משתמש:עליזה ס/נדבנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פילנתרופיה (מיוונית φιλανθρωπία) (אטימולוגיה: אהבת האנושות, אכפתיות) היא תיאור של מעשי נדבנות שיטתיים, הכולל הן את הנותן והן את מקבל השירות או המוצרים שסופקו. ההגדרה המודרנית למינוח היא: "יוזמות פרטיות, לטובת הציבור, תוך התמקדות באיכות החיים[1]", על פי המסורת של מדעי החברה שפותחה במאה ה-20.

לפילנתרופיה מאפיינים ייחודיים הנפרדים מהצדקה. לא כל צדקה היא פילנתרופיה, או להיפך, אם כי ישנה מידה של חפיפה. הבדל נפוץ הוא כי צדקה שואפת להקל בכאבה של בעיה חברתית מסוימת, ואילו הפילנתרופיה, מנסה להתמודד עם שורש הבעיה, דבר הדומה לנתינת דג לאדם רעב לעומת ללמדו כיצד לדוג דגים.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה הראשונה לפנה"ס תורגמו הן פאידיה והן הפילנתרופיה ללטינית במילה אחת, שקושרה גם היא לליבת מדעי הרוח הליברליים, ללימודי האנושות, או ל"מדעי הרוח ". במאה השנייה לספירה, פלוטרכוס השתמשה במושג הפילנתרופיה כדי לתאר בני אדם טובים יותר.

בימי הביניים, הפילנתרופיה הוחלפה על ידי צדקה של קאריטאס[2], ופירושה: אהבה חסרת אנוכיות, מוערכת לישועה. 

במאה ה -15, הפילנתרופיה עברה מודרניזציה של סר פרנסיס בייקון  , שזכה במידה רבה להכרה שהוא עמד בפרץ ומנע את התהליך שהעולם יהיה בבעלות "אנשי הגינון". בייקון חשב שהפילנתרופיה היא שם נרדף "לעשיית טוב" אשר בקורלציה עם התפיסה האריסטוטלית של המידות הטובות, כמו הרגלי המודע והלא מודע של התנהגות טובה.  במאה ה-16 אדם בעל השפעה בשם סמואל ג'ונסון הגדיר בפשטות  את הפילנתרופיה כ"אהבת של האנושות, טבע טוב ". הגדרה זו עדיין שורדת היום, ולעתים קרובות היא מוזכרת  כ"אהבת האנושות". עם זאת, זה היה נוח וובסטר שנתן ביטוי מדויק יותר: "הפילנתרופיה היא המקיימת את ענף הצדקה, לא הכסף". 

ההיסטוריה של הפילנתרופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף המאה ה-17 קמו ארגוני צדקה שרובם נוהלו על ידי כנסיות קטנות שהיו פזורות באזור לונדון. במאה ה -18, התפתחה מסורת פעילה יותר של הפרוטסטנטים, שהטיפה למעורבות של צדקה ישירה במהלך החיים.  

ב-1739 יזם קפטן תומאס קוראם, שהזדעזע ממספר הילדים הנטושים החיים ברחובות לונדון, אמנה מלכותית להקמת בית החולים בשם "פאונדלינג"[3], בכדי להשגיח על יתומים. זה היה מפעל הצדקה הראשון למען ילדים באנגליה. בית חולים זה קבע את התבנית עבור ארגוני צדקה נוספים. בית החולים סימל את אבן הדרך הגדולה הראשונה ביצירתם של ארגוני צדקה מסוג זה.

ג'ונאס הנווי, פילנתרופ בולט אחר של התקופה, הקים את "האגודה הימית" ב -1756 במטרה לסייע בגיוס גברים לחיל הים. ב- 1763 גייסה החברה למעלה מ- 10,000 איש וב-1772 היא התאגדה על ידי חוק הפרלמנט. היה לה תפקיד בהקמת בית החולים "מגדלן" לשיקום זונות. פעילויות אלו העלו את המודעות הציבורית לפילנתרופיה באמצעות העיתונות העממית המתהווה והן הופעלו בדרך כלל, על ידי החברה הגבוהה. חלק מארגוני הצדקה קיבלו הכרה ממלכתית בדמות האמנה המלכותית.

במאה ה-19 הוקמו  מספר גדול של ארגוני צדקה כדי להקל על התנאים הנוראים של מעמד הפועלים בשכונות העוני. אגודת הידידים של הפועלים, בראשותו של לורד שאפטסבורי שבממלכה המאוחדת ב- 1830, הוקמה כדי לשפר את תנאי מעמד הפועלים, דבר שכלל  קידום והקצאת קרקעות לעובדים. זו היתה אחת מאגודות הדיור הראשונות. מפעל פילנתרופי זה שגשג במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה, והביא לצמיחתו של המעמד הבינוני. אגודות נוספות שקמו מאוחר יותר כללו את קרן פיבודי ואת קרן גינס. הרעיון של נתינה פילנתרופית עם החזרים כספיים קיבל את השם  "חמישה אחוזים פילנתרופיה"[4] . 

ב- 1863 השתמש איש העסקים השוויצרי, הנרי דונאנט, בהונו האישי כדי להקים את אגודת ז'נבה למען רווחה ציבורית, שהפכה ל"ועד הבינלאומי של הצלב האדום". במהלך מלחמת צרפת-פרוסיה ב -1870, דונאנט הוביל באופן אישי משלחות של הצלב האדום שטיפלו בחיילים. הוא זכה בפרס נובל הראשון לשלום עבור עבודה זו בשנת 1901 .[5]

הפילנתרופיה הפכה לפעילות אופנתית מאוד בקרב המעמד הבינוני המתרחב בבריטניה ובאמריקה. אוקטביה היל וג'ון ראסקין היו כוח מניע חשוב מאחורי התפתחות הדיור החברתי ואנדרו קרנגי היה מהמובילים הבולטים בפילנתרופיה באמריקה המתועשת. קרנגי כתב ב- 1889  את ספרו "בשורה של עושר" - על האחריות של עושר גדול וחשיבותו של הצדק החברתי. הוא הקים ספריות ציבוריות בארצות דוברות אנגלית[6]  וכן תרם סכומים גדולים לבתי ספר ולאוניברסיטאות . אנדרו קרנגי האמין שצריך לתת סולמות לאנשים מוכשרים בכדי שיוכלו להתמודד ולהצליח וזה היה הרעיון שהניע אותו.

אדמונד דה רוטשילד, נדבן יהודי ופילנתרופ ידוע רכש אדמות עבור יהודים שהגיעו לארץ ישראל בעיקר בתקופת העלייה הראשונה, גישתו הייתה שיש להקים תשתיות ושירותים בכדי שיוכלו לשמש בסיס לקהילה היהודית. הוא הקים מוסדות חינוך, בריאות ותשתיות חקלאיות שאפשרו למתיישבים הראשונים להתפרנס מהתוצרת החקלאית.  

פילנתרופים אמריקאים נוספים בתחילת המאה ה -20 היו ג'ון ד 'רוקפלר והנרי פורד. ג'ון רוקפלר היה מהראשונים שתרמו לתחום המדעי-רפואי ובשנת 1901 הקים את אוניברסיטת רוקפלר שהתמקדה בעיקר במחקר הביו-רפואי. עד מותו תרם סכום של כחצי מיליארד דולר (שווה ערך לכ-70 מיליארד בערכי מטבע של ימינו). התרומות הגדולות של פילנתרופים אלו, הפנו את תשומת הלב לבעיות החברתיות הרבות של התקופה. 

התפתחות הפילנתרופיה במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפילנתרופיה בחברה המערבית שינתה את פניה במאה ה-21, מוסד הצדקה הוחלף בפילנתרופיה שמכוונת למטרות לאומיות וחברתיות רחבות, הכסף מופנה למטרות לאומיות ולא למטרות שמקלות על הפרט הבודד.

מחקרים מצביעים [7] על כך שהעשירים, אלו המרוויחים יותר מ -100 אלף דולר בשנה, מעניקים חלק קטן יותר מהכנסתם ל"צדקה "(4.2% בממוצע) מאלו שמרוויחים יותר מ -50 אלף דולר ל -100 אלף דולר בשנה. הפילנתרופיה הושפעה בדרכים שונות משינוי טכנולוגי ותרבותי וכיום תרומות רבות נעשות באמצעות האינטרנט .

מטרות הנתינה הגלובלית במאה ה-21 : 

נתינה בינלאומית מונעת מהרצון ליצור שינוי אמיתי בחייהם של אנשים ומהרצון להיענות לצרכים בלתי מסופקים בקנה מידה רחב. ההחלטה האסטרטגית לתרום לאזור או לתחום מסוים נובעת משילוב תחום המומחיות והעניין של התורם לבין קשרים היסטוריים שלו לאזור הנתרם[8]. העברת ההון הפילנתרופי בין מדינות ממלאת תפקידים רבים, אותם אמור למלא השלטון המקומי אשר קצרו ידיו מלהושיע. ההון הבינלאומי מאפשר נגישות לשירותי בריאות ותברואה שאינם קיימים או קיימים ברמה נמוכה למדי, מאפשרים את קידום החינוך וסילוק הבערות, העברת משלוחי מזון, מתן מקלט, ויצירת נגישות למים זורמים ונקיים, לרווחה ולשמירה על זכויות.

"יוזמת הנתינה" התחילה עם היוזמה של ביל גייטס וורן באפט על ידי קמפיין שפנה לעשירי העולם, רובם בליונרים בבקשה לתרום את רוב הונם בעודם בחייהם למטרות פילנתרופיה. הקמפיין הצליח בצורה מרשימה וכיום ישנם כ-160 חתומים להתחייבות זו[9]. ההתחייבויות מוערכות בכ-365 מליארד דולר.

תופעת ה"נתינה חוצה גבולות" נובעת מהגלובליזציה, ובעשורים האחרונים, ישנה צמיחה בהקיפי הנתינה למטרות בינלאומיות, הפילנתרופיה הגלובלית משפיעה רבות על קידום מיזמים חברתיים ברחבי העולם במיוחד במקומות שבהן הממשלות המקומיות אינן מספקות מענה הולם לצרכיהם של האוכלוסיות העניות והמוחלשות. התרומות מהוות חלק נכבד מהתוצר הלאומי הגולמי במספר רב של מדינות מתפתחות[10].

במאה ה- 21 התפתחו סוגים שונים של פילנתרופיה ביניהם ה- " פילנתרוקפילזם"  , זוהי דרך חדשה לעשיית פילנתרופיה המשתמשת בדרכי הפעולה של העולם הקפיטליסטי-עסקי של יצירת רווח. הפילנתרופים אינם רוצים רק לכתוב צ'ק למען מטרה טובה אלא, להיות שותפים להצלחת המיזם. כמו כן, הקפיטליזם עצמו יכול להיות פילנתרופי ופועל למען האנושות. יזמים רבים לוקחים חלק באתגרים הגלובליים כמו מרק צוקרברג , ביל גייטס, ג'ף סקול ואחרים.  הנתינה של עשירים ומפורסמים הפכה להיות מאוד פופולארית גם בין ידוענים שאינם אנשי עסקים ומבקשים לתרום מהונם לטובת הטוב הגלובאלי כמו אופרה ווינפרי והזמר בונו מלהקת U2.

המושג פילנתרופיה מיזמית, היא פילנתרופיה בתחום ההשקעות, המשלבת את הכלים והיכולות מעולם ההשקעות כמו "מימון מותאם" כולל מענקים ו"מימון היברידי", המותאם לצרכים הספציפיים של הארגון הנתמך[11], ותומכים בחיזוק החוסן הארגוני והיציבות הפיננסית. קיימת חשיבות גדולה בהשאלת הכלים מעולם ההשקעות לטובת מטרות פילנתרופיה ועשיית טוב[12].

הפילנתרופיה הבינלאומית מכוונת לטיפול בסוגיות המתאימות לשמונה מטרות הפיתוח למילניום לשנת-2015  כפי שנקבעו על ידי האו"ם[13]

הנושאים הם :

  • חיסול העוני והרעב הקיצוני 
  • השגת חינוך יסודי אוניברסלי 
  • קידום שוויון בין המינים והעצמת נשים 
  • הפחתת שיעורי תמותת ילדים 
  • שיפור בריאות האם 
  • מלחמה באיידס, מלריה ומחלות אחרות 
  • הבטחת קיימות סביבתית 
  • פיתוח שותפות גלובלית 

בנוסף למטרות אלו, הנתינה הגלובלית מתמקדת במספר תחומים מרכזיים המבטאים את האקלים הפוליטי והחברתי המשתנה עם התעוררות החברה האזרחית בחלק גדול ממדינות העולם;

ארגונים תומכי פילנתרופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים נוצרו מגוון של ארגונים פילנתרופיים שמטרתם הינה תמיכה והערכה של יוזמות פילנתרופיות מעשיות ושל רעיונות קיימים. כיום, הם ממשיכים לחקור את הפילנתרופיה, לנתח את מגמותיה ולהכשיר את הקרקע ללימוד פורה ומועיל כדוגמת הארגונים: FSG, GEO, CEP, JFN בארצות העולם וכן בארץ קיים המרכז לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה בישראל.

בארץ קיימים גם ארגונים תומכי פילנתרופיה כדוגמת שיתופים, JFN ועוד.

פילנתרופיה וצדקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – זולתנות, צדקה

זולתנות (בלעז: אלטרואיזם) היא אינטרס לא אנוכי בעזרה לזולת, המתבטא בהתנהגות המסבה טוב למישהו אחר ללא תמורה. המונח המקביל לזולתנות ביהדות הוא חסד. גישה זו באה לידי ביטוי בתנ"ך במצוות רבות; כמו: מצוות מתנות עניים, ציוויי התורה ביחס לגרים, וציוויים דומים מסוג ”וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ” (ויקרא י"ט, יח).

נאמר "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך" (ויקרא כה,לה) רש"י במקום "והחזקת בו" אל תניחהו שירד ויפול ויהיה קשה להקימו, אלא חזקהו משעת מוטת היד.

למה הדבר דומה? למשא שעל החמור, כל עוד שהינו על החמור אחד תופס בו ומעמידו, נפל לארץ, חמישה אין מעמידין אותו.

צדקה היא עזרה חומרית לאדם הזקוק לה. הצדקה היא ערך חברתי הקיים בכל דת ובכל צורה של התאגדות חברתית. היא מונעת מרגשות החמלה הבסיסיים של האדם כלפי הזולת המצוי במחסור, או ממניעים דתיים. ככלל, אפשר לומר שפילנתרופיה היא המניע למעשי צדקה או נדבנות.

צדקה נבדלת מנדבנות בהיקף המעשה: צדקה מיועדת בדרך כלל לאדם כלשהו, בעוד שנדבנות היא למטרה כלשהי.

בעיקרון לפי היהדות יש לתת מעשר כספים על-פי ערוך השולחן יורה דעה רנא, אך אם המעשר ניתן על ידי החברה עצמה, כלומר מקור הרווח, אין צורך בתרומה כפולה. אין חובה להעביר את התרומה למישהו שאיננו משתייך לדת היהודית אלא ניתן, ואף עדיף, לתת מעשר זה לילדים של התורם עצמו במקרה והם זקוקים לזה, שכן עניי ביתך קודמים לעניי עירך, קודמים לעניי מדינתך וכו'. אין לגרום לאדם לתרום בכפייה, במיוחד אם הוא לא מרוויח יותר מידי. הרמב"ם בשביל הזהב טען כי נדבנות ופזרנות מוגזמת נחשבת לסוג של חוסר שפיות, ועל-מנת לגרום לאדם לחזור לשפיותו עליו להתנהג כקמצן לתקופה מסוימת עד שיחזור לדרך האמצע.[14]

פילנתרופיה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

[15]הנדבן היהודי המפורסם מכולם היה הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, שבימי חייו השקיע יותר מחמישה מיליון לירות שטרלינג של אותה עת, בפיתוח היישובים הראשונים בארץ ישראל כמו כן הוא רכש כ-500,000 דונם של אדמה, שבשטחה נבנו כמעט שלושים יישובים והוקמו מפעלים, יקבים ובתי חרושת, אשר בהמשך הועברו למדינת ישראל. כיום, קרן רוטשילד [16] מחלקת מלגות לסטודנטים מצטיינים בתחום המדעים. קרן מפעל הפיס היא קרן הנדבנות הגדולה ביותר במדינת ישראל [17].דוגמאות נוספות הן, קרן יד הנדיב,קרן רש"י, קרן לאוטמן וקרן אריסון, שאותה הקים תד אריסון ב-1981. בבעלות הקרן נכסים והשקעות בסכומים של מאות מיליוני דולרים, ואת התשואה של הקרן תורמת משפחת אריסון למוסדות בישראל, בעיקר בתחומי הבריאות, התרבות, המחקר והחינוך. שרי אריסון מונתה ליושבת ראש הקרן על ידי אביה, ומכהנת בתפקיד זה גם כיום.[18]

בישראל פועלות קרנות נדבנות רבות ומגוונות אך גם נדבנים הפועלים כאינדיבידואלים, כדוגמת: משפחת ספרא, ומשפחתו של דב לאוטמן וכו'..

לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה אדם שתרם סכום העולה על 180 ש"ח בשנה לגוף ציבורי או מוסד המוכר למדינה, זכאי לפטור ממס דרך החזר בשיעור של 35% מגובה התרומה. זאת בתנאי ששיעור התרומה אינה עולה על 30% מגובה ההכנסה של אותו תורם באותה השנה או על 9,000,000 ש"ח (לפי הנמוך מבין ה-2). במקרה של חריגה מעל לתקרת התרומה השנתית המותרת, ההפרשים יתקבלו בשנת המס העוקבת. ניתן לאסוף את קבלות התרומות להגיש אותן אחת ל-3 שנים.[19]

בישראל הפילנתרופיה נמצאת בעליה מתונה כפי שנצפה בסקרי למ"ס[20] ובממצאי הסקר של יכולים-נותנים .[21]

בשנת 2009, סך הפילנתרופיה מישראל ומחו"ל עמדה על 12,027 מליוני ש"ח ובשנת 2011 הייתה עליה ל- 13,736 מליוני ש"ח.

דבר המעיב על הנתינה הוא, כי תורמים רבים הופכים לחשודים ולמקור לחשדות להלבנות הון או לקשרי הון-שלטון.

בעבר הפילנתרופיה מחו"ל התבססה על דור שני לניצולי שואה שראו כאידיאל את הקמת המדינה ואת החזון הציוני והרצון לתמוך ולהשקיע בתושבים מישראל. לבניהם, אין את הרצון דווקא לתמוך ביהודים ובמדינתם. כמו כן מדינת ישראל כבר אינה נתפשת כמדינה בהקמה ולכן הם אינם רואים מחויבות ממשית לתמיכה בישראל דווקא והם מפנים את כספם למיזמים מקומיים.

מחקרים בתחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

יכולים להיות מניעים שונים לקיום פעילות אלטרואיסטית הכוללים מניעים חברתיים, כלכליים ופסיכולוגים. בין מניעים אלו נכללים: רגישות לנורמה חברתית המעודדת פילנתרופיה, דאגה אמתית לזולת, אתיקה הזדהותית, תחושת שייכות המעודדת נתינה ומעורבות, תחושת קהילתיות המעודדת "להחזיר לחברה" שמיטיבה או תרומה לצורך סיפוק הצרכים הנפשיים והרגשיים, או תרומה לצורך יצירת שם חיובי ויוקרה חברתית, תוך השתייכות לקבוצת עילית או תרומה לצורך השגת עוצמה פוליטית וקשרים עסקיים ופוליטיים.

חוקרים מצאו כי מאפיינים אישיים כמו: גיל, מין, מצב משפחתי ומורשת משפחתית, משפיעים על היקף התרומה בנוסף להכנסה ואזור מגורים.[22]

לפילנתרופיה השלכות חיוביות על החברה, שכן המגזר השלישי יכול לקדם פעולות באופן יותר ממוקצע ואפקטיבי מאשר המדינה, הוא גם פועל בתחומים שנראה כי המדינה אינה מפנה אליהם תשומת לב מספקת. עם זאת, לפילנתרופיה גם השלכות שליליות כמו פגיעה בייצוגיות הממשלה וריבונותה, בשל העובדה כי משקיעים, ובהם בעלי הון או זרים, יחליטו על המטרות הראויות לקידום, על פי האינטרסים שלהם או ישפיעו על מקבלי ההחלטות ועל סדר היום הציבורי.[23]

קיים פער משמעותי בנתוני הפילנתרופיה הקיימים בידינו לאור זאת שרבים מהתורמים אינם מדווחים על תרומותיהם לרשויות לצורך קבלת החזר המס, ומכאן אין דרך לאמוד את היקף התרמות האמיתי, שסביר להניח שהוא הרבה יותר רחב. שכן עד היום אין גוף אפקטיבי המרכז את כלל נתוני פעילויות ותרומות הפילנתרופיה המתקיימים בישראל.[24] סיבות אפשריות לתרומה בקרב החברה הישראלית:

  1. פילנתרופיה רציונלית של השקעה מבחינת מיסוי, מיתוג, יוקרה ומיצוב עסקי.[25]
  2. פילנתרופיה פטריוטית של תרומה לחברה אליה אני משתייך.[25]
  3. שליחות, מחויבות ומצווה דתית (מעשר כספים וצדקה) בנוסף לרמת הדתיות המשפיעה לחיוב על גובה התרומה.[25][26]
  4. מסורת משפחתית של תרומות.[27]
  5. מניעים אישיים ובהם; להחזיר למדינה ולחברה, הזדהות עם החברה או החברה המוחלשת, יוקרה, מוניטין, לחץ חברתי של הסביבה - אופנה, נורמה חברתית, חיפוש אחר משמעות.[27]
  6. רצון לקדם נושאים מסוימים שנראים כאילו אינם מקבלים את תשומת לבה המספקת של הממשלה, או שהוזנחו על ידיה.[27]
  7. שינוי בנסיבות החיים או אירוע מכונן אישי או לאומי.[28]

אתגרים בתחום הפילנתרופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנתונים לגבי הדת יש רק קטגוריות של: יהודי, מוסלמי, נוצרי ערבי, נוצרי אחר, דרוזי, לבנוני וסיווג דת אחר. בלאום יש רק קטגוריות בתחום של: יהודי, ערבי ואחר. יש להרחיב את העניין בנושא הלאום והדת ולהוסיף נתונים אודות הקטגוריות: חרדי, חרדי לייט, דתי, אורתודוקסי, דתי לייט, דתי-לאומי, מסורתי, רופרמי, דתל"ש, חילוני, אתאיסט, ספרדי, פרסי, אשכנזי, רוסי, קתולי, פרוטסטני, יווני, כת יוחנן המטביל, אנגליקני, אורתודוקסי, קופטי, ארמני, נוצרים משיחים, שיעי, סוני, אלווי, סופי, בהאי, זוראסטרי, בדואי, אורתודוקסי רוסי וכו'.
  • רוב האוכלוסייה אינה מודעת לאפשרות לקבל החזר מס ולכן למדינה אין גישה לנתוני התרומות הנ"ל. אם לא ביקשו החזר מס, אין מידע. בשל החשדות המשויכים לפילנתרופיים כ"מלביני הון" או בעלי עניין ישנה הימנעות פומבית מתרומות פילנתרופיות והכסף מועבר כמתן בסתר.
  • היקף הנתונים והמחקרים, גם בטווח הזמן מצומצם.
  • יש תורמים המסייעים באמצעים אחרים כמו חינוך, השכלה, חברה טובה, טובה, ואף לעתים בסיוע נפשי או משפטי, ולאו דווקא בסיוע כספי - ואת זה קשה לאמוד.
  • אין קו הפרדה בין תרומות לפוליטיקה -דמויות של תורמים פוליטיים, משפיעות על אופי פעילותם.
  • חלק מהתורמים אינם מונעים ממטרות אלטרואיסטיות, הם מצפים לתמורה על נדיבותם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • What Is Philanthropy?", Catalogue for Philanthropy, accessed 16 July 2017".
  • Henry Dunant". nndb.com. Retrieved 29 January 2016".
  • Tarn, John Nelson (1973).
  • (2011) stanley oliver
  • משה ה. גראופה, היהדות המודרנית בהתהוותה: 300 שנות מחשבת ישראל בגרמניה, הוצאת שוקן 1990 עמ' 219-220
  • שלמה לוי, צדקה כפייה או נדיבות לב - אחריות הרשויות או הפרט, ‏אתר דעת * תשס"ט * 2009
  • הלל שמיד. (2011). מאפייני הפילנתרופיה בישראל במאה ה-21 – מניעים וחסמים לנתינה, דילמות, אתגרים וכיווני פעולה לעתיד. ירושלים: הוצאת האוניברסיטה העברית, המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל. עמ' 3.
  • שמיד, הלל, פילנתרופיית העילית בישראל: מאפיינים, מניעים ודפוסי תרומה." ביטחון סוציאלי (2010). עמ' 229-231.
  • Nigel Boyle (Political Science), “Voluntary Organizations and Public Policy: The Case of Active Employment Policy in Britain, 1979-88.”
  • Jennifer Graber (Religion), “’The Motives of Philanthropy’”: Thomas Eddy and New York ’s First Prison.”
  • .Clotfelter, Charles T., “The Nonprofit Sector in K-12 Education,” in Amy Ellen Schwartz (ed.), City Taxes, City Spending: Essays in Honor of Dick Netzer(Cheltenham, UK: Edward Elgar, 2004), pp. 166-192.
  • .Auten, Gerald, Holger Sieg, and Charles T. Clotfelter, “Charitable Giving, Income and Taxes: An Analysis of Panel Data,” American Economic Review92 (March 2002), 371-382
  • .Clotfelter, Charles T., “Who are the Alumni Donors? Giving by Two Generations of Alumni from Selective Colleges,” Nonprofit Management and Leadership12 (Winter 2001), 119-138
  • Payton R.L & Moody, M.P. (2008). Understanding Philanthropy: Its Meaning and Mission. Bloomington: Indiana University Press, pp.52-61 ("Voluntary? Action? For the public good?").

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ["What Is Philanthropy?", Catalogue for Philanthropy, accessed 16 July 2017. Catalogue for Philanthropy]
  2. ^ "מוסדות רווחה קתוליים בארץ הקודש". האפיפיור פרנציסקוס בארץ הקודש 2014. 2014-03-20. נבדק ב-2017-10-01.
  3. ^ "The London Foundling Hospital". victorianweb.org. Retrieved 29 January2016, victorianweb.org, 2016
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ שם ] חסרים         "Five Per Cent Philanthropy: An Account of Housing in Urban Areas Between 1840 and 1914. By John Nelson Tarn… [Book Review]". The Journal of Economic History. 34 (4, December): 1061f. doi:10.1017/S0022050700089683. Retrieved 29 January 2016.,
  5. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ שם ] חסרים         "Henry Dunant". nndb.com. Retrieved 29 January 2016,
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ שם ] חסרים         Abigail A. VanSlyck, "'The Utmost Amount of Effectiv [Sic] Accommodation': Andrew Carnegie and the Reform of the American Library", Journal of the Society of Architectural Historians (1991) 50#4 pp. 359–383 in JSTOR,
  7. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ שם ] חסרים         Kavoussi, Bonnie. "Rich People Give A Smaller Share Of Their Income To Charity Than Middle-Class Americans Do". The Huffington Post. Retrieved February 21,2014. "The 2011 Online Giving Report, presented by Steve MacLaughlin, Jim O'Shaughnessy, and Allison Van Diest" (PDF). blackbaud.com. February 2012. Retrieved January 2013,
  8. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ שם ] חסרים         2007, Fiennes & Casas,
  9. ^ https://givingpledge.org/
  10. ^ נתינה חוצת גבולות: כנס שנתי למרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל
  11. ^ [corporate-social-resp_1_b_9671642.html corporate-social-resp_1_b_9671642.html]
  12. ^ [https://www.huffingtonpost.com/kallen-diggs/why-corporate-social-resp_1_b_9671642.html https://www.frontstream.com/what-is-corporate-philanthropy/ https://www.huffingtonpost.com/kallen-diggs/why-corporate-social-resp_1_b_9671642.html https://www.frontstream.com/what-is-corporate-philanthropy/]
  13. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ שם ] חסרים         2011, McClure & Petersen,
  14. ^ שלמה לוי, צדקה כפייה או נדיבות לב - אחריות הרשויות או הפרט, ‏אתר דעת * תשס"ט * 2009
  15. ^ סקרי עסקים- פילנתרופיה של ישראלים
  16. ^ מלגת רוטשילד
  17. ^ מלגות מפעל הפיס להשכלה גבוהה
  18. ^ הקרן המשפחתית על-שם תד אריסון
  19. ^ זיכוי ממס הכנסה בשל תרומה (סעיף 46)
  20. ^ סקר פילנתרופיה של ישראלים (הכנסות מלכ"רים) 2015-2012, באתר הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה
  21. ^ ממצאי סקר פילנתרופיה של ישראלים 2009-2011
  22. ^ שמיד, הלל, פילנתרופיית העילית בישראל: מאפיינים, מניעים ודפוסי תרומה." ביטחון סוציאלי (2010). עמ' 229-231.
  23. ^ אסנת חזן. (2011). על תרומות, הטבות מס, ומה שביניהן: תרומות יחידים וחברות למלכ"רים, והשפעת מדיניות המס על תרומות אלה. ירושלים: האוניברסיטה העברית, המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל, סדרת מאמרים, חוברת 18.
  24. ^ הלל שמיד. (2011). מאפייני הפילנתרופיה בישראל במאה ה-21 – מניעים וחסמים לנתינה, דילמות, אתגרים וכיווני פעולה לעתיד. ירושלים: הוצאת האוניברסיטה העברית, המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל. עמ' 3.
  25. ^ 1 2 3 הלל שמיד, אבישג רודיך. (2008). סקר עמדות הציבור הרחב ביחס לפילנתרופיה ופילנתרופים. ירושלים, המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים. עמ' 11-12.
  26. ^ מעריכים את העמותות אבל לא תורמים להן
  27. ^ 1 2 3 ברוך שמעוני. (2008). עסקים ופילנתרופיה חדשה בישראל - אתנוגרפיה של תורמים גדולים. ירושלים, המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל, האוניברסיטה העברית. עמ' 43.
  28. ^ הלל שמיד, אבישג רודיך. (2008). סקר עמדות הציבור הרחב ביחס לפילנתרופיה ופילנתרופים. ירושלים, המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים.

[[:קטגוריה:נדבנות|*]] [[:קטגוריה:סוציולוגיה של הנתינה]] [[:קטגוריה:אתיקה]] [[:קטגוריה:עושר]] [[:קטגוריה:פסיכולוגיה חברתית]]

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:עליזה_ס/נדבנות&oldid=29602627"