משתמש:Daniel Ventura/שלטי משפחות ביהדות איטליה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
פרופ' בצלאל ססיל רות, היסטוריון וחוקר של יהדות איטליה, סוקר בחיבור אשר פורסם בספר הזיכרון של יהודה אריה קארפי, אביו של דניאל קארפי את תופעת קיומת שלטי משפחות ביהדות איטליה. מסתבר כי נמצאו למעלה ממאה כאלה על גבי מצבות, כריכות ספרים, כתבי יד, גדלי מדפיסים, חפצי פולחן ביתיים, מסורות משפחתיות בעל-פה, כתובות, בנינים וכל מקום שבו יש עניין להדגיש את המוצא המשפחתי של בעל התעודה או הקנין.
התופעה היא אופיינית ליהודי איטליה. הדבר מוסבר במציאות האיטלקית לפיה שלטי משפחה לא היו זכות בלעדית של בני אצילים. הדבר היה נפוץ גם בשכבות המעמד הבינוני. די למשפחה שיהיה לה רכוש בולט או תעודה יקרת ערך ורצון להבליט את מעמד המשפחה על מנת שיהיה לה סמל.
היות ובין המשפחות היהודיות היו כאלה אשר נמנו על המעמד המקביל באיטליה, הן חיקו נוהג זה ונתנו לו לבוש עברי, כפי שנראה להלן. כאשר משפחה יהודית, זכתה בתואר אצולה, הוכר התואר כרשמי, בהתאם למקובל.
ההתחלה של מנהג השלטים אצל היהודים לא התברר כל צרכו. עם זאת, לפי המימצאים, היה זה במאה ה-16 יש להניח כי סמלים כמו של כהן (הידים פרושות כפי שמקובל בברכת כהנים), או לוי (מיצג כלי נטילת ידיים), הופיעו על מצבות כבר מקודם. שלא לדבר על סמלים בקטקומבות הרומיות, אשר שיקפו אף הן מסורת משפחתית, כגון צאצאי שבט יהודה, הבאה לידי ביטוי בציור האריה לצורותיו השונות. ככלל, יש כנראה קשר בין הסמלים של המשפחות העבריות לבין מה שמסמל בסמל שהופיעה על דגלי בני ישראל במהלכם במדבר. מקור אחר לסמלים הוא המקצוע המשפחתי, כך לדוגמה השולחני - הבנקאי - אשר סמלו דווקא אריה המחזיק זר פרחים. סמלים נוספים מעניינים הם: הסולם למשפחת סולם ממנטובה.
זיהוייהם של שלטי המשפחות היהודיות יש בהם תועלת רבה כדי להכיר את אילנות היוחסין.
דוגמה לשלט משפחתי - משפחת ונטורה - בשלט המשפחתי נמצא סמל המשפחה על מצבה מפוסלת משיש, אשר הוצבה בשנת 1555 בבית הקברות בבולוניה. בית הקברות הועבר ממקומו ברחוב אורפאו ופונה בשנת 1569. המצבה מצויה עתה בחצר במוזאון לאומנות ימי הביניים בעיר בולוניה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל דגלים וסמלים | ||