משתמש:שאול אלעזר/טיוטה

שאול אלעזר (Shaul Elazar, בן 75) הוא משורר וסופר.

מחבר הספר '"מגילות כורדיסטן"

לידה ט"ו בטבת תש"ה 1945 (בן 75) חלבג'ה, עיראק.

עיסוק סופר ומשורר, ומומחה פוליגרף.

ביוגרפיה

נולד בעיר חלבג'ה, בחבל הכורדי שבעיראק, עלה לישראל בשנת 1951.

את השכלתו היסודית רכש ב"בית הספר ע"ש שמחה אסף" באשקלון. המורה שהשפיע עליו יותר מכל היה משה בר-אשר, לימים ראש האקדמיה ללשון העברית בישראל.

את שיריו הראשונים פרסם כבר בילדותו בשבועון "הצופה לילדים".

את השכלתו התיכונית רכש ב"ישיבת בני-עקיבא" רעננה. במקביל לשירותו הצבאי, סיים לימודי הוראה בבית המדרש למורים שליד "ישיבת הדרום" ברחובות.

בשנת 1970 קיבל תואר בוגר מטעם האוניברסיטה העברית ירושלים, בנושאים: מדעי המדינה והיסטוריה של המזרח התיכון.

בשנים 1971-72 היה מורה לערבית ואזרחות בחטיבת הביניים. בשנים 1973-91 שירת במשטרת ישראל, וסיים בית ספר לקצינים בכירים. בין השאר השתלם בתורת הפוליגרף. בשנת 1991 התמחה בתחום הפוליגרף בבית הספר הבינ"ל Argenbright אשר באטלנטה ארה"ב.

חקר הערים חלבג'ה וסולימניה

שאול אלעזר פתח בשנת 2015 במסע לחשיפת השורשים שלו ושל אבות אבותיו. במסעו זה גילה שתי קהילות גדולות, עלומות-שם, שחיו משך 167 שנה בערים חלבג'ה וסולימניה אשר בחבל הכורדי של עיראק, עד עלייתן ארצה בשנת 1951. במחקרו זה, הוא תשאל עשרות מזקני העדה ורשם מפיהם את סיפורן של שתי הקהילות, המורשת שלהן, מנהגיהן ותולדותיהן, מאז היווסדן של שתי הערים בשנת 1784 ע"י סולימאן פחה. כמחצית מבני הקהילה היו פליטי הקווקאז ההררי, שנמלטו כבר בשנת 1735 מאימת הכובש השיעי, נדדו דרומה והתמקמו בכפר ק'רדאך שהיה בשליטת האימפריה העותומנית. ומחציתם יושבי כפרים אשר היו רחוקים מכל הווי יהודי, היגרו לשתי הערים האלה וכך שבו לחיק הקהילה.

בנובמבר 2018 הוא ביקר בדרום כורדיסטן, חשף, צילם והנציח בספרו ממצאים רבים בעלי חשיבות היסטורית, "רגע" לפני היעלמם של בתי היהודים והכנישתאות (בתי הכנסת) בשתי הערים.

הספר "מגילות כורדיסטן" הוא סיפור אותנטי אשר לא סופר מעולם, ובו פרקי נדודים, תלאות והתנכלויות שחוו יהודי כורדיסטן "כמעט כל משפחה הייתה אבלה על אחת הנשים שנחטפה ואולצה להמיר את דתה, או על אחד הגברים שנרצח בידי בני עוולה". בצד כל אלה גם נרשמו פרקי גבורה והקרבה, של דמויות בקהילה. לולא חשיפת מעשיהם של גיבורי הספר, היסטוריה רבת חשיבות הייתה נבלעת בתהום הנשייה.

סיפורן של שתי קהילות אלה, יהא מרתק ככל שיהיה, אינו אלא משל שדרכו ניתן ללמוד על ההיסטוריה של יהודי כורדיסטן, מנהגיהם ותרומתם לשימור השפה הארמית.

מקורות כתובים

1.ד"ר שמעון מרכוס. בטאון "מחניים" צג' – צד', תשכ"ד.

2.ד"ר ביהאר, אוניברסיטת גלזגו ואח'. בשיתוף בי"ח רמב"ם 30.4.08

3."תולדות יצחק" מאת משה הלל. מכון בני יששכר. ירושלים תשנ"ד. מהדורה שניה עם תוספות הודפסה בשנת תשע"ח על ידי בניו של הר' יצחק נוח.

4.דוד מאיר, "בעינים פקוחות" יוקנעם תשע"ח.

5.יוסף יהודה בן יעקב טשרני "ספר המסעות בארץ קווקז ובמדינות אשר מעבר לקווקז". ס"ט פטרבורג 1884.

6."בשמחת פניכם" בנימין כהן, הספריה הציונית 2014.

7.חיבור של ר' יעקב יצחק מזרחי "מסעותי לארץ הקודש" מתוך "קדמוניות יהודי ההרים" התרכ"ח 1868. חברת מרבי השכלה, פטרבורג

8.יצחק בן צבי, נסיעותיו של רבי יעקב יצחקי מדרבנד לירושלים (בתוך אוצר יהודי ספרד ח"ב ירושלים תשי"ט)

9."זכרונות ומנהגים מבית אבי" שמשון עובדיה ורדי. כפר יונה.

10."התנועה הציונית ויהודי עיראק 1941-50 עמ. 150-3 מאת אסתר מאיר, עם עובד ספרית העפלה תשנ'ד.

11.אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך א' פרק מ"ז.

12."עולים ומעברות" מרים קצ'נסקי. הוצאת יד יצחק בן צבי 1986.

13.הרקע המסופוטמי של קהלת ד' (ט'-יב') מאת אהרון שפר, מתוך "מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, כרך ח' הוצאת כותר.

14.מתוך אתר ההנצחה של חללי 'המשחתת אילת' בחיפה

15."מסעות בנימין מטודלה" מונקאטש, תרנ"ה.

16.ספר המסעות של ר' דוד דבית הלל, תרגם אברהם יערי, הרבנות הראשית 1952.

17.ירחון "סיני" כרך ה'.

18.שבועון "מגיד ישרים" כלכותה, שנה ו' גיליונות 34, 36, 40

19."שפה ברורה" לאברהם אבן עזרא, 1839

20.משה חיים יוספוב "היהודים ההרריים בקווקאז ובישראל", דפוס פרינטיב 1991. "יהדות קווקאז" הוצאת אגף ג'וינט ישראל בשיתוף...

21."שוויון הזדמנויות בהשכלה" נורית דבורין ינואר 2015 הוצאת ל.מ.ס י-ם

22.חזי כהן "בעקבי תורתו של הבן איש חי" ידיעות ספרים 2019

23.אלי עמיר: מוסף תרבות וספרות עיתון הארץ עמ' 3 מיום 20.9.19

24.מעברות מתוך "1949 – הישראלים הראשונים" תום שגב. הוצאת כתר 2001.

25.פרופ' יונה צבר, רבעון לחקר קהילות ישראל, מכון בן-צבי: "פעמים" מס' 13.