משתמש:Assaf.farber/מערכת מידע גאוגרפית
 |
 | |
| |
| שיחה | |
מערכת מידע גאוגרפית או GIS (ראשי תיבות של: Geographic Information System) היא מערכת מידע ממוחשבת המאפשרת ניהול, אחזור וניתוח מידע גאוגרפי תוך שילוב תכנים ממספר שכבות מידע, המבוססות ברובן על מערך מיפוי, אך גם על מאגרי מידע טבלאיים "רגילים". מערכות אלו מבצעות בצד הקלט: קליטה, ארגון ובקרת איכות, ובצד הפלט: הפקה, מיון, שליפה ופילוח של מידע גאוגרפי. מערכות מסוג זה משמשות גורמים רבים, ובהם משרדי ממשלה, מכוני מחקר, נותני שירותים, חברות משלוחים, מתכנני ערים ותשתיות ועוד. למערכות אלו יתרון בפישוט והמחשה של תופעות מרחביות והעלאת חלופות יעילה למקבלי החלטות.
מערכות ה-GIS מאפשרות שיתוף וייצוא של המידע בדרכים רבות. מידע גאוגרפי רב זמין באינטרנט באמצעות מערכות GIS מקוונות, ונגיש גם בהתקנים ניידים שונים.
מידע וקטורי ומידע רסטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכות ממ"ג וקטוריות מחלקות את המידע הגאוגרפי למידע נקודתי (כגון בארות, עמודי חשמל), מידע קווי (כגון נחלים, דרכים) ומידע פוליגונלי (כגון תחומי שיפוט, אזורים בנויים, מדינות). לכל ישות (נקודתית, קווית או פוליגונלית) ישנה שורה בבסיס הנתונים של השכבה, וניתן להצמיד אליה מידע אלפא-נומרי (כגון ספיקת הבאר, שנת הסלילה של הכביש או מספר התושבים בשטח הבנוי). לאחר מכן ניתן ליצור שאילתות כגון מציאת קטעי הכביש שנסללו לפני 1948, או השטח הבנוי שהאוכלוסייה בו חלקי שטחו (הצפיפות) היא פחות מ־5 תושבים לדונם.
מלבד השאילתות על שכבה בודדת, ניתן לבצע פעולות בוליאניות בין שתי שכבות או יותר. דוגמה לפעולה כזו היא מציאת כל קטעי הכביש שמקיימים את שני התנאים הבאים: נסללו לפני שנת 1948 וגם עוברים בשטח בנוי שצפיפות האוכלוסייה בו היא מעל ל-20 תושבים לדונם.
בנוסף, קיימת גם שיטה לניתוח על ידי מערכות רסטריות. במערכות אלו, המיועדות ככלל לניתוח תופעות רציפוֹת במרחב (כגון טופוגרפיה, שיעור הזיהום בקרקע), מיוצג המידע על ידי תמונה (רסטר) בה כל פיקסל מייצג עוצמה של התופעה. השכבה מכונה גריד. יתרון עיקרי של הניתוח הרסטרי הוא המהירות בה ניתן לבצע עיבודים. אם לדוגמה היינו מחפשים את הנקודות המישוריות במפה טופוגרפית, היה על מערכת וקטורית ליצור חישוב מסובך ביותר, בעוד שמערכת רסטר הייתה מחפשת שני פיקסלים סמוכים בעלי אותו צבע.
תוכנות GIS[עריכת קוד מקור | עריכה]
באמצעות תוכנות GIS ניתן לצפות, להעביר, לערוך ולנתח מידע גאוגרפי. בתעשייה יש חברות המתמחות בתוכנות GIS והמספקות כלים שונים לטיפול במידע גאוגרפי. כמה מהמובילות ביניהן: Smallworld, Manifold System ,QGIS, ESRI, Intergraph, Mapinfo, ArcGIS ו-Autodesk. בנוסף קיימות תוכנות שמותאמות לצרכים ייחודים במקומות כמו מחלקות ממשל וצבא, וכן קיימים מוצרי קוד פתוח (כמו GRASS או Generic Mapping Tools). אף על פי שקיימים כלים חופשיים לצפייה במידע גאוגרפי, גישה ציבורית למידע גאוגרפי נעשית לרוב דרך יישומים מקוונים כ-Google Earth או דרך שירותים ברשת.
עד סוף שנות התשעים רוב מערכות המידע הגאוגרפיות התבססו על מחשבים גדולים ושימשו להחזקת מידע פנימי, והתוכנות היו מוצר עצמאי. עם עליית השימוש באינטרנט וברשתות והעלייה בביקוש למידע גאוגרפי, תוכנות ה-GIS שינו את פניהן בהדרגה כדי לספק מידע ברשת. כיום תוכנות GIS נמכרות כתוכנות המשלבות מספר אפליקציות או כ-API.
מערכת מידע גאוגרפית בשימוש ההוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכות מידע גאוגרפית (GIS) נמצאות בשימוש ההוראה מאז שנות ה-90. [1][2] מחקרים רבים מצאו שמערכת המידע הגאוגרפית הינה כלי אפקטיבי מאוד לפיתוח החשיבה המרחבית בקרב תלמידים; יכולת פתרון בעיות; חשיבה ביקורתית; לשיפור את יכולות החשיבה שלהם. בנוסף לכך הכלי מייצר סביבת לימוד מבוססת חקר/ סביבת לימוד קונסטרוקטיביסטית[3]. אחד המטרות המרכזיות בלימודי הגאוגרפיה הינם לפתח אזרחים בעלי יכולת של חשיבה מרחבית ביקורתית.[4][5] עולם התוכן של הגאוגרפיה מעניק לתלמידים ידע, ערכים, ומיומנויות שחלקן ייחודיות למקצוע כמו שימוש מושכל במפות. המקצוע מזמן שילוב חדשנות בפדגוגיה שבאה לידי ביטוי בפדגוגיה דיגיטלית משולבת מפה, ובכישורי חשיבה התורמים לפיתוח לומדים עצמאיים שיוכלו לתפקד בתבונה וביעילות כאזרחים וכעובדים בעולם המורכב של המאה ה- 21.[6]
משרד החינוך פרסם דו"ח "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21" ובו מפורטים העקרונות של מיומנות המאה ה- 21 הכוללים את הנושאים הבאים: שימוש בכלי תקשוב; אוריינות מידע ותקשורת; חשיבה ביקורתית ויכולת לפתור בעיות; תקשורת שיתוף ועבודת צוות; לומד עצמאי; אתיקה ומוגנות ברשת.[7] מקצוע הגאוגרפיה נבחר כאחד מחמשת מקצועות הליבה השותפים לתכנית.[8] הוראת הגאוגרפיה באמצעות כלי ה- GIS ממש את מטרות התכנית.
יצרני מערכות ה- GIS המובילים בעולם פיתחו לאורך השנים פעילויות בתחום החינוך: Google map/ Google Earth; ESRI. למשל חברת ESRI חתמה עם מספר רב של מדינות בארה"ב על הסכמי רישוי המאפשרים לבתי הספר באותן מדינות גישה לשירותי GIS תוצרת ESRI ללא תשלום נוסף.[9] הדבר מאפשר למשרדי החינוך במדינות השונות בארצות הברית לפתח מערכי שיעור משולבים עם מפות GIS. במדינת מינסוטה למשל, מקיימת תחרות מפות GIS שנתית בין בתי הספר במדינה.[10]
משרד החינוך פתח בשנת הלימודים תשע"ז מסלול לימוד חדש לבגרות. מסלול לימודים זה מתמקד במדעי הגאוגרפיה המשלבים את השימוש במידע מרחבי הנאסף, מעובד, מנותח ומוצג באמצעות מערכות מידע גאוגרפית (GIS). המסלול ממחיש את חשיבותן של טכנולוגיות מיקום ומידע מרחבי בעידן הדיגיטלי. בנוסף לכך, השימוש במערכות מידע גאוגרפית יהווה חיזוק לנלמד בתחום המתמטיקה והגאומטריה.[11]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האגודה הישראלית לכרטוגרפיה ולמערכות מידע גאוגרפי
- הוועדה הבין-משרדית למערכות מידע גיאוגרפיות
- מיומנויות המאה ה-21
- משרד החינוך
- קונסטרוקטיביזם (למידה)
- ESRI
- Google Earth
- Google map
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Bearman, N., Jones, N., André, I., Cachinho, H. A., & DeMers, M. (2016). The future role of GIS education in creating critical spatial thinkers. Journal of Geography in Higher Education, 40(3), 394-408.
- Bednarz, S. W. (2004). Geographic information systems: A tool to support geography and environmental education?. GeoJournal, 60(2), 191-199.
- Hong, J. E. (2014). Promoting teacher adoption of GIS using teacher-centered and teacher-friendly design. Journal of Geography, 113(4), 139-150.
- Liu, Y., Bui, E. N., Chang, C. H., & Lossman, H. G. (2010). PBL-GIS in secondary geography education: Does it result in higher-order learning outcomes?. Journal of Geography, 109(4), 150-158.
- National Research Council (2005), Learning to think spatially: GIS as a support system in the K-12 curriculum, National Academies Press.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיר ענתר, GIS הוא הרבה יותר ממפה, מערכות 422, 2008
- המעבדה למידע גאוגרפי באוניברסיטת בן-גוריון
- עיריית תל אביב-יפו, דוגמה לאתר המבוסס על טכנולוגיית GIS
- מפת ישראל שימושי הקרקע בישראל, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- מחלקת ה־GIS במכון דש"א של החברה להגנת הטבע
- מרכז ה- GIS באוניברסיטה העברית בירושלים.
- עדי בן נון, מדריך למשתמש המתחיל בתוכנת ArcGIS 9.x, מרכז ה-GIS, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2008
- govMap מפות ישראל, מערכת ממ"ג בפורטל הממשלתי
- אתר המפמ"ר "גאוגרפיה - אדם וסביבה" ו"מולדת, חברה ואזרחות", משרד החינוך
- סייבר גאוגרפיה, הפיקוח על הוראת "גאוגרפיה - אדם וסביבה" ו"מולדת, חברה ואזרחות", משרד החינוך
- אתר החינוך של ESRI
- תחרות מפות GIS במינסוטה, ארה"ב
- התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 מסמך אב, משרד החינוך
- תכנית הלימודים ב"גאוגרפיה אדם וסביבה" לכיתות ה' - ט', משרד החינוך
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Hong, J. E., Designing GIS learning materials for K–12 teachers, Technology, Pedagogy and Education, 2016, עמ' 1-23
- ^ Bednarz, S. W., Geographic information systems: A tool to support geography and environmental education?, GeoJournal, 60 2, 2004, עמ' 191-199
- ^ Liu, Y., Bui, E. N., Chang, C. H., & Lossman, H. G., PBL-GIS in secondary geography education: Does it result in higher-order learning outcomes?, Journal of Geography, 109 4, 2010, עמ' 150-158
- ^ Bearman, N., Jones, N., André, I., Cachinho, H. A., & DeMers, M., The future role of GIS education in creating critical spatial thinkers, Journal of Geography in Higher Education, 40 3, 2016, עמ' 394-408
- ^ National Research Council, Learning to think spatially: GIS as a support system in the K-12 curriculum, National Academies Press, 2005
- ^ לביא, ח. פניג, ד. קותיאל, ח. גרייצר, א. חטיב, ע. ועדיה, ד., תכנית הלימודים ב"גאוגרפיה אדם וסביבה" לכיתות ה' - ט', באתר משרד החינוך, 29.12.2016
- ^ משרד החינוך, התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 מסמך אב, באתר משרד החינוך, 8.2.2012
- ^ משרד החינוך, פדגוגיה דיגיטלית, באתר משרד החינוך, 29.12.2016
- ^ ESRI, Take Your Students to New Places
- ^ 2017 Map Competition for Minnesota Students
- ^ הפיקוח על הוראת גאוגרפיה - אדם וסביבה ומולדת, חברה ואזרחות, סייבר גאוגרפי
קטגוריה:מידע קטגוריה:יישומי מחשב קטגוריה:מערכות מידע קטגוריה:גאוגרפיה קטגוריה:קרטוגרפיה * קטגוריה:ניהול מידע