נורית צדרבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נורית צדרבוים
לידה 1949 (בת 75 בערך)
רמת גן, ישראל
תחום יצירה אמנות חזותית
www.nuritart.co.il
הפסלים שלי והפסלים של תרח בסעודה האחרונה
על מיתר - אקריליק על עץ - 2014
"כאן ציור" ספרה של נורית צדרבוים

נורית יעקבס צדרבוים (נולדה בשנת 1949 ברמת גן) היא אמנית חזותית ישראלית, משוררת, סופרת, חוקרת, אוצרת ומרצה ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צדרבוים נולדה בישראל בשנת 1949, ילדותה ונעוריה עברו עליה בשכונת נווה שאנן שבחיפה. שירתה בנח"ל, במחנה שמונים ובקיבוץ בארות יצחק, נישאה לבן משק והייתה חברה בקיבוץ מספר שנים. מנישואים אלה נולדו ילדיה ברק וחלי. בעלה, צבי יוסף יעקב (בונדי)[1], נהרג במלחמת יום הכיפורים כסרן בסיירת שריון. נישאה בשנית לעו"ד עזריאל צדרבוים, נולדו להם שני ילדים, מושי ונועם. בשנים 1976 – 2018 התגוררה בקריות, ופעלה בחיפה ובגליל המערבי. בשנת 2018 העתיקה את מגוריה לנתניה, והקימה סטודיו לאמנות בתל אביב ב'מקרר'[2].

תוך כדי גידול משפחה רכשה השכלה בתחומי האמנות, ספרות, חינוך, מנהל, מזואולוגיה - אוצרות, הנחיית קבוצות ואימון NLP. עבודת הדוקטור בינתחומית (אמנות פסיכולוגיה ופילוסופיה[3]) באוניברסיטת אנגליה רסקין (אנ'). פעלה ופועלת כאמנית פלסטית, כמרצה, כאוצרת כחוקרת ויועצת אמנות וכמשוררת. פיתחה תוכניות לימוד, עסקה באוצרות, הקימה וניהלה את המרכז הבינתחומי ללימודי אמנות במכללת הגליל המערבי, ניהלה פרויקטים חברתיים, לקחה חלק בוועדות שונות, הובילה פרויקטים באמנות בישראל ומחוצה לה, הציגה בכחמישים תערוכות יחיד וקבוצתיות. פרסמה ספרי שירה והגות ומאמרים בספרים וכתבי עת. הקימה מרכזי אמנות במוסדות חינוך.

חברה באגודות יוצרים (איגוד האמנים הפלאסטיים, אגודת הסופרים העבריים, האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית). במסגרת תפקידיה הנוכחיים משמשת כעיתונאית במגזין לאמנות 'כאן – מציאות ישראלית באמנות'[4]. אוצרת התערוכות של כתב העת 'בגלל' (בִּגְלַלֶרְיָה[5]), חברה בוועד המנהל של 'שלומי תיאטרון על הגבול'[6], חברה בוועדת הקבלה של אגודת הסופרים העבריים, חברה במועצה האקדמית של המכללה האקדמית ASA.

פני הם נוף

ציוני דרך בקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום לימודיה בשנות השמונים התקבלה לאגודת הציירים והפסלים בחיפה, שימשה בוועדת תערוכות, השתתפה בתערוכות קבוצתיות והציגה תערוכות יחיד. ביצעה ציורי קיר[7], תפאורות במה[8], השתתפה בפרויקטים אמנותיים סביבתיים וחברתיים, הייתה בין מקימי עמותת 'סדנא 24' בבית היוצר אשר פעלה בחיפה בניהולו של גרשון קניספל. כתבה מספר תוכניות לימוד באמנות אותן הדריכה בהשתלמויות מורים בסמינרים ומרכזיות פדגוגיות. באותן שנים לימדה במוסדות חינוך, מרכזיות פדגוגיות, מכללת תל–חי, מכללת שאנן, בית ספר למחוננים בשלומי[9], סמינר גורדון ועוד, ופעלה כאמנית בסטודיו הפרטי.

בשנות ה–90 השלימה את לימודי המוזיאולוגיה באוניברסיטת חיפה ועשתה תואר שני במדעי ההתנהגות ואמנות. הקימה את המרכז הבינתחומי ללימודי אמנות במכללת הגליל המערבי ועמדה בראשו[דרוש מקור], השתתפה בפרויקטים אמנותיים, סביבתיים וקהילתיים, הקימה את המרכז לאמנות חזותית באולפנת שח"ם בקריית אתא, הייתה נציגת המכללה בתוכנית שותפות 2000[10] של הסוכנות היהודית, ושימשה כיו"ר ועדת אמנות בקהילה של שותפות 2000. במסגרת פעילות זו הובילה פרויקטים משותפים בישראל ומחוצה לה, והייתה המנהלת האמנותית ואמנית פעילה בפרויקט האמנות הבינלאומי הרב תחומי 'יצחק'[11], והציגה את המיצב שלה 'אוהל שרה'[12].

בשנים אלה פיתחה את תחום האמנות בקהילה במכללת הגליל המערבי ופעלה עם סטודנטים בפרויקטים אמנותיים סביבתיים חברתיים ותרבותיים (פסטיבל רנסאנס במבצר יחיעם[13], אבן בגליל) בהם שימשה לסירוגין כחברה בוועדות היגוי, כמובילת סטודנטים או כאמנית פעילה יוצרת ומציגה[14].

משנות ה-2000 ואילך - השלימה את עבודת הדוקטור, במהלכה פרשה מתפקידה במכללת הגליל המערבי, שימשה כיועצת אקדמית בבית הספר הניסויי ושם גם כראש תחום האמנות - בישיבה תיכונית בקריית אתא, פיתחה את התחום 'בית מדרש יוצר'[15].

כיום, מרצה בכירה במכללה האקדמית לחברה ואמנויות, מרצה במסלול הכשרה הוליסטי למטפלים באמנות ותנועה במכללת וינגייט. כותבת במגזין כאן – מציאות ישראלית באמנות, אוצרת של כתב העת ב'גלל'.

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1987 - 'סביבתי ואני', בית האמנים ע"ש שאגאל – חיפה[16]
  • 1990 - 'מקיר לשיר', במה 2 ואדי סאליב - תיאטרון חיפה
  • 1990 - 'כן-לא-שחור-לבן' -בית האמנים ע"ש שאגאל[17]
  • 1991 - 'משיר לקיר', בית האמנים - ירושלים[18]
  • 1992 - 'בחפץ עשתה כפיה', בית היוצר/ סדנא 24 / חיפה
  • 1994 - 'מיצר – מיצב מצויר'[19], הגלריה ע"ש אליזבט סודברג- מכללת הגליל המערבי (במסגרת אירועי ארט – פוקוס)
  • 1996 - 'אבן מה עשו הבונים', מיצב, גלריה לאמנויות ע"ש ברר, מעלות (במסגרת סימפוזיון- 'אבן בגליל')
  • 1998 - 'אבן על בד' – מיצב סביבתי[20], אגם המונפורט – מעלות (בתוך סימפוזיון 'אבן בגליל')
  • 2012 - 'על הגדר' (סביבתי ואני – בסביבה אחרת), במתנ"ס שלומי בחצר-במסגרת פסטיבל 'מה שלומי על הגבול' יחד עם 'שלומי תיאטרון על הגבול'[21]
  • 2013 - 'דיוקן או - בייקט' אוניברסיטה ת"א – מתחם הפקולטה לחינוך
  • 2014 - 'וכפיה תמכו פלך', סטודיו /גלריה – נוריתארט[22]
  • 2016 - 'צפופים לרווחה' מיצב תלוי מקום - סטודיו /גלריה - נוריתארט
  • 2017 - 'כתב תפר – רטרוספקטיבה של אמצע הדרך', מוזיאון עוקשי לאמנות עכשווית, עכו
  • 2017 - 2018 - 'שאון של חול מתקתק בשקט', ארט גלרי הוטל בחיפה
  • 2018 - השקת הסטודיו בתל – אביב', ותערוכת יחיד זוטא - 'חוטי כפירה'.
  • 2020 - תערוכה בינלאומית 'השראה' בסימן 'שינוי[23]

פרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1989 – ציור קיר בריבוע (קבוצתי) – חיפה ישן עם חדש. במסגרת 'חוצות יוצרים – רחבת תיאטרון חיפה, בשיתוף אגודת האמנים ועיריית חיפה
  • 1990 – ציור קיר (אישי) – תרבות על הקיר (80 מ"ר) בהיכל התרבות בנהריה[24]
  • 1994 – בתערוכה "עמדה בעימות" (במסגרת אירועי ארט פוקוס) - 'תחילת נעילה' (מיצג ומיצב) תערוכה שהוצגה בבית האמנים בירושלים נגרסה אחרי ארבע שנים. החומר הגרוס נכנס לבקבוקים. המיצב מורכב מהבקבוקים שבהם החומר הגרוס, ספר אובייקט וארוך. תהליך הגריסה תועד וממנו הופק סרטון וידאו ארט. כל כמה שנים המיצב עובר טרנספורמציה ומוצג שוב בווריאציה נוספת ואחרת – כך עד ההתכלות הסופית שלו.
  • 1995 – הים מצייר לי (מיצג - פרויקט אישי בתוך פרויקט קבוצתי)[25]. על חוף דדו חיפה. מרצים וסטודנטים ממכללת הגליל המערבי בשיתוף האגף לתרבות בעיריית חיפה
  • 1996-2001 – פעילות רציפה באירועי "החג של החגים" בוואדי ניסנאס וגלריה בית הגפן. עבודות אישיות בתוך מסגרת קבוצתית: הפרש הכחול, סוס עץ או שורשי הצורה האמנותית, לפתוח בית, בית ספר, מלכת הלבבות מבקרת בבית של עמי ותמי, כלה מתכלה (מיצבים, אובייקטים, ציורי קיר, ועבודות קיר)[26]
  • 2006 – כנס יצירה רב תחומי ובינלאומי 'יצחק' (עבודה אישית בתוך תערוכה קבוצתית). אוהל שרה – לעת בלותי הייתה לי עדנה (מיצב)[27]. אולמות האבירים בעכו, היכל העירייה דייטון – אוהיו, ותערוכה נודדת במערב ארצות הברית. במסגרת פעילות של הסוכנות היהודית בפרויקט'שותפות 2000'. בפרויקט זה שימשה גם בתפקיד המנהלת אמנותית.
  • 2012 – "האש מפצחת תמונות בדממה"[28]– עבודה אישית בשיתוף האנסמבל של 'שלומי תיאטרון על הגבול' במסגרת פסטיבל 'מה שלומי על הגבול'. עבודות נבחרות מתוך תערוכת היחיד הראשונה 'סביבתי ואני' (1987) – שינו סביבה ואחר עבור טרנספורמציה בריטואל פולחני של שרפה. שירים על העבודות נכתבו על ידי המשוררת אילנה היילי[29]. החברים בלבוש לבן קראו שירה תוך כדי העלייה למוקד של כל עבודה בנפרד. חומרי הצילום הפכו ללבודות וידאו ארט לפרויקט אחר שנעשה בשיתוף עם קבוצת 'או – וואה' ועם דן כנר.
  • 2013 – ממעמקים - דה פרופונדיס – פרויקט אמנות ומוזיקה בשיתוף פעולה בין רשות השידור והטלוויזיה והערוץ הראשון האירוע המוזיקלי התקיים באולפן הרדיו בחיפה בשידור חי, ובכמה מופעים בקשת אילון, בקיבוץ עין חרוד במשכן לאמנות עין חרוד ע"ש חיים אתר, באולם הנרי קראון בירושלים, באוניברסיטת חיפה בשיתוף סטודנטים מהחוג לאמנות, ועם סטודנטים בתילתן – המכללה לעיצוב ולתקשורת חזותית. נורית נטלה חלק בכל המופעים ועסקה במהלך המופע ברישום - ציור – צילום ולאחר מכן הפיקה תערוכות ועבודות וידאו ארט[30]. אחת התערוכות 'בקשת אילון','בחזות הקול'. משתתפים יוצרים קבועים: משה פרלמן[31], אריה יאס, נורית צדרבוים.
  • 2013 – או וואה, זה קורה (מיצג)[32], (4 משתתפים – אריה יאס, משה פרלמן, גלעד ממן, נורית צדרבוים). בית הגפן[33] בחיפה. במסגרת שער - פסטיבל השירה הבינלאומי בית הגפן יחד עם אירועי ה'חג של החגים'.
  • 2015 – או וואה, זה קורה (מיצג), (5 משתתפים – אריה יאס, משה פרלמן, דן כנר, מיקי מירו, נורית צדרבוים) בית האמנים ע"ש שאגאל בחיפה – במסגרת אירוע חידוש הבית
  • 2015 – או וואה, זה קורה (מיצג). (5 משתתפים – אריה יאס, משה פרלמן, דן כנר, מיקי מירו, נורית צדרבוים) מוזיאון עוקשי לאמנות עכשווית בעכו. במסגרת פסטיבל עכו לתיאטרון אחר
  • 2015 – 70 שנה לניצחון ההוא. שמאל ימין (מיצג) – גלגול הנשמות של יצירה (וידאוארט[34]) בפסטיבל היהודי בקרקוב, ובמוזיאון למורשת יהודית גליציה בקרקוב משתתפים – אריה יאס, משה פרלמן, איילה לוי קלוסקי, אביבה שמר, נורית צדרבוים)
  • 2017 – מפגש יוצרים רב תחומי 'צפופים לרווחה' – מפגש יוצרים בהשראת המיצב 'צפופים לרווחה'[35] (תלוי מקום). המפגש התקיים במשך שנה פעם בחודש, בכל פעם הוזמנה קבוצה אחרת. מפגשי היצירה היו בנושאים – קו תפר, שפה – זיכרון – זהות, מלאכת נשים, מלאכת נשים על חבל הטבור, על ציר הניגודים.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שאון של חול מתקתק בשקט, הוצאת חדרים, תל אביב (2014)
  • דיוקן בשירת אגם, הוצאת נורית ארט, ספרי ניב, הרצליה (2014)
  • כאן ציור, הוצאת נורית ארט, ספרי ניב, הרצליה (2016)
  • כולם היו פניי, הוצאת נורית ארט, ספרי ניב, הרצליה (2017)
  • שלושה בפרדס היצירה, הוצאת ארגמן מיטב (2019)
  • Self-Portaiture: The Art of Self Research (הוצאת נורית ארט, ספרי ניב (2020)
  • מעשה באשה נעלה נעלה נעלה, הוצאת נוריתארט, ספרי ניב (2020)
  • מגילת הסתר, הוצאת נורית ארט, ספרי ניב (2020)
  • שירליום – 365 יום מסביב למילה, ספרי ניב (2021)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נורית צדרבוים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חדר זיכרון ויצירות באמנות ושירה שנוצר לזכרו על ידי האמנית – חדר זיכרון – מתוך 'יומנות – לאן הדרך הולכת' בבלוג בקפה דה מרקר
  2. ^ מבית קירור לבית אמנות
  3. ^ עבודת הדוקטור – בספרייה הווירטואלית של 'המרכז הישראלי למחקר איכותני' באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  4. ^ מגזין כאן – מציאות ישראלית באמנות
  5. ^ בִּגְלַלֶרְיָה – תערוכות במרחב הווירטואלי
  6. ^ מרכז שלומי לתיאטרון אלטרנטיבי
  7. ^ ציור קיר – היכל התרבות בנהריה – ציור הקיר בהיכל התרבות בגודל 80 מ"ר
  8. ^ תפאורה להצגה 'הציפור הכחולה'
  9. ^ סדנת יצירה – איפור פנים בהשראת ציורי פיקאסו
  10. ^ גליל מערבי אגד קהילות מרכז ארצות הברית
  11. ^ אנדריאה ס. ארבל, המיזמים של שותפות 2000, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2007
  12. ^ אוהל שרה לעת בלותי הייתה לי עדנה – בכנס יצחק
  13. ^ סטודנטים – דיוק – כאן – פסטיבל הרנסאנס ביחיעם
  14. ^ התערוכה – אבן מה עשו הבונים
  15. ^ כשם שפרצופיהם שונים זה מזה, כך…." ומה הקשר בין דיוקן למסיכה – מאמר באתר רשימות ' דרך הפנים – כותבת בעט'
  16. ^ התערוכה סביבתי ואני
  17. ^ כן לא שחור לבן זה לא רק משחק – מתוך 'יומנות – לאן הדרך הולכת' –בלוג בקפה דה מרקר
  18. ^ התערוכה 'כן לא שחור לבן' – משיר לקיר
  19. ^ מן המיצר – קראתי מיצב מצויר – דף תערוכה מתוך האתר נוריתארט
  20. ^ אבן על בד – מיצב – סרטון המיצב על אגם המונפורט מוצג במסגרת פסטיבל 'אבן בגליל'
  21. ^ מסע והעמסה: תערוכה נולדת, תערוכה נודדת – מתוך 'יומנות – לאן הדרך הולכת' – בלוג בקפה דה מרקר
  22. ^ וכפיה תמכו פלך – תערוכת סטודיו נורית ארט – פרסום כתבה צילומים וסרטים באתר אמנות ותרבות 'חדרים'
  23. ^ Change | INSPIRATION DAY | תערוכה שינוי אוצרת אילנה סלזנב, באתר INSPIRATION DAY
  24. ^ רוקדת על הקיר – מתוך הבלוג 'יומנות – לאן הולכת הדרך'/ קפה דה מרקר
  25. ^ הים מצייר לי – תמונות על החוף – סרטון וידאו תיעוד
  26. ^ פסטיבל החג של החגים – מתוך קטגוריית 'תערוכות' באתר נוריתארט
  27. ^ אוהל שרה – לעת בלותי הייתה לי עדנה - מתוך קטגוריית 'תערוכות' בתאר נוריתארט
  28. ^ אמנות באש – האש מפצחת תמונות בדממהוידאו ארט
  29. ^ המשוררת והרקדנית אילנה היילי
  30. ^ ראיתי את הקולות – מתוך 'יומנות – לאן הדרך הולכת' – בלוג בקפה דה מרקר
  31. ^ משה פרלמן – ראיון בסרטון וידאו
  32. ^ או – וואהה זה קורה – מתוך 'יומנות – לאן הדרך הולכת' – בלוג בקפה דה מרקר
  33. ^ שער – פסטיבל השירה הבינלאומי 2013
  34. ^ גלגול הנשמות של יצירה אחת – סרטון וידאו ארט קורותיה של יצירה במשך 20 שנה
  35. ^ צפופים לרווחה – מפגש יוצרים בתערוכת מיצב תלוי מקום בסטודיו 'נוריתארט – דף פייסבוק