משתמש:Aviados/טיוטה/מרדכי זונשיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מרדכי זוֹנְשַיין (זאָנשיין) (1905–1980) פעיל ציבור בקהילה היהודית בפולין לפני מלחמת העולם השנייה, במהלכה ואחריה; ממייסדי הוועד היהודי המרכזי של יהודי פולין וגזברו; ומו"ל יידי בישראל (הוצאת "המנורה") מסוף שנות ה-50 ועד סוף שנות ה-70.

http://simania.co.il/forum.php?showNoteId=298001

עוד: גוגל ספרים:

  • "זונשיין מרדכי"

זאָנשיין



עד שנת 1950 פעל במסגרת הוועדה המרכזית ליהודי פולין "משפט חברתי". פארגעדענקט האט זיך דער פאל מיטן משפט איבערן פינאנץ־לייטער פון יידישן צענטראל־קאמיטעט, דעם אנפירנדיקן מיטגליד פון דער פארטיי פון אלגעמיינע ציוניסטן, מרדכי זאנשיין (שפעטער אנפירער פון פארלאג ״מנורה״ אין ישראל). קעגן אים, אלם פארזיצער פון יודנראט אין שטעטל סטאשעוו, איז געווען אן אָנקלאגע פון א יידישע פרוי פון געטאָ, אז ער האט שלעכט באהאנדלט די יידן. פארזיצער פון געריכט בין איך געווען, וויצע-פארזיצער - לעאָן לענעמאן (דוכט



בן שלמה. עורך הוצאת "המנורה" ויו"ר ארגון יוצאי חמילניק לשעבר. ביתו: זנגביל 24 תל אביב.


משואה, מפתח שמות (http://www.massuah.org.il/upload/Downloads/PdtFile_150.pdf):

  • זונשיין, מרדכי: יט 205, 222, 223, 224, 225; כ 199, 239
  • זונשיין, משה: יז 82; כ 191, 193, 194

(זה טעות - כולם עוסקים במרדכי זונשיין)


  • מאָטל זאָנשיין, 'מיטן טויט פּנים אל פּנים', בתוך: פנקס כמיעלניק, תל אביב: ארגון יוצאי חמילניק בישראל ביי דער מיטהילף פון כמיעלניקער לאנדסמאנשאפטן (דפוס ישראל), תשכ"א 1960, עמודות 791–808 (ספר יזכור לקהילת כמיעלניק, בספריית העיר ניו יורק, תמונות 396–404)

(יש שם תצלומים שלו, של אשתו ושל בנם היחיד ירחמיאל, שנספה בשואה בגיל 13)



'הפעולה הסוציאלית בימי מלחמת העולם השנייה', בתוך: אלחנן ארליך (עורך), ספר סטאשוב, תל אביב: אירגון יוצאי סטאשוב בישראל, 1962, עמ' 73 (ספר יזכור לקהילת סטאשוב, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 77)

בתקופה ההיא אגודה יהודית לעזרה הדדית בשם ז.ס.ס. (ז'ידובסקה סָמופומוץ ספולצ'נה), שמרכזה היה בקראקוב. בראש סניף האגודה בסטאשוב עמדה הנהלה... ועם חבריה נמנו... מרדכי זונשין - גזבר. סניף האגודה קיבל תחת חסותו את מוסד הבריאות המיותם "טאז" ואף תמך במטבח. סניף האגודה הקיף את כל השירותים הסוציאליים ואת כל שירותי הבריאות.

ניצל מהאקציה השנייה בחמיילניק, ב-5 בנובמבר 1942


היו לו קרובי משפחה בתל אביב: סט"א, רשימה שניה של יוצאי לובלין, המשקיף, טור 1, 3 בספטמבר 1944 ("מרדכי זונשיין מסטאשוב")


דפי עד: מגורים לפני המלחמה: Chmielnik שם המצהיר: זונשיין

Zonszajn (חלקם Zunszajn?)





(מידע רב על קורותיו מיולי 1944, במיוחד בעמודים הראשונים) ראיון עם זונשיין, 5 באוגוסט 1971, ארכיון המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל-אביב, JNV 463/5.


ולעומת זאת, יצחק צוקרמן, שבע השנים ההן ,1939־1946, 1990, עמ' 480:

- הנציגות של מה שנקרא אז "איחוד", לרבות "פועלי ציון" צ"ס, היינו שרידי התנועות הציוניות. ...מרדכי זונשיין ... הציג את עצמו כנציג "פועלי-ציון" צ"ס, מבלי שהיה לזה שחר. ברמן היה באמת איש "פועלי-ציון" שמאל, והיה זכאי לייצגם. התברר לי, מאותו זונשיין ומחבריו וכן ממנדל קוסובר, איש "הציונים הכלליים", ...




הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]