משתמש:ראובן מ./טיוטה/שלמה המלך ואשמדאי

שלמה המלך ואשמדאי היא אגדה המופיעה בתלמוד הבבלי. גרסה מוקדמת יותר של האגדה מצויה בתלמוד הירושלמי. הסיפור נפוץ בתרבות היהודית העממית וכיום הוא ידוע בעשרות גרסאות.

תוכן

גרסת התלמוד הבבלי

על פי התלמוד הבבלי, בטרם הקים שלמה המלך את בית המקדש, כינס את זקני העם ושאלם הכיצד יקציע את אבני הבניין, אם כבר משה רבנו אסר לסתתן באמצעות כלי ברזל: "ואם מזבח אבנים תעשה לי. לא תבנה אתהן גזית, כי חרבך הנפת עליה ותחללה" (ספר שמות, פרק כ', פסוק כ"א). ענו לו הזקנים כי יהא עליו להשתמש באמצעי (חומר או בעל חיים) הקרוי שמיר, הידוע ביכולתו לבקע אבנים, אך לשם כך מוטל עליו למצוא את אשמדאי מלך השדים, כי רק הוא יודע איה מקום הימצאו של השמיר. שלמה בירר את מקום הימצאו של אשמדאי ושלח את בניהו בן יהוידע, שר צבאו, כדי ללוכדו. לבניהו נודע כי אשמדאי היה נוהג ללמוד במהלך היום בישיבה של מעלה, ובערב היה יורד לבאר מסוימת לשתות ממנה. החליף בניהו את המים שבבאר ביין. אשמדאי שתה מן הבאר והשתכר. בניהו כבל אותו בשלשלת שעליה חקוק השם המפורש, והביאו אל הארמון.

לאחר ששלמה השיג את השמיר, פנה לאשמדאי ושאלו במה גדול כוחו מזה של בני האדם. ענה לו זה שאם יוסרו אזיקיו ויתאפשר לו להציץ בטבעת החותם של המלך, אזי ייעתר לבקשתו וישיב לפנייתו. שלמה המלך מיאן תחילה לעשות כן; רק בעזרת טבעת זו שעליה חקוק השם המפורש, יכול היה לשלוט במלך השדים. אולם, אשמדאי הערים עליו. הוא התגרה בשלמה וטען שחוכמתו המהוללת באה לו בזכות הטבעת, ולפיכך אין היא מעידה כל עיקר על שכלו. קצפו של שלמה יצא על השד, וכדי להוכיח את טעותו, נתן לו את הטבעת. אשמדאי ניצל את כוחה של הטבעת כדי לבלוע את שלמה ולהשליכו הרחק משם. כך השתחרר משלטונו של שלמה, ושלט בירושלים במקומו ובדמותו של המלך. אף את דמותו של שלמה שינה ללא היכר, והשליכו למדבר בארץ זרה.

נדד שלמה מכפר לכפר והודיע ברבים כי הוא מלך ירושלים האמיתי. לאחר זמן הגיעו דבריו אל חכמי הסנהדרין שהחליטו לבדוק אם יש דברים בגו. הם נטלו את טבעת החותם מאשמדאי, וזה נמלט מאימת השם המפורש החקוק עליה. החכמים השיבו לשלמה את הטבעת והוא שב למלוך.

לפי האגדה, אשמדאי הוא זה שחטא את החטאים המיוחסים לשלמה בתנ"ך, בתקופה שבה שלט בירושלים.

גרסת הירושלמי

לפי הגרסה שבתלמוד הירושלמי, הקדומה לגרסה שבבלי, לא שד כי אם מלאך הוא שהחליף את שלמה. כמו כן, בגרסה זו אין מסופר ששלמה שב אל המלוכה.

===גרסת

נדד שלמה מכפר לכפר והודיע ברבים כי הוא מלך ירושלים, אך הכול התקלסו בו, ונערים פוחזים רדפו אחריו עם מקלותיהם. מקץ כמה שנים הגיע אל חוף הים, ומשגבר עליו הרעב, קנה מן הדייגים אחד מיצורי הים שהוציאו הללו מן המים. בטרם עמד לבשל את הדג, פתח את מעיו ומצא בתוכם את הטבעת שעליה חקוק השם המפורש. אז שבה לו מלכותו ואשמדאי גורש מן הארץ.

גרסאות

עיבודים מודרניים

חיים נחמן ביאליק עיבד את האגדה והרחיב את עלילתה והקשריה בספרו "ויהי היום". האגדה בגרסתו של ביאליק עובדה למחזה על ידי בנימין עומר (חתולי) וע. הלל (1982).

ראו גם

• יוסף מוקיר שבת
• טבעת פוליקרטס

לקריאה נוספת

מחקר

• אלון תן עמי, "אגדת שלמה ואשמדאי בכתבי יד מן הגניזה הקהירית", גנזי קדם ד (תשס"ח), עמ' 91–118 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
• רלה קושלבסקי, 'פערים בין גרסאות כמכונני תימה: עיון באגדת "שלמה ואשמדאי"', בתוך: אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי (עורכים), מעשה סיפור: מחקרים בסיפורת היהודית [כרך א]: מוגשים ליואב אלשטיין, רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ו, עמ' 221–241. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
• רלה קושלבסקי, "שלמה ואשמדאי", בתוך: יואב אלשטיין, אבידֹב ליפסקר ורלה קושלבסקי (עורכים), אנציקלופדיה של הסיפור היהודי: סיפור עוקב סיפור (תימה: סדרת מחקרים בתימטולוגיה של ספרות עם ישראל), ב, רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ט, ISBN 9789652263582, עמ' 85–111

‎

• Armand Kaminka, "The Origin of the Ashmedai Legend in the Babylonian Talmud", Jewish Quarterly Review 13 (1922), pp. 221-224
• Alexander Haggerty Krappe, "Solomon and Ashmodai", American Journal of Philology 54 (1933), pp. 260-268

עיבודים

• שלמה ואשמדאי; אגדה כתובה בידי ח.נ. ביאליק; [הציורים מאת נ. גוטמן], תל אביב: דביר, תרפ"ח.
• ב. עמר, ע. הלל, המלך שלמה ואשמדי: מחזה בחמש מערכות על-פי אגדה מאת ח.נ. ביאליק, תל אביב: מחלקת החינוך הבינקיבוצית, אחוד הקבוצות והקיבוצים – הקיבוץ הארצי, הקיבוץ המאוחד ('סדרת מחזות משלנו'), 1982.

קישורים חיצוניים

• רשימת מאמרים על ראובן מ./טיוטה/שלמה המלך ואשמדאי באתר רמב"י
• פנחס שדה, מסה קצרה על שלמה ואשמדאי, דבר, 17 במאי 1983