משתמש:Dan spacelab team 3/טיוטה

פרסוורנס (Perseverance) באנגלית, היא גשושית שמייצרת נאס''א לשימוש במשימת Mars 20. בעיצוב כמעט דומה לגשושית curiosity, פרסוורנס תישא שבעה מכשירים מדעיים לחקר פני השטח של מאדים.

מידע רקע על הגשושית

[[[גשושית|גשושית]]] ה- Perseverance שמהווה חלק מתוכנית "Mars 20" של נאסא היא רובוט 6 גלגלי שמשקלו פחות מ -2,300 פאונד (1,043 קילוגרמים). שם הגשושית (Perseverance) נבחר על ידי תלמידי חטיבת ביניים בוירג'יניה, ארה"ב. ההכרזה על שמה של הגשושית התרחשה ב-5.3.20 על ידי [[[:en:Thomas Zurbuchen|תומאס|זורבוצ'ן]]], מנהל המערכת של אגף משימות המדע של נאס"א שהגיע לבית הספר כדי לברך את התלמיד אלכסנדר מת'ר שהגיש את השם הזוכה בתחרות - פרסוורנס (perseverance) ופירושה בעברית הוא התמדה.

משימת הגשושית

משימתה של הגשושית פרסוורנס תהיה לחפש אחר סימנים של תנאים ראויים למגורים במאדים בעבר העתיק וסימנים של חיים מיקרובאלים בעבר, הגשושית תאפיין את האקלים והגיאולוגיה של מאדים, תאסוף דגימות ותעזור לסלול את הדרך לחקר כוכב הלכת מאדים.

מבנה הגשושית

בגשושית בנויה משני חלקים עיקריים והם קרוסלת המקדחה (the bit carousel)- מכילה את תשע המקדחים שבהם הגשושית פרסוורנס תשתמש כדי לבדוק סלעים ואבק ממאדים. הדבר שמחובר לחזית העליונה של הגשושית ודומה לצלחת מעופפת, הוא גם השער שבו עוברות הדגימות בדרך לבטנה של הגשושית בשביל הערכה ועיבוד שיבוצע על ידי מערכת המטמון המותאמת

. המטמון המורכב המותאם(the Adaptive Caching Assembly)- מורכב משבעה מנועים ולמעלה מ3,000 חלקים, כולם פועלים באחדות לאיסוף דגימות מעל פני מאדים. המרכיב העיקרי במכלול הוא זרוע איסוף הדגימות שתעביר צינורות דגימה למקדח העיקרי של הזרוע הרובוטית ואז תעביר את צינורי הדגימה המלאים לחלל שבו הם יאטמו ויאוחסנו.

אחד משבעת המכשירים שיהיו על פרסוורנס הוא ה- SuperCam מצלמה שנבנתה על ידי צוות של מאות אנשים ואורזת את מה שבדרך כלל ידרוש כמה חתיכות ציוד גדולות לתוך קופסא קטנה יותר שלא גדולה מגודל קרטון של דגני הבוקר. המצלמה יורה קרן לייזר מתוך התורן של הגשושית, כדי לאדות חלקים קטנים של סלע מרחוק, ומספקת מידע שיהיה חיוני להצלחת המשימה. שימוש בקרן לייזר יעזור לחוקרים לזהות מינרלים שהם מעבר להישג ידה של הזרוע הרובוטית או נמצאים באזורים תלולים מכדי שהגשושית תוכל להגיע אליהם. זה גם יאפשר להם לנתח יעד לפני שהם מחליטים אם להוביל את הגשושית למקום מסוים לצורך ניתוח נוסף של מינרלים לדוגמא: מינרלים שנוצרו ליד מים ויכלו להוות סביבת קיום לחיידקים לפני מיליארדי שנים על מאדים.

מדענים יכולים להשתמש במידע של SuperCam כדי להחליט אם ללכוד ליבות סלע למערכת המטמון של הגשושית.פרסוורנס תאסוף את דגימות הליבה הללו בצינורות מתכתיים, ובסופו של דבר תפקיד אותם במקום שנקבע מראש בשביל להחזיר אותם לכדור הארץ. מצלמת הלייזר(SuperCam) גם כוללת מיקרופון כך שהמדענים יכולים להאזין בכל פעם שהלייזר פוגע ביעד. הצליל שיוצר הלייזר משתנה בעדינות בהתאם לתכונות החומר של הסלע בו הוא פוגע. המיקרופון משרת מטרה מעשית בכך שהוא מספק מידע על יעדי הסלע מרחוק. אבל אנחנו יכולים גם להשתמש בו כדי להקליט ישירות את צליל הנוף של מאדים או את סיבוב התורן של הגשושית.

הגלגלים: הגלגלים מיועדים לסוג השטח שבו תיסע פרסוורנס בכוכב האדום, הגלגלים הם גרסאות מחודשות של אותם הגלגלים בהם השתמשה הגשושית קיוריוסיטי של נאס"א בסיור שלה בהר שארפ. כל גלגל גדול יותר בקוטרו וצר יותר מאשר בקיוריוסיטי עם צמיג בעובי של כמעט מילימטר. הצמיגים כוללים גם מעין 48 "פקקים" מעוקלים בעדינות (במקום ה -24  של קיוריוסיטי) התורמים לאחיזה של הגשושית בשטח. בדיקות מקיפות במעבדה של נאס"א מצאו כי הצמיגים הללו עומדים טוב יותר בלחץ הנוצר כתוצאה מחיכוך עם סלעים חדים ואחיזתם טובה יותר מאשר אחיזתם של צמיגי הגשושית קיוריוסיטי כשהיא נוסעת על החול.

המצנח: המצנח נמצא בחלק האחורי של הגשושית. תפקידו של המצנח הוא להאט את המשא הכבד ביותר בהיסטוריית חקר מאדים מ583 מטר לשניה ל-200 מטר לשניה(320 קמ"ש). המצנח הוא 88 ק"ג של סיבי ניילון, טכנורה וקוולאר דחוסים וצפופים לרוחב של 50 ס"מ בתוך גליל אלומיניום שהוא צפוף כמו עץ ​​אלון. כאשר המצנח ייפרס בגובה של 11 ק"מ מפני השטח של מאדים ייקח למצנח כשניה וחצי עד לניפוח מלא של המצנח ברוחב של 21.5 מטר.

מקורות המידע בהם התשמשנו

NASA-https://www.nasa.gov/perseveranc

https://www.nasa.gov/feature/jpl/nasas-mars-perseverance-rover-gets-its-sample-handling-systeme

https://www.nasa.gov/image-feature/mars-2020-rover-gets-a-name-perseverance

https://www.nasa.gov/feature/jpl/all-about-the-laser-and-microphone-atop-mars-2020-nasas-next-rover

https://mars.nasa.gov/mars2020/