משתמש:למך חוזר הביתה/האורקל הנסתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גורלו של אפולו: האורקל הנסתר
The Trials of Apollo: The Hidden Oracle
מידע כללי
מאת ריק ריירדן
שפת המקור אנגלית
הוצאה
תאריך הוצאה 2016
סדרה
סדרת ספרים גורלו של אפולו

האורקל הנסתר הוא ספר פנטזיה המבוסס על המיתולוגיה הרומית והיוונית ונכתב בידי ריק ריורדן. הספר פורסם בשלישי למאי 2016 והוא הספר הראשון בסדרה "גורלו של אפולו", הסדרה היא סדרת ההמשך השנייה לסדרת הספרים המצליחה של ריק ריירדן: "פרסי ג'קסון והאולימפיים".הספר עוקב אחרי האל אפולו, שנהפך לבן אדם בשם לסטר פפדופולוס ונזרק מהר אולימפוס כעונש מזאוס. חצויה בשם מג מקפרי מצטרפת אליו וביחד הם מגיעים למחנה החצויים ואפולו לומד שכדי להוכיח את זכותו לאלמותיות ולחזור להיות אל הוא צריך להשתלט בחזרה על כל האורקלים של יוון העתיקה.[1]


תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתחיל כשאפולו נוחת במנהטן על פחי אשפה ומגלה את הזהות החדשה שלו, נער מתבגר בשם לסטר פפדופולוס. לאחר שהוא נוחת, חבורה של פושעים מנסים לשדוד אותו, אך הוא ניצל כאשר ילדה בשם מג מקאפרי מגינה עליו. מג הכריזה שהיא האדונית שלו עד שיחזור להיות אל. אפולו מחליט שעליו להגיע למחנה החצויים כדי לחזור לאלוהות. בדרך מג הוא פוגש את פרסי ג'קסון, ובדרכם השלושה פוגשים כמה רוחות מחלה. מג מצליחה לזמן קארפוס (שד תבואה), שמציל אותם והיא מחליטה לשמור אותו ולקרוא לו אפרסק. ביחד עם פרסי, אפולו מגיע למחנה החצויים בחתיכה אחת, אך כשהוא מגיע הוא מגלה שמשהו לא בסדר. המחנה ריק יותר מבדרך כלל, כמה חניכים כבר נעלמו אל תוך היער ושהאורקל של דלפי לא יכול להעביר יותר נבואות. בדומה לכך כל דרכי התקשורת של החצויים לא עובדות יותר, אפילו טלפונים.

בארוחת הערב מג מותקפת בידי חצויים אחרים שהיא עצבנה קודם וכשאפרסק חש שהיא בסכנה הוא מגיע לעזור לה. אבל כשהחצויים חושבים שהוא מסוכן ומנסים לתקוף אותו, מג הופכת את שתי הטבעות הזהובות שלה לשתי חרבות זהובות שעשויות מזהב אימפריאלי. באותו הרגע דמטר, אלת החקלאות, חושפת את עצמה כאמא של מג.

ביום לאחר מכן, אפולו מנסה קשתות ומוזיקה, אך לאחר שהפך לבן אנוש, הוא לא יכול להשתמש בהם בכישרון. מכעס, הוא נשבע בנהר הסטיקס שהוא לא יינגן או ישתמש בקשת יותר בכל חייו.

לאחר מכן, יש את מרוץ שלושת הרגלים, שבו אפולו נקשר למג ברגל והם חייבים להתחרות נגד מחנאיים אחרים במבוך של דדלוס. בזמן המרוץ, הם מוצאים את עצמם מתחת לדלפי ביוון, ושומעים את פיתון, האויב הגדול ביותר של אפולו, שכנראה השתחרר בפתיחת שערי המוות שקרתה בסדרת הספרים גיבורי האולימפוס. הם מגלים שפיתון השתלט על מערת דלפי  ביון העתיקה. אפולו ומג שומעים אותו מדבר עם ה"חיה" בנוגע לאיך שהם צריכים להשתלט על כל האורקלים, להרוס את חורשת דודונה ולהשמיד את אפולו. אפולו ומג מצליחים לברוח מהמבוך, אבל כירון מגלה להם שהילדים של אפולו נעלמו גם הם, אף אל פי ההתנגדות שלו, כירון ומג אומרים לאפולו לא ללכת לחפש אותם ואת שאר החצויים. מג מגלה לאפולו שהיא מכירה את ה"חיה" בגלל המוניטין שלו בחטיפת חצויים לשימוש כמשרתים ואיך כשהיא סירבה החיה הרג את אבא שלה ואביה החורג לקח אותה ואימן אותה להילחם בחרבות.

לאחר מכן, הם לומדים על קבוצה מרושעת שמנסה להפיל את האלים, ולהשתלט על כל האורקלים, הטריומוויראט. הם תכננו להתחיל עם חורשת דודונה, שהייתה במחנה. מסתבר שהחורשה הייתה הדבר שגרמה לחניכים להיעלם. אפולו ומג יוצאים לחקור את החורשה, אבל הם מותקפים על ידי נחיל של נמלים עצומות בשם מירמייקים. מג נלקחת בידי הנמלים, ובניסיון אחרון להציל אותה אפולו מנגן מוזיקה, ובכך שובר את שבועתו.

אפולו כמעט מת בנסיון הכושל שלו להציל את מג אך לפני שהוא התעלף טיטאנית בשם ריאה (הבת של גאיה וקרונוס) מצילה אותו ונותנת לו פעמוני רוח שישים על העץ הגבוה ביותר בחורשת דודונה ומשגרת אותו בחזרה למחנה.

כשאפולו מתעורר, הוא מגלה שמנהיג הטריומוויראט הוא נירו. הוא מוצא את הכניסה לחורשת דודונה ואת החצויים האבודים, ושם הקיסר נירו מגלה לו שהוא ושאר חברי הטריומוויראט הם אלים ושהם קיבלו כוח מהאהדה של האזרחים שלהם. הוא מגלה שהוא האב החורג של מג, והיא פוקדת עליו לפתוח את חורשת דודונה, ובגלל שהיא האדונית שלו, הוא היה חייב לעשות מה שהיא אמרה לו. נירו רוצה לשרוף את חורשת דודונה, אבל אפרסק בא לעצור אותו, ומנע ממנו מלעשות את זה. אפולו ונירו נלחמו, ואפולו קיבל חזרה את כוחו האלוהי לכמה שניות, ועם זה, הצליח לעצור את נירו. במאמץ אחרון, נירו זורק אש יוונית על חורשת דודונה, אבל הדריאדות (נימפות עצים) מקריבות את עצמן ומצילות את החורשה. אפולו עזר למג לתלות את פעמוני הרוח שקיבל על העץ הכי גבוה, בעקבות זאת הם קיבלו נבואה מהאורקל של דודונה. מג רצה אחרי נירו, וצועקת שעדיין אפשר להציל אותו. אפולו מבין שהיא חושבת שנירו וה"חיה" הם שני אנשים שונים. אפולו מבין שהבנה הזו נוצרה בעקבות שנים רבות של התעללות נפשית ורגשית בידי נירו.

נירו שולח על המחנה את הקולוסוס נירוניס (פסל ענק מברונזה של נירו) על מחנה החצויים, ועם עזרה מהחצויים במחנה, אפולו הורג את הקולוסוס עם חץ מכושף עם מחלה. בבוקר למחרת, לאו, חניך שנאבד בסדרה הקודמת כשהלך לחפש את המכשפה שהוא מאוהב בה, קליפסו, חוזר איתה למחנה על גב דרקון מכני ענקי. שניהם מציעים לאפולו לעזור לו במשימה שלו למצוא את האורקל של טרופוניוס ואת מג.[1]

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפולו:[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפולו, בתור אל נפול, היה חייב ללמוד את העקרונות של אנושיות. אפולו התחיל את הספר בכך שהוא חושב שהוא חייב את העזרה של כל חצוי שהוא פוגש בדרכו, ומתקשה להאמין לדברים כגון העובדה שפרסי ג'קסון יעדיף לחיות בביתו עם משפחתו במקום לעזור לו (דבר שהוא החשיב כאנוכי). במהלך הספר, כשהוא מבין את הסכנה של להיות בן אנוש שיכול למות, ומבין את הפחד של חיי אדם בעל הגבלת כוחות, הוא מבין איזה אומץ והקרבה בני אדם עושים בשבילו. נקודת השיא של זה היא לקראת סוף הספר, כשקבוצה של דריאדות מקריבות את עצמן לטובתו. הוא מבין כמה גיבורים הוא שלח למות כדי לעשות מטלה שהוא יכול היה לעשות בקלות אך התעצל. הוא אפילו השווה את עצמו לנירו במובן הזה. בנוסף, אפולו מתמודד מחדש עם כל החרטות הגדולות שלו, כשהוא מבין שהוא לא מושלם ושהוא יכול לטעות.

מג מקאפרי:[עריכת קוד מקור | עריכה]

מג גודלה על ידי נירו, שהיה נחמד אליה. הוא וידא להפריד בין נירו ל"חיה", נירו הכועס. במהלך הסיפור מג מספרת לאפולו (ובאותו הזמן לקורא) שה"חיה" הרגה את אבא שלה, אבל נירו בן אדם טוב. אפשר לראות אותה נלחמת בסוף הספר עם האידיאולוגיה הזאת כשהיא רואה את נירו מנסה לשרוף את חורשת דודונה. אפילו אז, היא מסרבת להאמין שהאיש שגידל אותה הוא מפלצת ומתכחשת לזה נמרצות. העובדה שמג הבת החורגת של האויב של הסדרה והבן אדם שאפולו מנסה לעצור ושהיא אוהבת אותו, יוצרת דינמיקה מעניינת. מג אימפולסיבית ואומרת או עושה את כל מה שעולה לה לראש ללא הרבה מחשבה.[2]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביקורות לספר זה היו בעיקר חיוביות. הרבה אנשים שיבחו אותו על ההומור החד והחדשני שלו ועל הכתיבה החכמה שלו. אנשים אוהבים את הדרך שבה הוא משלב את הטכנולוגיה המודרנית ואת המיתולוגיה היוונית בדרך מלאת הומור וקסם.[2]

ראו גם:[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


  1. ^ 1 2 ריק ריירדן, גורלו של אפולו: האורקל הנסתר, כנרת זמורה-דביר
  2. ^ 1 2 האורקל הנסתר, באתר סימניה