משתמש:Amram98/בן ציון אשל

בן ציון אשל (1894-1973), נולד בשם בן ציון וַנסקי, בעיר צ'רקאסי, אוקראינה, לאברהם ושושנה. אחיו של אברהם התנצר, לכן אברהם שינה את שם משפחתו מ-ווֹנסקי ל-וַנסקי. אברהם נבחר כצִיר לקונגרס הציוני העולמי הראשון 1897, אך מסיבות כלכליות לא הלך, ואחֵר נבחר במקומו.

בן ציון והשפה העברית

מילדותו דיברו במשפחתו של בן ציון עברית. בגיל ארבע הוא התחקה אחר אחיו שלמד עברית ממורה פרטי בביתו. כאשר גילו שהוא יודע עברית, הוא צורף לשיעורים. בבית הספר היסודי למד עברית, ובחטיבת הביניים ובתיכון למד גם רוסית. לימודי יהדות קיבל ממורים פרטיים בבית. כבר כתלמיד בבית הספר היסודי היה כותב בשבועון לילדים "נטעי נמענים" ואף ערך אותו. כשכתב מכתבים נהג לנקד מילים ושמות לועזיים, ומילים עבריות נדירות (ניקוד חלקי או מלא), ובחלק ממכתביו (כנראה לפי הממוען), כתב גם תאריך עברי וגם תאריך כללי. עד גיל 60-50 כתב לרוב ב"כתיב חסר", אך עם הזמן הִרבַּה לכתוב בכתיב מלא. הוא הקפיד לכתוב את שמו ולחתום "בן-ציון", אף שאחרים כתבוהו לפעמים "בנציון", והקפיד לדבר רק עברית, גם כאשר פנו אליו בשפה אחרת.

אישיותו

כבר כנער החל לדגול בלאומיות עברית, ציונות ושפה עברית, ובהשראת הסופר טולסטוי היה גם בעד צמחונות, ונגד עבדות ואריסות, אלימות ומלחמה. הוא לא עישן, לא שתה אלכוהול כלל ולא הימר מעולם.

קורותיו

בשנים 1916-1914 למד רפואה בבאזל ובעקבות המהפכה חזר לרוסיה ועבד כאח בבית-חולים למצורעים. בן ציון הוא היה פעיל בארגון הציוני "החלוץ", ואף ניסח עם דן פינס את תקנון התנועה. באחת מאסיפת הארגון ברוסטוב נתפס על-ידי הבולשת צֶ'קה ונאסר לשמונה ימים. בשנת 1921 נישא לציפורה, והם עברו לליטא להשתלמות בחקלאות, ומיד לאחר מכן עלו לארץ בשנת 1922 עם דרכון בשם בדוי "צִיצְלֶבִיץ" (בשנת 1932 הם התגרשו והוא נישא ללילי). לאחר שעלו ארצה היה בן ציון גם חבר בגדוד העבודה ועסק בחציבה, סבלות, בניה וסיתות, ולימים היה גם ממייסדי קיבוץ רמת רחל, שם היה אחראי על מטעי פרות ועבד כמורה. בנוסף, הוא היה מעורכי יומן הקיבוץ, וכתב על חינוך בקיבוץ. באותם שנים היה גם חבר בוועדת התרבות והחינוך. בן ציון היה חילוני, ובמשך יותר מ-50 שנותיו בארץ – ביקר בבית כנסת רק פעם אחת בלבד. למרות שהיה גם פציפיסט מושבע, הוא השתתף כל השנים בשמירה והגנה על הקיבוץ. בשנת 1946 - נעצר בקיבוץ ל-3 חודשים ב"שבת השחורה". ברפיח. בשנת 1947 - שימש כשליח להוראת עצורי קפריסין במשך שלושה חודשים. בשנת 1948 – שינה את שם משפחתו ל"אשל", ועבד כמזכיר ועדת ים המלח וחבלו למשך שנתיים. בשנת 1949 עזב את הקיבוץ ועבר לגור בתל אביב ובירושלים. בשנים 1951-1950 היה מזכיר הוועדה הממשלתית לתעתיק, ובשנים 1961-1953 שימש כמזכיר ועדת הסמלים. בשנים 1962-1948 היה מזכיר מדעי של ועדת השמות לאתרים בארץ, ומשנת 1960 היה גם חבר בוועדה. בשנים 1962-1961 היה מ"מ מנהל גנזך המדינה. בין השנים 1970-1963 למד באוניברסיטה העברית לתארים ראשון, שני ושלישי בבלשנות ובלשון העברית, והורה בלשנות ועברית עתיקה וחדשה באוניברסיטת באר-שבע.

כתביו

• "פרטי-מלים של תורת-העצמות". הטיוטה (24 עמודים בכתב-יד, 1922) כוללת כ-700 מונחים של עצמות וחלקי-עצמות בגוף האדם, ברוסית, גרמנית ולטינית, והצעה למונח עברי. לא יצא לאור.
  
• תל יוסף. אמנות. 1930.
  
• חבל סדום: צוער, ים המלח והכיכר [עם יהודה קופלביץ]. הקיבוץ המאוחד. 1935.
  
• חבל סדום: צוער, ים המלח והכיכר [עם יהודה אלמוג. מהדורה 2]. הקיבוץ המאוחד. 1949.
  
• חבל ים המלח [עם יהודה אלמוג. מהדורה 3]. עם עובד. 1956.
  
• פנקס חבל ים המלח: למטייל ולמדריך. קרית ספר. 1958.
  
• דין וחשבון הוועדה הממשלתית לתעתיק. כללי התעתיק [ותעתיקי שמות גיאוגרפיים מעברית לכתב ערבי ולאטיני ולהיפך]. 1952. (סיכום בידי ב"צ אשל.)
  
• תיזה למ"א: לִתְצוּרַת השמות הפרטיים (שמות אדם ושמות מקום) במקרא. 1966.
  
• לשון המקרא: חוברת לשעור של דוד טנא. ערך בן ציון אשל. המכון להשכלה גבוהה בנגב, 1976.
  
• ארכיון המזכירות הראשית לממשלת א"י 1918 – 1925. 1966. ועדת המצב 1947 – 1948. 1966 (עורך).
  
• לשון חז"ל: חוברת לשיעור של דוד טנא. ערך בן ציון אשל. המכון להשכלה גבוהה בנגב, 1976.
  
• תיזה לד"ר: מחקר סמנטי בתחום "המגורים" בעברית המקראית. 1970. [במחקר זה השתמש בשפות:
• ארמית לענפיה, סורית לענפיה, עברית-מואבית, אשורית, אכדית, שומרית, אוגריתית, פיניקית, פונית, שבאית, דרום- ערבית עתיקה, ערבית, אתיופית (געז), לטינית, יוונית עתיקה. וגם: אנגלית, גרמנית, צרפתית].
• לִבְטֵי לשון במאמריו הראשונים של י. בן-צבי. 1973.
  
• ישובי היהודים בבבל בתקופת התלמוד: אונומסטיקון תלמודי. הוצאת מגנס. 1979.
  
• The Dead Sea region.1958. translation of “pinkas …”. Kiryath Sepher. 1958.
  
• Bio-bibliography; Toponymy, anthroponymy, theonymy. Onoma. 1967.
  

בנוסף, כתב 20 מאמרים על גדוד העבודה ויותר ממאה רשימות על הקיבוץ [עם ציון שם הכותב, לרוב "בן ציון"; ועוד רשימות רבות בלי ציון שם הכותב], כולן ביומן רמת רחל. נמצא בספרייה הלאומית.
עוד כתב, שבעה מאמרים על הלשון העברית במקרא, בקבצים ובכתבי עת מקצועיים, ועל שמות של מקומות בארץ כתב שבעה מאמרים ו - 12 רשימות ורשימונים (בשנתון הממשלה. ועוד רשימות רבות לצרכי ועדת השמות).
ולסיום, בן ציון השתתף בעשרות תכניות ברדיו [בעיתונות נמצאו רק שבעה אזכורים], וציטטו אותו או כתבו עליו כ-560 פעמים (לא כולל קטלוגי ספריות, רשימות של ספרים או של מוכרי ספרים וכו'), מהן 150 בשפות לועזיות.

צאצאיו

בת [מרים (מיה)], נכד ו-3 נכדות. נינים ונינות. חימשים. בן [יוחנן], נכד ונכדה. נין. בן [עמרם], נכד ונכדה. נינים ונינה.

מחבר הערך: בנו, עמרם אשל. 2013