משתמש:Avneref/פוליטיקה/עמי איילון

רשימת הרצאות

עמי איילון, יוזם המפקד הלאומי ועתיד כחול לבן (שיחה:עתיד כחול לבן)

הרצאה בפני המרכז לחקר הביטחון הלאומי, אוניברסיטת חיפה, בראשות פרופ' גבריאל בן דור [1]
האירועים במזה"ת שנתיים אחרי – זווית ראייה ישראלית, 18.6.2013

• סמואל הנטינגטון טעה - אין התנגשות הציביליזציות; יש התנגשות של אידאולוגיות בתוך התרבויות.
• האיום הגדול ביותר על ישראל הוא - הסטטוס קוו. הוא מאפשר לידידי סרי נוסייבה, להגיד: מאוחר מדי, לא תהיינה שתי מדינות.
• אין היום מנהיגים, בשום צד, שמסוגלים לעשות מה שצריך - לדבר עם כל הקבוצות הרלוונטיות, בניגוד לעבר.
• ההתנתקות הייתה צעד נכון (כי היא קרבה אותנו למטרה הציונית: מדינה יהודית ודמוקרטית); אבל נעשתה בדרך הלא נכונה:
  • ללא אופק מדיני: לא יודע מה התכוון אריאל שרון, דב וייסגלס שייצג אותו, כתב: לא יהיה המשך להתנתקות בגדה המערבית, אלא אם הפלסטינים יהפכו ל"פינלנדים". ישראל נתפסת ע"י הפלסטינים כנשכרת.
    • נתפסת בצד הפלסטיני כתוצאה של האינתיפאדה השנייה, - כמו ועידת מדריד אחרי האינתיפאדה הראשונה, היציאה מלבנון בגלל חזבאללה, כלומר: ישראל מגיבה רק לאלימות
  • סיכון ביטחוני - יצרנו ואקום שאליו נשאב החמאס.
    • חד צדדית - במקום להעניק את רצועת עזה לאבו מאזן (כפי שאיילון הציע לשרון), כדי שיוכל להציג זאת כהישג של הדיפלומטיה, במקום של האלימות; כפיילוט, לקראת הגדה המערבית.
  • לא ראוי מבחינה אתית במשטר דמוקרטי: שרון נבחר על כרטיס הפוך, ניצח את עמרם מצנע שצידד בנסיגה חלקית מעזה - ועשה ההיפך, ללא בחירות, ללא משאל עם - רק אחרי משאל בין מתפקדי הליכוד, משאל שנכשל, ושרון פיטר שני שרים כדי להעביר את ההחלטה בממשלה.
• ישראל רואה בכל שינוי - סכנה בלבד, מבלי לראות את ההזדמנות.
• ישראל מפסידה בכל הזירות החשובות, גם כשהיא מנצחת בשדה הקרב: בזירה המשפטית, התקשורתית והמדינית; דוגמאות: מבצע עופרת יצוקה, ה"מרמרה".
• את המתנחלים אנחנו שלחנו - ויש לנו אחראיות להחזירם; משיחות (שלי) עם הרבנים הקיצוניים ביותר - אם תהיה החלטה של הציבור היהודי, במשאל עם - לא תהיה להם ברירה אלא (להעמיד את עם ישראל לפני ארץ ישראל); כי אז יהיה להם הסבר אמוני - "כך רוצה הקדוש ברוך הוא". לכן, ההחלטה צריכה להיות של הממשלה, באישור הכנסת, ואחריו משאל עם - בלעדיו, כל ניסיון פינוי יוביל למלחמת אזרחים.

• המסר של ברק אובמה בביקורו האחרון (מרץ 2013):
  • היום אין מנהיגות סונית בעלת שאיפות אזוריות - פרט לטורקיה (מצרים תהיה עסוקה במאבקים פנימיים, כלכליים וחוקתיים בעיקר; בין היתר - מאבק על מים). לכן חייבים להתפייס עם טורקיה.
  • הדרך לטהראן עוברת ברמאללה - לא ניתן להיאבק נגד הגרעין האיראני בלי קואליציה עם המערב, ובמיוחד עם מדינות ערב הסוניות, ולכן חייבים להתקדם באמת במשא ומתן עם הפלסטינים. תקיפה של איראן, גם אם תצליח - תאחד את כל המחנות המוסלמים נגד ישראל, ואת האלימות שתפרוץ לא ניתן יהיה "להכיל" - בניגוד לאלימות שתהיה נגד קואליציה מערבית-סונית.

• ירדן היא המדינה הפלסטינית? - אותי לא מעניינים הפלסטינים - אני רוצה מדינה בעלת רוב יהודי, שתהיה דמוקרטית לאור מגילת העצמאות. אם הגבול יהיה על הירדן - זה סופה של הציונות.
• תכנית מתאר ממלכתית לקליטת המתנחלים שירצו להתפנות (כלקח של הועדה הממלכתית שהוקמה אחרי ההתנתקות)
• מי שלא ירצה - יישאר, ללא הגנה של צה"ל שיישאר רק על הירדן, כדי להגן על ישראל עצמה.
• ימאים הם לא חכמים במיוחד - צריך רק לדעת ש"מי שלא יודע לאן הוא רוצה להגיע - אין רוח שתביא אותו לשם."
• צלבי קרס על לפיד ופרס: מילים הורגות.