משתמש:Avneref/פוליטיקה/עופר שלח

"האומץ לנצח"

עפר שלח. האומץ לנצח. (2015). ידיעות ספרים.

ציטוטים

• אם אתה יודע את האויב ואת עצמך, אך לך לחשוש גם ממאה קרבות; אם יודע אתה את עצמך אך לא את האויב, על כל ניצחון תנחל מפלה; ואם אינך יודע את עצמך ולא את האויב, תובס בכל קרב - סון דזה, אמנות המלחמה
• (לא בספר:) הקרב מוכרע במוחם של המפקדים היריבים, ולא בגופם של החיילים - באזיל לידל הארט
• המלחמה היא עניין חשוב מכדי להשאירו לגנרלים - ז'ורז' קלמנסו

ספציפיים

• רופרט סמית:
  • צבאות אינם מתכוננים למלחמה הקודמת, אלא בדרך כלל למלחמה הלא-נכונה.
  • האויבים למדו לצלול מעבר לאופק התועלת של הנשק שלנו. הם למדו לא להיות מטרה המעניקה יתרון לנשק (המתקדם) שבידינו. כאשר הם טועים, מתוך גאווה או עודף בטחון, הם נפגעים. אבל אם... לא הושמדו, הם לומדים מהנסיון, ורק לעיתים רחוקות חוזרים על טעותם.
  • "המלחמה בקרב האנשים", כולה אפקטים.
• עד היום (1945) מטרת הצבא האמריקאי היתה לנצח במלחמות. מעתה, מטרתו העיקרית חייבת להיות מניעת המלחמה - ברנארד ברודי (איש מדע המדינה ולא גנרל)
  • תנו לדיפלומטיה למנוע את המלחמה הבאה - אורי בר-יוסף

תובנות

• מיהו האויב - לא מי המסוכן ביותר, אלא זה שאליו צריך להתאים את הצבא.
• התודעה תמיד מנצחת את הידיעה.
• בארה"ב, מדריכי שדה זמינים לעריכה ברשת הבטחונית , כמו ויקיפדיה.
• שבר במלחמת לבנון הראשונה, סוס דוהר עמ'250

גרילה

תנאים להצלחה של גרילה:

• אוכלוסיה תומכת
• אויב מפוזר, שלא שולט בשטח
• אי-תמיכה בינלאומית
• ויכוח פנימי אצל הכובש

בוייטנאם נגד צרפת, פעלו ב-1954 בלחימת תת-קרקע (שלח: נשק החלש) בקרב סדור. הוייט מין חפרו כ-1.5 ק"מ מהמחסה בג'ונגל לכוח הצרפתי, מוגנים מאש המטוסים והארטילריה. "בקרב דיין ביין פו, גיאפ לא איבד אף טנק או מטוס"... - הו צ'י מין

עקרונות תפיסת הביטחון

המקורית דוד בן-גוריון: "הרתעה, התרעה והכרעה"

• אורי בר-יוסף: "...ההרתעה הישראלית מושפעת פחות מדימויה המאיים... כאשר הסטטוס קוו נתפס (בעיני הערבים) כבלתי-נסבל (כמו בין 1967-1973) הם מוכנים לצאת למלחמה. כאשר הוא נסבל (כמו לאחר נסיגת צה"ל מדרום לבנון) הם לא תוקפים - גם כאשר דימוי ההרתעה נחלש."

דרושה: פחות הוא יותר

• מלחמה - רק להגנה עצמית, מול סכנה וודאית ומיידית
• לא יוחזק שטח לאורך זמן ארוך.
• הרחקה ככל האפשר של העימות הבא; בתקופת שקט, היתרון היחסי שלנו גדל.
• ההנהגה חייבת לקבל מראש מספר החלטות; קולין פאוול:
  • מה המטרה? האם היא חשובה, מוגדרת היטב, מובנת?
  • האם מוצו האמצעים האחרים?
  • האם כוח צבאי ישיג את המטרה? באיזה מחיר?
  • איך ייראה היום שאחרי? מהי אסטרטגית היציאה?
• בישראל:
  • האם המצב הוא של "חרב על הצוואר"?
  • האם ניתן לשנות את רצון האויב בדרך צבאית? האם מוצו הדרכים האחרות?
  • האם היתרון שלנו יבוא לידי ביטוי? איך לא ניגרר לאזור היתרון של החלש?
  • איך ייראה היום שאחרי? מהי אסטרטגית היציאה, והאם תופעל ברגע הנכון?
• מלחמה קצרה ככל האפשר - זמן הוא חיסרון.
• מעשה מדיני הוא הכרחי במקביל למלחמה, לא רק אחריה.
• לתקוע טריז בין האויב לבין האוכלוסיה שלו
• שיתוף בינלאומי
• מוסר הוא כוח, לא עול.
• דרכי לחימה לא-צבאיות, במקביל; מול אויב-המחר, הצבא הוא רק אחד האמצעים, ולא בהכרח העדיף.
• דיאלוג שוטף, חופשי, מפרה בין 2 הדרגים: צבאי ומדיני

אחראיות הממשלה

• בארה"ב, רפורמות נדחפו ע"י אזרחים, עם חריג אחד עמ'225
• אהוד אולמרט: ייזום פעולות אופרטיביות אינו מתפקידו של הדרג המדיני עמ'249
• ישיבת קבינט עברה מ-10:2 לרעת - ל-0:9 ו-2 נמנעים עמ'252. שלח: מתבוננים בעיון במפה... בד"כ מחליטים מראש, רק מביאים לחתימה לצורך כיסוי תחת, לקראת ועדת חקירה. פרס: לא מתפקידי להצביע נגד ראש הממשלה עמ'256 אליהו סויסה: בענייני בטחון, עדיף לא לדעת. דב תמרי: לא מבינים עמ' 256
  • המטה לביטחון לאומי, חוק מ-2001 עמ'260
  • גופי מודיעין - ואקום עמ'264 שיתוף פעולה הדוק! גלעד שליט

משרד הביטחון

• שאול מופז שלח: רמטכ"ל מצוין, שר צולע; "הציבור רוצה שאמנע פיגועים."
• השר שבוי בידי הצבא; נציגו בפני הממשלה, במקום ההפך - מפקח על הצבא ומבקר (מסקנות וועדת לוקר); שלח: גם לקבוע מדיניות!
• למשרד אין מטה!
• המטכ"ל מתנהל כישיבת סגל, כל אלוף בענייניו; אין דיונים והפריה הדדית.

אויב

• אנואר סאדאת שאמ"ן תיאר "אפור, חסר כריזמה, לא החלטי, לא יישאר בשלטון" - השיג את מטרתו האסטרטגית תוך 5 שנים.
• פאריק סעד א-שאזלי, מפקד צבא מצרים ב-1973: "האויב המשיך להקריב בעקשנות את צוותי הטנקים שלו. הם תקפו במנות קטנות והמשיכו בטקטיקה של הסתערות חיל פרשים... (אנחנו) שאפנו תמיד לאלץ את האויב להילחם בתנאינו, אך מעולם לא ציפינו מהם לשתף פעולה."

נסיונות

• ועדת דן מרידור 2006: הוסיפה רגל רביעית ל"הרתעה, התרעה והכרעה" - התגוננות.
• תפיסת ההפעלה 2006: שנתיים עבודה על חוברת, בדחיפת המלת"מ, כולל תרגיל "אבני אש 9".

שתי העבודות נזרקו לאחר מלחמת לבנון השניה, למרות שלא הן (לא הגיעו למימוש!) נכשלו במלחמה; שלח: מי שזרק לא הבין אותן, לפני ואחרי. לא נערך כל דיון, השאלה אפילו לא עלתה; אפילו אלה שדחפו כסגני-רמטכ"ל: דן חלוץ (גנז מיד אחרי המלחמה, לפני שהתפטר) וגבי אשכנזי (כרמטכ"ל, פעל ההיפך מהמלצותיו).

בחזרה לגישה העקיפה

• דפוס פעולה התקפי, רב-עוצמה; מהלך קרקעי תוך ימים אחדים.
  • פשיטות, אסטרטגיה של גישה עקיפה
• המידה הנכונה
• שמירת יכולת פעולה במספר זירות; בו-זמנית או בדירוג
• כלכלת-אש אחראית
• לא ל"תמונת ניצחון"
• תורת הגנה: מקצועית, כוחות ייעודיים
• בתפיסת "לחימה מכוונת אפקטים" (EBO) (במידה רבה על מלחמת עיראק): "שדה הקרב הריק", כוחות קטנים ששולטים בפועל על שטח גדול. בספר לוחמה מבוזרת, חיים אסא וידידיה יערי: "כוח של כאלפיים לוחמים על הקרקע, שפעל באופן מבוזר בשילוב עם אמצעי אוויר אינטגרליים, שלט מעשית על שטח בגודל של בלגיה."

בניית הכוח

• הוזנחה אחרי מלחמת 1967, בגלל ההיבריס
• התגובה למלחמת 1973 - מוטעית: גידול פרוע של הצבא, פי 3
  • ארה"ב אחרי מלחמת ויטנאם: "צבא חלול", מגושם ולא יעיל; צה"ל אז: "צבא בלון" מנופח. בספר של דב תמרי מצטט את הרמטכ"ל אז מרדכי גור, שהתלבט איזה שינוי דרוש לצה"ל; הוא נטה לאיכותי, אבל הכריע לשינוי כמותי, לא ברור מדוע; ההשערה: לא ידע להגדיר את השינוי.
• תהליך חשיבה ושינוי
  • בצבא ברה"מ: מפקד הצבא, ניקולאי אוגרקוב
  • בארה"ב: אנדרו מרשל , ארבעים שנה בראש "המשרד להערכה רשתית" ; ויליאם לינד, אזרח מומחה ל , פוליטיקאים ואנשי אקדמיה. TRADOC :
• חטיבות: "ברווזים" (אחרי שווידאו שלא שומעים)
• לכן: יחידות ייעודיות לשטחים הכבושים, לא התקפיות; אין סיכוי לממש את זה, מסיבות פוליטיות.
• יחידות מיוחדות: להפעיל רק בהתאם לייעודן; בצה"ל - מסורת וסנטימנטים
• מפקדות של זרועות: הרמטכ"ל הוא גם מפקד זרוע היבשה, "כמו אב עם 3 בנות, שהוא נשוי לאחת מהן" - בני פלד; שלח: בצדק ניצחה הדעה ההפוכה - שצה"ל לא מספיק גדול כמו הצבא האמריקאי.
• קידום קצינים - צריך לפי ראיה רחבה וכושר ניהול, ולא בגלל תפקוד בקרב

מודיעין

• לא יודעים להגיד: לא יודעים.
• פוליטיקאים סובלים מ"הטית חומר סודי" - כיוון שנחשפו לסודות, אשליה שזוהי האמת, ושהם יודעים כל שצריך לדעת.
• צורך להכשיר לקריאה ביקורתית (כמו בויקיפדיה), 244
• במלחמת לבנון השניה: לא פעולה ללא מודיעין כמעט מושלם
• במבצע צוק איתן: המתנה לאמצעי טכנולוגיה שיפתור באחת את המנהרות, ועד אז - לא כלום; כשלון סדרתי בניבוי תגובת החמאס: לא ביקש להפסיק הלחימה.
• בריחה מ"עבודה שחורה"
• מטרת המודיעין לפי עמוס גלעד ויוסי קופרווסר: לעצב נראטיב בשביל הדרג המדיני; עמ'241

אופי

• יעקב עמידרור: צה"ל הוא א-אינטלקטואלי, לומד רק מנסיוו מבצעי (אבל - הוא התנגד לראשי המלת"מ, שמעון נוה ודב תמרי שהובילו את גיבוש תפיסת ההפעלה ב-2006; כלומר - לדעתו זה טוב שצה"ל לא אינטלקטואלי?!)
  • במאמרו בגליון ספטמבר של מערכות: היעדר הכשרה צבאית, הסתמכות מופרזת על נסיון אישי, "מבחן התוצאה".
  • "...הצבא היחיד שכל הקצונה בו צומחת מהשורות. זה יתרון אדיר בקצונה הזוטרה, אבל... הבסיס של החשיבה הוא של החייל ולא של המפקד. זה צבא א-אינטלקטואלי שכמעט לא קורא, שלא לדבר על לכתוב. כל היה לנו נסיון... לא היה נורא. כשנתקלנו במלחמה לראשונה אחרי 24 שנה, זה הפך לאסון."
• זלזול: כדי שחיל הים יהיה אפקטיבי, צריך להפוך אותו לבסיס בחיל האוויר - דן חלוץ
• אמונה שצה"ל תמיד תוקף ומעביר הלחימה לשטח האויב; לא מוותר על שטח שנכבש; "גם אילו צה"ל היה מקבל ערב יום הכיפורים התרעה מספקת, היה נלחם באותו אופן - מוותר על ניצול היתרון בניהול מגננה סדורה" - דורון אלמוג (כראש חטיבת תורה והדרכה, בדק את הפקת הלקחים מ-1967 - 555 כאלה, כולם טקטיים וארגוניים, לא אסטרטגיים או אופרטיביים).
• ישראל טל:
  • אסור לצפצף על הגויים; אילו האמריקנים לא היו נותנים לנו מטוסים, לא היינו קיימים... אנחנו קיימים בזכות ארה"ב מבחינה צבאית פשוטה.
  • אמנות המלחמה... היא אמנות המידה הנכונה.
• "לחימה מכוונת אפקטים" (EBO) - במקום לשאול מהו האפקט הנכון ואיך משיגים אותו, עברו בצה"ל מקידוש EBO (בלי להבין) לביטולו המוחלט (בלי להבין).

סבבים

פרמטר	מלחמת לבנון השניה	מבצע עופרת יצוקה	מבצע צוק איתן
הכנה	שש שנים ללא אימון; שיטור בשטחים	מדוקדקת, מול אויב שרק בתחילת התארגנות, אחרי ההתנתקות	מדוקדק
הכנות האויב	מחופר, "שמורות טבע"	לא מוכן	מוכן היטב!
מאפייני לחימה	אוירי; מהלך קרקעי כושל	"צה'ל הישן והטוב"	גיחות אויר, בזבוז תחמושת, הרס עצום, כוחות מיוחדים ללא הצדקה; מלכודות
כלכלת לחימה	300 מליון בתמוז		פגזים
הרוגים לישראל	44 אזרחים, 121 חיילים	3 אזרחים, 10 חיילים	5 אזרחים, 67 חיילים
הרוגים לאויב	300-450 אזרחים, כ-600 לוחמי חיזבאללה	600~ לוחמים, 700~ אזרחים (ויקיפדיה: 800~ לוחמים, 300-500 אזרחים)	הרבה יותר: 800-1000 אזרחים
השגים	תבוסה / שקט	יעדים טקטיים הושגו
השג בתודעה הציבורית	הרס?	"צה'ל שוקם אחרי לבנון השניה"	קרענו להם את הצורה?
השגים לאויב	כמו בכל הפעילות נגדו, "ככל שהעצימה הלחימה... ביחוד לאחר המבצעים רבי ההיקף שבהם הפעיל צה"ל עוצמת אש גדולה, התחזק מעמדו... הכלל החשוב בלחימה בארגון גרילה - לשאוף לנתקו מהתמיכה העממית... - לא נשמר." - צ'יקו תמיר		ירי עד היום האחרון

כלכלת לחימה

• הקש בגג - יקר ו(בד"כ) לא יעיל: שעת טיסה של כל ממתין, ובסוף - הפעיל לא בבית.
• "מלחמות, מבצעים וארועים מיוחדים היו הדרך שלנו לסגור את פערי התקציב, ואפילו לשמור רזרבות לשנים הבאות." - קצין באגף התקציבים, פוסט פייסבוק, צוטט בדה מרקר.
• טיל תמוז: עלות 1/2 מיליון שקל, בלבנון השניה ירו כ-600 על בתים; תמוזים, זה מה שהיה עמ'285
• מערכת צי"ד: 10 מיליארד עד היום.
• מילואים ירדו ב-75% משנות ה-80, כשתשלומי ביטוח לאומי נלקחו מתקציב הצבא, ומה שייחסך יישאר בתקציב ויופנה להתעצמות.
  • ישארבלוף - עולה כסף
  • מספר אנשי הקבע: 40 אלף
  • סעיפים קשיחים - כיום כח אדם, במקום: כשירות (אימונים ומלאים)

כלכלה

משתמש:Avneref/פוליטיקה/ירון זליכה

• שלח: התקופה הטובה של ערוץ הספורט הייתה כשהיה מונופול - מפוקח.

ביקורת

מוסר: תמיד מצדיק את "מוסר הלחימה" בנימוק תועלתני-פנימי - נזק בינלאומי, פגיעה בישראל; יוצא דופן (יחיד?) - עמ' 175:

לא ברור

• 38, פצמ"רים מובחנים מרקטות, אבל לא רלוונטי לעניין המניה של 4,600; חלק נפלו בתוך הרצועה, אבל אלה לא כוללים רקטות שנורו אל כוחות צה"ל, כי סופרים רק רקטות שנורו לישראל, ושיגורן נכשל. (מסקנה: תקיפות חיל האוויר לא הועילו.)
• 240, הערה לא פרלמנטרית (?) של יובל שטייניץ: פער בין ?
• 242, בין זאב פרקש לעמוס ידלין - לא היה שינוי?
• 281, פצצות ??

אחרים

• שבויים בלבנון על מלחמת לבנון השנייה. (2007). משכל (ידיעות ספרים)
• המגש והכסף. (2003). כנרת, זמורה, ביתן

נספחים

משתמש:Avneref/פוליטיקה/גרעין