משתמש:Amitut86/Ramen Profitability (רווחיות ראמן)

Ramen Profitability

(בעברית:רווחיות "ראמן") פירושו מצב שבו עסק מסוג סטארט-אפ מגיע לסכום ההכנסות המינימלי הדרוש על מנת לשלם את הוצאות המחיה של המייסדים. זוהי צורה אחרת של רווחיות ממה שסטארט-אפים מכוונים באופן מסורתי.

רווחיות מסורתית פירושה שההימור הגדול וההשקעה הרבה שהושקעו מיתרגמים לכדי כסף גדול, ואילו החשיבות העיקרית של רווחיות ראמן היא שהיא קונה לך זמן.

מקור השם: מאכל מסוג ראמן (מרק אטריות יפני), שנחשב לאוכל זול ובסיסי במיוחד. המונח הוטבע ע"י פול גרהאם, (באנגלית: Paul Graham) יזם ומייסד Y combinatory במאמר “A Fundraising Survival Guide” ב 2008.

בעבר,התפיסה המסורתית אמרה שסטארט-אפ בדרך כלל יהפוך לרווחי רק לאחר גיוס והוצאות די הרבה כסף. למשל, חברה שמייצרת חומרת מחשבים עשויה שלא להיות רווחית במשך 5 שנים, במהלכן הוציאו 50 מיליון דולר.

אבל כשעשו זאת, יתכן שיהיו להם הכנסות של 50 מיליון דולר בשנה. פירושה של רווחיות מסוג זה אומר שהסטארט אפ הצליח.

"רווחיות ראמן" היא הקיצוניות האחרת: סטארט-אפ שיכול להפוך לרווחי כבר אחרי חודשיים, למרות שההכנסות שלו הן 3000 דולר לחודש בלבד, מכיוון שהעובדים היחידים הם זוג מייסדים בני 25 שיכולים לחיות מסכום מינימלי.

הכנסות של 3000 דולר לחודש אין פירושן שהחברה הצליחה - אך זה כן מצביע על מכנה משותף בין שתי הגישות: הם לא צריכים לגייס כסף כדי לשרוד.

באופן כללי, חברות סטארט אפ שמפסידות כספים, ניצבות בפני שתי אפשרויות:גיוס כסף נוסף או סגירה.

הגדרת "רווחיות ראמן" היא סלחנית יותר – עדיין אפשר וצריך לגייס כספים, אך לא חייבים לעשות את זה כרגע.

השקפת - "רווחיות ראמן"

1. מכיוון שב"רווחיות ראמן"- אין הכרח מיידי לגייס כספים – זה מציב את החברה בעמדת כוח אל מול המשקיעים.
2. "רווחיות ראמן" מציגה חברות כאטרקטיביות יותר בעיני המשקיעים:

2א. חברה שהיא כבר במצב של רווחיות משדרת הצלחה (יש לפחות משקיע אחד שכבר משקיע בה)

2ב. חברה רצינית (פיתוח מוצר שאנשים צריכים)

2ג. חברה ממושמעת (שמירה על הוצאות נמוכות).

3. מסייעת רבות לשמירה על המורל. בעוד שחברה בתחילת דרכה עדיין לא מרגישה כמו חברה אמיתית (כי הרווחים הגדולים עדיין לא נכנסים),

ברגע שנרשמת רווחיות – החברה מתחילה להרגיש כחברה אמיתית. ב"רווחיות ראמן" – התחושה הזו יכולה להתהוות כבר בהתחלה.

4. אין "מרדף" אחר הכסף. כתוצאה מכך – החברה פחות מוסחת דעת ויכולה להתמקד במוצר ולא בגיוס כספים. בנוסף – אפשר להתקדם לשלב הבא במחזור החיים של החברה.(Growth)

השוואה בין רווחיות בתפיסה המסורתית לרווחיות ראמן

פרמטרים להשוואה	רווחיות בתפיסה המסורתית	רווחיות ראמן
אטרקטיביות בעיני משקיעים	נמוכה. עד שלא נרשמת רווחיות, יהיה קשה יותר לשכנע את המשקיעים להשקיע.	גבוהה. ברווחיות ראמן – המשקיעים הפוטנציאלים בכל נקודת זמן יראו שהחברה נמצאת ברווחיות, וזה יעודד אותם להשקיע.
כוח מינוף במשא ומתן מול משקיעים	בינוני. תלוי מאוד ברמת הרווחיות הקיימת של החברה. חברה שעדיין לא נמצאת ברווחיות – יהיה לה כוח מינוף קטן במו"מ.(המייסדים נמאים תחת לחץ לגייס כספים)	גדול. מכיוון שהמייסדים נמצאים כבר רווחיות, ויש להם זמן לחפש משקיעים – הם פחות נמצאים תחת לחץ וזה יכול לעבוד לטובתם במו"מ.
פנאי לפיתוח מוצרים נוספים	נמוך. המייסדים נמצאים בלחץ למכור את המיזם הנוכחי, ויש קשיים לעבור לפיתוח מיזמים נוספים.	גבוה. המייסדים לא ממהרים למצוא משקיעים ולגייס כספים, ויש להם יכולת להתמקד בפיתוח מיזמים/מוצרים נוספים.

עמדת המתנגדים לתפיסת "רווחיות ראמן"

Dharmesh Shah כותב במאמרו "Startups: You're Not Really Ramen Profitable, You're Ramen Sustainable"

"הבעיה שלי עם ההגדרה "רווחיות ראמן" – ברוב המקרים בהם היא מיושמת, החברה לא באמת רווחית. הסיבה?

המייסדים למעשה משלמים לעצמם משכורת זניחה מאוד. זה למעשה סותר את הערך שנוצר.

חלקכם ודאי תטענו שהמייסדים מבחינתם משקיעים רק את מרצם/זמנם במקום השכר, אך ממבט פיננסי (חשבונאי) – העובדה שאתה לא מחשב הוצאות בשיטה המקובלת, לא אומרת שהדבר מצביע על רווחיות.

למען ההגינות והדיוק, על מנת לקבוע רווחיות – על המייסדים לבחון את שווי השוק האמיתי של החברה."

במאמרו, מסכים עם חלק מהשקפות של גישת "רווחיות ראמן", למשל – התרומה למורל בחברה, אך יחד עם זאת הוא מציע להסתכל על זה גם כחיסרון, מכיוון שהמייסדים עלולים להמשיך זמן רב מידי עם המיזם תחת "מצג שווא" של הצלחה, במקום להתקדם לרעיון הגדול הבא.