משתמש:DimaLevin/אלכסנדר דרנקוב

תבנית {{אישיות}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

אלכסנדר אוסיפוביץ' דרנקוב (18 בינואר 1886 - 3 בינואר 1949) היה צלם רוסי-סובייטי, מפיק סרטים ואחד מחלוצי הקולנוע באימפריה הרוסית.

שנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך הלידה המדויק ומקום הולדתו של אלכסנדר (במקור אברם) דרנקוב אינם ידועים. לפי כמה דיווחים, הוא נולד בדרום רוסיה ב-1886. אחיו לב, שהיה גם צלם קולנוע, נולד ב-1880 ביליזבטגרד.^[1] בתחילת המאה ה-20, דרנקוב היה הבעלים של בית ספר לריקוד בסבסטופול, שהאכיל את כל משפחתו. בהמשך התעניין בצילום ועד מהרה התמקצע בתחום זה.

דרנקוב עבר לסנקט פטרבורג, שם יזכה לתהילה על כישרון הצילום ויזכה בתואר הספק של החצר המלכותית של הוד מלכותו הקיסרית על תצלומי האיכות שלו של ניקולאי השני. כמו כן, הצליח דרנקוב להוזיל בהרבה את עבודת הצילום ולפתוח רשת של לא פחות מ-50 אולפנים, בהם צילמו בתאורה חשמלית מוגברת ובכך הוזיל את כל תהליך הצילום. לאחר מכן, דרנקוב שימש כצלם עיתונות עבור הטיימס וה-Parisian L'Illustration וקיבל הסמכה כעיתונאי בדומה.

קריירה בתעשיית הקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1907, אלכסנדר דרנקוב החליט להקים עסק משלו ליצירת סרטים ופתח את " בית המסחר א. דרנקוב", שתהפוך עד מהרה לחברת המניות "א. דרנקוב ושות'". דרנקוב וצוותו החלו לצלם סרטוני חדשות, הוא והצלמים שלו היו נוהגים לפקוד כל אירוע מרכזי הן בסנקט פטרבורג והן במוסקבה עד למהפכת אוקטובר של 1917. כמו כן, הוא התחיל לצלם סרטים קצרים, כמו בוריס גודונוב. סרט קולנוע זה מעולם לא הושלם, אף על פי שחלק מהחומרים שצולמו לסרט זה הוצגו בבתי קולנוע בשנת 1907 תחת השם סצנות מחיי הבויאר. הצילומים הראשונים של דרנקוב של לב טולסטוי (1908) זכה להצלחה מרעישה. לאחר שלא הצליח להשיג את רשותו של הסופר לצלם אותו, דרנקוב הסתיר את עצמו עם מצלמה בבית עץ חיצוני בגן אחוזתו של טולסטוי ותיעד את הסופר המטייל דרך חלון נוי קטן.

לב טולסטוי בצילום מאת אלכסנדר דרנקוב.

סרט הקולנוע הראשון שהופק על ידי דרנקוב ויצא לבתי הקולנוע היה סרט בשם סטנקה ראזין. הקרנת הבכורה התקיימה ב-15 באוקטובר (28) 1908. לראשונה ברוסיה, הסרט היה מלווה בסאונד מקורי (בתי קולנוע ירכשו את הסרט יחד עם הקלטת הפטיפון של המוזיקה). הפרטיטורה נכתבה על ידי המלחין הרוסי מיכאיל איפוליטוב-איוואנוב עבור המחזה בעל השם של וסילי גונצ'רוב שיעלה ב"תיאטרון אקווריום". הפצת הסרט היה גם המקרה הראשון של הפרת זכויות יוצרים על ידי יוצר קולנוע בהיסטוריה הרוסית (דרנקוב מעולם לא חתם על חוזה רשמי עם כותב התסריט והמלחין).

דרנקוב המציא סוג חדש של הפצת סרטים על ידי פרסום גלויות עם צילומי מצב מסרטיו וגם הצבתן על פוסטרים, דבר שלא נעשה מעולם לפני כן. ב-1908 הוא גם ביים את "האיש הגדול", "נישואי קרצ'ינסקי" והפיק את "איש העטלף החרוץ" . ב-1909 ביים את הסרט "טאראס בולבה", המבוסס על הרומן של ניקולאי גוגול.

עם תחילת פעילותו של אלכסנדר חנז'ונקוב בתעשיית הקולנוע, דרנקוב נעשה די מעורער. תוך היכרותו עם חנז'ונקוב גילה על תוכניותיו להפיק סרט בשם "השיר אודות הסוחר קלאשניקוב" ודרנקוב החליט לחבל ביציאת הסרט הזה על ידי הפצה מקדימה של כישלון קופתי מכוון בעל אותו שם. כשחנז'ונקוב גילה על כוונותיו של דרנקוב, הוא האיץ את יצירת סרטו ולאחר מכן הצליח להוציא אותו לפני שדרנקוב הצליח לסיים את סרטו המתחרה. לאחר תקרית זו, היריבות בין חנז'ונקוב לדרנקוב הפכה במהרה לאחד התככים העיקריים בקולנוע הרוסי של התקופה, והובילה מדי פעם ליציאתם לאקרנים של סרטים כמעט זהים, למשל: "הצטרפות בית רומנוב" (1913; בהפקת חנז'ונקוב) ו"שלוש מאות שנה לשלטון שושלת רומנוב" (1913; בהפקת דרנקוב).

אלכסנדר דרנקוב היה הראשון ברוסיה שהחל להפיק סרטי פשע, שאך הגיעו לאופנה בצרפת. סרטו סונקה: עט הזהב (1914–1915) זכה להצלחה חסרת תקדים ברוסיה.^[2]^[3] ב-1917 ניסה דרנקוב לעשות שוק מהאירועים המהפכניים ברוסיה על ידי הוצאת כמה סרטים "מהפכניים", כמו גאורגי גאפון והסבתא של המהפכה הרוסית (שניהם ב-1917), אך לאחר מהפכת אוקטובר החליט לעזוב את פטרבורג.

שנים מאוחרות יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנו יודעים על תקופה זו בחייו של דרנקוב מדיווחים סותרים של מכריו. תחילה הוא ניסה להרוויח על ידי מכירת תכשיטים בקייב, אחר כך עבר ליאלטה והחל לצלם סרטים פורנוגרפיים. בנובמבר 1920, הוא היגר לקונסטנטינופול, שם התפרנס מארגון אירועי מרוצי ג'וקים, על פי חשבון אחד, או על ידי הפצת סרטים ותחזוקת פארק שעשועים, על פי חשבון אחר. בשנת 1922, דרנקוב עבר לארצות הברית של אמריקה, שם יקנה מקרן קולנוע נייד ויציג סרטים למהגרים רוסים. ב-1927 הוא עשה ניסיון לחזור לעסקי הקולנוע, אך כוונתו לצלם סרט גדול על רומן אהבה בין ניקולאי השני לבלרינה מתילד קשסינסקה התבררה ככישלון. לאחר הניסיון הלא מוצלח שלו להשיג דריסת רגל בהוליווד, אלכסנדר דרנקוב פתח בית קפה בוונציה, קליפורניה, אך עד מהרה עבר לסן פרנסיסקו, שם יעבוד בחברת צילום משלו עד מותו ב-3 בינואר 1949 בסן פרנסיסקו. הוא קבור בקולמה, קליפורניה .