משתמש:Abigailcadams/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חינוך גלובלי (GE)[עריכת קוד מקור | עריכה]
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Abigailcadams.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Abigailcadams.

חינוך גלובלי (GE) באנגלית [1] Global Education, הוא המונח הכולל של תוכניות חינוך המקדמות לפיתוח לומדים בעלי מיומנויות חשיבה ותקשורת ובעלי ידע ותפיסות המאפשרים לחיות בעולם המאופיין בגיוון תרבותי ותלות הדדית גלובלית [2] ובנוסף מקדמות אזרחות גלובלית, חינוך לאזרחות גלובלית וניתן לראות בה קשר הדוק לתוכניות שמקדמות אינטרנציונליזציה בחינוך וקוסמופוליטיות.

הגדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "חינוך גלובלי" הוא בעל משמעות רבות ומגוונות הן בהגדרת הפרט והן בהגדרת המדינה או הלאום, בחינת ההגדרות השונות לרעיון החינוך הגלובלי מצביעה שאין הגדרה אחת ברורה ומוסכמת לרעיון זה ברם הדיון כיצד להגדירו וכיצד ללמדו נמשך מזה יותר משלושה עשורים.[3] בעיני חלק מהחוקרים, חינוך גלובלי הוא תחום דעת [4] חלקם רואים בו תנועה חברתית או פוליטית ואחרים מגדירים כתכנית לימודים [4] או מטרות חינוכיות. כל החוקרים בתחום החינוך הגלובלי מכוונים לפיתוח לומדים בעלי מיומנויות חשיבה ותקשורת ובעלי ידע ותפיסות המאפשרים לחיות בעולם המאופיין בגיוון תרבותי ותלות הדדית גלובלית.

ההגדרה של רוברט הנוויי [5] לחינוך גלובלי נחשבת הגדרה קלאסית, והיא משלבת חמישה ממדים שמקדמים את רעיון החינוך הגלובלי בדגש על התבוננות במתרחש גם מחוץ למדינת הלאום:

( א ) הכרה פרספקטיבית ( perspective consciousness ) - מודעות והערכה לאופן שבו אחרים מדמים את העולם

( ב ) מודעות למצב כדור הארץ ( state of the awareness ) - הבנה מעמיקה של סוגיות, אירועים ותנאים גלובליים נפוצים

( ג ) מודעות בין-תרבותית ( cross - cultural awareness ) - הבנה כללית של מאפייני תרבויות העולם בדגש על הבנת ההבדלים ונקודות הדמיון ביניהם

( ד ) ידע על דינמיקות גלובליות ( knowledge of global dynamics ) - היכרות עם טבען של המערכות שבהן פועלים יחידים וקבוצות הקשורות זו לזו בדפוסים של תלות הדדית והכרה בשינוי הגלובלי

( ה ) מודעות לבחירות של בני האדם ( awareness of human choices ) - סקירה של אסטרטגיות לפעולה בנושאים מקומיים, לאומיים ובמסגרות בין-לאומיות . חוקרים רבים סוברים כי ההגדרה הרחבה ביותר היא של מרי מריפילד (2011) שמגדירה חינוך גלובלי כלימוד ערכים ואמונות של בני אדם, מערכות גלובליות, נושאים ובעיות גלובליות, היסטוריה גלובלית, הבנה ואינטראקציה חוצות-תרבויות, מודעות לבחירות של בני האדם, פיתוח מיומנויות הערכה ומיומנויות אנליטיות ואסטרטגיות להשתתפות ולמעורבות. חינוך גלובלי מערב פרספקטיבה המאפשרת לראות את נקודת המבט והמחשבה של אחרים, והוא מצייד את התלמידים בהכרה שאומנם יחידים וקבוצות יכולים להתבונן בחיים בצורה שונה, אך עם זאת יש להם צרכים ורצונות משותפים [2].

חוקרים רבים סוברים כי ההגדרה הרחבה ביותר היא של מרי מריפילד (2011) שמגדירה חינוך גלובלי כלימוד ערכים ואמונות של בני אדם, מערכות גלובליות, נושאים ובעיות גלובליות, היסטוריה גלובלית, הבנה ואינטראקציה חוצות-תרבויות, מודעות לבחירות של בני האדם, פיתוח מיומנויות הערכה ומיומנויות אנליטיות ואסטרטגיות להשתתפות ולמעורבות. חינוך גלובלי מערב פרספקטיבה המאפשרת לראות את נקודת המבט והמחשבה של אחרים, והוא מצייד את התלמידים בהכרה שאומנם יחידים וקבוצות יכולים להתבונן בחיים בצורה שונה, אך עם זאת יש להם צרכים ורצונות משותפים [2].

ריינולדס [3] גורסת שחינוך גלובלי מוזכר תמיד בהקשר של ערכים כמו זכויות האדם, שוויון, פתרון קונפליקטים וצדק חברתי ולכן היא עושה שימוש בביטוי 'חינוך גלובלי ביקורתי'   (critical global education) , כלומר תכנית לימודים המטפחת דיאלוג ביקורתי ונקיטת פעולה בנושאים גלובליים, למשל בחינת זכויות יתר לעומת קבוצות אוכלוסיה מקופחות זכויות, פיתוח תודעה המזהה את החשיבות של זכויות האדם ומעודדת לאזרחות גלובלית. תודעה גלובלית מאפשרת לתלמידים להגיב לנושאים עכשוויים כמו עוני, אי-צדק חברתי, רדיפה, ניצול או אתגרים סביבתיים מתוך כוונה להוביל שינוי ולחפש באמצעות תמיכה גלובלית ומסוגלות על- לאומית פתרונות אלטרנטיביים לנושאים אלו . במילים אחרות, חינוך גלובלי מתמקד בפיתוח מיומנויות וערכים של שיתוף פעולה ופתרון קונפליקטים בד בבד עם הענקת ידע על מערכות גלובליות, על סוגיות גלובליות ועל התלות ההדדית בין בני האדם[2]. לרעיון החינוך הגלובלי יש זיקה לחינוך ההומניסטי  וגם לרעיון החינוך לצדק חברתי, כלומר שוויון הזדמנויות בחינוך לכל התלמידים, באשר הם. אפל (Apple,2011) טוען שהמציאות הגלובלית בעולם והשפעותיה על החינוך אף מחייבת את המורים בבתי הספר להיות פעילים חברתיים בכדי להכין את תלמידיהם להיות סוכני שינוי חברתי.

על פי הגדרת של מרכז North-South Centre [6] , גוף משנה שפועל להטמיע את היעדים של מועצת אירופה Council of Europe [7], חינוך גלובלי הוא "נקודת מבט חינוכית הנובעת מהעובדה שאנשים בני זמננו חיים ומתנהלים אינטראקציה בעולם הגלובליזציה ההולכת וגוברת. זה גורם חיוני לחינוך לתת ללומדים את ההזדמנות והיכולות לשקף ולשתף את נקודת המבט והתפקיד שלהם בתוך חברה גלובלית ומחוברת, כמו גם להבין ולדון ביחסים מורכבים של סוגיות חברתיות, אקולוגיות, פוליטיות וכלכליות משותפות כדי להפיק דרכי חשיבה ופעולה חדשות." [8]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעות תהליכי הגלובליזציה בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך הגלובליזציה בחינוך הואץ לאחר מלחמת העולם השנייה עם הקמתם של ארגונים בין לאומים כמו UNESCO  - ארגון התרבות, החינוך, המדע והתרבות של האו"ם, וה- OECD -הארגון הבינלאומי לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי. ארגונים אלו הובילו להגברת אחידות וסטנדרטים ובמדיניות לאומית בתחום החינוך [9].

השינויים הגלובליים בחברה ובכלכלה הביאו לרפורמות במערכות החינוך של מדינות המצויות בשלבים מתקדמים מודרניזציה. הרפורמות מגוונות והביטוי שלהן שונה בין מדינות אך ניתן לזהות בהן קווים משותפים רבים[10].

הגלובליזציה והתפתחותה של כלכלה מבוססת ידע הביאו ברוב המדינות לשינויים דרמטיים באופי מערכות החינוך ובתפקידן. לשינויים אלו כמה ביטויים: התקדמות עצומה במחקר בינלאומי, שימוש בשפה האנגלית כשפה בינלאומית לצורך תקשורת מדעית, שוק העבודה הבינלאומי ההולך ומתרחב עבור אקדמאים, הגידול בחברות תקשורת ובחברות רב -לאומית והתרחבות השימוש בטכנולוגיות מידע. כמו כן, השלכות נוספת של תהליך הגלובליזציה היא "בריחת המוחות" ,הגברת ההגמוניה המערבית על הידע הנדרש, ניאו-ליברליזם והפרטה[11].

השינויים שהביאה הגלובליזציה למערכת החינוך ניכרים החל מגן הילדים ועד האוניברסיטה. דוגמה לכך הוא החינוך השלישוני ברחבי העולם, שהפך מאז שנות השמונים של המאה העשרים מהשכלה גבוהה לאליטות להשכלה גבוהה להמונים. הנגשת החינוך להמונים השפיעה על הפיקוח ,מימון ,איכות, תוכנית לימודים, סגל הוראה והרשמת הסטודנטים.

במערכת החינוך הגלובלית, ההולכת ומתפתחת ,מתגלה זינוק בחילופי סטודנטים, מערכות לגיוס סטודנטים בינלאומיים מתקשרות עתה לעתים קרובות למדע, טכנולוגיה, חדשנות, מסחר, ומדיניות הגירה וכל זה חלק מ"בריחת המוחות" של המאה העשרים ואחת.  הסכמי סחר אזוריים וגלובליים  החלו לכלול חינוך כשירות שכיר ,וספקי חינוך פרטיים וציבוריים מזהים הזדמנויות מסחריות בחינוך חוצה גבולות[12].

לפי מטרות לפיתוח בר קיימא שמתארים 17 יעדים עם 169 מטרות משנה שכיסו טווח רחב של נושאים בקיימות, יעד מספר 4 עוסק בשוויון בחינוך והבטחת חינוך איכותי ושוויוני לכול. יעד 4.7 עוסק בחינוך לפיתוח בר קיימא ואזרחות גלובלית. [13]

תהליכי גלובליזציה בבתי ספר ואוניברסיטאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך עשרים השנים האחרונות, חלה התפתחות בעוצמת הפעילות של האוניברסיטאות בהיבט הגלובלי. יוזמות בתחום זה כוללות: התנסות בלימודים בחו"ל, תכנית לימודים בינלאומית באמצעות לימודים בינלאומים, לימוד שפה זרה ברמה מוגברת ותמיכה בסטודנטים בינלאומיים הבאים ללמוד באוניברסיטה. ברוב מוסדות ההשכלה הגבוהה ,התהליך הגלובלי הפך להיות פרו-אקטיבי, הכרחי, מרכזי ובעל מדיניות רבת השקעה. תהליך זה זוכה לעדיפות עליונה בשל התקשורת הבינלאומית המיידית וההשפעה שלה על הצורך ההולך וגובר בהבנה וידע בין תרבותי ובין לאומי.

בבתי ספר, עודדה הגלובליזציה תהליך מורכב הכולל: הפרטת שירותים ציבוריים ובהם החינוך, שינויים רגולטורים כמו ביטול ריכוזיות, הפרטה במערכת החינוך, אפשרות לבחירת בית ספר אוטונומיה של בתי ספר וכינון של מעין "שוק".

שינויים אלה מאפשרים לבתי הספר לבסס מדיניות משלהם, בעיקר בנוגע למנהל, כספים, סגל הוראה וקידום בית הספר.

ההשפעה ההולכת וגוברת של הגלובליזציה והדרישות מהאוניברסיטאות והמכללות ליישם אותה בכל תחום מביאות להבנה שהיא אינה יכולה להתרחש רק בחינוך השלישוני ,אלא זה חייב להיות המשך ישיר משלבים מוקדמים יותר של בית הספר[9]. מוסדות להשכלה גבוהה משתתפים בתחרות הגלובלית ומחפשים אחר סטודנטים בעלי ידע גלובלי רחב. בכך, משפיעים על בתי הספר להכין בוגרים שעברו חינוך גלובלי.

כפועל יוצא מכך, הנהגות בתי הספר פועלות (בשיתוף עם בעלי עניין חיצוניים כמו הורים ונציגים של המגזר העסקי) כדי לזכות בתוספת משאבים ותמיכה. משאבים אלה יושקעו לפיתוח סביבה טכנולוגית ודינמית שתגרום לכך שהתלמידים חיים ולומדים בעולם גלובלי ומשתמשים, ביוזמתם, בכלים וכישורים חדשים. בצורה כזו, בתי הספר יסתגלו לדרכים חדשות של הוראה ולמידה[9].

בתי הספר נעשים בינלאומיים כמעט בכל היבט לרבות שינויים בתוכניות הלימודים שמטרתם לכוון למטרות של מבחני PISA ומבחנים סטנדרטיים בינלאומיים אחרים, למידה מקוונת ווירטואלית[14].

מאחר והגלובליזציה נפוצה וגלויה יותר בבתי הספר ובאוניברסיטאות, הכוחות המשפיעים על מערכת החינוך דומים, והופעתן של אפשרויות לימוד גמישות (כמו למידה מקוונת) גרם לטשטוש הגבולות בין בתי ספר תיכוניים ומערכת ההשכלה הגבוהה.

שלבי ההתפתחות של החינוך הגלובלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך גלובלי הוא מונח חדש יחסית בשדה המחקר החינוכי ותחילתו בערך באמצע המאה הקודמת. בשנות ה-60 רעיון החינוך הגלובלי התמקד בעיקר בפרט, באינדובידואל והודגשו בו היבטים כגון שוויון, תלות הדדית וערכים משותפים.[2] בשנות ה- 70 וה- 80 של התפתח השלב השני של רעיון החינוך הגלובלי, שהתרחב והתמקד בקהילה. בערך בתקופה זו, החל העיסוק בחינוך הגלובלי לתפוס מקום , גם בישראל. השלב השלישי של החינוך הגלובלי, שהחל להתפתח בעשור הראשון של המאה הנוכחית התמקד בהיבטים כגון אחריות גלובלית, קוסמופוליטיות ואזרחות גלובלית. [15] היבטים אלו של רעיון החינוך הגלובלי נקשרו בהאצת תהליכי הגלובליזציה בעולם. תפיסת המציאות הגלובלית הובילה מורים וחוקרי חינוך להבין שנדרש שינוי פרדיגמטי במטרות החינוך. [2] במציאות של האצת תהליכי גלובליזציה ותלות הדדית רווחה בקרב קבוצות מורים התפיסה שעל החינוך לשאוף מעבר לחִברות, לפעול בגבולות הלאום ולמצוא את הדרך להכין תלמידים לפעול בעולם הגלובלי.

חינוך גלובלי בבתי ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחות גלובליים הביאו למודעות מורים ומחנכים ברחבי העולם והשפיעו על דרכי ההוראה שלהם. השימוש בטכנולוגיה, תקשורת בינלאומית בכיתה והכנת התלמידים לשוק גלובלי תחרותי הודגשו כולם לאור מודעות זו. הבינלאומיות של בתי הספר להתאמת תוכניות הלימוד לחינוך העולמי יכולה להתבטא בדרכים שונות. [16]

התפתחות הבגרות הבינלאומית הובילה לאיחוד תכנית לימודים בינלאומית רשמית. מאז הקמתה תכנית לימודים עולמית זכתה לפופולריות הולכת וגוברת. לכן, בתי ספר רבים ברחבי העולם שואפים לספק הזדמנויות לטפח למידה מסוג זה עם סטודנטים בינלאומיים מרקעים שונים ללמוד יחד.

החינוך הגלובלי והאינטרנציונליזציה בחינוך מלווים בכמה נושאים בולטים כגון חינוך לאזרחות גלובלית וזכויות אדם, נושאים סביבתיים והשלכותיהם ויעדי קיימא כמו מטרות לפיתוח בר קיימא, שממשלות רבות מדגישות. נושאים אחרים הפכו להיות יותר ויותר חשובים בבתי הספר כמו צדק חברתי, הבנה בין-תרבותית, זכויות אדם וקיימות. [9]

חינוך לאזרחות גלובלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקרים בנושא מציעים להתייחס לחינוך לאזרחות גלובלית ([17]GCE-Global Citizenship Education) כבסיס למערכת החינוך והפועלים בה להגדיר את מטרות הלמידה ואת המיומנויות והכשירויות הגלובליות שעליהם לסייע לתלמידים לפתח על פי דו"ח של UNESCO בשנת 2018[18]. חינוך לאזרחות גלובלית הוא תופעה חינוכית המבוססת על תכנים שתפקידם להכין את התלמידים לקחת חלק פעיל כבוגרים בחברה ובכלכלה מודרנית וגלובלית ולעודד אמפתיה והבנה בין-תרבותית [19]. החינוך לאזרחות גלובלית מבוסס על ההנחה כי עלינו לחנך ולגדל אזרחים בעלי מערך ערכים משותף הכולל את ערכי הדמוקרטיה, זכויות האדם, צדק חברתי ואחריות הדדית . ערכים אלו אינם סותרים התפתחות של ערכים לאומיים, אלא משלימים אלה את אלה.

חינוך גלובלי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, עיקר העיסוק בסוגיות גלובליות ובחינוך לאזרחות גלובלית מצטמצם לנושאים מוגדרים בתוכנית הלימודים באזרחות, בהיסטוריה ובגיאוגרפיה בדגש על לימודי גלובליזציה וזכויות האדם[19]. החינוך לאזרחות גלובלית בהקשר הישראלי הוא שונה ומיוחד גם ברב-גוניות העולמית, שכן מדינת ישראל נחשבת מדינה מודרנית ומפותחת לצד היותה מדינה לאומית ושמרנית בתחומים רבים , זאת בגלל הציביון הרב- מגזרי שלה והקונפליקטים ביניהם. בין יהודים לערבים, בין קבוצות יהודיות חילוניות ודתיות, עולים וותיקים ועוד.

במחקרים בהם בחנו את תפיסותיהם של מורים בישראל נראה שמערכת החינוך בישראל על מגוון השחקנים הפועלים בתוכה מבטאת "שני קולות" מנוגדים של מדיניות בכל הנוגע לחינוך גלובלי ולחינוך לאזרחות גלובלית [2]. מחד, מורים ישראלים רבים, כמו מורים בחברות מחולקות, נמנעו מלעסוק בשאלות כגון זכויות האדם וצדק חברתי ונטו לקדם אזרחות גלובלית פתוחה ומורלית בשילוב סוגיות של איכות הסביבה וגלובליזציה. מאידך, העמדה המוצהרת של משרד החינוך כפי שהשתקפה בחוזרי מנכ"ל, המשקפים את המדיניות הרשמית, שבהם הוצגו עמדות חיוביות כלפי אינטרנציונליזציה וכלפי הצורך של מערכת החינוך הישראלית לפנות לכיוון גלובלי יותר.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הממד הבינלאומי, העולמי והתרבותי בבתי הספר: ניתוח של ארבעה בתי ספר ישראלים בינלאומיים" [9]
  • "הערכת בינאום בבתי ספר: תרומות תיאורטיות והשלכות מעשיות"[14]
  • "פער החינוך האזרחי העולמי: תפיסות המורים לגבי הקשר בין חינוך לאזרחות גלובלית ומעמדם החברתי-כלכלי של התלמידים" [19]
  • "קוסמופוליטניזם כאמצעי להון" [16]
  • "מה זה חינוך גלובלי ולאן זה לוקח אותנו?"[24]
  • "חינוך גלובלי וזהות לאומי: בחיפוש המשמעות" [25]
  • "מחקר בחינוך בינלאומי" [26]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Global education, Wikipedia, 2021-04-24
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 רחל שגיא, ליאת ביברמן-שלו ויצחק גילת, חינוך במרחבים רב-תרבותיים, 2020
  3. ^ 1 2 Contesting and Constructing International Perspectives in Global Education, Rotterdam: SensePublishers, 2015, ISBN 978-94-6209-989-0. (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Gaudelli, William., World class : teaching and learning in global times, L. Erlbaum Associates, 2003, ISBN 0-8058-4078-8
  5. ^ Robert G. Hanvey, An Attainable Global Perspective, 1975/11/00
  6. ^ 1 2
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, North–South Centre, Wikipedia, 2021-04-07
  7. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Council of Europe, Wikipedia, 2021-08-03
  8. ^ Global Education Resources, North-South Centre (באנגלית בריטית)
  9. ^ 1 2 3 4 5 Miri Yemini, Alexandra Fulop, The international, global and intercultural dimensions in schools: an analysis of four internationalised Israeli schools, Globalisation, Societies and Education 13, 2015-10-02, עמ' 528–552 doi: 10.1080/14767724.2014.967185
  10. ^ (PDF) Policy borrowing and lending in education, ResearchGate (באנגלית)
  11. ^ Philip G. Altbach, Jane Knight, The Internationalization of Higher Education: Motivations and Realities, Journal of Studies in International Education 11, 2007-09-01, עמ' 290–305 doi: 10.1177/1028315307303542
  12. ^ Jane Knight, Education Hubs: A Fad, a Brand, an Innovation?, Journal of Studies in International Education 15, 2011-07-01, עמ' 221–240 doi: 10.1177/1028315311398046
  13. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Sustainable Development Goal 4, Wikipedia, 2021-06-23
  14. ^ 1 2 Miri Yemini, Internationalization assessment in schools: Theoretical contributions and practical implications, Journal of Research in International Education 11, 2012-08-01, עמ' 152–164 doi: 10.1177/1475240912452205
  15. ^ Christine Landorf, Managing for sustainable tourism: a review of six cultural World Heritage Sites, Journal of Sustainable Tourism 17, 2009-01-23, עמ' 53–70 doi: 10.1080/09669580802159719
  16. ^ 1 2 Don Weenink, Cosmopolitanism as a Form of Capital: Parents Preparing their Children for a Globalizing World, Sociology 42, 2008-12-01, עמ' 1089–1106 doi: 10.1177/0038038508096935
  17. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Global citizenship education, Wikipedia, 2021-06-08
  18. ^ https://plus.google.com/+UNESCO, Global citizenship education, UNESCO, ‏2018-01-09 (באנגלית)
  19. ^ 1 2 3 Heela Goren, Miri Yemini, The global citizenship education gap: Teacher perceptions of the relationship between global citizenship education and students’ socio-economic status, Teaching and Teacher Education 67, 2017-10, עמ' 9–22 doi: 10.1016/j.tate.2017.05.009
  20. ^ Global Education, North-South Centre (באנגלית בריטית)
  21. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Council of Europe, Wikipedia, 2021-08-03
  22. ^ Global Education Magazine, Global Education Magazine (באנגלית)
  23. ^ Goal 4: Quality Education, The Global Goals (באנגלית)
  24. ^ Alex Standish, What is global education and where is it taking us?, The Curriculum Journal 25, 2014, עמ' 166–186 doi: 10.1080/09585176.2013.870081
  25. ^ Graham Pike, Global Education and National Identity: In Pursuit of Meaning, Theory Into Practice 39, 2000-05-01, עמ' 64–73 doi: 10.1207/s15430421tip3902_2
  26. ^ Research in International Education, ResearchGate (באנגלית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Abigailcadams/טיוטה&oldid=31943641"