משתמש:שיתופים רפי/מוסד ללא כוונת רווח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מוסד ללא כוונת רווח (מוכר גם בראשי התיבות - מלכ"ר) הוא ארגון שמטרתו איננה צבירת רווחים לבעליו, אלא קידום מטרות שונות שאינן עסקיות. מטרתו של מלכ"ר היא לעודד, לסייע, לעזור, ולממן את המטרה לשמה הוא הוקם. השימוש במושג מלכ"ר הוא בעיקרו למטרות מיסוי: כללי המיסוי של מלכ"ר שונים מאלה של גוף הפועל למטרת רווח.

אלכ"ר ארגון ללא כוונת רווח, או המונח המקביל באנגלית - N.P.O. - Non Profit Organization.( הוא שם כולל למוסדות ציבור, עמותות, חברות לתועלת הציבור. מגזר הארגונים שללא כוונת רווח מכונה בשמות רבים בשיח הציבורי וזאת בשל סוגי הגופים השונים המרכיבים אותו ומספר החוקים והתקנות הרב המתייחס לארגונים אלה. יש המגדירים מגזר זה כ"מגזר שלישי" )אחרי המגזר הראשון- הממשלה והמגזר השני – העסקי(, יש המכנים מגזר זה "חברה אזרחית" וכינויים אחרים. המכנה המשותף לגופי האלכ"ר השונים הוא הרצון של פרטים לקדם מטרות ולספק מוצרים לטובת הציבור. www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03285.pdf   

קטגוריות עיקריות של מלכ"רים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המגזר הממשלתי: משרדי הממשלה וגופים אחרים המשמשים את הממשלה, כגון צבא, משטרה ורשויות ממשלתיות
  • הקדש ציבורי: הקדש ציבורי הינו סוג של נאמנות שמטרתה או אחת ממטרותיה הינו קידמו של עניין ציבורי. ההקדש מוקם על פי כתב הקדש בהתאם לחוק הנאמנויות 1979 על ידי אדם המקדיש נכס למטרה ציבורית.

סוגי מלכרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין סוגי המלכר"ים הפעילים כיום ניתן למצוא: מוסדות שנועדו לספק תועלת ציבורית או מטרה חברתית

ארגונים וולונטרים שפעילותם מבוססת על מתנדבים ללא שכר

עמותות שונות הפועלות באמצעות קבלת תקציבים ממשלתיים

ארגונים שפעילותם מבוססת על קבלת תרומות שנועדו למימוש מטרות הארגון

אף שמלכ"ר פועל ללא כוונת רווח, וכל הכנסותיו משמשות למימון פעולתו, עלול להיווצר בו רווח (עודף של הכנסות על ההוצאות). רווח זה נצבר לנכסי המלכ"ר, ובניגוד לגוף הפועל למטרת רווח, אין לחלק רווח זה לבעלים.  

בשונה ממלכ"ר אשר יכול להתאגד לכל מטרה ציבורית , חברה לתועלת הציבור מוגבלת במטרותיה (בראשי תיבות: חל"צ) תקנונה ומטרותיה נדרשים לעמוד בתנאים הנקובים בסעיף 345א לחוק החברות:

  • בתקנונה של החברה נקבעו מטרות ציבוריות בלבד בהתאם לרשימה סגורה אשר נמצאת בתוספת לחוק החברות.
  • בתקנונה של החברה נקבע איסור על חלוקת רווחי החברה לבעלי מניותיה (חלוקת דיבידנד).

חברה לתועלת הציבור תוכל להירשם ככזו רק אם היא עונה לאחת מהמטרות הציבוריות המפורטות בחוק[2]. מדובר ברשימה סגורה של מטרות אשר ניתנת לשינוי רק על ידי שר המשפטים באישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

ואלו הן המטרות הציבוריות:

  1. איכות סביבה, הגנת הסביבה או הכרת הטבע והסביבה;
  2. בריאות או הצלת חיים;
  3. דת, מורשת או הנצחה;
  4. הגנה על בעלי חיים ודאגה לרווחתם;
  5. זכויות אדם;
  6. חינוךהכשרה מקצועיתתרבות או אמנות;
  7. מדעמחקר או השכלה גבוהה;
  8. ספורט;
  9. עלייה, קליטה או התיישבות;
  10. צדקה או סעד;
  11. רווחת הקהילה או פעילות קהילתית, חברתית או לאומית;
  12. שלטון החוק, משפט או מנהל ציבורי;
  13. הקמת קרנות או ארגונים לעידוד או לתמיכה בגוף הפועל לאחת או יותר מהמטרות המנויות לעיל 

המלכ"ר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2017, במדינת ישראל רשומות 41,135 אלף עמותות. על פי נתוני רשות התאגידים במשרד המשפטים

בישראל הפיקוח והרישום של מוסדות מלכרים מנוהל תחת משרד המשפטים , רשם העמותות www.amutot.justic.gov.il

http://www.justice.gov.il/Units/RasutHataagidim/units/RashamHachvarot/Pages/default.aspx

רבים מהמלכ"רים הם עמותות הרשומות אצל רשם העמותות במשרד המשפטים,[1] אך למלכ"ר ייתכנו גם צורות התאגדות אחרות, כגון חוסר התאגדות רשמית (ועד בית, למשל), או התאגדות כחברה בע"מ או חברה לתועלת הציבור (חל"צ). הסיווג של גוף כמלכ"ר נעשה על ידי רשויות מס ערך מוסףעל פי חוק מס ערך מוסף (בנוסף לסיווגים "עוסק" ו"מוסד כספי"). ההגדרה של מלכ"ר על פי חוק זה היא:

"מוסד ללא כונת ריווח" או "מלכ"ר" - :(1) המדינה, רשות מקומית או איגוד ערים; :(2) חבר-בני-אדם, מואגד או לא מואגד, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים ושאינו מוסד כספי; :(3) תאגיד שהוקם מכוח דין, ואינו רשום כחברה, כאגודה שיתופית או כשותפות; :(4) קופת גמל הפטורה ממס הכנסה על פי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה;

המוצרים והשירותים שמלכ"ר מוכר פטורים ממס ערך מוסף. המלכ"ר עצמו חייב במס שכר על השכר שהוא משלם לעובדיו בשיעור כמחצית משיעור המע"מ, בהתאם לסעיף 4 לחוק מס ערך מוסף (בשנת 2014 שיעור המס הוא 7.5%)). כאשר השכר הכולל שמשלם המלכ"ר נמוך מסף מסוים (בשנת 2014: 180,117 ש"ח לשנה), המלכ"ר פטור ממס שכר.

אף שמשרדי הממשלה וכן הרשויות המקומיות מוגדרים בחוק כמלכ"רים, תאגיד הנמצא בבעלותם אינו נחשב אוטומטית למלכ"ר, וסיווגו נקבע לפי פעילותו ולא לפי הבעלות עליו[2]. בהתאם לכך, רבות מהחברות הממשלתיות והחברות העירוניות הן בגדר עוסק.  

הקריטריונים להכרה במלכ"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מטרת עיסוקו אינה השגת רווח (גם אם בפועל היו לו רווחים). מבחן לכך עשוי להיות עצם מתן השירות על בסיס התנדבותי או במחירים הנמוכים דרך קבע ממחירי השוק. 
  • במסמכים המכוננים (כדוגמת תקנון העמותה) נקבע כי הנכסים וההכנסות ישמשו אך ורק למטרותיו וכן עם פירוקו של אותו הגוף יועבר הרכוש לידי מלכ"ר דומה ועל כל פנים לא יחולק בין חברי אותו הגוף. 
  • מאזן המוסד מלמד שקיים גירעון תפעולי לאורך זמן (דבר אשר עשוי להצביע שאין מדובר בגוף עסקי רווחי ושאין כוונתו השגת רווחים); שמקורות המימון של המוסד מגיעים בעיקר מתרומות או מתקציבים ממשלתיים; שיתרת הכספים בסוף השנה אינם מחולקים אלא מיועדים להמשך הפעילות. 
  • מהות פעילותו של המוסד מצביעה על כך שהיא אינה עסקית כמקובל, פעילות זו אינה מהווה גורם תחרותי לעסקים אחרים באותו תחום ועל כן הרישום כמלכ"ר לא יביא להפלייתו של המוסד לטובה בהשוואה לאותם עסקים או אחרים. 

בחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארה"ב - פעילות מלכרית מבוצעת על ידי קרנות פילנתרופיות. פעילותם לרוב בתחומים חברתיים בהם חינוך, צדקה, דת, מדע, ואסורה עליהן כל פעילות בעלת השקפה או השפעה פוליטית. 

בשונה מישראל שבה כ 40% מתקציב הפעילות המלכרית הינו מממשלתי, בארה"ב עיקר המימון הינו של הקרנות עצמן ומיועדות למגזר שלישי.http://www.funder.co.il/article.aspx?idx=65856   

חשבונאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, מבנה הדו"חות הכספיים של מוסדות ללא כוונת רווח מוסדר בתקן חשבונאות מספר 5:  

  • מאזן - דו"ח המציג את המצב הכספי ליום מסוים.
  • דו"ח על הפעילויות - דו"ח מקביל לדוח רווח והפסד שמפרסמים גופים עסקיים. הד"וח המציג את ההכנסות (מתרומות, למשל) ואת ההוצאות (חלוקת מלגות, למשל) של המלכ"ר בתקופה מסוימת.
  • דו"ח על השינויים בנכסים, נטו - דוח המקביל לדוח על השינויים בהון העצמי בגופים עסקיים. 
    • רכיבי הדו"ח הם: נכסים נטו ללא הגבלה, נכסים נטו מוגבלים הגבלה זמנית ונכסים נטו מוגבלים הגבלה קבועה.
    • ניתן, אך לא חובה, לפרק את הרכיב נכסים נטו ללא הגבלה לתת-רכיבים: נכסים נטו לשימוש לפעילות, נכסים נטו שיועדו על ידי המלכ"ר ונכסים נטו ששימש לרכישת רכוש קבוע. דו"ח זה מצביע על רמת ההגבלה המוטלת על הנכסים וההתחייבויות של המלכ"ר.
  • ביאורים לדוחות הכספיים.
  • עמותה אשר היקף פעילותה הכספי הינו מעל מיליון ש"ח מחויבת במינוי רו"ח
  • התקן קובע כי ניתן להציג את הדוח על הפעילויות ואת הדוח על השינויים בנכסים נטו במשולב, בתנאי שישמרו כל ההנחיות שנקבעו.  

השלכות מס מיוחדות למלכ"רים: [עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה
  • אין חבות מס על העודף (רווח)
  • אין מע"מ עסקאות ותשומות
  • בשונה מעמותה, מלכ"ר "מוסד ללא כוונת רווח", אינו מחוייב במע"מ על הכנסותיו.
  • ארנונה- הנחות לפי סעיף 5(י) לפקודת מיסי עירייה ומיסי ממשלה (פטורין) 1938 ובהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הפנים 2/99

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוק החברות, התשנ"ט- 1999, חלק תשיעי: הוראות כלליות, פרק ראשון א': חברה לתועלת הציבור
  • חוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975  

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ את רשימת העמותות, פרטיהן ומטרותיהן ופרטים אודות פעילותן ונתוניהן הכספיים ניתן למצוא גם באתר גיידסטאר.
  2. ^ ע"א 2648/12

קטגוריה:דיני מסים קטגוריה:ארגונים קטגוריה:דיני תאגידים קטגוריה:מס ערך מוסף קטגוריה:מונחים משפטיים קטגוריה:ויקיפדיה:ערכים בעבודה אקדמית