משתמש:רעות ו/ארגז חול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אתיקה ופרטיות בשאלונים מקוונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האינטרנט הביא עימו אפשרויות תקשורת מסועפות בין אנשים שונים בנושאים שונים. מחקר באינטרנט מעלה נושאים קריטיים של סיכון ובטיחות ולכן חוקרים המשתמשים באינטרנט עלולים להיתקל בקונפליקטים בין דרישות מחקריהם ותועלתם לבין התלות בזכות האנושית לעצמאות,פרטיות והסכמה מדעת [1].

המחקר מקדם מקצועית את החוקר אך בד בבד אחריותו נתונה למען קידום הידע לטובת האנושות תוך שמירה על כללי האתיקה- שמירה על הזכות לחירות, פרטיות ועצמאות המשתתף.החוקר אחראי למנוע כל פגיעה אפשרית במשתתף כתוצאה מקיום המחקר.

חוקר המבצע את מחקרו באמצעות שאלונים מקוונים, מבקש מציבור מקבלי השאלונים לשתף פעולה עמו ולהשתתף במחקרו.משמעות שיתוף הפעולה היא,שהאדם המביע עמדות בשאלון מקוון מסתכן בכך שעמדותיו הפרטיות ייחשפו.נתוניו האישיים הכלליים (כגון גיל ופרנסה) עלולים אף הם להיחשף משום שהם מעובדים ומשמשים את החוקר להסבר ממצאיו וטיעוניו האקדמיים. כתוצאה מכל האמור לעיל,ממלא השאלון עלול לשלם מחיר גבוה עבור הסכמתו להשתתף בשאלון המקוון; המשתתף עלול להיפגע ולהינזק.

עקרונות אתיים לקיום מחקר מקוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיום מחקר אקדמי באם הינו מקוון או מסורתי מצריך את החוקר לדבוק בארבעה עקרונות אתיים אוניברסאליים [2]:

  • המנעות מהולכת שולל
  • המנעות מאפליה
  • המנעות מגרימת נזק למשתתף
  • תרומה לקידום האנושות

מלבד עקרונות אלה,למחקר האתי קיימות משמעויות נוספות:

  • מספק מידע למשתתפים בנוגע להתנהגות הצפויה של החוקרים.
  • מקנה הגנה לחוקרים מפני בעיות מוסריות ומשפטיות.
  • מאפשר השתתפות חוזרת והרחבה של קהל המשתתפים במחקרים עתידיים.

השימוש בשאלון המקוון מצריך את החוקר להתייחס לסוגיות האתיות הבאות[2]:

  • חטטנות וחדירה לפרטיות– מהו הגבול שבין צורכי המחקר לאסוף פרטים חיוניים לבין חדירה לפרטיות ופולשנות לחיי משתתפי השאלון המקוון.
  • פגיעות–כיצד ניתן לאזן בין קידום המחקר לבין האיום שציבור המשתתפים ייפגע ויינזק באופן ישיר וממשי.
  • נזק פוטנציאלי – כיצד ניתן להגן מפני פגיעה עתידית אפשרית בפרט או בקהילה שלמה,שלא היו מעורבים במילוי השאלון.
  • הסכמה מדעת- מתייחס לשיקול שעל החוקר להפעיל בשלב בו מתבקשת הסכמת הנשאל להשתתף במחקר, וכן למידת מחויבות הנשאל לאורך המחקר.
  • זכויות יוצרים- כיצד מתייחס החוקר לזכויות היוצרים של המשתתפים (יצירתם/עמדתם).
  • אנונימיות- ערך אבטחת והבטחת האנונימיות של המשתתף מועצם בסביבת האינטרנט,בה קיימת סכנת גישה לנתוני הזולת וחשיפתם.אחת המטלות העיקריות של החוקר היא נקיטת אמצעים לשמירת אנונימיות המשתתפים ושלמות הנתונים.


הקשיים האפשריים ביישום כללים אתיים בשאלונים מקוונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקודים האתיים יכולים להשתנות בצורה קיצונית מתחום אקדמי אחד למשנהו,בייחוד כאשר אנו עוברים ממדעי החברה למדעים המדויקים.
  • הגישות השונות של החוקרים והמשתתפים ביישום האתיקה,עלולות להרתיע משתתפים פוטנציאלים.
  • ההבדל בין התרבויות השונות ודפוסי האתיקה הנלווים אליהן.
  • ייתכנו פערים בין תכונות אישיותו של החוקר והמשתתף בשאלון לבין ערכיהם החברתיים.
  • קיים קושי בזיהוי חוקר שאינו פועל ממניעים טהורים למען קידום האנושות שלא בהכרח יפעל למימוש העקרונות האתיים במחקרו.

המלצות לפתרון הסוגיות האתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיקוח אקדמי על מחקרים-מוסד שחוקריו עורכים מחקרים באמצעות שאלונים מקוונים (כגון האקדמיה) צריך להקים גוף שיפקח על מחקרים מסוג זה על מנת לוודא את יישום כללי האתיקה ולמנוע כל פגיעה במשתתפי השאלון המקוון.
  • יצירת פלורליזם אתי-ריבוי דפוסים אתיים עשוי לסייע לחוקר להתמודד עם הקשיים האובייקטיביים והסובייקטיביים המתעוררים בכל מחקר מחדש.החוקר יוכל לבחור פתרון אתי הולם מתוך המבחר[3].
  • החוקר יוכל להיעזר בקודים האתיים שגובשו על ידי גופים שונים לשאלונים מקוונים [4]:

בכדי שהמחקר יתבצע כראוי על החוקר לנקוט בצעדים הבאים:

  • החוקר אמור להעמיק הן בתחומו המקצועי/אקדמי והן בכללי האתיקה על מנת להגן על משתתפי מחקרו. עליו "להכיר את השטח":
    1. כדי לערוך מחקר מקוון בינלאומי החוקר צריך לקחת בחשבון את השוני בין התרבויות ודפוסי האתיקה הנלווים להם וללמוד אותם.
    2. עליו להתמודד עם כללי האתיקה השונים. הוא לא יוכל לראות בהמלצות קוד אתי כלשהו עקרון מחייב.יהיה עליו לבחון את סביבתו ולבחור מתוך הפלורליזם האתי את הכללים שכאמור,יגנו בצורה הטובה ביותר על משתתפי המחקר שלו ובמקביל יסייעו בידו לקדם את מחקרו [4]:
  • החוקר יכין שאלון להפצה באמצעים מקוונים(כדוגמת בלוג,פורום)שלא באמצעות הדואר האלקטרוני,על מנת להגביר את הסיכוי להימנע מחשיפת זהות המשתתף.
  • החוקר יבטיח הגנה מקסימלית למשתתף במחקר [5]:
    1. הצפנת זרימת המידע באם המשתתף מייחס חשיבות מכרעת לביטחונו ופרטיותו.קיימים נבדקים,שיחששו שהמידע שהם נותנים לחוקר ישמש אותו אח"כ לשם שליפת מידע מקוון אחר.במצב כזה יש להרגיע את המשתתף ולומר לו, שאין בכוונת החוקר להשתמש במידע שלא נמסר מרצון.למשתתף יובטח שכתובת הדואר האלקטרוני שלו תישמר בנפרד ולא תתאפשר העברה של מידע כלשהו לכתובת זו.
    2. קהל המשתתפים חייב לקבל הסבר בשפה ברורה לפני תחילת המחקר בנוגע ל :נושא,מטרות ומהות המחקר,משך זמן המחקר, שיטות המחקר, השימוש בממצאים שיעלו מהמחקר והגוף שיעשה במידע שימוש,כיצד נבחר המשתתף במחקר,אפשרויות לנזק פוטנציאלי - פיזי, פסיכולוגי או כלכלי והמאמצים, שיינקטו למניעת נזקים אלו.כמו כן,חובה להודיע למשתתפים על האפשרות להתלונן,לדלג על שאלות או לפרוש מהמחקר בכל שלב. המידע יימסר לקהל המשתתפים בדואר האלקטרוני, דרך אתר המחקר, או בדואר רגיל. באותה צורה ניתן לקבל גם הסכמה מדעת.ניתן להשתמש בחלון הסבר "I ACCEPT", או להעניק סיסמה לצורך השתתפות במחקר.
    3. המשתתף ייתן את הסכמתו בכתב באופן הבא:
      • לאחר קריאה והסכמת המשתתף למידע המובא בדפי האינטרנט,המשתתף יזין את כתובת הדואר האלקטרוני שלו.
      • השרת המארח של המחקר האינטרנטי ייצור סיסמא למשתמש שתישלח לכתובת האימייל שלו.
      • המשתמש יזין את סיסמתו במטרה לענות על המחקר.
  • יש לעודד את המשתתפים למלא את השאלון במקום ציבורי כמו אינטרנט-קפה, להדפיס אותו ולשלוח בדואר רגיל. אחד מהפתרונות לבעיית סודיות הוא קידוד, אך ישנן מדינות בהן קידוד נחשב לבלתי חוקי. כאשר שאלון מופץ בדואר האלקטרוני, על החוקר להציע לכל אחד מהנחקרים להשתמש באתרי רשת מיוחדים המיועדים לשליחת הודעות הדואר האלקטרוני באופן אנונימי. בעזרת טכנולוגיה זו מקבל הדואר לא יוכל לזהות את פרטי הנשאלים – דבר זה נעשה על ידי תוכנה ספציפית המסירה את פרטי השולח מהמסר ושולחת אותו אנונימית.כמו כן, לא מומלץ להשתמש ב-COOKIES (עוגייה (אינטרנט)) במחקרים מקוונים בעזרתם ניתן לעקוב אחרי המשתמש.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Simsek, Z., & Veiga, J. F. (2001).A primer on Internet organizational surveys. Organizational Research Methods, 4, 218-235.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]