משתמש:עודד פרידמן/טיוטה/שלמה שטנצל
הרב 'שלמה שטנצל ( י"ב בכסלו תרצ"ח, 1937 – כ"ט בניסן תשע"ג, 8 באפריל 2013) היה יו"ר ארגון "מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית וחידונים פומביים במשניות חתן המשנה מראשי הוועדה למלחמת נגד ניתוחי מתים ומראשי הוועדה למען השבת ראש ישיבת פורת יוסף ברחובות.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בבית חולים הדסה בתל אביב, לאביו הגאון רבי יונה שטנצל מייסד לימוד משנה יומית הלכה יומית]] ולאימו שבע פישל בת הנגיד הרב חיים פישל מעשירי סוסנוביץ בפולין]]. קרוי על שם סבו הגאןן מסוסנוביץ רבי שלמה שטענציל למד בתלמוד תורה "סיני" בתל אביב, ועבר ללמוד בירושלים בילדותו . בזמן מלחמת השחרור 1948 היה בירושלים, ובעקבות הרעב ששרר בירושלים הוא היה הולך לשדות בר באזור ירושלים לאכול עלי חוביזה.
ישיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- למד תקופה בישיבת "הישוב", ולישיבה קטנה למד ב"תפארת ציון" והיה מהמחזורים הראשונים של הישיבה. הרב שטנצל זכה להיבחן עם שאר בני הישיבה ע"י "החזון איש"
- לישיבה גדולה נכנס לישיבת פוניבז בשנת תשי"ג והספיק לשמוע שיחות מוסר, ממרן המשגיח הרב אליהו אליעזר דסלרזצ"ל. שמע שיעורים מהגאונים הגדולים רבי שמואל רוזובסקי רבי דוד פוברסקי הרב שך
- לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת באר יעקב
כשנכנס הרב שטנצל לישיבת באר יעקב, זו הייתה שיאה של הישיבה בראשות ראש הישיבה הרב משה שמואל שפירא והמשגיח הרב שלמה וולבה באותו מחזור למדו איתו, הרב חיים זליבנסקי, ראש ישיבת מאור התלמוד ברחובות, הרב יעקב גוטמן, משגיח ישיבת "בית דוד", *הרב ישראל קליינר, ראש ישיבת בית הכרם, הרב דוד שמידל יושב-ראש ארגון אתרא קדישא, הרב אורי וייסבלום, המשגיח של ישיבת נחלת הלויים בחיפה, הרב אליקים גצל פשקס, ראש ישיבת גבעת שאול
- לישיבת חברון נכנס הרב שטנצל, נכנס ללמוד בישיבת חברון, באזור תש"כ, ושמע את שיעוריו של הגאון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל ורבי מאיר חדש והגאון רבי אברהם פרבשטיין. ארגן חבורות פרטיים לקבוצות קטנות של בחורים, אצל ראש ישיבת והמשגיח של ישיבת מיר הגאון רבי חיים שמולביץ זצ"ל,
באותה תקופה התקשר עם הרבי מגור הבית ישראל, הגאון המשגיח רבי אליהו לופיאן היה מגיע מידי תקופה לתת שיחות מוסר בישיבת קמניץ בירושלים, והיה הולך לשם לשמוע אותו. הוא היה קשור גם לצדיק הירושלמי רבי אריה לוין, פעם נכנס אליו בתור בחור, ורבי אריה חי בעניות מרודה, כיבד אותו לשתות מים, איך היו נראים כוסות המים של רבי אריה? "צנצנות ריבה מזה שתיתי את כוס המים שנתן לי רבי אריה." סיפר הרב שטנצל. הרב שטנצל שימש בתפקיד ראש ישיבת פורת יוסף רחובות שהיה בנשיאות הגאון הרב בן ציון הרב שטנצל שאול לראש הישיבה של השלוחה ברחובות. הוא שימש מספר שנים בתפקיד ראש ישיבה.
חיו הבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר חתונתו עבר להתגורר בחיפה, ליד חמיו הגה"צ רבי משה הלוי לינשה רב בשכונת אחוזה, ודיין בבוטושן. למד בכולל של הרב שפירא בחיפה ומידי פעם שימש כ"ספרא דדיינא" של הדיין הרב יואל קלופט זצ"ל.
מבחנים פומביים במשניות "חתן המשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פטירת אביו החל גם לפתח מבחנים פומביים במשניות על מנת להשריש את לימוד המשניות כבר מקטנות. הרב שטנצל סיפר כי אחד הגבאים של "הבית ישראל" מגור , שהיה מביא תמיד מתנה של שעון יוקרתי ל"חתן המשנה" והיה יבואן שעונים סיפר לו, כי הרבי שאל אותו פעם בהליכתם מה הוא אומר בדרך, ענה לו הגבאי: "הרבי אומר תהילים" אז הרבי ענה לו: כשהייתי ילד בחיידר, שאל המלמד:"שרוליק מה אתה עשה בדרכיך מהבית לתלמוד התורה"? שלא ידעתי מה לענות, עניתי : "כלום" ומאז החל המלמד לשנן עם שרוליק משניות, וכך בדרך מהת"ת וחזור, היה משנן בע"פ את המשניות עד ששלט בכל ששת סדרי המשנה בע"פ. וכך הלך וגדל על להיותו למנהיג רוחני צדיק וקדוש הרבי מגור המשיך לשנן משניות בע"פ. המבחנים הארציים במשניות התחלקו לשני מגזרים: במגזר החרדי הוא השיק את תחרות "חתן המשנה" ובמגזר הדתי לאומי הוא משיק את תחרות "אלוף המשנה" לעורך המבחנים במשניות. הוא ממנה פדגוג ידוע הרב צבי ליבמן זצ"ל שערך את המבחנים בכתב והמבחנים בע"פ. הרב שטנצל נפגש עם עשרות מנהלי תלמודי תורה מובילים של אותה תקופה על מנת לגייס אותם לרעיון המבחנים הארציים לנוער במשנה:המסורה,קמניץ, מסורת אבות בני ברק, ויזניץ בני ברק, תורת אמת חיפה, קרלין סטולין בירושלים, בעלזא,בית וגן, תשב"ר בני ברק, זכרון מאיר בחיפה, איתרי,ועוד.
- למבחנים שערך הרב שטנצל שנים לאחר מכן של חתן המשנה הגיע הרב שלום שבדרון להשתתף במבחנים, ובבנייני האומה בירושלים אמר הרב שבדרון להרב שטנצל:"איך ויל זייין מיט דיר און גן עדן" (אני רוצה להיות איתך בגן עדן) הרב שטנצל השיב לו: אני עוד אזכיר לך את זה...
הבוחנים של הנבחן של "חתן משנה" של הרב שטנצל היו הגאונים: הרב בן ציון הרב שטנצל שאול זצ"ל, הרב יהודה צדקה זצ"ל,הגאון רבי אברהם ברדקי זצ"ל, הרב חיים שאול קרליץ זצ"ל, הרב מאיר לוריא, הרב מנדל שפרן, הרב יצחק פרץ , הרב ישראל מאיר לאו הרב שלמה זילברשטיין, הרב שריאל רוזנברג. רבנים שהשתתפו במבחנים: מרן הגאון הרב שמואל הלוי וואזנר, המגיד רבי שלום שבדרון זצ"ל, הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל הגאון רבי שלמה וולבה זצ"ל, הגאון רבי יצחק ידידיה פרנקל זצ"ל, מרן הגאון הרב עובדיה יוסף, הדיין הגאון רבי ניסים קרליץ .
קשריו על גדולי ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- היה קשור בנימי נפשו להגאון הגר"ח גריינמן שליטא וחלק גדול מהפעולות הציבוריות של לגבי ניתוחי מתים, גיוס בנות, חילולי קברים היה מעורב בתכנון ובביצוע של הסרת מכשולים עבור כלל ישראל.
- קרבתו הרבה לגאון רבי מיכל פיינשטיין זצ"ל, סיפר הרב שטנצל:" לפני זמן התלוותי עם הגאון ראש הישיבה רבי מיכל פיינשטיין לתל-אביב, דובר על מצבה הרוחני של ת"א, וסיפר הגאון על אותה שנה בה שהה מרן הגרי"ז סולובייציק מבריסק זצ"ל בת"א בימי המצור של תש"ח בירושלים, והתגורר בבית חתנו, פעם הרב מבריסק שאל על מספר בתי כנסת ומדרש המצויים בת"א וחתנו נקב בכמה מאות, הרב הופתע מגודל המספר בעיר החילונית הרהר מרן ואמר, החילוניות ביקשה לעקור את הכל ולא הצליחו, נראה כי להצמיח אידישקייט קשה, אולם לעקור אידשקייט הדבר קשה ביותר (בלשונו: פלאנצין אידישקייט איז שווער, אובער רייסין אידישקייט איז נאך שווערער...), החילוניות והציונות חשבה כי ניסרה את העץ היהודי עד עפר, ושוב לא יצמח, והיא תירש אותו, אולם השורשים מתחת לפני האדמה, המשיכו .
- היה מתפלל בשבתות בבית הכנסת של הגאון רבי נתן גשטטנר, זצוק"ל והיה לומד ושומע במשך שנים רבות מידי ליל שבת חומש רש"י בביתו של הרב גשטטנר בביתו ברחוב דבורה הנביאה בבני ברק. היה קשר חם מאוד ביניהם.
- היה קשור מאוד לאדמו"ר "הברכת משה" מלעלוב שהיה החברותא של אביו הגאון רבי יונה שטנצל עוד בישיבת "כתר תורה" של רדומסק בקראקא. הרב שטנצל היה מגיע מידי פעם לטיש של הרבי מלעלוב והיה נוסע בנסיעות לשבת בהעלותך למירון.
- היה מתפלל בשבת בבוקר אצל האדמו"ר מסטריקוב זצ"ל ברחוב אלשיך, הרבי מאוד קירב אותו, והיה מושיב אותו לידו בטיש.הרבי זצ"ל למד עם אביו רבי יונה, בישיבת חכמי לובלין אצל הגאונים רבי מאיר שפירא ורבי אריה צבי פרומר.
- כשהיה בחור, ארגן דרשות עבור המגיד הירושלמי הרב שלום שבדרון והיה ביניהם קשר מיוחד. לאחר מכן היה מגיע ר' שלום, למבחנים הפומביים במשניות שארגן.
- היה מהמתפללים הקבועים של ישיבת בית הלל של הגאון רבי מרדכי מן זצ"ל חבר מועצת גדולי התורה. בשנתיים האחרונות של חייו של הרב מן, היה לומד איתו מידי ליל שבת, רמב"ן על התורה.את חתנו של הרב מן רבי שמשון פינקוס זצ"ל, דחף ליסוע לדרום. "אתה תביא תועלת יותר בדרום" לאחר שהגיע מחו"ל לישראל.
( הגאון רבי מרדכי מן זצ"ל סיפר להרב שטנצל כי לאחר מלחמת השחרור, ביקרו הגה"צ רבי הלל ויטקינד זצ"ל עם חתנו את הגאון מבריסק, הם שאלוהו על כל הקיום של המדינה, ואמר על כך הרב מבריסק, כי בדרך הטבע, אין למדינה המשכיות גם מבחינה כלכלית, שאין כאן אוצרות טבע וגם בגלל השלטון הבולשביקי של השלטון הציוני". הגאון רבי אברהם ישעיהו מן:"לרבי שלמה, היה לו לב מיוחד, אני זוכר, הוא היה תמיד נמשך לדברים שבקדושה, הוא היה שומע איזה ווארט טוב,הוא יכל לרקוד מזה ממש לרקוד!. כמו שהרב שך יצא מהרב מבריסק, הוא פגש את הרב פינקל, בשלג ובגשם, הוא אמר לו בוא נרקוד ביחד, אז רבי דוד שאל למה לרקוד? אז ענה לו הרב שך: עכשיו, אני לא יודע אם אני יקבל שכר בעולם הבא, כ"כ נהנתי מהבריסקר רוב, מהשטיקל תוירה" הפוסק הגאון יצחק זילברשטיין, בניחום האבלים:"הרב שטנצל היה נסיך ,פשוט נסיך הוא היה מרגלית לטושה מכל הכיוונים," במשך כמעט 40 שנים, היה פוקד את בית הכנסת דברי שיר בבני ברק, על מנת להשתתף בשיעורו הקבוע של הרב יצחק זילברשטיין מידי יום שני בערב. בשבעה לפטירתו החצי שעה של שיעורו הקבוע של הרב זילברשטיין ייחד מספד על הרב שטנצל. במשך שנים היה נוסע לאדמו"ר מסלונים זצ"ל "הנתיבות שלום" שמאוד קירב אותו, וסיפר לו פעם שהוא דור תשיעי מהבעש"ט, הוא סיפר כי אחרי 10 דורות זה כבר לא אותו דרגה.
פעילויות ציבוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הפעילים: בתקופת הפעילים של לפני 60 שנים רוב תלמידי הישיבות היו מגויסים לפעילות של "הפעילים" מי לא שמע על הדמויות המיתולוגיות של "הפעילים" תלמידי הישיבות המתוחכמים של ישיבת "חברון" וישיבת "פוניבז". ראש החבורה ו"המפקד" היה הרב שלום בער ליפשיץ האגדי ומסביבו היו דמויות מפתח שהובילו את "הפעילים" : הרב אברהם רביץ, הרב מנחם כהן הרב שיע קליננרר הרב יהושע לפידות, הרב שלמה נוח קרול. "הרב שטנצל תמיד היה המוח המתכנן מאחורי הקלעים שהביא את הרעיונות היצירתיים לביצוע" אומר הרב ישראל גליס שהיה פעיל בפעילים וחקר את נושא של הפעילים,הרב יענקל צוקר חבר מישיבת חברון, בניחום האבלים:"אני זוכר את אביך אחד מהדמויות המרתקות בפעילות של "הפעילים".
- • עלילת הדם על רגימת אבנים במוצאי יום כיפורים הוא הצליח לפוצץ ולבטל את עלילת הדם הקבועה במשך 20 שנים בו הרדיו היה מאשים את הציבור החרדי שיידו אבנים בצומת נתניה, על אמבולנס של מד"א.
- • החוף הנפרד: הוא הצליח ביחד עם הרב יהושע צביון את הסדרת הימים הנפרדים לגברים ונשים בחוף שרתון בת"א.
- • זיכוי שיהודים ישמעו שמע ישראל וכניסת השבת: לדברי הרב שמחה כהן מחבר ספר "הבית היהודי" הוא הצליח לגרום שגם יהודים חילונים המאזינים לרדיו, ישמעו מידי בוקר בשש בבוקר את "שמע ישראל" ואת כניסת השבת בימי שישי ברדיו.
- • חילולי קברים הגאון רבי דוד שמידל:"המאבק בחילולי קברים של הרב שטנצל היה בדמו, והיה לו קשרים שלאחרים לא היה, הוא הגיע לכל מיני כתובות שלנו לא היה גישה להגיע. מדובר בכתובות של אישים חשובים שהרב שטנצל שלך הצליח לעצור חפירות בקרב דמויות של השלטון הישראלי".היה מראשי הלוחמים נגד בנק לאומי בחפירות במלון גני חמת בטבריה.
- • ניתוחי מתים: היה יד ימינו של הרב רפאל סולובייציק בניהול המלחמה נגד ניתוחי מתים בביתו ברחוב שטראוס 13 בירושלים. ראש ישיבת רבינו חיים עויזר, הרה"ג רבי מנחם צבי ברלין שליטא חבר מישיבת חברון של, מספר על ההיכרות העמוקה מישיבת חברון, אני עוד זוכר את חידושי התורה המיוחדים שהרב שטנצל כתב עוד בתור תלמיד ישיבת חברון, הוא ישב בשיעור של הגאון הרב רבי אברהם פרבשטיין זצ"ל, אני זוכר שהוא היה יד ימינו של הגאון רבי רפאל סולובייצ'יק במאבק של ניתוחי מתים, והרב שלמה שטנצל היה מגיע לביתו ברחוב שטראוס 13, ומשם התנהל המאבק של ניתוחי מתים, הוא היה נפגש עם כל הצמרת על מנת למנוע שלא יקחו את הגופות לניתוח, שלאחר המוות, כל מי שהיה שוכב בתל השומר וחששו שהחולה היה הולך למות, הרב שטנצל היה דואג שישלחו שומרים מיוחדים , מאחר ובזמנו אדם שהיה נפטר, תוך שעה הוא כבר היה בניתוח אחרי המוות בבית החולים, בזכות אביך זה בוטל"
- • גיוס בנות: לדברי רבי דוד שמידל: "הוא הצליח להביא את הרבנית רחל נריה, מהמזרחי לביתו של הגר"ח גריינמן, ולבטל את גיוס הבנות של המזרחי לצבא. ולגרום להתפטרותה מהארגון , כ"כ גרם לתיקון לדף למצהירות.
- • הוועדה למען השבת היה ממקימי הוועדה למען השבת, הייתה אסיפה של מספר עסקנים ורבנים בביתו של הגאון רבי חיים גריינמן, ושם הציע הרב שטנצל למנות את הרב צבי גלסנר למנכ"ל. הצוות הדומיננטי היו"ר הלברשטט, הרב מרדכי וייכלדר, הרב שרנסקי, הרב רפאל רוטשילד, והרב אליהו רפול. ביטל מרוץ רכבים בשבת בשנת תשל"א, הצליח לבטל את מרוץ הרכבים באשקלון בשבת. המרוץ תוכנן ליום שבת כ"ב חשוון תשל"א אך ברגע האחרון אחרי שכל הצוותים והנהגים היו כבר בארץ, הציבור החרדי נזעק והחלו בציבור החרדי לזעוק כנגד המרוץ בשבת הרב שלמה שטנצל התקשר לתחנת הרדיו קול ישראל באנונימיות והודיע כי החרדים רכשו חצי טון מסמרים מפלדה והם עומדים לפזר על המסלול של המרוץ, בעקבות האיום האנונימי שודרה הידיעה ב"קול ישראל", נהגי המרוצים הגויים שמעו על הידיעה בחדשות, וחששו לחייהם,והם הודיעו למארגנים כי הם פורשים, וכך בוטלה לה חילול שבת המוני.
- • היה מראשי הוועדה נגד פרסומי שחץ, ביחד עם הרב שמחה מירון, ומר ישראל ניאזוף נתן את התמיכה הכלכלית למאבק.
- •
- • כמו כן היה שותף למאות מאבקים ציבוריים של היהדות החרדית שהוא הוביל, היה ממנסחי חוק השבת, נאבק בפרסומי תועבה, פעל להקמת כיכר ע"ש פרופ דאהן, שנרצח בידי השמאל הציוני, פעל נגד חנויות למימכר חזיר, פעל למען ילדי טהרן, השפיע נגד חגיגות הסילבסטר ע"י יהודים, פעל נגד השתלת איברים בניגוד ההלכה,
בשנים האחרונות, עבר אירוע מוחי, ובכ"ט ניסן נפטר לאחר אשפוז של 3 חודשים בבתי חולים.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת תשכ"ז נישא לנחמה בת רבה של שכונת אחוזה הגאון רבי משה לינשה זצ"ל. ילדיו: בתו רחל אביגיל פוליטנסקי הנשואה להרב יהודה פוליטנסקי רב בעיר אופקים. בתו מרים סילמן נשואה להרב יוחנן סילמן בנו הגדול של הדיין הרב יהודה סילמן חבר הנהלת ביה"ד של הרב ניסים קרליץ, בנו הרב יונתן שטנצל, איש עסקים ומגיד שיעור, ובעל תפילה, בנו הרב ישראל מרדכי שטנצל מבני ברק, בתו אסתר המאירי הנשואה להרב ישעיהו המאירי המנהל את הארגון כיום.
קישורים חיצונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתן המשנה חתן המשנה מבחנים במשניות באתר ויקיטקסט
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פוניבז']]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת באר יעקב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]]
[[קטגוריה:רבנים חרדים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תפארת ציון]]