משתמש:DimaLevin/המחאות בקזחסטן (2022)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של DimaLevin.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של DimaLevin.


DimaLevin/המחאות בקזחסטן
תאריכי המאבק 2 בינואר 2022 – מתמשך (שנתיים ו־14 שבועות)
מקום קזחסטןקזחסטן קזחסטן
עילה
  • דיכוי פוליטי וסמכותנות
  • עליית מחירי הגז והדלק
מטרה
שיטת המאבק
הצדדים במאבק
ההתנגדות:

תמיכה:

קזחסטןקזחסטן הממשל:

סיוע:

דמויות בולטות
* מוחטאר אבליאזוב[1][2] * נורסולטן נזרבאייב
נפגעים
4,266 עצורים[3][4], 40+ הרוגים, 500 פצועים 95 שוטרים פצועים[3], 18 חיילים הרוגים, 8 עובדי ממשלה הרוגים, 740 פצועים

חלק מהמפגינים.]] המחאות בקזחסטן (בקזחית: Qazaqstandağy narazylyq şaralary) פרצו ב-2 בינואר 2022 לאחר עלייה חדה פתאומית במחירי הגז, שלטענת הממשלה נבעה מביקוש גבוה וקביעת מחירים. ההפגנות החלו בעיירת הנפט ז'נאאוזן, אך התפשטו במהירות לערים אחרות במדינה,[5][6] כולל העיר הגדולה ביותר, אלמטי. בתגובה, הכריז נשיא המדינה קאסים-ג'ומארט טוקאייב על מצב חירום במחוזות מגניסטאו ואלמאטי, החל מ-5 בינואר. באותו יום התפטר ראש הממשלה אסקר ממין עם הקבינט.[7][8]

לדברי הנשיא טוקאייב, עליית מחירי הגז נגרמה בעקבות רפורמה במחירי הגז שהביאו לעלייה החדה במחירים, והוא הטיל את האשמה על משרד האנרגיה הקזחי, וכן על חברות אספקת הגז הגדולות במדינה: קזמונאיגז (KMG) וקזחגז (Kazakhgaz).

ההפגנות שהחלו בעיר הנפט ז'נאאוזן, התפשטו במהירות לערים נוספות: אלמטי, אקטאו, אקטובה, קרגנדה, נור-סולטן, שימקנט, קוקשטאו ואוראלסק. בערים מסוימות הפכו המחאות להתפרעויות של ממש כשהמפגינים עברו מדרישות כלכליות לפוליטיות: הם מבקשים את התפטרות הממשלה, התפטרותו של הנשיא טוקאייב, הסרת החסינות ופרישה מפוליטיקה של הנשיא הראשון של המדינה בן ה-81, נורסולטן נזרבייב, שבזמן תחילת ההפגנות מילא את תפקידי יושב ראש מועצת הביטחון של קזחסטן וחבר המועצה החוקתית של קזחסטן.[9]

התפרעויות, מלוות בהתקפות על המשטרה, ביזה ונפגעים אזרחיים, הובילו[דרוש מקור] לכניסת כוחות ארגון האמנה לביטחון משותף לקזחסטן. הם נסוגו בהמשך.[10]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקזחסטן אחת הכלכלות החזקות ביותר[דרוש מקור] במרכז אסיה, כאשר ייצור הנפט מהווה אחוז גדול מהצמיחה הכלכלית שלה עד שירדו מחירי הנפט באמצע העשור השני של המאה ה-21.[11] בשנת 2012, הפורום הכלכלי העולמי הגדיר את השחיתות כבעיה הגדולה ביותר בעשיית עסקים במדינה,[12] בעוד שהבנק העולמי תיאר את קזחסטן כמוקד שחיתות, בשורה אחת עם אנגולה, בוליביה, קניה ולוב.[13] ב-2013, Aftenposten ציטט את פעיל זכויות האדם ועורך הדין דניס ג'יוואגה שאמר כי יש "קרן נפט בקזחסטן, אבל אף אחד לא יודע איך ההכנסה מושקעת".

ז'נאאוזן, עיר מייצרת נפט במחוז מנגיסטאו, חוותה שורה של שביתות עובדים והפגנות. בשנת 2011 פרצה מהומה בעיר במלאת 20 שנה ליום העצמאות שהובילה ל-16 הרוגים ול-100 פצועים לפי מספרים רשמיים. כוחות הביטחון הקזחים פתחו באש על מפגינים שדרשו תנאי עבודה טובים יותר. במהלך אותה תקופה, המחיר עבור גז דלק נוזלי, המשמש בעיקר למילוי כלי רכב בז'נאאוזן, היה סביב 30–35 טנגה ועלה שוב ושוב מאז, לפי Eurasianet, הזינוק נגרם על ידי מדיניות המעבר הדרגתית של ממשלת קזחסטן למסחר אלקטרוני בשוק הגז שהחלה בינואר 2019 כדי לסיים בהדרגה את סובסידיות הגז ולאפשר לשוק במקום לקבוע מחירים.[14] בינואר 2020 נערכה הפגנה בז'נאאוזן שבה דרשו תושבי העיר להוזיל את מחיר הגז שעלה מ-55 ל-65 טנגה.[15]

מאז 1 בינואר 2022, על פי מפגיני ז'נאאוזן, מחיר הגז עלה כמעט פי שניים ל-120 טנגה (0.28 דולר אמריקאי) לליטר.[16]

המחאה שהחלה כמחאה כלכלית התדרדרה לתסיסה פוליטית אלימה שמשכה את כוחות האופוזיציה לצאת נגד המשטר הסמכותני ומעורבות היתר של רוסיה בענייניה הפנימיים של קזחסטן.

ההפגנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ינואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגינים מתאספים ביורט באקטובה, 4 בינואר 2022.

בבוקר 2 בינואר 2022 חסמו תושבים בעיר ז'נאאוזן כבישים במחאה על עליית מחירי הדלק.[17] משם, המפגינים קראו לראש המחוז נורלאן נוגאייב וראש העיר מקסאט איבגארוב לנקוט בצעדים לייצוב מחירים ומניעת מחסור בדלק. התושבים נפגשו עם ראש העיר ז'נאאוזן גלים בייג'אנוב שהמליץ לקהל לכתוב מכתב תלונה להנהלת העיר, אלה שהמפגינים הזכירו שהתלונות שלהם זוכים להתעלמות כביכול מפקידי העירייה. מאות מתושבי ז'נאאוזן התאספו בכיכר העיר בן לילה.[18] בעוד תושבים אחרים הצטרפו להמון עד אחר הצהריים, על פי ההערכות 1,000 אנשים היו בכיכר, קראו ודרשו בחירות ישירות של המנהיגים המקומיים.[18] השוטרים, בעודם עומדים בכיכר במהלך ההפגנה, לא התערבו.[18] ראש מחוז מנגיסטאו נורלן נוגאייב וראש העיר ז'נאאוזן מקסאט איבגארוב וכן מנהל מפעל עיבוד הגז הקזחי נקברגן טולפוב ניסו להרגיע את המפגינים על ידי הגעה לכיכר והתחייבות להורדת מחירי הגז ל-85–90 טנגה, מה שלא הצליח לרצות את המפגינים.[19] נאגייב וגם מלוויו נאלצו להימלט מהכיכר מפני ההמון הזועם. הנשיא קאסים-ג'ומארט טוקאייב בתגובתו בטוויטר בנוגע למצב הנחה את הממשלה לשקול את המצב באזור מנגיסטאו על ידי "לקיחה בחשבון היתכנות כלכלית בתחום המשפטי".[20] הוא גם קרא למפגינים לא להפר את הסדר הציבורי והזכיר שלאזרחים קזחים יש את הזכות להביע את קולם בפומבי בפני השלטון המקומי והמרכזי באומרו שזה צריך להיות כך "בהתאם לחוק".[20] ועדה ממשלתית בראשות סגן ראש הממשלה ארלי טוג'אנוב הוקמה כדי לבחון את המצב הכלכלי-חברתי במנגיסטאו.[21]

דו"חות של מעצרים התקבלו מהערים נור-סולטן, אקטובה ואלמטי ב-5 בינואר שבו כיכר הרפובליקה וככר אסטנה נסגרו ונפרסו אנשי ביטחון.[22] ערים אחרות היו עדות לנוכחות משטרתית מוגברת בשטחים ציבוריים. באקטאו, קבוצת מפגינים התייצבה בכיכר אינטימאג מול בניין העירייה והקימה אוהלי יורט.[23] עד הערב, על פי ההערכות, כ-6,000 מפגינים היו בכיכר, ודרשו להוזיל את עלות הגז וכן את התפטרות הממשלה. אליהם הצטרפו קבוצות אחרות של תומכים, לפי הדיווחים מאזורים וערים שכנות ברחבי קזחסטן.[23] ראש המחוז בו החלו ההפגנות, נורלן נוגאייב ביקר את המפגינים והזכיר להמון כי ממשלת קזחסטן הפחיתה את מחיר הגז וכי הסוכנות להגנה ופיתוח תחרות פתחה בחקירה נגד בעלי תחנות הדלק בגין חשד לקנוניה במחירים.[24] נגאייב דחק במפגיני אקטאו לשמור על הסדר הציבורי והציע להם לנהל דיאלוג בונה עם השלטונות.

ב-4 בינואר התאספו כ-1,000 אנשים להפגין במרכז אלמטי.[25] המשטרה השתמשה ברימוני הלם וגז מדמיע כדי לפזר את המפגינים. טוקאייב חתם על צווים להכנסת מצב חירום במחוז מנגיסטאו ובאלמטי מ-5 בינואר 01:30 שעון מקומי עד 19 בינואר 00:00 שעון מקומי.[26] לפי טוקאייב, כל הדרישות הלגיטימיות של המפגינים יישקלו. ועדה מיוחדת, לאחר שנפגשה עם מפגינים, הסכימה להוריד את מחיר הגז והדלק ל-50 טנגים (0.11 דולר) לליטר.[27] ארגון NetBlocks תיעד שיבושים משמעותיים ברשת האינטרנט עם "השפעה רבה על שירותים ניידים" שעשויים להגביל את יכולתו של הציבור להביע אי שביעות רצון פוליטית ברשתות החברתיות.[28][29] אנשים החלו להפגין גם בעיר טלדיקורגן.

ב-5 בינואר, טוקאייב קיבל את התפטרות הממשלה. באותו יום כתב רויטרס דיווח על אלפי מפגינים שמתקדמים לעבר מרכז העיר אלמטי, לאחר שכוחות הביטחון לא הצליחו לפזרם באמצעות גז מדמיע ורימוני הלם.[7] מאוחר יותר באותו יום הודיע טוקאייב כי נורסולטן נזרבייב התפטר מתפקידו כיושב ראש מועצת הביטחון של קזחסטן, וטוקאייב נטל את התפקיד הזה לעצמו, מתוקף סמכותו כנשיא קזחסטן.[30]‏ NetBlocks דיווח כי שיבושי האינטרנט התגברו עד השעה 17:00 בשעון מקומי, והותירו את קזחסטן "בעיצומה של האפלה אינטרנטית בקנה מידה ארצי" לאחר יום של שיבושים באינטרנט הסלולרי והגבלות חלקיות.[31][32][33][34] באלמטי הסתערו מפגינים על משרדי ראש העיר והציתו אותם.[35] בנוסף, הוצתו גם משרדי מפלגת השלטון נור אוטן.[36]

בשעות אחר הצהריים המאוחרות הכריז הנשיא טוקאייב על מצב חירום לאומי עד 19 בינואר 2022, שיתבטא בעוצר מ-23:00 עד 07:00, הגבלות זמניות על תנועה ואיסור על התקהלויות המוניות.[37] בשעות הערב, דווח על שריפה בארמון הנשיאות וכי מפגינים השתלטו גם על נמל התעופה הבינלאומי אלמטי, בזזו חנויות והבעירו באש מספר רכבים.

ב-6 בינואר, הרשויות הודיעו על תחילתו של מבצע מיוחד נגד הטרור במטרה להשליט סדר באלמטי, שם נמשכו המהומות. בפנייה לתושבי העיר נאמר כי יש לשמור על השקט ומתן כל מיני סיוע לגורמי אכיפת החוק "בכינון הסדר החוקתי". ברמקולים הוזהרו תושבי העיר להתפנות מהרחובות. ברשתות החברתיות דווח מידע כי פינוי העיר מבוזזים ומעוררי הפרות סדר מתוכנן לשעה 6 בבוקר. מדוברות נמל התעופה באלמטי, כתוצאה ממבצע מיוחד, דווח שנמל התעופה שוחרר, שני חיילים נהרגו. משטרת אלמטי מסרה כי במהלך הלילה מפגינים ניסו להסתער על מטה משטרת אלמטי, כשלדברי השוטרים עשרות התוקפים חוסלו. דווח כי לפחות עשרות מפגינים ולפחות 12 שוטרים נהרגו. עדים באלמטי תיארו סצנות של כאוס באזור בנייני ממשלה שעליהם המפגינים הסתערו. דווח על הצתות וביזה נרחבת. משרד הפנים מסר כי 2,298 בני אדם נעצרו במהלך המחאות, בעוד שדוברת המשטרה סלטנאת אזירבק אמרה לערוץ החדשות הממלכתי ח'באר 24 כי "עשרות תוקפים חוסלו".

ב-7 בינואר, משרד ההגנה הרוסי הודיע כי צנחנים רוסים שנשלחו לקזחסטן במסגרת משימת שמירת השלום של ארגון האמנה לביטחון משותף, יחד עם רשויות אכיפת החוק של קזחסטן, השתלטו באופן מלא על שדה התעופה אלמטי. בנוסף, חיילים רוסים מאבטחים את הקונסוליה הכללית הרוסית ומתקנים חשובים אחרים. ​יחידות של החטיבה הנפרדת ה-45 של חיל הצנחנים הרוסי, הדיוויזיה המוטסת ה-98 והחטיבה הנפרדת ה-31 של חיל הצנחנים נשלחו מרוסיה.[38] מספר חמושים תקפו מספר מתקני כליאה במדינה, כמו גם את תחנת הטלוויזיה מיר שפועלת בחסות חבר המדינות העצמאיות.[39] כפשרה, אמר הנשיא טוקאייב כי מכסות מחיר הדלק לרכב של 50 טנגה לליטר יישארו למשך 6 חודשים. טוקאייב אמר בהצהרה, "הסדר החוקתי הוחזר ברובו בכל אזורי המדינה." הוא גם הודיע ​​כי הורה לחיילים לירות ללא אזהרה על מי שמפגין, וכינה את המפגינים 'שודדים'." בנאום לאומה אמר, "אנחנו שומעים קריאות מחוץ למדינה לצדדים לנהל משא ומתן כדי למצוא פתרון בדרכי שלום לבעיות, זה פשוט שטויות. איזה משא ומתן יכול להיות עם פושעים ורוצחים. צריך להשמיד אותם וזה מה שייעשה". הוא המשיך והודה לרוסיה על ששלחה כוחות לסייע בכינון הסדר. בדיווחים מאותו יום נאמר כי מפגינים השתלטו על בניין מינהל אלמטי של הוועדה לביטחון לאומי, בנוסף המוחים הסתערו על בניין האקדמיה של משמר הגבול הקזחי והרגו את מפקד האקדמיה פאבל פוליוואנוב. בשעות הערב, סוכנות הידיעות הרוסית TASS הודיעה כי המצב בערי קזחסטן חזר לקדמותו לאחר מספר ימים של מהומות שהסלימו לעימותים עקובים מדם עם גורמי ביטחון. באמצע היום פנה נשיא המדינה קאסים-ג'ומארט טוקאייב לאזרחיו, שהזהיר כי הצבא קיבל הוראה "לפתוח באש כדי להרוג ללא אזהרה" ושלל אפשרות של משא ומתן עם "שודדים חמושים ומאומנים".

ב-8 בינואר, נשיא קזחסטן פיטר את אזמט אבדימומונוב, סגן מזכיר מועצת הביטחון. באותו יום הדיח טוקאייב את כרים מאסימוב, ראש הוועדה לביטחון לאומי, מתפקידו. ראש שירות הביטחון נעצר באשמת בגידה וצפוי לעד 15 שנות מאסר. במקומו מונה ירמק סאגימבאייב לראש הארגון. באותו יום הגיעו דיווחים כי המחאות שככו במרבית אזורי המדינה, למעט אלמטי וכמה מחוזות בודדים. במקביל, הרשויות פתחו בחקירה ארצית בתחום ההגבלים העסקיים על 180 מוכרי גז טבעי עקב חשד לקנוניה.

ב-9 בינואר, הודיע משרד הפנים הקזחי כי הערכות ראשוניות מעמידות את הנזק לרכוש בכ-175 מיליון יורו והוסיפו כי יותר ממאה עסקים ובנקים הותקפו ונבזזו וכ-400 כלי רכב נהרסו. המשרד אישר כי יותר מ-160 בני אדם נהרגו ויותר מ-5,000 נעצרו לחקירה במסגרת 125 חקירות נפרדות. מלשכת נשיא קזחסטן נמסר כי בסך הכל נעצרו 5,800 בני אדם. במשרד הבריאות הודיעו שבסך הכל 164 בני אדם, כולל שני ילדים, נהרגו. גם צויין כי 103 בני אדם מתו בעיר הגדולה ביותר בקזחסטן, אלמטי. שר הפנים ארלן טורגומבאייב ערך מסיבת עיתונאים ואמר: "היום המצב מתייצב בכל מחוזות המדינה" והוסיף בכל זאת "פעולת הסיכול נמשכת במטרה לשקם את הסדר במדינה." בטלוויזיה הממלכתית מדווחים כי מאחורי הכנת ההמחאות עומדים בוגדים בכוחות הביטחון והרשויות מדווחות כי המצב במדינה התייצב והמחאה שככה, אך רמת האבטחה המוגברת נשמרת והצבא הקזחי מפטרל ברחובות.[40]

אלימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשויות באלמטי דיווחו כי יותר מ-400 עסקים ניזוקו מההפגנות וכי 200 בני אדם נעצרו. המשטרה באטיראו ירתה במפגינים שהביאה למוות של אדם אחד לפחות. הממשלה דיווחה ב-5 בינואר כי 8 אנשי אכיפת החוק נהרגו ו-317 נפצעו. דיווח של סוכנות הידיעות הצרפתית AFP קבע כי עשרות מפגינים נהרגו, בעוד שסוכנות הידיעות הרוסית TASS שידרה צילומים של קרב יריות כבד ליד כיכר הרפובליקה באלמטי. ב-6 בינואר, עשרות מפגינים נהרגו במהלך מבצע, בעוד שמספר כוחות הביטחון ההרוגים עלה ל-18.

בערב ה-7 בינואר נודע כי נורה למוות הבמאי והזמר הקזחי סאקן ביטאייב, הידוע כאבי ההיפ-הופ הקזחי.[41]

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה הקומוניסטית של יוון הביעה סולידריות עם המפגינים ודרשה מהממשלה להכיר ב"לגיטימיות של התנועה הסוציאליסטית של קזחסטן ושל המפלגה הקומוניסטית של קזחסטן, אשר הוצאו מחוץ לחוק על ידי שלטונות המדינה".[42][43] על פי האינדפנדנט, דווח שהממשל האמריקאי עוקב אחר התסיסה במדינה.[44]

בערב 5 בינואר פנה נשיא קזחסטן למנהיגי ארגון האמנה לביטחון משותף בבקשה לתמיכה: "בהסתמך על אמנת הביטחון המשותף, פניתי היום לראשי מדינות ארגון האמנה לביטחון משותף כדי לעזור לקזחסטן להתגבר על איום הטרור הזה. למעשה, זה כבר לא איום, זה פגיעה בשלמות המדינה ובעיקר התקפה על אזרחינו, המבקשים ממני כראש המדינה להעניק להם סיוע דחוף".[45] טוקאייב הסביר את החלטתו בכך שיש במדינה "כנופיות טרור מאומנות".[46]

ב-5 בינואר עצרה המשטרה הרוסית שבעה מפגינים מחוץ לשגרירות הקזחית במוסקבה, שהתבררו כפעילים של מפלגת האופוזיציה, "מפלגת הפועלים המהפכנית" הבלתי רשומה. הם הרימו שלטים מחוץ לשגרירות. בעקבות התקרית לאחר מכן תוגברו אמצעי האבטחה בשגרירות ובסביבתה בעמדות ונפרסו יחידות של המשטרה והמשמר הלאומי.[47][48]

רוסקוסמוס דיווחה כי חוזקה האבטחה בקוסמודרום בייקונור לאור המחאות, בתאגיד החלל הרוסי הודיעו כי אין כוונה לפנות את האזרחים הרוסיים מנמל החלל, אך ליתר ביטחון נשלח מטוס צ'רטר שיהיה מוכן בעת שיעלה הצורך. בנוסף ליגת ההוקי הקונטיננטלית ביטלה משחק שתוכנן בין באריס אסטנה לאק בארס קאזאן.

ארגון האמנה לביטחון משותף היה מעורב לראשונה צבאית בסכסוך פנימי עם הכרזה על תחילת המבצע להשבת הסדר בקזחסטן.

דובר מזכ"ל ארגון האומות המאוחדות סטפן דוג'ריק הצהיר כי הוא יוצא מנקודת הנחה שהשימוש בכוח בקזחסטן חייב לעמוד בדרישות של נחיצות ומידתיות. לדבריו, יש להשתמש בתחמושת חיה רק ​​כאשר זה הכרחי לחלוטין נגד אנשים ספציפיים במקרה של איום במוות או פציעה חמורה.

ברשתות החברתיות נפוץ ההאשטאג #zhanaozen2022, כהתייחסות לעיר הנפט בה החלה המחאה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא DimaLevin/המחאות בקזחסטן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ https://www.vesti.ru/article/2661072
  2. ^ https://www.reuters.com/world/exclusive-west-must-stand-up-russia-kazakhstan-dissident-former-banker-says-2022-01-07/
  3. ^ 1 2 קזחסטן: מעל 200 בני אדם נעצרו בעקבות ההתקפות על בנייניי הממשלה
  4. ^ https://www.vesti.ru/article/2661082
  5. ^ Lillis, Joanna (2022-01-03). "Kazakhstan: Gas price hike fuels Zhanaozen protests". eurasianet.org (באנגלית). נבדק ב-2022-01-04.
  6. ^ "Sharp Energy Price Hike Triggers Protests In Kazakhstan". RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית). 2022-01-03. נבדק ב-2022-01-04.
  7. ^ 1 2 "Kazakhstan government's resignation fails to quell protests". Reuters. נבדק ב-5 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Kazakhstan protests: government resigns amid rare outbreak of unrest". the Guardian (באנגלית). 2022-01-05. נבדק ב-2022-01-05.
  9. ^ Александр Габуев, Темур Умаров (2022-01-07). "Нур-Султан без Назарбаева. О причинах и последствиях кризиса в Казахстане". Московский центр Карнеги.
  10. ^ קזחסטן: הכוחות בהובלת רוסיה החלו לסגת מהמדינה - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2022-01-13
  11. ^ "IMF Executive Board Article IV consultation1 with Kazakhstan". Imf.org. International Monetary Fund. אורכב מ-המקור ב-3 במרץ 2016. נבדק ב-14 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ OECD Investment Policy Reviews, P112, OECD, 2012
  13. ^ Oil, Cash and Corruption, The New York Times, 5 November 2006
  14. ^ Kumenov, Almaz; Lillis, Joanna (2022-01-04). "Kazakhstan explainer: Why did fuel prices spike, bringing protesters out onto the streets?". eurasianet.org (באנגלית). נבדק ב-2022-01-05.
  15. ^ ТОЙКЕН, Санияш (2020-01-10). "Жанаозенцы вновь пришли в акимат, требуя снижения цен на газ". Радио Азаттык (ברוסית). נבדק ב-2022-01-04.
  16. ^ "В аэропорту Актау в Казахстане задерживается часть рейсов" (ברוסית). TASS. נבדק ב-4 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ ТОЙКЕН, Санияш (2022-01-02). "Жители Жанаозена перекрыли дорогу, протестуя против повышения цен на газ". Радио Азаттык (ברוסית). נבדק ב-2022-01-04.
  18. ^ 1 2 3 ""Акимов должен выбирать народ!" Протест в Жанаозене: от призывов снизить цены до политических требований". Радио Азаттык (ברוסית). 2022-01-03. נבדק ב-2022-01-04.
  19. ^ ""Мы устали от сказок!" В Жанаозене протестующие прогнали с площади акима области Ногаева". Радио Азаттык (ברוסית). נבדק ב-2022-01-04.
  20. ^ 1 2 "Касым-Жомарт Токаев высказался по ситуации в Жанаозене". inbusiness.kz (ברוסית). 2022-01-03. נבדק ב-2022-01-04.
  21. ^ "А. Мамин: Мемлекет басшысы Қ. К. Тоқаевтың тапсырмасы бойынша Үкімет Жаңаөзен қаласындағы жағдайға қатысты шаралар қабылдайды". primeminister.kz (בקזחית). 2022-01-03. נבדק ב-2022-01-05.
  22. ^ "В Казахстане второй день продолжаются протесты из-за повышения цен на газ, задержаны более 20 человек". Настоящее Время (ברוסית). 2022-01-03. נבדק ב-2022-01-05.
  23. ^ 1 2 ТОЙКЕН, Санияш (2022-01-04). ""Правительство в отставку!" и "Шал, кет!". В Актау и Жанаозене продолжились митинги". Радио Азаттык (ברוסית). נבדק ב-2022-01-05.
  24. ^ "Нурлан Ногаев вышел к митингующим в Актау". Tengrinews.kz (ברוסית). 2022-01-04. נבדק ב-2022-01-05.
  25. ^ "В Алма-Ате проходят задержания протестующих" (ברוסית). RIA Novosti. 4 בינואר 2022. נבדק ב-4 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Президент Казахстана ввел ЧП в Алма-Ате и Мангистауской области" (ברוסית). RIA Novosti. 4 בינואר 2022. נבדק ב-4 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "В аэропорту Актау в Казахстане задерживается часть рейсов" (ברוסית). TASS.
  28. ^ "Internet disrupted in Kazakhstan amid energy price protests". NetBlocks (באנגלית אמריקאית). 2022-01-04. נבדק ב-2022-01-05.
  29. ^ "NetBlocks: Казакстанда интернет чектелди". Азаттык Υналгысы (בקירגיזית). 2022-01-04.
  30. ^ "Назарбаев перестал быть председателем Совбеза Казахстана". reform.by. 5 בינואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ "Internet disrupted in Kazakhstan amid energy price protests". NetBlocks (באנגלית אמריקאית). 2022-01-04. נבדק ב-2022-01-05.
  32. ^ Hart, Robert (2022-01-05). "Kazakhstan Reportedly Hit By Internet Blackout As Oil-Rich Nation Breaks Out In Rare Anti-Government Protests". Forbes (באנגלית).
  33. ^ Agence France Presse, AFP (2022-01-05). "Kazakhstan Sees 'Nation-scale Internet Blackout' Amid Protests". www.barrons.com (באנגלית אמריקאית).
  34. ^ "Report: Kazakh president's home ablaze as protests escalate". Associated Press (באנגלית). 2022-01-05. נבדק ב-2022-01-05.
  35. ^ "Здание мэрии Алматы захвачено, из здания идет дым. Видео". centralasia.media. 2022-01-05. נבדק ב-2022-01-05.
  36. ^ "Office of ruling Nur Otan party set on fire in Almaty". akipress.com. נבדק ב-2022-01-05.
  37. ^ Satubaldina, Assel; January 2022, Zhanna Shayakhmetova in Nation on 5 (2022-01-05). "Kazakhstan Declares State of Emergency After Fuel Price Protests". The Astana Times (באנגלית). נבדק ב-2022-01-05.
  38. ^ https://www.vesti.ru/article/2661056
  39. ^ https://www.vesti.ru/article/2661015
  40. ^ 164 הרוגים ו-5,800 עצורים בקזחסטן, כך נראה ההרס במוקד המהומות: "בזזו הכול"
  41. ^ https://www.rt.com/russia/545404-kazakh-rapper-shot-dead-riots/
  42. ^ "KKE: We welcome the mobilizations in Kazakhstan ATHENS 9,84". ΑΘΗΝΑ 9,84 (באנגלית). 2022-01-05. נבדק ב-2022-01-05.
  43. ^ "Communist Party of Greece - On the people's mobilizations in Kazakhstan". inter.kke.gr. נבדק ב-2022-01-05.
  44. ^ "Kazakhstan protesters seize airport amid anger over fuel price rise - follow live". The Independent (באנגלית). 2022-01-05. נבדק ב-2022-01-05.
  45. ^ Токаев обратился к лидерам стран ОДКБ с просьбой «оказать помощь Казахстану в преодолении террористической угрозы»
  46. ^ Президент Казахстана обратился к лидерам ОДКБ с просьбой о поддержке
  47. ^ У посольства Казахстана в Москве задержали семерых активистов
  48. ^ Посольство Казахстана в Москве усилило меры безопасности

קטגוריה:קזחסטן: היסטוריה קטגוריה:מחאות ב-2022 קטגוריה:אסיה: היסטוריה קטגוריה:הפגנות קטגוריה:מהומות

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:DimaLevin/המחאות_בקזחסטן_(2022)&oldid=34160376"