משתמש:2468 the big science/שלום כלכלי במזרח התיכון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של 2468 the big science.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של 2468 the big science.
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. שיחה
קובץ:Middle East Economy.jpg
תעשיית הנפט משפיעה באופן משמעותי על האזור כולו, הן באמצעות העושר שהוא מייצר והן באמצעות תנועת העבודה. עם זאת, מרבית מדינות האזור ביצעו מאמצים לגוון את כלכלתן בשנים האחרונות.

מדיניות הדוגלת בשלום כלכלי נועדה להביא לשלום, יציבות ושגשוג במזרח התיכון, שלדעתם ניתן לקיים רק לאורך זמן באמצעות שיתוף פעולה כלכלי אזורי. [1]

רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שר החוץ האמריקני לשעבר וורן כריסטופר אמר כי "ממשלות יכולות ליצור אקלים לצמיחה כלכלית אך ורק אם המגזר הפרטי יכול לייצר שלום שיימשך."

יתרונות המדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות מבקשות שילוב אזורי גדול יותר בכדי:

  • להרוויח רווחה כלכלית.
  • להגדיל את כוח המיקוח הקולקטיבי של האזור בנושאים גלובליים.
  • לשמור על ביטחון ולמנוע סכסוכים.

שילוב כלכלי דורש ממשל תקין, רפורמה בחינוך, השקעה חברתית, כלכלת ידע, כלכלת שוק, הפרטה וחופש עיתונות .

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחיצת יד בין מלך חוסין הראשון מירדן לראש ממשלת ישראל יצחק רבין בליווי ארה"ב לשעבר הנשיא ביל קלינטון, במהלך משא ומתן השלום בין ישראל לירדן, 26 באוקטובר 1994

בשנת 1993 חזה ראש ממשלת ישראל שמעון פרס, פעיל מוביל בתוכנית השלום באוסלו, כי: [1]

השלב הבא, לאחר כינון יחסים דו - צדדיים ורב - צדדיים, יביא להקמת תעשיות אזוריות באמצעות שיתוף פעולה של גופים בינלאומיים וקונסורציומים בינלאומיים עצמאיים. בשלב זה ישודרג התהליך הכלכלי האזורי ויוחל המציאות החדשה, בה עסקים קודמים לפוליטיקה. בסופו של דבר, המזרח התיכון יתאחד בשוק משותף לאחר שנשיג שלום. ועצם קיומו של שוק משותף זה יטיפח אינטרסים חיוניים בשמירה על שלום לטווח הארוך.

שילוב ושלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנאי מוקדם לשילוב כלכלי הוא כינון שלום. עד כה, כמה יוזמות אפשרו התקרבות בקרב אויבים לשעבר:

הסכמי השלום באוסלו וחוזה השלום בין ישראל לירדן מ -1994 הודיעו על יחסי גומלין גדולים יותר בין ישראל לשכנותיה הערביות. למרות התקדמות זו, בעיות כמו הסכסוך הישראלי-פלסטיני ממשיכות להוות מכשול לשלום ולהתפתחות. יתר על כן, חוסר היציבות שנוצר בעקבות המלחמה באפגניסטן, מלחמות אזרחים בסוריה, לוב, תימן ומצרים ופלישת ארה"ב לעירק בשנת 2003 נחשבים לגורמים שליליים שיש להתגבר עליהם לפני כינון איחוד כלכלי באזור זה.

פסגות כלכליות במזרח התיכון ובצפון אפריקה (MENA)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות אמנת השלום ישראל-ירדן, נערכה סדרת הפסגות הכלכליות מ -1994 לקידום פיתוח כלכלי אזורי ושיתוף פעולה כלכלי עם ישראל [2] .

  • הפסגה הכלכלית הראשונה נערכה בקזבלנקה שבמרוקו, בין התאריכים 30 באוקטובר ל -1 בנובמבר 1994 [3] .
  • השני נערך בעמאן, ירדן בתאריכים 29-31 באוקטובר 1995 [4]
  • השלישי נערך בקהיר במצרים בתאריכים 12-14 בנובמבר 1996 [2]
  • הרבעון נערך בדוחא, קטאר בתאריכים 16-18 בנובמבר 1997

בעקבות ועידת 1997 ספג תהליך השלום במזרח התיכון נסיגה קשה בגלל מדיניות ממשלת בנימין נתניהו שהרחיקה את מדינות ערב (דהיינו סירוב לפעול להקמת מדינה פלסטינית עצמאית), שסירבה לדון בשיתוף פעולה כלכלי עם ישראל אלא אם כן עשה כמה ויתורים. כתוצאה מכך לא נערכו פסגות נוספות [2] .

בפסגת 1995 כללו הפעולות המוסכמות [5] :

  • הקמתו של בנק לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי במזרח התיכון ובצפון אפריקה תוקם בקהיר.
  • הקמת מועצה אזורית לתיירות, איגוד הנסיעות והתיירות במזרח התיכון, כדי להקל על התיירות ולקדם את האזור כיעד תיירותי ייחודי ואטרקטיבי.
  • הקמת מועצה עסקית אזורית לקידום שיתוף פעולה ומסחר בין המגזרים הפרטיים במדינות האזור.
  • ההשבעה הרשמית של מזכירות ההנהגה של הפסגה הכלכלית הממוקמת ברבאט ופועלת לקידום השותפות הציבורית-פרטית, קידום אנשי קשר, שיתוף נתונים וטיפוח השקעות במגזר הפרטי באזור.

מאפיינים אזוריים של MENA[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • למרות ניסיונות רבים מאז מלחמת העולם השנייה לקדם אינטגרציה כלכלית ושיתוף פעולה פוליטי בין מדינות באזור MENA, האינטראקציות הכלכליות נותרו מוגבלות. היקף הסחר האזורי בסחורות מוגבל ומסתכם בכ-7-8% בלבד מסך היצוא והיבוא. (לשם השוואה, הסחר האזורי באירופה מסתכם בכ- 60%. )
סחר פנים-אזורי, (% מסך המסחר) אירופה CEE + CIS אַסְיָה אַפְרִיקָה המזרח התיכון חצי הכדור המערבי
ממוצע (1991–97), מקור: קרן המטבע הבינלאומית 62.1 29.6 36.8 9.0 7.1 18.3
  • עסקאות הון היו מוגבלות יחסית, למעט זרמים רשמיים גדולים מהכלכלות המייצאות נפט למדינות ערביות אחרות, במיוחד לאחר עליות מחירי הנפט של 1973–4 ו – 1979–80 . כלכלנים מעריכים כי עד 2 דולר ארה"ב טריליון נכסים ניתנים להשקעה מקורם באזור המפרץ הפרסי, שחלקו הגדול חונה בחו"ל, לעתים קרובות כשטרות אוצר אמריקאים ובמקומות כמו שוויץ ולונדון . אולם יותר ויותר, ערבים משקיעים באזור מגוריהם; ממשלות מוציאות גם מיליארדים על תשתיות וסוכנויות השקעות לאומיות מחפשות הזדמנויות.
  • תיירות ודפוסי זרימת שירותים שאינם גורמים היו מפולחים למדי. מדינות מסוימות - בעיקר מצרים, ירדן, לבנון, מרוקו ותוניסיה - קיבלו זרמי תיירים משמעותיים ממדינות MENA. עבור אחרים, במיוחד ישראל, שיקולים פוליטיים וביטחוניים מגבילים את התיירות האזורית.
  • תזרימי העבודה היו חשובים, בצורת:
  1. זורם מכלכלות שאינן נפט למועצה לשיתוף פעולה למדינות ערב במפרץ (GCC) כלכלות, ו
  2. עבודה פלסטינית העובדת בישראל . בשנות התשעים היו זרימות אלה כפופות למגבלות גדולות והתחלפה לאחרונה העבודה האסייתית בעבודה הערבית בשני המקרים. ל- MENA אין סוג של ניידות עבודה שנמצאת, למשל, באיחוד האירופי, שבו לאזרחי מדינה אחת יש זכות לעבוד במדינות אחרות .
  • מלבד GCC ו- OPEC, לא היה מעט בדרך של תיאום מדיניות כלכלית אזורית.
סיכויים לאזור MENA [6]
אזור MENA 2009 2010 2011
צמיחת התמ"ג הריאלי 2.8 3.6 4.5
צמיחה בתוצר הריאלי 2.7 3.6 4.5
יצוא (שינוי %) −9.5 2.6 5.2
יבוא (שינוי %) 1.2 4.9 6.6
CA (% מהתמ"ג) −0.1 1.5 0.9

יוזמות לשילוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערבית, פרסית, טורקית, כורדית ועברית, הן השפות העיקריות המדוברות במזרח התיכון על ידי למעלה מ -400 מיליון איש; אנגלית וצרפתית הן שפות משלימות נפוצות.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מועצת האחדות הכלכלית הערבית : הוקמה בשנת 1964, במטרה הסופית להשיג אחדות כלכלית מלאה בין המדינות החברות בה. יעד ביניים של איחוד מכס נקבע לשנת 2015. [7]
  2. ארגון לשיתוף פעולה כלכלי : הוקם בשנת 1985. המטרה המשותפת היא להקים שוק אחד עבור מוצרים ושירותים במערב אסיה, כמו האיחוד האירופי.
  3. אזור סחר חופשי בין ארה"ב למזרח התיכון : הוקם בשנת 2003 על ידי ארצות הברית, במטרה להגדיל בהדרגה את הסחר וההשקעות במזרח התיכון על ידי סיוע למדינות ליישום רפורמות פנים ולהגן על זכויות קניין פרטיות.
  4. אזור סחר חופשי אירו-ים תיכוני : המטרה הראשונית היא ליצור מטריצה של הסכמי סחר חופשי . השלב הבא יהיה אזור סחר חופשי יחיד של 600–800 מיליון איש, כולל, בסופו של דבר, האיחוד האירופי .

אתגרים והזדמנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ממשל : ממשל טוב מושך הון. חלק ממדינות המזרח התיכון כמו סעודיה עשו צעדים חיוביים ברפורמה במערכות השיפוט שלהן או בהתאמת חוקי שוק ההון שלהן לסטנדרטים בינלאומיים. בניית מוסדות ציבור יעילים ובעלי יכולת צריכה להיות בראש סדר העדיפויות.
  • העלה את רמות התחרותיות של כלכלות אלה. ניתן להשיג זאת באמצעות שיפוץ והשקעה אגרסיבית במערכת החינוך באזור. אם מדיניות החינוך באזור מספקת מיומנויות לא רצויות לשוק, משקיעים בינלאומיים לא יהיו מעוניינים להיכנס, במיוחד בתחום השירותים. האבטלה מגיעה עד 40% לפחות בשבע מדינות ערביות. [7] יש לתכנן השקעה חברתית על מנת לייצר יותר יזמים, מהנדסים, מדענים ובוגרי MBA ולהרחיב את מעמד הביניים .
  • הגברת התחרותיות טומנת בחובה גם האצה בתוכניות ההפרטה, ליברליזציה של סחר, השקעה בתשתיות, העמקה וקישור שוקי ההון ועעקת שחיתות .
  • להקל על השימוש והחדירה של טכנולוגיות חדשות . זה ישפר את הזרימה החופשית של רעיונות, מידע ורתום את כוחות היזמות. טכנולוגיות חדשות מדרבן חדשנות ומגדילות את התפוקה בה משקיעים המשקיעים.
  • קשור לכך מגדיל את חופש העיתונות והתקשורת המספק בדיקות ואיזונים מול ממשלות ועסקים. לטכנולוגיה חדשה ולחופש העיתונות תהיה השפעה מיוחדת על בני הנוער ותעודד השתתפות בהגדרת אסטרטגיות עתידיות ברמה הלאומית והאזורית. שיתוף הפעולה בין מדינות המזרח התיכון יתוגבר ויתקדם לעבר כלכלת הידע. הגדלת השימוש בטכנולוגיות חדשות תפחית גם את המכשולים הביורוקרטיים שמצוינים לעתים קרובות על ידי עסקים כמרתיעים מהשקעה.

ראה גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקהילה הכלכלית באפריקה
  • מועצה לשיתוף פעולה ערבי
  • איחוד מגרב הערבי
  • האיחוד הערבי
  • מועצה לשיתוף פעולה למדינות ערב במפרץ
  • מועצה לאחדות כלכלית ערבית
  • אינטגרציה כלכלית
  • כלכלת הליגה הערבית
  • כלכלת המזרח התיכון
  • כלכלת ארגון שיתוף הפעולה האסלאמי
  • אזור סחר חופשי אירו-ים תיכוני
  • רשימת הסכמי סחר חופשי
  • רשימת גושי סחר
  • המזרח התיכון והגלובליזציה
  • האגודה הכלכלית למזרח התיכון
  • פאן ערביות
  • פאן-אסלאמיזם
  • שיתוף פעולה דרום-דרום
  • אזור סחר חופשי בארה"ב – המזרח התיכון

הפניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Momani, Bessma (בנובמבר 2007). "A Middle East Free Trade Area: Economic Interdependence and Peace Considered" (PDF). The World Economy. 30 (11): 1682–1700. doi:10.1111/j.1467-9701.2007.01036.x. אורכב מ-המקור (PDF) ב-11 במרץ 2012. נבדק ב-12 ביוני 2012. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 "Middle East/North Africa Economic Summit". Ministry of Foreign Affairs, the People's Republic of China. 2000-11-15.
  3. ^ The Casablanca Report: The Middle East/North Africa Economic Summit, October 30-November 1, 1994, Casablanca, Morocco. Council on Foreign Relations. 1995.
  4. ^ Anne Beal, E (1999-11-01). "Financing National Pride: The 1995 MENA Economic Summit in Amman". Political and Legal Anthropology Review. 22 (2): 27–40. doi:10.1525/pol.1999.22.2.27. JSTOR 24510863.
  5. ^ "Declaration of the Amman Economic Summit, 31 Oct 1995". Israel Ministry of Foreign Affairs.
  6. ^ http://www.payvand.com/news/10/jan/1220.html
  7. ^ 1 2 "Business Articles - Arabs urged to speed up economic integration". The Daily Star. 2010-02-12. נבדק ב-2010-02-25.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטונים

[[קטגוריה:המזרח התיכון]] [[קטגוריה:המזרח התיכון: כלכלה]]