משתמש:Anaplo/תאו ון ריסלברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Anaplo.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Anaplo.
הקריאה של אמיל ורהארן
מידע כללי
צייר תאו ון ריסלברג
תאריך יצירה 1903
טכניקה וחומרים שמן על קנבס
ממדים בס"מ
אורך 181
רוחב 241
נתונים על היצירה
מיקום המוזיאון לאמנות, גנט

תאו (תאופיל) ון ריסלברגצרפתית: Théo (Théophile) van Rysselberghe; ‏ 23 בנובמבר 1862 - 14 בדצמבר 1926) היה צייר בלגי נאו-אימפרסיוניסט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריסלברג נולד בגנט למשפחה בורגנית דוברת צרפתית, הוא החל ללמוד באקדמיה של גנט, ולאחר מכן, ב-1879 עבר לאקדמיה של בריסל תחת ההכוונה של איאן פורטלס. הציורים הצפון-אפריקאים של פורטלס החלו לעורר בבלגיה עניין במזרח. ריסלברג גם כן הושפע מציוריו הצפון-אפריקאים של איאן פורטלס והחליט לנסוע למרוקו שלוש פעמים בין השנים 1882-1888.

עוד לפני גיל 18, ריסלברג הציג שני פורטרטים בגלריה לאמנות של גנט. מיד לאחר הצגתם, פרסם את הציור פורטר עצמי עם מקטרת (1880) שצוייר בצבעים כהים ובסגנון הריאליסטי בבלגיה. עם פרסום היצירה ילד בנקודה פתוחה של היער ב-1880, הוא עזב את הסגנון הריאליסטי והחל לעבור לסגנון האימפרסיוניסטי. ב-1881, פרסם ריסלברג את התערוכה הראשונה שלו בגלריה לאמנות של בריסל.

מסעו הראשון למרוקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1882, יצא לטייל בספרד ובמרוקו עם חברו פרנץ צ'רלט והצייר האוסטרי דריו דה רגויוס. בביקורו במדריד עבר במוזיאון הפראדו והתרשם מאוד מהציורים שם. בביקורו בסיביליה פגשו ריסלברג וחבריו למסע את קונסטנטין מניר, שהעתיק את הציור הירידה מהצלב של פדרו קמפנה באותם זמנים. בעקבות הביקור בספרד, צייר ריסלברג את הפורטרטים הבאים: אישה ספרדייה (1881) ו-אישה סיבילית (1882). ציורים אלה כבר היו שונים לחלוטין מסגנונו לפני צאתו למסע. בסוף אוקטובר 1882, הגיע ריסלברג לטנגר (עיר בצפון מרוקו), שם נחשף לעולם שונה לחלוטין מזה שהכיר באירופה. הוא נשאר במרוקו במשך ארבעה חודשים, שם צייר את הציורים: סנדלר רחוב ערבי (1882), ילד ערבי (1882) ו-שומר נח (1883).

לאחר מכן, חזר ריסלברג לבלגיה והציג 30 מעבודותיו מהמסע בתערוכה בגנט. ציוריו זכו להצלחה באופן מידי.

באפריל 1883, הציג ריסלברג שוב ציורים המתעדים סצנות מחיי היומיום באגן הים התיכון בגלריה לאמנות של בריסל. באותם זמנים הוא גם התחבר עם הסופר והמשורר אמיל ורהארן שמאוחר יותר יצוייר על ידו.

בספטמבר 1883, עבר ריסלברג לעיר הארלם שבהולנד כדי ללמוד את סגנון העבודה של פרנס הלס. באותם זמנים פגש ריסלברג גם את הצייר האמריקאי ויליאם מריט צ'ייס.

קבוצת ה-XX[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריסלברג היה אחד מהמייסדים של קבוצת האמנים הבלגית שנקראה "קבוצת ה-XX" ונוסדה ב28 באוקטובר 1883. הקבוצה הייתה מורכבת ממספר אמנים צעירים רדיקלים שנפגשה תחת חסותו של אוקטב מאוס. האמנים בקבוצה מרדו באמנות האקדמית שרווחה באותם זמנים ובסטנדרטים האמנותיים הנפוצים באותה עת. בין חברי הקבוצה היו האמנים: ג'יימס אנסור, וילי פינץ', פרננד קומפף ופליסיין רופס, פול סיניאק ואוגוסט רודן. בעקבות הצטרפות זו לקבוצה נחשף ריסלברג לרעיונות אמנותיים חדשים ולאוקטב מאוס, שאותו צייר מאוחר יותר בכמה פורטרטים ובהם אוקטב מאוס כגנדרן (1885).

מסעו השני למרוקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1883 עזב ריסלברג שוב, עם פרנץ צ'רלט לטנגר, שם הוא נשאר במשך שנה. במשך זמן שהותו במרוקו, שמר ריסלברג על קשר עם אוקטב מאוס. באפריל 1884 ביקר ריסלברג באנדלוסיה בליווי ג'ון סינגר סרג'נט ורלף קורטיס. ריסלברג הזמין אותם לתערוכה בבריסל. באותם זמנים פרסם אז'ן דלקרואה את ציורו האקזוטי פנטזיה ערבית (1884). עקב קשיים תקציביים, נאלץ ריסלברג לחזור ממרוקו באוקטובר 1884.

כשחזר ממרוקו הופיע ריסלברג שוב ב-"קבוצת ה-XX" ב-1885 והציג כמה ציורים ממסעו השני למרוקו.

אימפרסיוניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפורטרים הבאים של ריסלברג צויירו בצבעים עמומים יותר: ז'אן ומרגריט שלובך (1884), אוקטב מאוס (1885), קאמיל ון מונס (1886) ומרגריט ון מונס (1886).

ריסלברג צפה בעבודותיה של האימפרסיוניסטים קלוד מונה ופייר אוגוסט רנואר בתערוכה של "קבוצת ה-XX" ב-1886. ריסלברג התרשם מאוד מעבודות אלה והחליט להתנסות בסגנון הציור האימפרסיוניסטי. ציורים לדוגמה בסגנון זה: אישה עם ספר זכרונות יפני (1886), מאדאם פיקארד בתאה (1886), מאדאם אוסקר גידברכט (1886).

נאו-אימפרסיוניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוקטב מאוס שלח את ריסלברג לפריז כדי לחפש רעיונות חדשים לציור. בפריז, הוא נחשף לטכניקה הפוינטיליסטית בציורו של ז'ורז' סרה, יום ראשון אחר הצהריים על גדות האי "לה גרנד ז'אט". כתוצאה מחוויה זו, החליט ריסלברג לעזוב את הראליזם ולעבור לצייר בטכניקה הפוינטיליסטית. מעבר זה גרם לערעור יחסיו עם ג'יימס אנסור.

בקיץ 1887 ביקר ריסלברג בצרפת עם אז'ן בוש (אח של אנה בוש), שם פגש את אנרי דה טולוז-לוטרק, פול סיניאק, אדגר דגה ואלפרד סיסלי. הוא העריך במיוחד את כשרונו של טולוז-לוטרק. בעקבות סגנונו של טולוז-לוטרק, צייר ריסלברג את הפורטר פייר-מארי אולין (1887). בביקור זה הצליח ריסלברג לשכנע את חלק מהאמנים שפגש להגיע לתערוכה הבא של "קבוצת ה-XX" בבלגיה.

מסעו השלישי למרוקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוינטיליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבנית:נ