משתמש:Amirber/אסטרונומיית חובבים
חובבי אסטרונומיה הנם אנשים העוסקים באסטרונומיה לשם הנאה ולא מתוך עניין מקצועי. תחביב האסטרונומיה מרכב מהיבטים שונים רבים, כגון ההיסטוריה של האסטרונומיה, תצפיות יום (על כתמי שמש והתפרצויות שמש), תצפיות לילה (בעין בלתי מצוידת וכן מבעד למשקפות וטלסקופים). חובבי אסטרונומיה רבים בעלי טלסקופים פרטיים בקוטרים שבין 60 מילימטר ועד40 סנטימטר, ישנם אף חובבים בעלי טלסקופים בקוטר מטר. ייחוד נוסף של תחביב האסטרונומיה הינו שגם כיום חובבים רבים תורמים מידע רב ערך למחקרים מדעיים רבים, בין אם מעקב אחר כוכבים משתנים, חקר מטאורים וחיפוש שביטים.
בישראל קהילת חובבי האסטרונומיה מונה כ2,000 חובבים מחציתם חברים כיום או בעבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה.
תולדות התחביב[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקר האסטרונומיה מרוכז כיום במחלקות לפיזיקה וגיאופיזיקה באוניברסיטאות ומקיף תחומי מדע רבים ומתקדמים כמכניקת הקוונטים ותורת היחסות הדורשים ידע רב בתחומים אלו, ואכן רבים מחובבי האסטרונומיה בוחרים בתחומי לימוד אלו ובין אנשי הסגל של מחלקות אלו ניתן למצוא רבים שהחלו את דרכם כחובבי אסטרונומיה. מקור ההיבדלות של האסטרונומיה כתחביב נעוץ בכך שאין צורך בכלים מתמטיים מתקדמים כדי להינות מן המראות המרשימים הנחבאים בבשמי היום והלילה. צפייה בכוכבי הלכת והירח חושפת מראות מרשימים.
עם הולדת הספקטרוסקופיה במאה ה-17 החל להיווצר פער, שמאז רק הולך וגדל, בין צפייה בשמים לצורך הנאה, לבין איסוף הנתונים הקפדני הדרוש למחקר. במחצית המאה ה -19 טלסקופים המשמשים למחקר גדלו לממדים ולעלות שנמצאו הרחק מעבר ליכולתו של חובב.
במאה ה-20 מגמה זו המשיכה, ולרשימת הפערים בין החובב למקצוען התווסף גוף ידע עצום ומורכב שדרש רמה אקדמית של מתמטיקה ופיזיקה. חובבים התמקדו בתצפיות במיכשור פשוט יחסית, ולעתים קרובות חלק ניכר מהתחביב היה ייצור המכשירים עצמם. פעילות נוספת, שנבעה ממסורת הניווט הימי האסטרונומי, הייתה הדרכת קבוצות נוער להתמצאות באמצעות מיקום השמש והכוכבים. לקראת סוף המאה ה-20 ירדו מחירי הציוד הדרוש במידה ניכרת, מה שאפשר לאנשים רבים יותר לעסוק בתחביב.
כיום, הפער בין המקצוענים לחובבנים עצום, ומדובר למעשה בתחומים שונים. מחד, רבים מהמקצוענים אינם מכירים את שמי הלילה הכרות בסיסית, שכן זו אינה דרושה למחקר כיום. מאידך, חלק ניכר מהחובבים אינו מתעניין בנושאי המחקר העכשווי. למרות זאת, ישנם מדענים המתמידים בפעילות של חובבים ומפיקים ממנה השראה, ולדוגמה - אלברט איינשטיין החזיק ותפעל מספר טלסקופים לתצפית בעין.
פעילויות חובבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הכרת השמים היא אבן הפינה של התחביב. הכרות בסיסית עם הבהירים שבכוכבים, קבוצות הכוכבים, מחזור הירח וכוכבי הלכת.
- תצפית בטלסקופ מגדילה עשרות מונים את מספר גרמי השמים והתופעות הניתנות לתצפית. תחום זה מתחלק לתת חלקים רבים - צפייה בגרמי שמים עמוקים - גלקסיות, ערפיליות וצבירי כוכבים, צפייה בכוכבי לכת ובירח, צפייה בכוכבים כפולים ובכוכבים משתנים.
- צילום אסטרונומי, על אף שהוא מלאכה מורכבת, מביא סיפוק והנאה לחובבים רבים.
- צפייה באירועים שמיימיים גם היא חלק מהחובבות. מטרי מטאורים, ליקויי שמש וירח, מעברים וכיסויים של גרמי שמיים, כוכבי שביט נדירים ועוד אירועים מספקים יציאה משגרה עבור החובב, כמו גם הזדמנות למשוך לתצפית אנשים בעלי עניין שטחי.
- תצפיות רחוב הן פעילות מיוחדת שמטרתה העשרת הציבור הרחב. חובב או כמה חובבים המציעים לעוברים ולשבים הצצה בגרמי השמים הבולטים - הירח, צדק ושבתאי.
- תצפיות קבוצתיות הן עניין שבשגרה. החובבים מתאספים במקום תצפית, מסייעים זה לזה, משווים ומכירים ציוד אסטרונומי ולומדים זה מזה.
פעילויות חובבים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוסדות ומקומות המיועדים לחובבים:
- האגודה הישראלית לאסטרונומיה היא עמותה ותיקה ללא כוונת רווח שמארגנת פעילויות. רוב הפעילויות מתרכזות במצפה הכוכבים שבגבעתיים, ומדי פעם מתארגנת יציאה לתצפית כוכבים במקום מרוחק, בדרך כלל באזור הערבה והנגב בהם יש ראות טובה יותר עקב העדר זיהום אור מערים סמוכות.
- המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב מקיים הרצאות, ומרכז דרך פורום ברשת חובבים מתקדמים רבים, כולל יציאות תכופות (בדרך כלל מדי חודש עם מולד הירח) לתצפיות קבוצתיות בנגב.
- מרכז הטכנודע שבגבעת אולגה מקיים פעילויות קבועות.
- מרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה באוניברסיטת בן-גוריון מקיים פעילות שבועית בנושים מגוונים.
- מצפה הכוכבים ברקת הוא מפעיל מסחרי שמקדם פעילות אסטרונומית רבה, וגם מרכז את המלחמה בזיהום אור בישראל.
- המצפה של ויני ון-דר-אורד בפונדק ה-101 של כושי רימון מציע פעילויות למתארחים בפונדק.
- מרבית מרכזי המחוננים מציעים קורסים בתחום האסטרונומיה, על אף שבדרך כלל הצד המעשי מוזנח.
ציוד החובבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
השוני בציוד של חובבי האסטרונומיה גדול למדי. מתחילים זקוקים למפת שמיים, ספר הדרכה ויכולים לצפות מבעד לעניהם. בצד השני של הקשת ישנם חובבים בעלי טלסקופים מונחי מחשב המשתמשים במצלמות ייעודיות. ייחודו של ציוד החובבים בכך שמטרתו העיקרית תצפית וויזואלית או צילום אסטטי ולאו דווקא הפקת נתונים ומידע. בשנות ה ציוד החובב שונה מאד מציוד האסטרונום המקצועי. להבדיל מהמקצוען, מארסנל החובב נעדרים מכשירי מדידה כמעט לגמרי. כמו כן ישנו ציוד שנועד לתצפית בעין בלבד, כמו טלסקופ דובסוני למשל.
חובב האסטרונומיה יכול להסתפק במעט ציוד שעלותו נמוכה, או להפליג בהוצאות ובהתמקצעות ללא גבול הנראה לעין. חלק מהקסם שבתחביב הוא האפשרות "להתחיל בקטן", מבלי להנזק מהימנעות מציוד יקר וקשה לתפעול.