משתמש:Bramilan/פורמולה 1 עונת 1982

‏בעונת המירוצים של 1982 במסגרת סבב הפורמולה 1 נערכו 16 מירוצים. באליפות העולם זכה הפיני קְקֱה רוזברג מקבוצת ויליאמס-פורד ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת פרארי.
עונה זו הייתה עונה מלאת ארועים שלאו דווקא קשורים לתחרות. העונה החלה בשביתה כמעט כוללת של כל הנהגים (למעט שניים) בשל החלטה של רשויות הפורמולה 1 לחייב רשיונות נהיגה מיוחדים. על מנת לעמוד בלחץ מעסיקיהם, התאספו כל הנהגים באולם קבלה של אחד המלונות בקיאלמי (בדרום אפריקה) וישנו שם כל הלילה כולם ביחד. בסופו של דבר, הוסגה הסכמה ולמחרת, חזרו הנהגים למסלול.
במירוץ אימולה (הרביעי בעונה), בעקבות פסילת שני נהגים ממירוץ קודם, מחליטות חלק מהקבוצות להחרים את המירוץ, ורק 14 מכוניות יוצאות לדרך. ז'יל וילנב הקנדי (אביו של אלוף העולם לעתיד ז'אק וילנב) הוביל את המירוץ עבור קבוצת פרארי ודידיה פירוני היה במקום השני, גם כן עבור קבוצת פרארי. הקבוצה העבירה להם הוראות להאט על מנת לשמור על המכוניות ולשמור על המקום, אך בסוף המירוץ, ביצע פירוני עקיפה פתאומית על ווילנב למרות ההסכמה ביניהם וניצח. וילנב שהרגיש נבגד סירב לעלות לפודיום. בעקבות ארוע זה, חלה הדרדרות גדולה בקשר בין שני הנהגים שנחשבו לחברים טובים. במירוץ שלאחר מכן (בבלגיה), הוביל פירוני במהלך מקצי הדירוג על וילנב. וילנב שרצה לעשות כל שביכולתו על מנת לעקוף אותו, התנגש בנהג אחר שנסע באיטיות תוך כדי הקפת דירוג ונהרג. במירוץ קנדה, נכבה מנועו של פירוני בזינוק, ונהג אחר (ריקרדו פלאטי) התנגש בו ונהרג במקום. במירוץ בגרמניה, ארבעה מירוצים לפני סיום העונה, הוביל פירוני בדירוג הכללי בתשע נקודות הפרש על פני המקום השני. במהלך המירוץ הגשום, לא ראה פירוני את אלן פרוסט שהיה לפני, התנגש בו ומכוניתו הועפה באויר. פירוני נפצע קשה מאד ברגליו וניצל בבית החולים מקטיעה. עם זאת, לא יכול היה יותר להתחרות באותה העונה. פירוני קיווה שהתחרות בין הנהגים השונים הדולקים אחריו בדירוג ימנע מהם מלהשיג מספיק נקודות על מנת לעבור אותו, אך תקוותו נמוגה ובסופו של דבר, זכה קֱקֱה רוזברג באליפות.

מירוצי עונת 1982

מספר המירוץ	מקום המסלול	תאריך המירוץ	נהג מנצח	קבוצה מנצחת
1	קיאלמי, דרום אפריקה	23 הינואר	אלן פרוסט	רנו
2	ז'אקארפאגה, ברזיל	21 במרץ	אלן פרוסט	רנו
3	לונג ביץ', ארצות הברית - מערב	4 באפריל	ניקי לאודה	מקלארן-פורד
4	אימולה, סן מרינו	25 באפריל	דידיה פירוני	פרארי
5	זולדר, בלגיה	9 במאי	ג'ון ווטסון	מקלארן-פורד
6	מונטה קרלו, מונקו	23 במאי	ריקרדו פטרזה	ברבהם-פורד
7	דטרויט, ארצות הברית - מערב	6 ביוני	ג'ון ווטסון	מקלארן-פורד
8	מונטריאול, קנדה	13 ביוני	נלסון פיקה	ברהבם-ב.מ.וו
9	זנדוורט, הולנד	3 ביולי	דידיה פירוני	פרארי
10	ברנדס-הטש, בריטניה	18 ביולי	ניקי לאודה	מקלארן-פורד
11	פול ריקאר, צרפת	25 ביולי	רנה ארנו	רנו
12	הוקנהיים, גרמניה	8 באוגוסט	פטריק טאמביי	פרארי
13	זלטווג, אוסטריה	15 באוגוסט	אליו דה אנג'ליס	לוטוס-פורד
14	דיז'ון, שווייץ	29 באוגוסט	קקה רוזברג	ויליאמס-פורד
15	מונזה, איטליה	12 בספטמבר	רנה ארנו	רנו
16	לאס וגאס, ארצות הברית	25 בספטמבר	מישל אלבורטו	טירל-פורד

הערה: מירוץ דיז'ון נחשב בשנה זו כ"גרנד פרי" של שווייץ אף על פי שלמעשה, זוהי עיר בצרפת ומסלול זה שימש עבור ה"גרנד פרי" הצרפתי במספר עונות אחרות.