משתמש:Cocoido/מיקי גיצין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מיקי גיצין (נולד ב-16 ביולי 1981), מנכ"ל עמותת "ישראל חופשית" וחבר מועצת עיריית תל אביב-יפו מטעם מפלגת מרצ. בין תפקידיו הבולטים - הקמת השדולה למען ישראל בפרלמנט האירופי וגיוסם של מאות סנטורים מכל רחבי אירופה לתמיכה בישראל, הכנסת נושאי הדרת הנשים והתחבורה הציבורית בשבת לשיח הישראלי.

מיקי גיצין
250px
לידה 16 ביולי 1981 (גיל: 38)
תפקיד מנכ"ל "ישראל חופשית" וחבר מועצת העיר תל אביב-יפו
מפלגה מרצ ישראל חופשית

חייו המוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיצין נולד להורים יוצאי ברית המועצות לשעבר, שהגיעו בסוף שנות השבעים לארץ. הוא נולד וגדל באזור, וכיום מתגורר בתל אביב-יפו. בבגרותו למד גיצין בתיכון איילון בחולון ושימש כיו"ר נוער עבודה באזור. באותה התקופה הוא הבין שבפוליטיקה קיימת היכולת לשנות והחלה להתפתח אצלו מודעות פוליטית. בגיל 16, כחבר בשבט "שקמה" בתנועת הצופים באזור, גיצין היה ממובילי המאבק של התנועה לתקצוב ממשרד החינוך.

בין השנים 2000-2004 שירת גיצין בחטיבת המחקר של אמ"ן, והשתחרר בדרגת סגן. עם תום שירותו הצבאי, יצא גיצין לשליחות של הסוכנות היהודית בארה"ב- באינדיאינה. עיקר הפעילות התרכזה בקהילות הרפורמיות, הקונסרבטיביות והאורתודוקסיות, וכן הסברה בקמפוסים אודות התרבות הישראלית.

פעילותו החברתית-פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקדמיה ו"פסטיבל בשקל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר החזרה לארץ, התחיל גיצין בלימודי תואר ראשון במזה"ת ויחסים בינ"ל בהאוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל, שימש כסמנכ"ל לעמותת "פסטיבל בשקל", הפועלת לקידום תרבות ואומנות בפריפריה, וגייס להם כספים. כחלק מתפקידו הוא הקים את פרויקט קבוצת הפקה, במסגרתו ניתנים כלים לבני הנוער להיות מפיקים ולהוביל פרויקטים בעצמם.

השדולה למען ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 גיצין הקים את השדולה למען ישראל בפרלמנט האירופי. מדובר בהפקת אירוע הבעת תמיכה בישראל וגיוסם של מאות חברי פרלמנט שיביעו תמיכה בישראל. הפרויקט צלח, ומאות חברי פרלמנט גיוסו מכל מדינות אירופה והגיעו לכנס שהתקיים בפריז.

תנועת מרצ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה בשנת 2009, שימש גיצין כדוברו של ח"כ אילן גילאון, והבין ששם היכולת המשמעותית להשפיע.

ישראל חופשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר הבחירות, התקבל גיצין ללימודי תואר שני בניהול ציבורי ב- UCL, אוניברסיטת לונדון, וניתנה לו מלגת לימודים ומחיה הניתנת למי שמזוהים כמנהיגי הדור הבא. בזמן הלימודים התנדב גיצין בהקרן החדשה. בשנת 2010, עם חזרתו לארץ, היה ממקימי "ישראל חופשית" - תנועה חילונית פלורליסטית, שמטרתה ליצור הפרדה בין דת למדינה. עיקר הפעילות כללה פאנלים שעוסקים בדת ומדינה, הפגנות הנוגעות להתבטאויותיהם של מקבלי החלטות, קידום תחבורה ציבורית בשבת, שיח מחודש עם הרבנות, פתיחת מרכולים בשבת בת"א, מלחמה בהדרת נשים ועוד.

מאבקים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמנכ"ל התנועה, גיצין היה מעורב במספר מאבקים מוכרים:

  • הדרת נשים - במסגרת זו התקיימו הפגנות בבית שמש[1] כנגד הדרת הנשים, ובכיכר המשביר בירושלים[2] התקיים אירוע מוזיקלי שתכליתו מאבק בתופעת הדרת הנשים בעקבות הפרסומים על איסור שירת נשים בצה"ל. במהלך המופע עלו על הבמה בזו אחר זו נשים שונות לשיר.
  • המאבק למען הפעלת תחבורה ציבורית בשבת - במסגרתו התקיימה הפגנה [3] שבה מאות פעילי ותומכי "ישראל חופשית" צעדו מכיכר דיזינגוף לכיכר הבימה בת"א, כשבידיהם מונפים שלטים וכרזות תחת הסיסמאות – "ישראליים חופשים מחכים לאוטובוס בשבת" ו"הרוב הדומם התעורר". תומכי המחאה צעדו בשיירה ארוכה תוך שהם קוראים ומביעים דרישה ברורה להפעלת תחבורה ציבורית בשבת.
  • ממובילי המאבק "ישראלים למען חופש בחירה בנישואין" - המאבק נעשה במטרה להוביל חקיקה של חוק שיאפשר לכל אזרח במדינה את החופש לבחור כיצד ברצונו להינשא עם בן/בת הזוג[4], אם במסלול המוכר ברבנות, ואם במסלול אזרחי שיוכר באופן רשמי וחוקי על ידי המדינה, ויעניק לאותם זוגות את אותן הזכויות האזרחיות הניתנות לזוגות המתחתנים במסלול הרבני.
  • הובלת המאבק כנגד הרב יעקב אריאל - הרב אריאל התבטא בגנות השכרת דירות ברמת גן להומואים ולסביות.[5]

חבר מועצת העיר תל אביב יפו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2013 משמש גיצין כחבר מועצת העיר ת"א מטעם מרצ.

עיקרי הפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הובלת המאבק לפתיחת מרכולים בת"א בימי שבת.[6]
  • גינוי ופעילות כנגד תושבים בצפון ת"א על מכתב ששלחו לראש העיר על כך שאינם רוצים ילדים זרים.
  • ייזום אירועי "תיקון ליל שבועות" בבניין העירייה, והובלת המהלך במסגרתו עיריית ת"א נותנת חסות לאירועים הללו. עד לשנה זו הייתה הפעילות בעיקר של ארגונים עצמאיים, גופים ויחידים, אך לא נעשתה כמהלך עירוני. המטרה הייתה הכנסת תחום ההתחדשות היהודית בעיר לשיח העירוני ולמרקם העירוני, מיצוי הפוטנציאל הקיים בחיפוש אחרי קהילתיות, זהות יהודית וליברליות. השילוב של כל השלושה יצרו שיח תל-אביבי יהודי חדש, שאפשרו ביטוי לכלל הזרמים והאוכלוסיות בעיר ולדרך בה הם בוחרים לציין את הערב המדובר, בחסות העירייה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניר יהב‏, אלפים מפגינים בבית שמש: "הדרת נשים תזלוג לכל הארץ", באתר וואלה! NEWS‏, 27 בדצמבר 2011
  2. ^ רויטל בלומנפלד ועוז רוזנברג, עצרות בת"א ובירושלים נגד הדרת נשים: אסור להישאר אדישות, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2011
  3. ^ שחר הזלקורן, עיריית תל אביב החליטה: רוצים אוטובוסים בשבת, באתר ynet, 20 בפברואר 2012
  4. ^ חדשות 2, ‏יאיר נתניהו: "אל תשתמשו בתמונתי", באתר ‏מאקו‏‏, ‏17 באוגוסט 2014‏
  5. ^ ynet, רב העיר ר"ג: לא להשכיר דירות ללסביות, באתר ynet, 14 במאי 2014
  6. ^ חדשות 10, סער קבע: מרכולים לא יפעלו בשבת בתל אביב, באתר של "רשת 13", 29 ביוני 2014 (במקור, מאתר "nana10")