משתמש:Amit Heffer/קז'מארוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קז'מארוק, עיירה גרמנית על יד הנהר פופראד POPRAD, באזור ספיש (SPIS, בגרמנית: ZIPS), בחלקם הדרומי-המזרחי של הרי הטטרה הגבוהים. העיר שימשה מרכז למסחר ולתעשייה. עד 1918 השתייכה העיירה והאזור לקיסרות האוסטרו-הונגרית, לאחר מכן לגרמניה, ומ-1993 לסלובקיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קזמארוק לפני המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי קז'מארוק התנגדו להתיישבות יהודים בעיר, ורק בשנות השישים למאה ה- 19 התיישבו יהודים בקז'מארוק. רובם באו מכפרי הסביבה, ואליהם הצטרפו אחרי מלחמת העולם הראשונה פליטים מפולין. תחילה השתייכו לקהילת הונצובצה (Huncovce), עד שנעשתה קז'מארוק קהילה עצמאית, ואחרי קונגרס יהודי הונגריה (1869) הצטרפה לזרם האורתודוקסי. יהודי קז'מארוק היו שומרי מסורת, שנטו להשכלה, שפתם הייתה גרמנית, ודיברו הונגרית וסלובקית.

קזאמרוק בזמן המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ועידת מינכן מספטמבר 1938 (כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה) סופח חבל הסודטים לגרמניה והרפובליקה הצ'כוסלובקית התפרקה. כלכלת קז'אמרוק נכנסה למשבר כאשר נלקחו רוב אנשי העסקים שלה, רובם היו יהודים.

בקז'מארוק נלקחו גברים יהודים לעבודות כפייה. בסוף שנת 1940 נרשמו בעיר 1,181 יהודים. בקיץ 1941 הרסה כנופיית גרמנים את פנים בית הכנסת.

קזמארוק אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום המלחמה באזור, בינואר 1945, יצאו ממחבואם שרידים של כ-15 משפחות יהודיות, אליהם הצטרפו יהודים ממקומות אחרים, וחיי הקהילה היהודית חודשו. הרב מאיר גרינבורג, בנו של הרב ש"נ גרינבורג, כיהן כרב האזור, שכלל את הערים קז'מארוק וליפטובסקי-סוואטי- מיקולאש. הם ניסו לשקם את הריסות בית הכנסת, אבל לבסוף נחרב הבניין. נפתחה מסעדה כשרה ושוחט מקושיצה בא אחת לשבוע. ר' דוד רייזנר שימש מוהל לכל יהודי האזור.

ב-1948 גרו בקז'מארוק 384 יהודים, ביניהם 58 ילדים. מוריץ גולדמן כיהן כראש הקהילה. ב-1949 עלו רוב היהודים לישראל; מקצתם, וביניהם הרב מאיר גרינבורג, היגרו לארצות הברית.

בשנות החמישים היו בקהילה עשרה ילדים, שקיבלו חינוך יהודי. בשנות השבעים עדיין חיו כמה יהודים במקום ובית העלמין טופל בידי נוצרי. ב- 1989 נמצא בית העלמין מוקף חומה, שערו נעול ומצב הקברים תקין.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה