משתמש:מלח השמים/ארגז חול/טעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מהי טעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טעות היא רעיון לא אמיתי המתקיים באדם שאינו חפץ באי האמיתיות שברעיון. טעות עשויה להתקיים במחשבות האדם, בדיבוריו ובמעשיו.

מושגים קשורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שגיאה
  • כישלון (ביישום תוכניות בתחומים שונים ועוד)
  • רשלנות
  • טפשות ונגזרותיה

דוגמאות לטעויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שגיאות תחביר
  • כשלים לוגיים
  • שגיאות כתב
  • דעות סותרות על עובדות (דת, מדע, פוליטיקה)
  • אמונות תפלות
  • טענות מדעיות שהופרכו
  • מהלכים מוטעים בשחמט
  • פטה מורגנה
  • קסמים (אחיזת עיניים)
  • נפילה ברשת נוכל
  • אמיתות שאינן אינטואיטיביות
  • חוכמה שלאחר מעשה (שלא הייתה לפניו)
  • טעויות בעסקים (מניות, תוכניות עסקיות)
  • הימורים כושלים
  • אי קבלת ציון מקסימלי במבחנים
  • ההבדל בין תאוריה למציאות
  • טעויות רפואיות - זיהוי תרופות, מינון תרופות, טיפול באיבר הלא נכון ועוד.
  • טעויות משפטיות - הרשעות שוא/זיכויי שוא.
  • ערעורים שמתקבלים. (על פס"ד, על מבחן).
  • אי הבנות שנוצרות בין אנשים (קצר בתקשורת).
  • באגים.

סוגי טעויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טעות עובדתית \ שגיאה בנתונים - בנוגע למציאות קיימת (הווה כולל עבר)
  • הערכה שגויה - בנוגע למציאות עתידית
  • טעות לוגית

הרקע/הסיבה לטעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתונים חסרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נעלמים
  • נסתרות
  • עתידות
  • הסתמכות על מקורות מידע פגומים.

פגמים בקליטת העובדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגמים בחשיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגמים בגישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטעיה (לשייך למיקום נכון במאמר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תעמולה
  • שטיפת מוח
  • דמגוגיה
  • פרסום
  • מסר תת־סיפי
  • הגמוניה (אנטוניו גראמשי)
  • השיח (מישל פוקו)
  • הנחלת ידע בשפה דו משמעית או מעורפלת

==[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוסר בסוגי אינטלגנציות

מי עשוי לטעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להוכיח לא רק שבני אדם עלולים לטעות, אלא אף שהם צפויים לטעות, ושהם חוזרים על טעיותיהם עצמם או על טעויות שאחרים טעו לפניהם. לעיתים הם חוזרים על אותה טעות ממש ולעיתים על אותו סוג טעות. ישנם מקרים שאנשים נוטשים את הטעות בה אחזו וישנן טעויות שאנשים מחזיקים בהן כל חייהם ויש שאף מנחילים אותן לדורות הבאים, דור אחרי דור.

שכיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאת הטעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעות הטעות יכולות להיות על האדם המחזיק בה, אך גם על העולם שמחוצה לו.

יתרונות וחסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלכותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השלכות חוקיות - טל"ח ומקח טעות. רשלנות. שגגה. אונס (עיין בדבריו של אריסטו).
  • הסתמכות על טעות שגוררת טעות נוספת (תגובת שרשרת\משל העז העיוורת).
  • השפעות בתחומים שונים: מדע, כלכלה, בריאות (חיים ומוות), אידיאולוגיה.
  • השלכות הפיכות למול השלכות בלתי הפיכות
  • השלכות קלות למול השלכות חמורות

אינדיקציות וסימפטומים של טעויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפייני טעויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם ישנה ידיעה ודאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת ודאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילו טעויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן טעויות שיתבררו בשלב כלשהו. אך יתכנו טעויות שלעולם לא תחשפנה.

בסטואציות מסויימות ברור שחלק מהאוכלוסיה טועה ובכל זאת ישנה נטייה להתבצר כל אחד בדעתו ולומר אני צודק.

האם ניתן לצמצם את הסיכון לטעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במישור המעשי ישנן טעויות שניתן למנוע וישנן כאלו שהן בלתי נמנעות.

דרכים למניעת טעויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חשיפה של טעויות
  • תחקירים על טעויות שארעו והפקת לקחים
  • קביעת מוקדמת מי אחראי על טעויות בתחומים שונים ולא להמתין לקביעה בדיעבד לאחר שתתרחש הטעות.
  • גישה כבדת ראש, פורמלית (במובן של הוכחה פורמלית) ויסודית. בניגוד לקלות דעת ולחפיף.
  • מקצוענות
  • מסירת סמכויות לראויים מבחינה מוסרית ומקצועית.
  • סיעור מוחות
  • פתיחות לביקורת ולדעות שונות ואף חריגות. כדוגמת הליוצנטריות.
  • תעמולה מסייעת.
  • תרבות מתאימה.
  • ריבוי בדיקות.
  • הצלבת נתונים כדוגמת מאזנים כפולים בהנהלת חשבונות, או הצלבה של מספר מקורות.
  • רדיפת האמת
  • קטגוריה:שיטות מחקר במדעי החברה - תוקף, מהימנות, טעות התקן של המדידה
  • שיתוף בידע בין חוקרים שונים ראה הבדל במספר העופות בשנת 1910 וכיום.
  • קביעת תקן אחיד להגדרות.

הפרעות למניעת טעויות ודרכי התמודדות עמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פגיעה באינטרסים - כלכליים, תדמיתיים ואחרים - של הטועים אם יחשפו את טעותם. בכדי להתמודד עם הפרעה זו ניתן לחייב לחשוף טעויות. לתת חסינות והגנה לחושפי טעויות. לתגמל חושפי טעויות ומנגד לייקר את מחיר אי החשיפה באמצעים שונים.
  • תעמולה מפריעה.
  • תרבות מפריעה.
  • רתיעה מנושאי האמת. הגישה הרצוייה "קבל את האמת ממי שאמרה".
  • שוחד ומשוחדות.
  • עומס יתר ולחץ
  • התמכרות ומצבים נפשיים אחרים ששולטים על התנהגות האדם ומביאים אותו להתנהגות שגוייה אף שהיא בניגוד להבנתו ולרצונו.

דברים שכתבה אוריון אבידן (עלמה במיל') בויקיפדיה:מזנון#מחשבות סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל שאני צוברת ניסיון חיים אני למדה עד כמה האמת היא דבר סובייקטיבי, כלומר נתון לפרשנות אישית. לא תמיד קל להזיז אותי מדעתי - אבל אני תמיד פתוחה לניסיונות מתוך הבנה שלפעמים אני טועה. אני טועה כי לא כל העובדות היו לפני, אני טועה בגלל עובדות לא נכונות, אני טועה בגלל דרך הראיה שלי וניסיון החיים שלי, אני טועה בגלל אמונות שגויות וכך הלאה. רק מתוך הענוה הזו יכול, לדעתי, לבוא משתמש ולקחת על עצמו אחריות. זה לא אומר שיהיה קל לשנות את דעתו בוויכוח - זה רק אומר שזה אפשרי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ורדה ליברמן עמוס טברסקי, חשיבה ביקורתית [1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טעויות רפואיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טעויות משפטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]