה מסיבית. מוויקיגמד שמתקן בעיקר נקודות ופסיקים התקדמתי להוספת קטעים שלמים, התמקדתי רבות בניטור, התחלתי לשמש כמפעיל מערכת והתמקדתי בכתיבת ערכים. כיום אני גאה להיות משובץ בטופ-50 של עורכי האתר בכל הזמנים ולהיות חתום על יצירת כ-650 ערכים, ארוכים, חשובים, משמעותיים ומרתקים יותר או פחות. התחלתי להתעסק בפרויקטים מעניינים, כגון דף הדיווח על טעויות (אותו ניהלתי בפועל במשך תקופה), מיזם תיקון התקלדות, וגם התעסקות ב"עבודה השחורה", כגון ארכוב המזנון וכיכר העיר.

הבנתי, עם הזמן, שוויקיפדיה היא לב פועם שאני אמנם יכול לתרום לו, אבל גם לזכור שהוא חי בלעדיי ושיש עולם יפה ואמיתי בחוץ. הכל טוב, אבל במידה. כמו בכל פרויקט, גם אצלי היו נפילות מתח ותקופות היעדרות, אבל עם עלייתם של ארבעה מפעילים מעולים, טריים ואפקטיבים (השומאי, העיתונאי המנטר, ברק ו-GHA), אני סמוך, בטוח ורגוע שאפרוש בנפש שקטה בבוא העת. במשפט אחד אציין לשבח שני עורכים מעולים נוספים, מקף וגופיקו, שאני מזהה כי עוברים דרך דומה לשלי, ונהנה מהתקדמותם הניכרת.

ישנם עוד רבים וטובים שהיו לי לעזר, הושיטו יד ופתחו לב לאורך הדרך, אך המקום צר והדרך ארוכה. דעו כי אני נוצר את טובכם בליבי.

היו נחמדים, היו מקצועיים, והיו שלום.