המרוץ לחלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברית המועצות שיגרה את ספוטניק 1 באוקטובר 1957.
ב-12 באפריל 1961 שיגרה את ווסטוק 1 ובו יורי גגארין, האדם הראשון בחלל.
- נולדתי יום אחד קודם לכן בבואנוס איירס, ביום בו החל המשפט של אדולף אייכמן. (בישראל היה כבר 11 באפריל).

שיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון הובולט (אנ') דחף חזק ל-(LOR)

^[1] ^[2] ^[3] כתב James Hansen: ”לולא אימצה נאס"א דעת מיעוט עקשנית זו ב־1962, ארצות הברית עדיין הייתה מגיעה אל הירח, אך כמעט בוודאות לא לפני תום שנות ה־60, תאריך היעד שהציב קנדי.^[4]”

הטיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על בסיס ידע של V-2 בניהול של ורנר פון בראון^[5] שעבר לארצות הברית אחרי מלחמת העולם השנייה.
הטיל סטורן 5, גובה 110 מ' וקוטר 10.1 מ' – שיא שיישבר רק ע"י BFR של SpaceX.
שלב 2 של הטיל סטורן 5 תוכנן ונבנה בנורת' אמריקן אוויאיישן, קליפורניה. ^[6]
בעיה: המהנדסים לא הצליחו להדביק למיכלי הדלק (מימן נוזלי) את ציפוי הבידוד. בבניית השלב הראשון, ציפו את מיכל הדלק מבפנים, וכך הבידוד הפנימי שמר על החום של הדבק (בין הבידוד למיכל) מפני הדלק הנוזלי (בטמפרטורה 20 קלווין, 252- מעלות צלזיוס). אבל כאן בחרו במתכת עמידה מאד בקור שבחלל, ולמתכת הזאת היה צורך להדביק את הציפוי מבחוץ; לכן הדבק לא היה מבודד מהקור, והוא התקרר מהמימן ונשבר. חומר הבידוד היה שרף PF (אנ') בצורת חלת-דבש (אנ'). המפעל היה בעיר סיל ביץ' בקליפורניה, עיר גלישת גלים. הגולשים ידעו איך להדביק ציפוי כזה לגלשנים. [1]

המחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפולו תוכננה לשליטה מלאה של הצוות, למקרה שהתקשורת אובדת. השליטה הופחתה לאחר מספר משימות, כי ביוסטון יכלו לשלוט באופן יעיל יותר, בזכות מחשבים חזקים יותר ומערכות עיקוב. את רוב פעולות ההיגוי ביצע מחשב הטיסה של החללית. רק המחשב ניצל את הדלק אופטימלית.^[7] המחשב כונה "איש הצוות הרביעי".^[8]

בטיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאס"א תיכננה לתת לאסטרונאוטים כלים לתיקון בחלל; אך זה דרש אימונים מסובכים, וכלי עבודה ורכיבי חילוף, הרעיון ננטש ב־1964 ^[9].

החלליות צוידו במערכות גיבוי שיכלו בערך להחליף את הראשיות. למערכת הניווט של ה-LM הייתה מערכת גיבוי, שנבנתה על ידי חברה אחרת, כדי להקטין את ההסתברות שתקלה תחזור על עצמה. ארבעת אשכולות המנועים של מערכת בקרת הגישה היו בלתי תלויים זה בזה. מערכת הבקרה התרמית כללה גיבוי, כל המעגלים החשמליים שוכפלו, וכגיבוי לאנטנת התקשורת הראשית הותקנו שתי אנטנות קטנות יותר. הרכיב היחיד שלא היה לו גיבוי היה המנוע הראשי של רכב הנחיתה, ובשל כך הוא נבחן רבות, בתנאים ריאליסטיים ככל שניתן.

משימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפולו 6[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב 1 נוצרו תנודות בבעירה, וכל השלב נכנס לרזוננס - עד לסיום תפקידו. הפתרון היה "אקומולטור" ששיכך את התנודות של הלהבות.
בשלב 2 כשלו 2 מ-5 המנועים.
- הראשון: נדנוד של הצינור הגמיש שסיפק דלק למצת, עצרה את הדלק, לא היו הצתות, והמנוע כבה; התקלה לא אובחנה בניסויי קרקע, בגלל קרח שהצטבר והקשיח את הצינור - בחלל לא היו מים לקרח. הפתרון היה צינור ממתכת, שתשכך את התנודות.
- השני כבה בגלל טעות פשוטה: חיישן במנוע 1 דיווח על התקלה, והמחשב פקד לשתק את המנוע; אך חוט הפיקוד היה מוצלב עם מנוע 2 (טעות בחיוט), ושיתק אותו במקום את 1.
התקלות לא דווחו בהרחבה, בגלל שביום השיגור נרצח מרטין לותר קינג (4/4/1968).
מצד שני, הלחץ להשיג את הרוסים גרם לשינוי מטרת אפולו 8: להקיף עם צוות את הירח, במקום את כדור הארץ.

אפולו 11[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניל ארמסטרונג ירד, "צעד קטן (ל)אדם, קפיצה גדולה לחמארה". לפי הנוהל, היה אמור לנסות לטפס מיד בחזרה, כדי לדעת אם הוא מסוגל, עם כל הציוד עליו; אילו לא הצליח - לבאז אולדרין אסור היה לרדת לירח, כדי שיוכל למשוך את ארמסטרונג בסוף. אבל מההתרגשות, שכחו לבצע את הנוהל.
לקראת ההמראה מהירח, ארמסטרונג הסתובב והמנשא שלו שבר את מתג ההכנה להצתת המנוע הרקטי. נותרו לו מספר שניות להרים את המתג, כי יש זמן מוגדר להמראה. מדריך מוזיאון האוויר והחלל הלאומי: ”אבל אלה לא בני-אדם רגילים, הם סופרמנים.” תוך שניות הוא אילתר פתרון: שלף עט מהחליפה, הרים את המתג השבור, והמריא בזמן.

אפולו 13[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסצינת הסיום של אפולו 13, טום הנקס לוחץ את ידו של ג'יימס לוול, מפקד המשימה שאותו הנקס מגלם בסרט. לוול האמיתי משחק בסרט את המפקד של ספינת החילוץ, נושאת המסוקים USS איוו ג'ימה (אנ').

סצינת הסיום של "אפולו 13"

פתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפולו 11[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגישה לנחיתה, מחשב ההנחיה כמעט קרס מהעומס (שלח התראה שהוא לא עומד בקצב, והיה צורך להחליט אם זה קריטי), מהנדס ההנחיה (GUIDO) סטפן ביילס (אנ') (שהיה בסמכותו לבטל את הנחיתה), הציע שהנתונים ישודרו למרכז הבקרה, ושאיש הקשר צ'ארלס דיוק^[10] יעביר לנחתת. קיבל פרס נאס"א, מהנשיא.

אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיפור באלגוריתם עיבוד אותות איפשר לשדר נתונים למרות קצב נתונים נמוך - ???.

כשלונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקפת האקלים של מאדים (MCO), ב-1999: התוכנה של לוקהיד מרטין השתמשה ביחידות אימפריאליות?, ובנאס"א עבדו במטרים. המקפת הגיעה לאטמוספירה בזוית שגויה, ונשרפה.

ראו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצאת טד על מושבה במאדים, סרטון באתר יוטיוב, של (Stephen Petranek)
- מרטין ריס (אנ'): טעות! במקום זה יש ליישב את אנטארקטיקה את ההימלאיה. אסף רונאל, לורד מרטין ריס, מבכירי המדענים בבריטניה, חושש לעתיד המין האנושי ומשוכנע שאין סיכוי למצוא מקלט בפלנטה אחרת, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2018

הערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ THE MOON: A Spaceflight Away
^ Brooks, Grimwood and Swenson, Chariots for Apollo, p. 71.
^ Hansen, Enchanted Rendezvous, p 21, 24
^ Hansen, Enchanted Rendezvous, p. 27.
^ חבר המפלגה הנאצית (נטען שהצטרף - כתנאי לעיסוקו בתכנון טילים) שהעסיק עובדי כפיה בבניית הטיל (מעל 12 אלף מתו). כילד, קרא ספרים של הרמן אוברט (שבעצמו התלהב, בגיל 11, מספריו של ז'ול ורן; הדוקטורט שלו "Die Rakete zu den Planetenräumen" נדחה כ"דמיוני מדי", 1932; שיגר טיל כפרסומת לסרטו של פריץ לאנג, "Frau im Mond"; נאצי עד מותו, חבר NPD.), ובבגרותו עבד איתו על פיתוח הטיל.
^ יצרנית: P-51 מוסטנג, B-25 מיטשל, F-86 סייבר, F-100 סופר סייבר, X-15, תאי הפיקוד/שירות של החללית אפולו, והחללית אפולו
^ David A. Mindell, Digital Apollo Human and Machine in Spaceflight, Cambridge, The MIT Press, 2008.
^ Computers in Spaceflight - The NASA Experience
^ Hansen, Enchanted Rendezvous, p. 34.
^ מי שחשף אתתומאס מטינגלי לאדמת (חצבת?), וגרם להחלפתו בג'ק סוויגרט.

[1] THE MOON: A Spaceflight Away

[2] Brooks, Grimwood and Swenson, Chariots for Apollo, p. 71.

[3] Hansen, Enchanted Rendezvous, p 21, 24

[4] Hansen, Enchanted Rendezvous, p. 27.

[5] חבר המפלגה הנאצית (נטען שהצטרף - כתנאי לעיסוקו בתכנון טילים) שהעסיק עובדי כפיה בבניית הטיל (מעל 12 אלף מתו). כילד, קרא ספרים של הרמן אוברט (שבעצמו התלהב, בגיל 11, מספריו של ז'ול ורן; הדוקטורט שלו "Die Rakete zu den Planetenräumen" נדחה כ"דמיוני מדי", 1932; שיגר טיל כפרסומת לסרטו של פריץ לאנג, "Frau im Mond"; נאצי עד מותו, חבר NPD.), ובבגרותו עבד איתו על פיתוח הטיל.

[6] יצרנית: P-51 מוסטנג, B-25 מיטשל, F-86 סייבר, F-100 סופר סייבר, X-15, תאי הפיקוד/שירות של החללית אפולו, והחללית אפולו

[7] David A. Mindell, Digital Apollo Human and Machine in Spaceflight, Cambridge, The MIT Press, 2008.

[8] Computers in Spaceflight - The NASA Experience

[9] Hansen, Enchanted Rendezvous, p. 34.

[10] מי שחשף אתתומאס מטינגלי לאדמת (חצבת?), וגרם להחלפתו בג'ק סוויגרט.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

	דף זה אינו ערך אנציקלופדי
	דף זה הוא טיוטה של Avneref.

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Avneref.