לדלג לתוכן

משתמש:פעמי-עליון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה הוא גרסה מקוצרת ומצומצמת של דף השמתמש שלי. לגרסה המלאה, ראו משתמש:פעמי-עליון/דף משתמש מורחב.
קערת כסף כנענית המתארת סצנות מיתולוגיות, ציד ונחש (לויתן קוסמולוגי?), נמצאה בקרבת רומא. ראו עוד אמנות כנענית בויקישיתוף
אל עליון יושב על כסאו, הדום תחת פעמיו[1]

שלום לכם! אני פעמי-עליון. אני עורך בעיקר בתחומי ארכאולוגיה ואפיגרפיה קדומות בלבנט וסביבתו, אך גם בנושאים נוספים.

עמדות ויקיפדיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם הכתוב פה מעניין אתכם, בדף המשתמש המורחב שלי תוכלו למצוא פירוט רב יותר על כל אחת מהעמדות שבחרתי לכתוב עליהן.

שימוש במקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקיפדיה נתפשת בעיני הציבור הרחב כמקור מידע מספיק טוב לחשיפה בסיסית לנושאים שונים, אך לא אמין ולהשגת ידע נרחב ומעמיק בהם; זאת בגלל שבפעמים רבות, המידע המוזן בויקיפדיה נכתב ללא מקורות (גם אם הוא נכון), מה שמקשה על אימות המידע ומאפשר עריכות לא מבוססות ואף שקריות. אולם, אין זאת גזירת גורל! ניתן ליצור סטנדרטים ביבליוגרפיים נאותים גם באנציקלופדיה חופשית, אינטרנטית, ולא־אקדמית.

לכן, עורכים יקרים, אני מפציר בכם: השתמשו בהפניות! בין אם זה ספר, מאמר או דו"ח אקדמיים, ואף סוגי מקורות פחות איכותיים בנושאים פחות מדעיים, אל תשאירו את כתיבתכם ללא ביסוס! רק כך נוכל להרים את קרנה של ויקיפדיה בעיני הציבור, ולהפוך אותה למקור מידע מכובד, אמין, רחב ומבוסס.

דרך טובה לגשת למקורות היא ספריית ויקיפדיה. בין מאגרי המקורות הטובים והעשירים ביותר ניתן למנות את JSTOR (לערך) (אזרחי ישראל יכולים להירשם לספריה הלאומית וכך לקבל גישה לחלק מהתוכן ב־JSTOR, בקישור הזה), ארכיון האינטרנט (לערך) (מומלץ להירשם (בחינם!) כדי להרחיב את אפשרויות הגישה), Academia.edu (לערך) (יש להירשם (בחינם!) כדי לקבל גישה), וספריות עירוניות ואוניברסיטאיות.

כיסוי נושאים ליבתיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד ב־2006 היטיב המשתמש Odedee לחזות את רמת כיסוי הידע שאליה הגענו בויקיפדיה בימינו. הוא המחיש זאת בעזרת ארבעה גרפים:

כך התחלנו
ויקיפדיה התחילה את דרכה עם מעט מאוד ערכים, אך כולם היו בנושאים הליבתיים ביותר.

לפה הגענו ב־2006
ויקיפדיה גדלה מאוד: כיסינו יותר ערכים בסיסיים וחשובים, אך לא את כולם, והתחלנו לכסות גם נושאים פחות חשובים. למרבה הצער, לא שמנו לנגד עינינו את טובת הקוראים ונתנו לעצמנו לכתוב על כל נושא שרצינו.

לפה הגענו בימינו
ויקיפדיה המשיכה להתנהל ללא הכוונה תוכנית. עוד לא כיסינו את כל ערכי הבסיס, הן מבחינת קיום ערכים עליהם והן מבחינת איכות גבוהה לערכים ליבתיים. לעומת זאת, כיסינו לעומק נושאים רבים זניחים במיוחד, שמעניינים בעיקר את מי שכתב אותם.

לפה היינו צריכים להגיע
אם היינו מתנהלים בצורה קצת יותר מסודרת, ומתעדפים מאמץ שמתמקד בערכי הבסיס, היינו בונים יחד אנציקלופדיה הרבה יותר טובה – מקיפה, מעניינת, ובעיקר מועילה לקוראים, עם כיסוי פרופורציונלי וראוי לערכים לפי מידת ליבתיותם.

עליי להודות – אני ממש לא חף מטעויות בעניין זה. כתבתי ערכים רבים על כתובות פיניקיות לא חשובות במיוחד, בזמן שמוטב היה שאכתוב על נושאים ליבתיים יותר באפיגרפיה שמית צפון־מערבית. אבל בכך בדיוק טמונה הבעיה. אנחנו העורכים, כקבוצה של אינדיבידואלים לא יכולים להפעיל משמעת על עצמנו. אנחנו צריכים להחליט יחד, קולקטיבית, להציב לעצמנו גבולות, להעלות את רף החשיבות ולהתנות קיום ערכים איזוטריים בקיום של ערכים יותר ליבתיים באותו תחום (ורצוי שאותם ערכים ליבתיים יהיו איכותיים ומעמיקים).

"דעת הקהילה"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרך הטובה ביותר להמחיש עד כמה בדיוני ודמיוני הרעיון של "דעת הקהילה" היא בעזרת דוגמה – שיחה:נינוה. שינוי השם שהוצע שם זכה בתוך שבוע של דיון לרוב של 5/1, אך אף עורך לא טרח לשנות את שם הערך, ולאחר שהגעתי לדיון ותייגתי בעלי ידע המחלוקת הגיעה להצבעה, שנגמרה ברוב מוחץ של 14/1 נגד השינוי. איך ניתן להסביר את הפער הזה? הדוגמה של נינוה ממחישה עד כמה דיונים בדפי שיחה כדרך המאפשרת לקהילה לבטא את עצמה ולהגיע להחלטות מושכלות הם במקרים רבים פנטזיה אידאליסטית יפה אך לא מציאותית בעליל. לאור זאת, מדאיגה אותי מאוד המגמה הנוטה להכריע דיונים בעזרת ספירת קולות עיוורת, ללא דרישה לנימוק או שקילת טיעוני הצדדים.

מכלילנות, מחקנות ואיחודי ערכים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקיפדיה שמה לעצמה למטרה להציג את כלל הידע האנושי. יש גישות רבות למטרה זאת ולדרך שבה ניתן להגיע אליה. אחת העמדות סבורה שבשביל להציג את כלל הידע האנושי, יש לאפשר רף נמוך במיוחד של חשיבות לנושאי הערכים. אני סבור שעמדה כזאת שגויה ומרחיקה אותנו מהמטרה יותר מאשר מקרבת אותנו אליה, מכמה סיבות:

  • הסיבה העיקרית היא שכדי שמידע יהיה שווה משהו לקוראים, הם צריכים להיות מסוגלים למצוא אותו. Odedee היטיב לסכם זאת: אם אין סלקטיביות וכל זבל יכול להכנס, אי אפשר למצוא עוד את הזהב בתוכו [...] מקובל לומר שוויקיפדיה היא לא אנציקלופדיה מנייר. זה נכון. אבל היא גם לא מנייר טואלט.
  • סיבה נוספת, גם היא חשובה, היא הניטור. ריבוי ערכים מחמיר את המחסור בכח ניטור הקיים כעת, וזה לא מחיר ששווה לנו לשלם בשביל ערכים בעלי חשיבות זניחה.
  • סיבה שלישית היא מיקוד בערכים הליבתיים. כתבתי לעיל על החשיבות של כיסוי הנושאים הליבתיים; העלאת רף החשיבות יניע כותבים לכתוב ולשפר ערכים ליבתיים יותר בתחומים המעניינים אותם.

עם זאת, גם למכלילנים יש טיעונים טובים, במיוחד טענת "הזנב הארוך": סך העניין של הקוראים בכל הערכים האזוטריים גבוה מסך העניין בכל הערכים הליבתיים, ולכן חשוב לכתוב גם על נושאים בעלי חשיבות "זניחה". לכן, אני חושב שאיחודי ערכים הוא אחד הכלים הטובים ביותר לאיזון בין החסרונות שבגישה המכלילנית לשאיפה שלנו להציג כמה שיותר ידע אנושי. הרעיון הוא שכמה נושאים בעלי חשיבות נמוכה, נושאים נפרדים אך מאוחדים תחת מכנה משותף מסוים, יזכו להיות מוצגים בערך אחד. כך, חיפוש המידע לא נעשה קשה מדי לקוראים, העומס על המנטרים לא נעשה גדול מדי, הנושאים האזוטריים מוצגים לקוראים בהקשר רחב יותר, וניתן לכלול בערך המאוחד גם נושאים שאלמלא הערך המאוחד לא היו זוכים לערך עצמאי בשל היעדר חשיבות.

תרומות עיקריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיבות משתמש
משתמש זה תורם באמצעות מוזילה פיירפוקס
משתמש זה משתמש ב־DuckDuckGo כמנוע החיפוש הראשי שלו.
משתמש זה קורא וכותב בצורה שוטפת כתב עברי עתיק
למשתמש זה יש ידע בתחומים מסוימים[2] והוא מעוניין לתרום ממנו. בהתאם לכך, הוא משובץ ברשימת בעלי הידע של ויקיפדיה.
למשתמש זה יש דפי משתמש גם בויקישיתוף, בויקימילון, בויקיפדיה האנגלית, בויקיטקסט, ובמיזמי ויקימדיה נוספים.

לרשימה מלאה של הערכים שיצרתי, ותרומות משמעותיות נוספות שלי, ראו משתמש:פעמי-עליון/דף משתמש מורחב#תרומות משמעותיות.

יצירת ערכים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הערכים האהובים עליי שֶכּתבתי (או תרגמתי): אדילקורפוס הכתובות השמיותתמשרשימת כתובות כנעניות וארמיותכתובות כנעניות־יווניות אתונאיותכס עשתרתהאימפריה האשורית החדשהכתובות נדר כנעניותלוחיות פירגיפוינולוסהקמעות מחדתאכתובת אגרגנתכתבי אוגריתהכתרת זמרי־ליםהמכתב ממצד חשביהוקוה (ממלכה עתיקה)הכתובת הדו־לשונית מצ'ינקייכתובת מצובהכתובות מקדש אדילכתובת ענת־אתנהכתובות בדעשתרתויקטור ברארמצבת אבישםחמוןכתובות חמוןמצפה ימיםתליון פגמליןהכתובות הדו־לשוניות מתמששקל צוריאגנורתבליט הובלת העציםפויניקסחורוןשנהבי שומרוןהדת הישראלית הקדומהכתובות עמוניותכתובות חורבת תימןלחש עלילת האלים הנאבקים בנחשהולדת שחר ושלםחירם השני מצורכתובות פמייתן ופניטריוןכתובת קינטא מערקי כתובת דיוטימוס מסרק הכינים מלכישמופסוסאל קונה ארץתובל (ארץ)פלסתין/עמקגורטיןהאבות האמורים של שושלות אשור ובבלפסל פא־די־אסתקינת יחזקאל על צורחֿנה (ארץ)מוטיב האישה בחלוןשנהב בלבנט הקדוםשנהבי כלחבית עדןממלכת חמתקערות מתכת כנעניותכתובת הגבול של קוה ואשורצלמיות עמוד יהודאיותכתובות חזאל

בין הערכים האהובים עליי שֶשִּכְתבתי: עדיה גור חורוןמרזחכתיענתמלקרתתל מיכלעפריםחירם הראשון מצוראתבעל הראשוןבעלת גבלעשתרתאירופה (מיתולוגיה)קדמוסאמוריםאשרה (אלה)עמוןכושרות חורבת תימןשחר (אל)שלם (אל)אוגריתיתאלפבית אוגריתי כתובת אזתודיעקב־הררשף

תרומות משמעותיות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטבע גבלי יפהפה שנבחר לתמונה מומלצת
תיאור
טטרדרכמה גבלית ממטבעות אלכסנדר הגדול, המציגה את ראשו של הרקלס, עוטה את עור האריה מנמאה. עד כיבושי אלכסנדר, היה החוף הפיניקי (ובתוכו העיר גבל) חלק חשוב באימפריה הפרסית, וסיפק לה את שירותי הצי. כשהגיע אלכסנדר לצור בשנת 332 לפסה"נ, דרש להיכנס אליה כדי להקריב קרבן במקדש מלקרת, הוא הרקלס הפיניקי, משום שאלכסנדר נחשב צאצא להרקלס (מאותה סיבה הופיע הרקלס על מטבעותיו). משסירבו הצורים להכניסו, הטיל על צור מצור, ובמהלכו הצטרף אליו עינאל מלך גבל.
מטבע זה, שאיננו נדיר בטיפוסו אך יוצא דופן ביופיו ובהשתמרותו, וטומן בחובו מורכביות כה רבות ביחסים בין ערי הפיניקים, בין הפיניקים ליוונים, בין היוונים לאגדותיהם ובצורה בה כל אלה משתלבים בפוליטיקה הקדומה, נבחר כתמונה מומלצת באפריל 2024.

הרחבתי ותיקנתי ערכים קיימים רבים על כתובות שמיות צפון־מערביות עתיקות, וכן ערכים על ניבים כנעניים שונים: מואבית, עמונית, אדומית, פיניקית, כנענית ואמורית.

תיקנתי והוספתי תכנים רבים לערכים רבים הקשורים בכנען, במיוחד אוגרית, שירה אוגריתית, פיניקים, צור, צידון, גבל, מיתולוגיה כנענית וערכים על אלים כנענים רבים; וכן ערכים היסטוריים אחרים, כגון אלשיה, אלפבית יווני ותבאי.

הצעתי והעברתי עשרות תיקוני שמות ערכים.

יצרתי מאות הפניות כדי לאפשר לקוראים להגיע בקלות לערכים שהם מחפשים.

יצרתי כמה תבניות ניווט: תבנית:מושבות פיניקיותתבנית:אוספי שנהב מהלבנט הקדוםתבנית:בינה מלאכותיתתבנית:ערי מדינה בקפריסין העתיקהתבנית:עץ משפחת שפן.

מעבר לכך, יצרתי את תבנית:אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית ויזמתי את הוספתה לערכים בעזרת בוט, וכן הנעתי כמה תהליכים ליצירה ולשיפור של תבניות אחרות, בהן תבנית:ממצא ארכאולוגי, תבנית:שקוף, התאמת תבנית:מונחון לניידים, והוספת קישורים פנימיים לערכי ויקיפדיה על מזמורי תהלים דרך תבנית:תנ"ך.

הנעתי כמה תהליכים לשיפור תבניות, כגון יצירת תבנית:ממצא ארכאולוגי, יצירת תבנית:שקוף, התאמת תבנית:מונחון לניידים, והוספת קישורים פנימיים לערכי ויקיפדיה על מזמורי תהלים דרך תבנית:תנ"ך.

כיהנתי בחבר השופטים של "מקצרמרת למובחרת" – תחרות כתיבת ערכים על נשים 2024.

הצעתי עשרות תמונות מומלצות שנבחרו והופיעו בדף הראשי.

תמונות מתחלפות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינתיים (ונראה לי שהמצב הזה יישאר לתמיד) יש פה רק שתי קטגוריות של תמונות, בשני נושאים קרובים ללבי: אפיגרפיה שמית צפון־מערבית ונומיסמטיקה שמית צפון־מערבית.

נומיסמטיקה
ממטבעות שמעון בן כוסבה הנשיא, עץ תמר (סמל לאומי) וכיתוב 𐤔𐤌𐤏𐤅𐤍
אפיגרפיה
כתובת נדר לתנת ולבעל חמן, עם סמלי אלים פוניים נפוצים ועיצובים ימיים יפים, מקרתחדשת

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. מצבה זאת נמצאה, לא מוגמרת, בבית פַסָל באוגרית, והוזמנה כנראה על־ידי מעלה מנחה אציל שרצה להציבה במקדש. מגיש המנחה המתואר, אולי מלך אוגרית, חובש כתר עם שימוש בתבנית קישור שפה עבור "Uraeus" בשפה en כאשר הערך אוראוס כבר קייםיערת (אנג') ואוחז בכד ובשרביט, עומד מתחת גלגל שמש מכונף (המזוהה תמיד כסמל אל עליון) מול אל מזוקן עטור בכתר מקורנן (גר'), רגליו ('פעמיו' בניב אוגרית ובמליצת המקרא) על הדום (מילה אוגריתית גם כן), ימינו מורמת לברכה, בשמאלו מושיט חפץ (אולי גביע?) למגיש המנחה.
    פרסום ראשוני: Claude Schaeffer-Forrer, Fouilles de Ras Shamra-Ugarit . Huitième campagne (printemps 1936)., Syria. Archéologie, Art et histoire 18, 1937, עמ' 129
    תאור מפורט: Silvia Schroer, Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 3: Die Spätbronzezeit, Academic Press Fribourg, 2011, עמ' 366
    קיימים פרסומים אחרים למצבה, פחות מפורטים, אך לא נתקלתי באחד שלא מזהה את האלוהות עם אל עליון. את השרטוט שרטטתי בעצמי.
  2. והם: ארכאולוגיה, העת העתיקה, היסטוריה, שפות שמיות עתיקות (בעיקר ניבים צפון־מערביים), תנ"ך, מיתולוגיה, פילוסופיה, מדע המדינה, משפטים, שחייה, מקורות וויקינתונים