משתמש:שמיה רבה/אדמו"רי נדבורנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נתן דוד רוזנבוים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים [ חסידות, מספר בשושלת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

האדמו"ר מזוטשקא
רבי נתן דוד רוזנבוים
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה ג' בסיוון ה'תש"ה
פטירה כ"ח בשבט ה'תשע"ט (בגיל 73)
בני ברק
מקום קבורה הר הזיתים
מקום מגורים בני ברק
אב רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מזוטשקא

רבי נתן דוד רוזנבוים (ג' בסיוון תש"הכ"ח בשבט תשע"ט) היה האדמו"ר השני מזוטשקא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בדורוחוי שברומניה לרבי יצחק אייזיק רוזנבוים ולחנה בת רבי נתן דוד הולנדר רבה של אמסאנא שבגליציה.

בשנת תש"ח עבר עם הוריו להתגורר בקראון הייטס שבברוקלין, שם למד בישיבת צעהלים ובישיבת 'שערי יושר' בניו יורק, אצל הרב יצחק דוב קופלמן.

בי"ט בכסלו ה'תשכ"ו נישא לבתו של רבי מרדכי גולדמן האדמו"ר מזוועהיל. לאחר נישואיו התמנה למנהל רוחני בת"ת בעלזא בשכונת ויליאמסבורג שבברוקלין. בהמשך הקים את תלמוד תורה וישיבה 'יגדיל תורה' דחסידי גור בבורו פארק[דרוש מקור]. כעבור כמה שנים עבר להתגורר בישראל, ושימש כמנהל הרוחני של תלמוד תורה סערט ויז'ניץ בבני ברק.

לאחר פטירת אביו בשנת תש"ס מונה למלא את מקומו בבני ברק, והמשיך במפעל 'שונה הלכות', שבמסגרתו נבחנים מאות אברכים ובחורים מדי חודש על שולחן ערוך ומשנה ברורה הלכות שבת.

במחצית השנה האחרונה לחייו הוא חלה ואושפז מספר פעמים בבית החולים. במוצאי שבת אור לכ"ח בשבט תשע"ט נפטר[1] ונקבר סמוך לאוהל אדמו"רי נדבורנא בהר הזיתים. על פי צוואתו, הוכתרו ארבעת בניו לממשיכי דרכו באדמו"רות זוטשקא[2].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו:

חתניו:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


אשר ישעיה רוזנבוים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים [ חסידות, מספר בשושלת, הקודם ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ סיום כהונה, הבא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

האדמו"ר מזוטשקא
רבי אשר ישעיה רוזנבוים
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה ט"ו באלול תשכ"ח (גיל: 55)
מקום מגורים בני ברק
מקום פעילות ישראל

הרב אשר ישעיה רוזנבוים הוא משפיע חסידי, התפרסם בעיקר בשל הניגונים שהלחין. משנת ה'תשע"ט מכהן כאדמו"ר מזוטשקא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב נתן דוד רוזנבוים, האדמו"ר מזוטשקא, ולאימו בת רבי מרדכי גולדמן, האדמו"ר מזוויהל. בבחרותו, למד בישיבת כוכב מיעקב (טשעבין) בירושלים. חתן האדמו"ר משאץ בבני ברק.

לאחר נישואיו למד בכולל 'ברייש' בבני ברק ובכולל סקולען. כיהן כר"מ בישיבת טשרנוביל, עד לתשע"ט, אז מונה לאדמו"ר. במקביל הוא כיהן גם כמשפיע בישיבת עץ חיים (באבוב). שיחותיו במוסר ובחסידות מודפסים מדי שבוע על ידי תלמידיו.

היה מקורב לסבו, האדמו"ר רבי יצחק אייזיק רוזנבוים. נהג לרשום את דברי התורה שנשא ברבים, ואף הוציאם לאור בסדרת הספרים 'נחל יצחק'.

הרב רוזנבוים מלחין ניגונים, ניגונו המפורסם הוא על המילים ”והנה ה' ניצב עליו ומלא כל הארץ כבודו ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי” (תניא פרק מ"א). הלחין גם ניגון על המילים "שובו בנים שובבים", ועוד.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיסו (חתן אביו), הוא הרב אלימלך בידרמן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים לייפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים לייפער (נולד בי' באב תש"י) הוא האדמו"ר מטעמשוואר

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי יוסף לייפר מנדבורנא פתח תקווה בטימישוארה, רומניה, עלה לארץ כילד ולמד בישיבת סאטמאר ישיבת חכמי לובלין ובישיבת טשעבין, נשא לאשה את בתו של רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב-נתניה.

אחרי פטירת אביו בשמחת תורה תשס"ג הוכתר לאדמו"ר מטעמשוואר, הוא מרבה בנסיעות לקברי צדיקים ובמסירת שיעורים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב אהרן אריה חתן רבי אורי אשכנזי האדמו"ר מסטאניסלב.
  • הרב יצחק מאיר חתן רבי נפתלי הירץ מענדלוויטש.
  • הרב אברהם הערש מכהן כאדמו"ר מזלאטשוב מונסי, חתן רבי איתמר רוזנבוים מסטראז'ניץ וויליאמסבורג.
  • הרב שלום רב 'קהל בני יששכר' בבית שמש ויו"ר מכון מעינות בני יששכר חתן רבי ברוך דוד ואגשאל.
  • הרב דוד צבי שנעבאלג רב קהילת זידיטשוב באר שבע בבני ברק, בנו של האדמו"ר מזידיטשוב באר שבע המתגורר היום בבורו פארק.
  • הרב יעקב יצחק לאבין.

לוי יצחק לייפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי לוי יצחק לייפר (ג' בתשרי תרנ"ה אוקטובר 1894כ"א בתמוז תשכ"א, 5 ביולי 1961) היה האדמו"ר מנדבורנא אראד

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי יחיאל לייפר, ונישא לריצא בתו של הרב מאיר ויסבלום דיין בנדבורנא.

לאחר פטירת אביו כיהן באדמו"רות באראד ולאחר מכן בחיפה.

נפטר בחיפה בכ"א בתמוז ה'תשכ"א. נקבר בהר המנוחות בירושלים.

חיבר את הספר קדושת יצחק. יצא לאור על ידי צאצאיו בשנת תשע"א.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]