משתמש:Avneref/מדע/מארי גל-מן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Avneref.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Avneref.


מארי גל-מאן (Santa Fe Institute)
יקיר אהרונוב: הרצאה, הזמן וחופש הבחירה

  • אנרי פואנקרה חשב כבר על הכאוס, 1903. 40
  • חוק זיף: חוק חזקה שקובע, יש בקירוב יחס הפוך בין גודל (מסוגים רבים: אוכלוסיית ערים, גודל חברות מסחריות) לבין מיקום ברשימה יורדת. הכללה: יחס הפוך בין אינדקס n לבין גודל מתוקן:
    • זיפף ניסה להבחין בין מדעי ההתנהגות לבין מדויקים – שם החוק לא בהכרח תקף; למעשה – הוריד את החוק בדרגה, ללא הצדקה: התגלו חוקי חזקה רבים גם בפיזיקה.
    • גם תמך קצת בשאיפות אדולף היטלר לספח את אירופה – אולי כדי להתאים אוכלוסיות לחוק?...
  • שחרור אנרגיה ברעידת אדמה מציית לחוק חזקה, שגילו צ'ארלס ריכטר ומורהו בנו גוטנברג (Beno Gutenberg) (שוחח ב-1933 על סיסמולוגיה עם אלברט איינשטיין, ולא הרגישו ברעידה מלונג-ביץ' שהורגשה היטב בקלטק, פסדינה).
  • השערת גולדבך אינה בת-הכרעה, טכנית (על סמך האקסיומות של תורת המספרים: אפשר רק להפריך אותה (דוגמה נגדית), אבל לא להוכיחה; בהנחה, שככל שמריצים, לא מוצאים דוגמה נגדית); לכן, היא אמיתית למעשה.
  • עבדוס סלאם הגיע לנובל עם שתי נשותיו – חריגה מהפרוטוקול (אשת החתן הולכת עם המלך) 114
  • אלפרד נובל: המתמטיקאי השוודי מיטג-לפלר גנב לו אישה? 115
  • רדוקציה: הסברת רמה פחות-בסיסית של מדע (למשל, כימיה) במונחי רמה בסיסית (פיסיקה); "שום מדען רציני אינו מאמין בכוחות כימיים מיוחדים, שאינם נובעים מפיסיקליים, גם אם יש כימאים שלא ישישו על ניסוח זה. כתוצאה, אפשר עקרונית לגזור את חוקי הכימיה מהפיסיקה של חלקיקי היסוד; במובן זה, כולנו רדוקציוניסטים. אבל מכך שהכימיה פחות בסיסית, הכרחי להוסיף לחוקי הפיסיקה את התנאים המיוחדים שבהם חלה הכימיה..." "בשמש אין כימיה" (כי האטומים מתפרקים).
    • יחס דומה יש בין הכימיה לביולוגיה; מעטים מאד המדענים (דתיים!) שמאמינים שיש ב"חיים" איזה כוח חיות מיוחד, שלא נכלל בפיסיקה ובכימיה.
  • במכון הטכנולוגי של קליפורניה (קלטק) לא חוקרים פסיכולוגיה, כי "איננה מדע"; זהו רדוקציוניזם, שבד"כ נתפס כגנאי. אבל בקלטק לא רוצים לחקור כל "מדע" המניח כוחות וחוקים נוספים על כוחות הפיסיקה, למשל "נפש" (חבר של ג"מ: "מילת ה-נ"...). למשל, לא חוקרים ביולוגיה אבולוציונית (ג"מ: במכון לחקר הבריאה חוקרים אותה יותר...) 124
  • צ'רלס דרווין לא הכיר את מנגנוני התורשה (גנום), לכן יכול היה לקבל, בלית ברירה, לאמארקיזם; אז אולי לא היה מתקבל לקלטק, כי לא היה מספיק רדוקציוניסט?... 125
  • בטקס יום ה-100 להולדת איינשטיין בירושלים, ג"מ כעס על הכללת המשוואות השגויות של איחוד היחסות הכללית עם מקסוול – על מטבע לכבוד המאורע; כועס גם על כל הפסלים של איינשטיין בזקנתו, כשכבר לא תרם למדע – במקום דמותו היפה והלבושה בהידור כצעיר. 132
  • תורת העל-מיתר: מתבססת על תהליך Boot-strap (כי מגפי בוקרים ישנים כללו רצועות להקלת הלבישה).
  • "המורכבות האפקטיבית של היקום היא אורכו של תיאור מצומצם של סדירויותיו." 139
  • הוקינג: החתול של שרדינגר מביא לי חשק לשלוף אקדח (פרפרזה על המחזאי הפרו-נאצי האנס יוסט (Hanns Johst): המילה "תרבות" מביאה חשק לדרוך בראונינג). 158
  • בכנס סולווה 1927, איינשטיין הציג טיעון שמכניקת הקוונטים אינה עקבית; בוהר וחבריו הצליחו עוד בכנס למצוא את הפגם – שנבע מהיחסות הכללית... מאז חדל לחפש אי-עקביות, אבל הגה עם בוריס פודולסקי ונתן רוזן את EPR, שטען שהתאוריה סותרת את עקרון השלמות. בוהם הציע את EPRB, עם אנטי-קורלציה של חלקיקים בעלי ספין-חצי. ע'173
  • דייוויד בוהם התנגד לקבל את הקוואנטים, כמרקסיזם (שצידד בדטרמיניזם); בגלל הצלחתה, כתב ספר המיישב אותה עם מרקסיזם, והראה לאיינשטיין בתקווה לשכנעו בנכונותה; איינשטיין שכנע אותו, ו-40 שנה ניסה לנסחה מחדש, ללא הצלחה. 172
  • אי שוויון בל: לא נכון שמאפשר הודעה באפס-זמן 174; התורה עוותה, כאילו מאפשרת כל דבר. 170; ג"מ: העיוותים משתכפלים, כי העיתונאים מעתיקים זה מזה בלי להבין.
  • פול דיראק פרסם ב-1928 את המשוואה היחסותית של האלקטרון, שסללה את הדרך לאלקטרודינמיקה קוונטית (QED). פרשנות דירק הצריכה את קיום הפוזיטרון, אך הוא חשב על זיהוי עם הפרוטון. ג"מ שאל: מדוע לא ניבא פוזיטרון? – "סתם פחדנות". 181
  • הגלואונים "עיוורים" לתכונת ה"צבע" של קווארקים, רגישים רק ל"טעם". 184
  • ג'ון אפדייק כתב שיר, "חוצפה קוסמית", על הנייטרינו אלקטרוני; ג"מ: יש לתקן שורה 3 ל"כמעט איננו שותף". 188
  • חץ הזמן "אמיתי" (גל-מן); סטיבן הוקינג מגדיר את החץ ע"י התפשטות היקום (למרות שמכיר בכך שהוא עשוי להתכווץ, ולכן חץ-התפשטות אינו חץ-זמן אמיתי – גם בהתכווצות החץ מצביע קדימה: היקום מזדקן, והקריסה תביא למצב שונה לגמרי מאשר ההתחלה). 136, 225
  • ארגון עצמי: מורכבות מקומית גדלה (בביולוגיה, CAS – כתוצאה מהסתגלות), ומתבטאת במורכבות הגדולה ביותר שקיימת – בשעה שהמורכבות הכוללת יורדת. המחשה: פרעושים שקופצים אקראית סביב נקודת התחלה, (ממוצע המרחק נטו של כולם – אפס), מספר הפרעושים שבמרחק קטן מנק. ההתחלה (אנלוגי למורכבות כוללת) – יורד; אבל המרחק הגדול ביותר שקיים (זה שעבר פרעוש הרחוק ביותר; אנלוגי למורכבות המירבית) – גדל והולך. 242 כשמדובר ב-CAS, מורכבות כזו יכולה לגדול גם ע"י לחצי-ברירה, שמעדיפים מורכבות. 357
  • דוגמה אישית לפריצת דרך רעיונית: ג"מ ניסה להסביר "חלקיקים מוזרים", שנוצרו מהר, בהתאם לפעולת-גומלין חזקה, אבל התפרקו "לאט" (בזמן מחצית חיים של כ-100 פיקושניות), בהתאם לפעולה חלשה. ניחש נכון, שזה בגלל חוק כלשהו שקשור לספין איזוטופי I: גודל שהפעולה החזקה משמרת, ושיכול לקבל ערכים שלמים וחצי-שלמים; הייתה אמונה שפרמיוןים מקבלים חצי-שלמים, (פרוטון, נייטרון: I=1/2) (כמו שהספין של התנע זוויתי שלהם חצי-שלם) ובוזוןים המעורבים בפעולה החזקה (מזונים) – שלמים (למשל: פאיון, I=1; כמו שספין התנע הזוויתי של בוזונים הוא שלם). ג"מ ייחס לחלקיקים המוזרים Σ ו-Λ I=5/2, כך שהפעולה החזקה לא תחולל התפרקות, והם יתפרקו לאט. כשהרצה על כך, פלט בטעות "I=1", ואז הבין שזה פותר את הבעיה: האלקטרומגנטיות לא יכולה להפוך I=1 לחצי שלם; והאמונה שמצבים פרמיוניים חייבים לקבל ערכים חצי-שלמים – תפלה! 259
  • מטלה: למדוד גובה של בנין ע"י ברומטר 266
  • (Nullius in verba): "אל תאמינו לאיש", סיסמת החברה המלכותית, 1661. 270
  • התפוצצות המידע: "מצב האנושות ישתפר אם ישתנה מבנה התגמולים (באקדמיה), כך שלחצי הברירה המשפיעים על קריירות יעדיפו מיון מידע (והסברו), ולא רק על רכישתו." 331
  • יעד: יותר שיתוף פעולה בין קבוצות אנושיות, תוך השארת הרבגוניות האנושית ע"י שמירה על הייחודיות של כל קבוצה. כולל אורגניזמים אחרים.

מושגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מערכת סתגלנית מורכבת, CAS
  • תמ"א, תכולת מידע אלגוריתמית, מורכבות/אקראיות אלגוריתמית: מידת האקראיות של מידע בסקולרפדיה ראו: (Algorithmically random sequence)
  • מורכבות אפקטיבית (Effective complexity) (גל-מן): אורך התכנית הדרושה כדי להדפיס את המידע.???
  • מורכבות פוטנציאלית: מצב שבו שינוי קטן בסכימה (למשל: גנום) מאפשר ל-CAS ליצור מורכבות אפקטיבית חדשה, רבה. (כללים פשוטים מובילים למורכבות גדולה). למשל: כשהופיע אדם לראשונה, לא היה מורכב בהרבה מקופי-אדם; אבל הייתה לו מורכבות פוטנציאלית גדולה (מ – ?)
  • סדירות: קשר בין תזרים נתונים; נוצרות מחוקים פשוטים, בתוספת אירועים מקריים.
  • תקרית קפואה: אירוע מקרי, שמשאיר את השלכותיו לזמן ארוך.
  • ארגון עצמי (Self-organization)
  • אנטרופיה; בדיחת פיסיקאים, החוק הראשון: אי אפשר לנצח (אין תוספת אנרגיה); השני: אי אפשר לסיים בתיקו (מעשית, חייבת לקטון) 216 ב-CAS, אנטרופיה גדלה דווקא כשמורכבות גדלה, כי ה-CAS מצמצם פער מידע (בדומה להשוואת טמפרטורה) בינם לבין הסביבה (הכוללת "מידע" בצורת מצב סביבתי). 357
  • שיווי משקל מקוטע: הסתגלות מביאה לשיווי משקל עם הסביבה, עד שזה נקטע כתוצאה משינוי פיסי-כימי, או אוסף של מוטציות אחרי סחיפה גנטית (שינויים גנטיים חסרי אפקט), או אחר. 236
  • אירוע שער: שינוי קטן שמביא לאוסף גדול של אפשרויות חדשות. 237
  • שולי הכאוס;

אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בעצם אלה: דייוויד גרוס (תואר ראשון ושני בירושלים), ג'פרי הארווי (Jeffrey A. Harvey), אמיל מרטינק (Emil Martinec), ריאן רום (Ryan Rohm)
  2. ^ הרבה שפות, ואין עברית!
  3. ^ ניסח את מכתב איינשטיין-סילארד לנשיא רוזוולט, שהביא לפיתוח פצצת ביקוע גרעיני; כשכבר ברור היה שגרמניה הוכנעה, כתב מכתב נוסף, נגד השימוש בפצצה; רוזוולט כבר מת, ועצומה שכתב להארי טרומן - מעולם לא הגיעה לידיו. לאו סילארד#פרויקט מנהטן