משתמש:יום טוב/ארגז חול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה; והוי מקביל את כל האדם בסבר פנים יפות."- שמאי הזקן (משנה, מסכת אבות פרק א' משנה ט"ו)

הרפובליקה הרומית- תוכנית עבודה על ערך ראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית עבודה חדשה לנושא הרפובליקה הרומאית.

1. שינוי גישה: במקום לעבוד מלמטה למעלה, ההפך, לכתוב את הערך הראשי, תוך התמקדות בתיאור היסטורי מסורתי(מלחמות כיבושים, חילופי שלטון וכדומה)

2. למחוק את העילגוט הקיימת כיום בערך הראשי, לא מוסיף כבוד לאף אחד.

3. לא להרחיב יתר על המידה בשביל זה קיימים הערכים העתידים.

4. כתיבה רק על בסיס מקורות ומראי מקום, כול טענה צריכה להיות מגובה בבעל אסמכתה.

5. שיתוף פעולה, וחלוקת עבודה כאשר עריכה כללית והתאמה תעשה בסוף.

6. יצירת תבניות ניווט רבות, למרות שיהיו אדומות כך לפחות יהי מטרות מסומנות: סדר תבניות הניווט:

*[[רומא העתיקה]]- [[תבנית:רומא העתיקה]], [[תבנית:היסטוריה של איטליה]], [[תבנית:רומא נושאים(שם זמני)]]

**ערכי ההסטוריה הכלליים

*** [[המלוכה הרומית]] - [[תבנית:רומא העתיקה]], [[תבנית:רומא נושאים(שם זמני)]], אולי גם [[תבנית: היסטוריה של הרפובליקה הרומית]]

*** [[הרפובליקה הרומית]]- [[תבנית:רומא העתיקה]], [[תבנית: היסטוריה של הרפובליקה הרומית]], [[תבנית:רומא נושאים(שם זמני)]]

*** [[הקיסרות הרומית]] - [[תבנית: רומא העתיקה]], [[תבנית: היסטוריה של הקיסרות הרומית]], [[תבנית:רומא נושאים(שם זמני)]]

*** [[הקיסרות הרומית המערבית]] - [[תבנית: רומא העתיקה]], [[תבנית: היסטוריה של הקיסרות הרומית המערבית]], [[תבנית:רומא נושאים(שם זמני)]]

*** בנוסף לכך צריך יהיה ליצור תבניות מיוחדות לערכים המסיימים בכול נושא שיאפשר מעבר בין תקופה לתקופה

** ערכי הנושאים - בכול ערך כזה(אומנות חברה דת וכיוצא בכך) יהיה תבנית רומא העתיקה, תבנית לניווט בן הנשואים השונים של הנושא(לא ברור עדיין אם לחתך תקופתי או לא) כגון [[תבנית:הדת הרומית]], [[תבנית:רומא נושאים(שם זמני)]] וכן תבניות כלליות יותר המקשרות לנושאים שונים (למשל תבנית ניווט כללית לאדריכלות ככגון זו שקיימת באדריכלות הרומית]]

*** תתי הערכים של הנושאים: רק תבנית הניווט של הנושא, אול תבנית רומא העתיקה.

7. מושגי יסוד: לגבש רשימה של כ-100 ערכי יסוד החיונים להבנתו של הנושא ולדאוג שיהיו כתובים בצורה סבירה, דוגמה טובה לערך כזה הוא הליגיון הרומי, הסנאט הרומי, אימפריום, קליינטלה וכדומה. חלק מהערכם כבר קיימים לא כולם ברמה מספקת.

8. לא לזלוג המטרה התמקדות ברפובליקה, רק כאשר אין ברירה וצריך ללת מסגרת רחבה יותר או שלד לתת.

9. לא להתחיל עבודה באמצע ולעזוב אותה, כול ערך שנכתב, שלא בתוך ארגזי החול חייב להיות מסויים עד סופו ברמה סבירה

בעיות מסתמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקרע המעמדי
  • מאות הפנייות שגוייות שיהי צריך לשנות ולהתאים, קיטרוג מחדש שול כל ערכי רומא
  • אומנות רומית- אין לי מושג.
  • האימפריה הרומית המאוחרת- אין לי מושג.
  • מיעוט מקורות, עבודתי מתבססת בעיקר על ליוויס, שצמן ומומזן, חסרים עוד הרבה השקפות אחרות.
  • תעתיק שמות, בעייה רצינית, צריך לשבת על כול שם ולקבוע מה השם המדוייק בעברית, ליצור הפניות וכדומה.
  • מלחמות האזרחים של רומא שם נפרד לכול אחת מהן.
  • מלחמות הגאלים- להבדיל בין הראשונות לאחרונות.
  • מפות טובות בעברית, אין כאלה חופשיות. יהיה צורך ליצור. אולי לבקש אישור?, אפשרות נוספת זה לתרגם מאנגלית, מעצבן

פתיח[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לבדוק נכונות מפה
  • לבדוק נכונות תבנית
  • לבדוק נכונות פתיח עצמו, הקטע בסוגריים מסורבל ובעייתי

כרונולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיותר ופוגע לדעתי, יש לערוך דיוון

ייסודה של הרפובליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יש לכתוב מחדש את הערך המורחב
  • עריכה של תת הנושא, לא היסטורי במיוחד.

ביסוס כוחה של הרפובליקה ותחילת השתלטות רומא על איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיפוץ המפה
  • שינוי השם, מאולץ במקצת

פירוקה של הברית הלטינית וכיבוש חצי האי האפניני[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כתיבת ערך מורחב?
  • חיבור מחדש עם פירוס ועם פסקת המעבר, יכול להצרך דיון

המלחמות הפוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עריכה קלה של מפות וטקסס
  • יש הפנות לשלוש או שתי ערכים מרחיביפ נפרידם, אחד כולל על התקופה, אחד על המלחמות הפוניות, או אחד לכול מלחמה

כינון הקיסרות הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מותה של הרפובליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עליתו של פומפיוס וסידור עניני המזרח
  • קשר קטלינה
  • הטריומאט הראשון
  • סופו של הטריואמט
  • מלחמת האזרחים בין יוליוס לפומפיאוס

על סף תהום - הפיכות, הפיכות נגד ומלחמות אזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושאים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עלייתו של סולה
  • מלחמת האזרחים על שלביה השונים
  • מלחמת מיתראדס
  • שלטון הדיקטטורה של סולה
  • מלחמת בני הברית האיטלקים ותוצאותיה, חלוקת אזרחות לאיטלקים

הרפובליקה הרומית בשנים 133 -100 לפנה"ס - המהפכה הרומית, הגראקכים, שלטון הרסטורציה וכישלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושאים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רקע חברתי
  • כהונותו של טיבריוס גראכוס
  • התרחבות טריטוריאלות
  • כהונותו של גאיוס
  • מלחמות הקימברים
  • מלחמת יוגרטה ועלייתו של מריוס
  • מרידות עבדים בסיצליה
  • שיא כוחו של מריוס וכישלונו

הרפובליקה הרומית בשנים 167 -133 לפנה"ס - מהגמוניה לאימפריליזם ומאחדות פנימית לפילוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושאים מרכזיים שהערך יעסוק בבהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רקע
  • שינוי המדיניות ביוון ובעולם ההלניסטי
  • מלחמות בדלמטיה
  • חידוש המלחמות בספרד
  • המלחמה הפונית השלישית
  • יסוד הפרובניקיה מאקדוניה, הריסת קורניתוס
  • מלחמת נומאנטיה
  • מלחמתה עבדים בסיציליה
  • הגברת ההתייונות ברומא
  • בעיית האיכרים מגיעיה לשיאה, הקדמה לגראכים

ערכים מורחבים המסתעפים מהערך הראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפובליקה הרומית בשנים 201 - 167 לפנה"ס - התגבשותה של אימפריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושאים מרכזיים שהערך ידון בהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סקירה כללית על רומא, ספרד, הגאלים והעולם ההלניסטי
  • המלחמה המוקדונית השנייה
  • חלקת ספרד לפרובינקיות
  • הקרבות והכיבושים נגד הגאלים בצפון: אינסבורים, בויים וליגורים
  • מלחמת אנטיוכוס השלישי
  • העמקת השלטון על ידי דרכים ומושבות באיטליה גופה
  • המלחמה הקלטאיברית הראשונה
  • המלחמה המאקדונית השלישית
  • השפעתה של רומא בעולם ההלניסטי
  • יחסי רומא עם מדינת החסות קרתגו.

שינויים חברתיים ברומא: התרוששות מעמד האיכרים וצמיחתו והתעשרותו של מעמד הפרשים והנובליטיס, צמיחת שכבת עבדים ברומא, היחסים בין רומא לבין בנות בריתה באיטליה, קיומו של צבא "קבע" והקשיים שבשליטה על שטחים נרחבים, חדירת התרבות ההלניסטית לתוך רומא

מבנה הערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקדמה
    • רקע
    • הרפובלקיה הרומית ערב פריצתה של המלחמה המקדונית השנייה
      • ספרד
      • העולם הלניסטי ערב פריצתה של המלחמה המקדונית השנייה
      • הגאלים בצפון איטליה
    • המלחמות נגד הממלכות ההלניסטיות עד שלום מאגנסיה
    • ספרד
    • צפון איטליה
    • קרתגו ואזורי חסות אחרים
    • המבנה החברתי המשתנה
    • תרבות
    • המלחמה המאקדונית השלישית

ערכים דרושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממלכות ההלניסטיות,הסלווקים, בית תלמי, מוקדון,פרגמון, רודוס, הברית האיכאית הברית האיטולית, איך קוראים לרומאי הזה פלאמניוס? התרבות היוונית וכו. ספרד: ערכים על הפרובינקיות, על שלושת המלחמות, עלה קלטאיברים: צפון איטליה: בויים, אינסוברים, ליגורים וכדומה.

מפות דרושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומא לאחר המלחמות הפוניות, העולם ההלניסטי, חלוקת ספרד, המלחמות נגד היוונים

כרונולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 201 - סיום המלחמה הפונית השניה, מוקדון פותח במלחמה נגד ררודוס ופרגראום
  • 200 פריצתה של המלחמה המאקודנית השנייה, רומא, האיטולים רודוס פרגאמום אכאיה נגד פיליפוס המקדוני
  • 197 ניצחון רומאי על האינסבורים הגאלים, חלוקת ספרד לשתי פרובינקיות ופרית מרד שם, קרב קינוספאלאי מסיים למעשה את המלחה המקדונית השניה
  • 196 "שחרור יוון" במשחקים האיסתמיים על ידי פלאמינינוס, ניצחון סופי של הרומאים על האינסוברים
  • 194, "התנתקות" מיוון, הקמת קולוניות באיטליה
  • 192 פורצת המלחמה נגד אנטיכוס השלישי
  • 191 ניצחון ספי על הבויים הגאלים
  • 189 קרב מאגנסיה, אנטיוכוס מובס. שלום עם האיטולים, כיבוש אמברקיה פשיטטות על הגאלטים הספרידם
  • 188 שולם אפאמיה עם אנטיוכוס
  • 187 סלילתם ש ויה אמיליה ופלאמיניה
  • 186 ניצחון ליגורי
  • 183 מת סקיפיו
  • 182 מת חניבעל
  • 181 הגלייה של ליגורים לסנאמניום, פריצתה של המלחמה הקלטיאברית הראשונה בספרד
  • 179 מסתיימת המלחמה הקלטאיבירת
  • 178 מסע כיבושרומאי באיסטריה
  • 177 הכנעת מרד בסרדיניה גירוש לאטינים מרומא
  • סילוק נוספ של לאטינים מרומא
  • 172 פורצת המלחמה המאקדונית השלישת, לראשונה שני קוסולים ממוצא פאלבי
  • 168 ניצחון פידנה, מסתיימת למעשה המלךחמה המאקדונית השלישית. רומא מפגינה את כוחה בעולם ההלניסטי, מכריחה את הסלווקים לסגת ממצרים, פרגאום ורודוס מוגסבלות דלוס מוכרזת נמל חופשית
  • 167 חלוקת מאקדוניה ואיליריה, בזיזת אפירוס פוליבוס מגיע לאיטליה.

מבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלחמות הפוניות שנערכו במאה ה-2 לפנה"ס חוללו שינויים עמוקים, פנימיים וחיצונים, הן ברפובליקה הרומית, והן במארג המדיני הפוליטי של ארצות אגן הים התיכון. ניצחונה של רומא בעימות עם הפונים זיכה אותה בבשליטה על שטחים נרחבים מחוץ לאיטליה ובתחום השפעה נרחב אף יותר, אך לא ללא מחיר, שהתבטא,בין השאר, במחויבויות צבאיות וכלכליות הולכות וגדלות, אזורי עימות חדשים, ופגיעה במארג החברתי התרבותי שלה.

ההתפשטות הטריטוריאלית וההגמונית של רומא בשנים אלו התפרסה בשלוש כיוונים שונים, מזרחה לאזור הבלקן, צפונה, לאזור שבין עמק הפו ובין הרי האלפים, ומערבה, ברחבי חצי האי האיברי.

התפשטותה של רומא כלפי מזרח באה על חשבונן של הבולטות שבממלכות ההלניסטיות שקמו על חורבותיה של אימפריית אלכסנדר הגדול: מוקדון בבלקן, האימפריה הסלווקית במערב הים התיכון וממלכת תלמי בבמצרים. כבר בסיומה של המלחמה הפונית השנייה הכריזה רומא מלחמה על מוקדון,

ההתנהלות הרומית באיביריה, הטריטוריה החדשה ששירשה רומא מידי הקרתגים, הייתה שונה לחלוטין מזאת שבמזרח. בעוד המלחמות בממלכות ההלניסטיות לבשו, לפחות בחלקן, אצטלה של עזרה ליווניים נגד שליטים עריצים (הערת שולים), השלטון הרומאי בספרד, במילותיהם של עורכי האנציקלופדיה העברית, היה "ברוטלי הרבה יותר" [1] ועסק, הלכה למעשה, בדיכוי וכיבוש אלים של השבטים הקלטאיבירים. כבר בשנת חולק השטח הכבוש לשני פרוביניקות, שהצתרפו לפרוביקניות הישנות של קוריסקה סרדינה וסיצליה והוצבו בהן כוחות צבא של קבע. מאשר מדיניות של ממש, הקרבות הסתתימו זמנית רק בשנת הסתיים בהפסקת אש שנמשכה כ20 שנה

רהתפשטותה כלפי צפון מעבר לעמק הפו לתוך שטחי הגאלים, וחיזוק שליטתה בטחיה איטליה..


כיבושיה הנרחיבים שלרוצמא חולל ,כ מו שנאמר השפעה רחבה על אופיה הפני, שהראו/ן במעלה היה התרשושתו של מעמד האיכירים נזעירם, מעד שהיוה את עמוד השדרה של הרפובליעקה עד לימים אלו, המקיל לכך התחיל להתעשר המעמד העלים ונוצרה מעמד אצולה חדשהף אצולת תפקידים של פטריקים וטפבלעים המכנןונה נובוטליטיס התרבות היווניות אך גם תרבויות אירות החלו לחזור ביתר שאת אל תוך התרבות הרומניתצ, צהליך שלמרות התנגדותם של אישים כגגון קאטו אליו היה הלתי נאמן.

היחסים עם בני הברית האיטליקם, שהיו אחד מעמודי תווןך במאבק עם חניעל, החלו להתערער על רקע דרישתם של האלו לחלוקה הוגנת יותר של הנטל.


קרב פידנה וסיומה של המלחמה המאקדונית השלישית סימנו את שינוי מדיניות החוץ של הרפבוליקה הרומית. ההסדרים שכפתה רומא על מדינות יוון היו קיצוניים: מוקדוניה ואליריה חדלו להקיים כמדינות עצמאיות, אפירוס נבזזה והוחרבה ומעמדה של רודוס כמעצמת סחר ימי נשבר. רומא אמנם לא השתיתה שלטון ישיר על יוון אבל צעדיה הבהירו שהיא לא תבחול באמצעים להבטיח את היציבות באזור ואת השפעתה עליו.[2] אולי התיאור המדויק ביותר לשינוי מדיניות זה אפשר למצוא במילותיו של תיאודור מומזן: "תקופת בעלי הברית בעלי שלטון למחצה ובני חורין למחצה הגיעה לקצה: התחילה התקופה של כניעת אין אונים גמורה."[3]

המאבק בין רומא לקרתגו במאה ה-3 לפנה"ס[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושאים מרכזיים שהערך ידון בהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סקירה כללית על קרתגו, רומא וסיציליה
  • המלחמה הפונית הראשונה
  • בין לבין
  • המלחמה הפונית השנייה וספחיה
  • תוצאות

מבנה הערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבוא
  • רקע
    • רומא
    • קרתגו
    • היחסים בין רומא וקרתגו
    • סיציליה
  • המלחמה הפונית הראשונה
    • פריצתה
    • מהלכה
  • בין שני מלחמות
    • רומא
      • המלחמה האילרית
      • שינוים חברתיים
      • המלחמה נגד הגאלים
      • ההשתלטות על קורסיקה וסרדיניה
      • מבנה המשטר החדש בסיציליה והשלכותיו לעתיד
    • קרתגו
      • מרד הנומידים
      • עלייתם של בני ברקא
      • הקמתה של ספרד כממלכה חדשה -קרטחנה
    • המלחמה הפונית השנייה
      • פריצתה
      • מהלכה
      • תוצאותיה וסיכום הערך

יש לזכור לא להעמיק יתר על המידה כאשר מדברים על המלחמות, ישנם ערכים גדולים עליהם ואלו אמורים להיות סיכומים ולא ערכים שלמים

כרונולוגיה מ264 ועד 201 לפנה"ס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 264 בעקבות פרשת מסאנה פורצת המלחמה הפונית הראשונה על השליטה בסיצליה
  • 241 המלחמה מסתיימת, סיציליה עוברת לידיה של רומא ,חמילקרת ברקה הפוני נסוג מהאי לקרתגו
  • 240-237 פורץ מרד בנומידיה בקרתגו שמדוכא לבסוף על ידי חמליקרת
  • 238 רומא משתלטת על האיים קורסיקה וסרדינה, מה שמעורר מירמור רב אצל בעליהם לשעבר הקרתגים
  • 237 חמילקרת יוצא לספרד ומתחיל הקים שם אזור שליטה פוני חדש בהתבסס על נקודות הסחר הישנות של קרתגו וזו במטרה ליצור בסיס כוח חדש.
  • 229 חמילקרת מת, חתנו עזרובל מחליף אותו בפיקוד
  • 229-228 המלחמה האילרית בראשונה – רומא מכניע שודדי ים שישבו בשטח שהיום מהווה את חופי יגוסלביה
  • 227 הרומאים יוצרים סדרי שלטון חדשים בכך שהם מציבים פראטורים בסיצליה וסרדיניה כמושלים
  • 226 נחתם חוזה בין רומא לקרתגו המסמן את נהר האברו בספרד כגבול ההתפשטות הפוני
  • 225-222 כיבושים נרחבים של הרומאים באזור עמק הפו, הגאלים היושבים שם נכנעים
  • 221 חניבעל, בנו של חמילקרת וגיסו של עזרובל מחליף את האחרון בעקבות מותו.
  • 220 נבנית דרך רומית באיטליה, ויה פלאמינה
  • 219 פורצת המלחמה האילרית השנייה, רומא כובשת חלקים נכבדים מאילריה ולראשונה מתרחבת לאזור הבלקן, חניבעל כובש את העיר היונית סאגונטום שמעבר לנהר האברו מה שמשמש כקזוז בלי
  • 218 פורצת המלחמה הפונית השנייה, חניבעל מבצע עיקוף יבשתי נרחב ומגיע לאיטליה דרך מעברי האלפים ומנצח בקרבות טיקניוס וטרביה וממייס לצידו את הגאלים שלא מכבר הוכנעו על ידי הרומים
  • 217 ניצחון נוסף לחניבעל באגם הטראימני, במקביל כוח רומאי שנשלח לספרד בראשות משפחת הסקיפינים נוחל ניצחון ימי ליד נהר האברו.
  • 216 קרב קאנאי, המפלה הגדולה ביותר של הרומאים, סכנה ממשית לעיר רומא עצמה, ערים איטלקיות, ובראשם קפואה החזקה מחליפים צד וחוברים לחניבעל
  • 215 המערכה מתרחבת: חניבעל נוחל ניצחונות בדרום איטליה אך לא מצליח להפיל את רומא ולמוסס את הברית האיטלקית, בספרד הסקיפינים נוחלים ניצחון נוסף, ביון נחתם הסכם בין פיליפוס המוקדוני לחניבעל, בסיצטליה עיר המדינה סירקוסי מחליפה צדדים ועוברת לתמוך בפונים.
  • 214 פורצת המלחמה המקדונית הראשונה בין רומא לפילפוס המקודני, ניצחונות נוספים לסקיפיונים בספרד
  • 213 חניבעל משתלט על העיר היוונית החשובה טארנטום בדרום איטליה במקביל מתחיל מצור רומאי על סירקוסי בסיציליה
  • 212 הרומאים מתחילים מצור על העיר קפואה באיטליה וחותמים על חוזה עם האיטולים ביוון כחלק ממאבקם בפיליפוס המוקדוני
  • 211 תימרונים של חניבעל באיטליה, הרומאים כובשים את קפואה. המלחמה בסיצליה נגמרת למעשה עםכ יבושה של סירקאוזי על ידי הרומים (במהלך הכיבוש נהרג ארכימדס), תבוסה לרומים בספרד ומותם של המצביאים ממשפחת הסקיפיונים
  • 210 ניצחון רומאי ביוון עם כיבוש איגינה, מרידות של כמה בעלות בריתל לאטיניות באיטליה ברומא, סקיפו אפריקנאס, בנו של המצביא שנפל חלל, מקבל פיקוד במערכה הרומית בספרד.
  • 209 ניצחון רומי באיטליה עם כיבוש טארנטום, אפריקאנס נוחל ניצחון חשוב בספרד
  • 208 אחד מהקונסולים הרומאים נהרג באיטליה, אחיו של חניבעל, עזרובעל יוצא עם תגבורת צבאית מספרד לאיטליה, ניצחון נוסף לסקיפו בספרד.
  • 207 עזרובל לא מצליח לחבור לאחיו והוא וצבאו מושמדים על ידי הרומאים בקרב מטאורוס. פילפוס המוקדוני פולש לאיטוליה ביוון, בת בריתה של רומא
  • 206 סקיפו מסיים את הלחימה בספרד ומחסל שם את השלטון הפוני וחוזר לאיטליה. פיליפוס המוקדוני חותם על הסכם שלום עם האיטולים
  • 205 סקיפו נשלח לסיצילה שם הוא מכין את צבאו לפלישה לאפריקה. מסתיימת המלחמה המקדונית עם חתימת הסכם שלום בין פיליפוס לבין הרומאים
  • 204 סקיפיו נוחת באפריקה
  • 203 סקיפיו מנצח בקרב המישורים הגדולים את קרתגו, מאגו, אחיו הצעיר של חנבעל מנסה לבוא לעזרתו אחיו ולפלוש לאיטליה , הוא כובש את גנואה, איך מובס על ידי הרומאים ונסוג. בפקודת הממשלה הקרתגית הוא מנסה לחזר עם צבאו לקרתגו איך מת בדרך מפצעיו. חניבעל, על אף שלא הפסיד בשום קרב שבו השתתף בעצמו ועל אף ששום כוח רומאי לא מעז להתמודד מולו ישירות באיטליה נאלץ לסגת דרך הים בחזרה לאפריקה בהוראת ממשלתו על מנת להגן על עירו מפני סקיפיו.
  • 202 סיקפיו מנצח את חניבעל בקרב זאמה, תבוסתו הראשונה של האחרון
  • 201 קרתגו נכנעת סופית. נומידה בשליטתו של מאסיניסה, בעל בריתה של רומא, מקבלת חלקים גדולים משטחם של הפינקים בצפון אפריקה. כול שטחיה של קרתגו מעבר לים בספרד עוברים לידיהם של הרומאים. קרתגו מחויבת לשלם דמי פיצוים כבדים במיוחד. מסתיימת המלחמה הפונית השנייה.

ערכים משניים עיקרים החיונים לערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרתגו, המלחמות הפוניות, המלחמה הפונית הראשונה, המלחמה הפונית השנייה, המלחמות האיליריות, המלחמה האילירית הראשונה, המלחמה האילירית השנייה, המלחמה המקדונית הראשונה פיליפוס החמישי צידונים או פיניקים, אילירים, איליריה, ליגורים, ליגוריה שורה של מצביאים רומים, רובם קיימים, ביחוד הסקייפים, אולי ערך על משפחת הסקייפים, חמליקרת חניבעל עזרובל מאגו וכל משפחת ברקה העליזה, פיל מלחמה, מלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו, חניבעל בשערים מספר ערים ספרדיות, בעיקר סוגנטונום, וקרטחנה]] וגדס, מאמרטינים לשאול את שמחה על ערכי ספינות מהתקופה. סיציליה, קורסיקה, סרדינה,ערים סיצליות, בייחוד מסינה או מסאנה, מיצר מסינה, סירקוסאי וכו.

מפות חיוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחה של רומא לפני המלחמה הראשונה, סיצליה בימי קדם, איבריה, מפות של המלחמות השונות, צפון אפריקה

נשאר: למצוא את הערות השוליים של פלוטו על פירוס, של לוי ופולי על פריצת העימות ושל קארי על מלחמת העולם+עריכה

מבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הו, רעים, איזה מגרש התגוששות אנו משאירים כאן לרומאים ולקרתגים"
(חיי אישים, פירוס, פרק 23, מאת פלוטארכוס[4].
פסליהם, מימין לשמאל, של חניבעל ברקה, גדול מצביאי קרתגו ושל סקיפיו אפריקנוס, מגדולי מצביאי הרפובליקה הרומית. קרב זאמה, שנערך בין שני מצביאים אלו ב-202 לפנה"ס, סיים את העימות בין רומא לקרתגו במאה ה-3 לפנה"ס

שנת 266 לפנה"ס הייתה שנת מפנה לרפובליקה הרומית. עד לשנה זו השתלטה רומא, בתהליך הדרגתי, על איטליה, ביססה את עצמה ככוח המדיני השולט ברשת של כ-180 יחידות מדיניות שונות וגיבשה צורת משטר פנימית וחיצונית. לפי היסטוריונים מודרניים כגון תאודור מומזן [5] מדיניותה של הרפובליקה הייתה ממוקדת בהטלת מרותה על איטליה, כלומר בהשתלטות על חצי האי האפניני בלבד. מסלול התקדמות אפשרי שהיה יכול להתאים למדיניות זו היה השתלטות על שטחי הגאלים והליגורים בעמק הפו ומצפונה לו. במקום זו בחרה רומא להיחלץ לעזרתם של המאמרטינים, חבורת שכירי חרב הרפתקנים שהשתלטו על העיר היונית מסינה, ולפלוש לסיציליה, שהייתה תחת תחום שליטתה של קרתגו במשך שנים ארוכות.

כמה מהמקורות העתיקים כגון פוליביוס [6] מנסים לספק את הסיבות לשינוי מדיניות זה, לפי היסטוריונים מודרניים כגון שצמן [7], אלו אינם מבוססים מספיק ומעטים מדי על מנת לספק תשובה חד משמעית להחלטתה זאת של רומא, במהלך שחלקם מתיחסים אליו כהרפתקני ולא מחושב[8] [9], לפרוץ מתוך גבולותיו של חצי האי האפניני ולהיכנס לעימות עם המעצמה הימית של קרתגו. עד לשנת 266 לפנה"ס זניהלו קרתגו ורומא מערכת יחסים של שיתוף פעולה שנמשכה כמעט ללא הפרעות במשך 250 שנה [10]הפלישה לסיציליה הכניסה את שני הצדדים לעימות שנמשך כמאה שנה עד לניצחונה של האחת, רומא ולחורבנה של השנייה, קרתגו. חלקו העיקרי והמכריע של המאבק התרחש במאה ה-3 לפנה"ס, לאורכן של שתי מלחמות ארוכות, מתישות ועקובות מדם ששינו את פניו של אגן הים התיכון.

בעוד המלחמה הפונית הראשונה, שהתחוללה בשנים 264 עד 241 לפנה"ס, היוותה למעשה מאבק על השליטה בסיציליה, המלחמה הפונית השנייה, שנמשכה בין 218 לפנה"ס ועד 201 לפנה"ס, הייתה עימות חובק יבשות וימים, שהיסטוריון מ. קארי אף מרחיק לכת ומכנה אותו "מלחמת עולם של התקופה העתיקה"[11]. במלחמה זו שני הצדדים הנצים ובני בריתם נלחמו על אדמות איטליה, סיציליה, צרפת, ספרד, יוון, צפון אפריקה ובים התיכון. העימות הכיל בתוכו כמה מהקרבות והמהלכים הצבאיים הידועים והמפורסמים ביותר בהיסטוריה, כגון קרב קנה וקרב זאמה ועל רקעו צמחו שניים מהמצביאים המהוללים ביותר בהיסטוריה הצבאית, חניבעל הפוני וסקיפיו אפריקנוס.

רומא יצאה משני המלחמות כמנצחת הבלתי מעורערת ובד בד הצליחה להגדיל את שטחה באיטליה מעבר לקו גבול עמק נהר הפו, להשתלט על קורסיקה וסרדיניה ואף להכניס רגל לבלקן ולמזרח ההלניסטי עם כיבושם של חלקים מאיליריה במהלך המלחמות האיליריות ומאבקה בפיליפוס החמישי במהלך המלחמה המקדונית הראשונה. קרתגו יצאה מסיבוב זה של העימות מובסת ודואבת, כאשר כול שטחיה מחוץ לאפריקה נלקחו ממנה, שטחים נרחבים משטחה באפריקה עצמה נמסרו לנומידיה, היא הוכרחה לשלם דמי פיצויים כבדים במיוחד והיא הפכה למעשה למדינת חסות של הרפובליקה. אף על פי כן העיר לא הושמדה ולמרות שהיא איבדה את מעמדה המדיני, היא הצליחה לשקם את עצמה ולבסס את עצמה כעיר מסחר שוקקת ופורחת, אם כי לתקופה קצרה בלבד.

העימות שינה לא רק את פניו של אגן הים התיכון כי אם גם את אופייה ומשטרה של הרפובליקה עצמה, שנאלצה לעמוד מול בעיות חדשות כגון שליטה על שטחים מעבר לים ואובדן אוכלוסייה נרחב, בעיות שאילצו אותה לעבור שינויים חברתיים, צבאיים, דמוגרפים ומדינים מרחיקי לכת.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האנציקלופדיה העברית, כרך ל', ראו ערך רומא, עמ' 719, הוצאת ספריית הפועלים, 1988.
  2. ^ זה המסקנה אליה מגיע ישראל שצמן, "תולדות הרפובליקה הרומית", עמ' 185- 187 הוצאת מאגנס, תש"ן
  3. ^ תאודור מומזן, "דברי ימי רומא", כרך א', הוצאת מסדה, תשכ"א, עמ' 318
  4. ^ פלוטארכוס, "חיי אישים - אנשי יוון ורומי", תרגם מן המקור היווני והוסיף הערות א"א הלוי, ירושלים, מוסד ביאליק, 1973, עמ' 76. פלוטארכוס מייחס אמירה זו לפירוס מלך אפירוס כאשר הלה נסוג מסיציליה בשנת 275 לפנה"ס, כ-10 שנים לפני פריצתה של המלחמה הפונית הראשונה.
  5. ^ תאודור מומזן, "דברי ימי רומא", כרך א', הוצאת מסדה, תשכ"א, עמ' 175. מומזן טוען שהצבא והמוסדות השלטוניים של הרפובליקה היו מותאמים באופן מושלם למדיניות "איטלקית" ותו לא
  6. ^ פוליביוס, "היסטוריה", כרך ראשון, ספרים א-ו, תרגם וכתב מבואות: בנימין שימרון, ירושלים, מוסד ביאליק, 1991, עמ' 53. פוליביוס מעלה שני נימוקים שעמדו ביסוד החלטתם של הרומאים: הפחד מפני גשר מעבר לאיטליה בידיהם של הקרתגים והפיתוי שבשלל מלחמה שייפול לידיהם.
  7. ^ ישראל שצמן, "תולדות הרפובליקה הרומית", עמודים 113-116, הוצאת מאגנס, תש"ן. שצמן מצביע בעיקר על מיעוט המקורות ועל גישתו הפרו רומית והחסרה של פוליביוס בנושא כבעיתים ומוסר שהגישה הרווחת כיום היא שרומא נקטה מדיניות של "פעולת מנע" נגד התעצמות קרתגית אפשרית
  8. ^ תאודור מומזן, "דברי ימי רומא", כרך א', הוצאת מסדה, תשכ"א, עמ' 175. במילותיו של מומזן: "ברור וגלוי הדבר, כי בראשית המלחמה (הפונית הראשונה) לא ידעו הרומאים את אשר החלו לעשות"
  9. ^ צבי יעבץ, "אז ועתה - היסטוריה ורוח הזמן : מחקרים, מסות הרצאות", הוצאת דביר, 2002, עמ' 64. שצמן מתייחס להחלטתה של אספת העם לצאת למלחמה וטוען כי "במלחמה הפונית הראשונה עדיין לא הבינו האיכרים את המשמעות האמיתית של ניהול מלחמה מעבר לים"
  10. ^ ישראל שצמן, "תולדות הרפובליקה הרומית", הוצאת מאגנס, תש"ן, עמ' 114.
  11. ^ מ. קארי, "דברי ימי רומא, עד סוף תקופת קונסטאנטינוס", הוצאת ש.פרידמן, תל אביב, עמ' 180

הרפבוליקה הרומית במאות ה-4 וה-3 לפנה"ס - מפירוקה של הברית הלטינית ועד לפריצתה של של המלחמה הפונית הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושאים מרכזיים שערך ידון בהם.[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המצב הפוליטי והמדינה שנוצר עקב פירוקה של הברית הלטינית
  • המצב הכללי באיטליה, סדרי כוחות*
  • המלחמות הסאמנטיות
  • שינוים בחברה הרומית
  • המאבק מול טרנטיום התפסטות רומאית
  • מלחמת פירוס
  • הסדרי השלטון החדשים באיטליה שרומא בנהת, שלושת מערכות היחסים שליטה ישיריה של רומא וערים בעלי אזרחות רומית, בני ברית לטינים ובעלי זכויות של בני ברית לטינים_socii latini, בעלי ברית איטלקים socci italici
  • השלבים שהובילו לפריצתה של המלחמה הפונית

גודל הערך בערך כגודל הערך הקודם.

ערכים משניים עיקרים החייונים לערך[עריכת קוד מקור | עריכה]


מפות חיוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז ודרום איטליה, מפות המלחמות הסאמנטיות מפות מלחמת פירוס(יש), מפת תחום שליטתה של רומא בתחילת התקופה ובסוף התקופה.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבוא- קיים הערך הגדול צריך לסכם
  • המצב החברתיו המדיני ברומא ובאיטליה ערב פריצתה של המלחמה הסאמיניטית השנייה(צריך לחשוב על שם טוב יותר
    • הכוחות שהונים באיטליה
    • המצב במדינה החדש שנוצר באזורי שליטתתה לש רומא
    • המצב הפנימי ברומא, חברה כלכלכה וכיצוא מכך
  • המלחמה הסאמנטיות
    • רקע- סאמיניטים המלחמה הסאמינטית הראשונה אזורי שליטה
    • המלחמה הסאמינטית השנייה
    • המלחמה הסאמיניטת ה-3
  • שינים בחברה הרומאית
    • פנימיים
    • חיצונאים
  • המאבק נגד טרנטום ומלחנת פירוס
    • רקע- בעיק על הערים היווניוץ
    • מלחמת פירוס
    • מנסיגתו של פירוס ועד השתלטות מוחלטת
  • סיכום וקרתגו

ביסוס כוחה של הרפובליקה ותחילת השתלטות רומא על איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיפוץ יכלול

  1. מראי מקום
  2. מפה תיקון?
  3. הרחבה קלה על סיס הערך, צריך או לא צריך....


ערך מורחב – ביסוס כוחה של הרפובליקה הרומית במאות ה-5 וה-4 לפנה"ס
לאטיום וסביבותיה

בסוף המאה ה-6 לפנה"ס עמדה המדינה הרומית בצומת דרכים היסטורי. תמורות רחבות שעברו על רומא ומשטרה עם גירושו של אחרון מלכיה, לוקיוס טארקוויניס סופרבוס ויסוד הרפובליקה, במקביל להתמוטטות השלטון האטרוסקי בלאטיום, הובילו להיחלשותה המדינית של רומא ולאובדן ההגמוניה שלה בתוך הברית הלטינית.

רומא עמדה גם בפתחו של מאבק בין מעמדי בין הפלבס לפטריקים, מאבק שאיים על הישרדותה של המדינה.

במהלך המאות ה-5 וה-4 לפנה"ס הצליחה רומא להתגבר על קשיים אלה, לבסס מחדש את שלטונה בלאטיום, לגבש את מוסדותיה הפוליטיים הפנימיים וליצור ברית חברתית בין מעמדותיה השונים. הרומים הצליחו ליצור בריתות חזקות עם הלטינים וההרניקים, להדוף את מתקפות הוולסקים, הסאבינים והאיקווים, ולעמוד בפרץ הגאלי. תהליך התחזקותה של רומא בא על חשבון האטרוסקים, תהליך שהגיע לשיאו עם נפילת העיר האטרוסקית ויי לידי רומא בשנת 394 לפנה"ס. בעקבות פריצת המלחמה הלטינית בשנת 340 לפנה"ס והניצחון הרומי על הלטינים ב-338 לפנה"ס נוצרו הסדרים חדשים בין רומא והלטינים. הסדרים אלה, יחד עם בריתות עם קרתגו והסאמניטים, הישגיה הצבאיים של רומא נגד האטרוסקים והקמת מושבות פעלתנית, הביאו לביסוס מעמדה של רומא כעיר המדינה החזקה ביותר בלאטניום והפיכתה לאחד מהכוחות הראשונים במעלה באיטליה כולה.

ערכי יסוד לרפובליקה הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימפריום הסנאט הרומי אספות העם ברומא העתיקה קליינטלה, אולי גם פטרון וקליינט מעמדות ברומא העתיקה?:,פטריקים, פלבס, נובליטאס, מעמד הפרשים, אדם חדש, עבדים משוחררים או משהו בסגנון זה, עבדים ברומא העתיקה מגיסטרטיה, מגיסטארט קונסול לטינים אטרוסקים סאבלים גאלים, [[[קלטים]]? [[[אלבה לונגה]] טריבון ליגיון קהורטה מאניפול אס או איסר, דנאריוס אופטימאטים פופולריים, הסיעה הפופולרית ברומא העתיקה קנזוס קנסור בעלי ברית איטליקים, בעלי ברית לטינים, מונקפיה נהר הטיבר, שבע גבעות רומא, שדה מארס פורום, רומא העיר עצמה פנטיפקס מקסימוס, אוגור, אוספקיה יאנוס יופיטר, דקמווירי, מסלול המשרות חצי האי האפניני מנהגי אבות, או מסורות אבות? טריומף פרובינציה לימודים קלאסיים- להרחיבהצבא הרומי, קווסטור,:פרטור, אספות העם ברומא העתיקה, פרינקפס סנאטוס, דקמוירי, מסלול המשרות, לוקיוס יוניוס ברוטוס, לוקיוס קורנליוס קינה.

לכתוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

להרחיב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכי אישים -השלמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוקיוס קורנליוס סולה מה נשאר לעשות

  • מפות, לא חובה

תיאודור מומזן

  • קישרורים אדומים 13
  • לסדר קריאה נוספת



הרשימה הגדולה של דברים לעשות 1. מיזם רומא, פורטל גדול ומקיף של רומא. 2. מומזן, להכחיל את כול הקישרורים. 3 מחוזות משנה של יוון לסיים. 4. למחוק את כול ההערות לעצמי בדף משתמש 5. לפרוש

קישורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[1]ויקיפדיה:רשימת תבניות/תחזוקהפרובינקיות רומיות [2] [3] [

למייון