משתמש:Disnihapoel/קרב לייז'
 כוחות בלגים מגנים על הפרבר הרסטל, צפון-מזרחית ללייז' | ||||||||||||||||||
| מערכה: החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 4 באוגוסט 1914 – 16 באוגוסט 1914 (13 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | לייז', בלגיה | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון גרמני | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||
קרב לייז' היה הקרב הראשון במלחמת העולם הראשונה והפעולה שפתחה את הפלישה של צבא הקיסרות הגרמני לבלגיה. הקרב התרחש בעיר המבצר לייז' שבבלגיה במשך 13 ימים, מה-4 באוגוסט 1914 עד ה-16 באוגוסט, אז נכנע אחרון המבצרים מחוץ לעיר.
הפלישה לבלגיה הנייטרלית היא שגרמה לכניסתה המיידית של בריטניה ששמרה עד אז על נייטרליות למלחמה. על אף שלבסוף העיר לייז' נכבשה על ידי הגרמנים, ביצוריה של העיר החזיקו יותר זמן ממה שציפו הגרמנים, מה שנתן עוד זמן למדינות ההסכמה לארגן את כוחותיהן לקראת המלחמה הקרבה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – הגורמים למלחמת העולם הראשונה, בלגיה במלחמת העולם הראשונה
התפתחויות אסטרטגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התכנון הצבאי הבלגי התבסס על ההנחה שמעצמות אחרות באירופה יגרשו את הפולש. הסבירות הגבוהה לפלישה גרמנית לבלגיה לא הובילו את צרפת ובריטניה, בנות הברית, או את השלטון הבלגי, לפעול למען הגנה על עצמאות בלגיה. ההסכמה הלבבית (1904) הובילה את הבלגים לחשיבה כי הגישה הבריטית כלפי בלגיה השתנתה וכעת בלגיה נחשבת בעיניהם למדינת חסות בריטית.
הכוחות הבלגים עובו בהמוניהם במרכז בלגיה, מוכנים להתמודד בגבולות המדינה, בעוד תפקידם של הערים המבוצרות לייז' ונאמור היה לאבטח את הגבולות. עם עלייתו לשלטון, המלך אלברט הראשון היה גם למפקד הכללי ובחר היכן לרכז את כוחות הצבא. עבור החיילים הבלגים שהיו חסרי ניסיון ולא מאומנים, היה עדיף להתרכז במרכז המדינה, כדי לעכב את המגע עם הפולש אך לשם כך היו צריכים ביצורים שיגנו על הגבולות. הצבא הבלגי התרכז בעיקר באזורי נהר גת עם שתי אוגדות קדמיות בלייז' ובנאמור.
גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – צבא הקיסרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונה
האסטרטגיה הגרמנית נתנה העדפה לפעולות התקפיות כלפי צרפת ומנגד, לעמדה הגנתית כלפי רוסיה, מאז 1891. התכנון הגרמני התבסס על נחיתות מספרית, מהירות גיוס וריכוז הצבא והשפעת הגידול העצום בכוח הנשק המודרני.
העיר לייז' וביצוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדרך לכיבוש בלגיה עוברת דרך לייז' שהייתה העיר המבוצרת ביותר בבלגיה באותה תקופה. העיר וביצוריה חולשים על המעבר לכל שאר בלגיה - בין יערות הארדנים הצפופים בגבול הדרומי ועד לגבול עם הולנד בצפון. בנוסף העיר שוכנת על קו הרכבת הראשי שמחבר בין גרמניה לבריסל ובהמשך עד לפריז. כיבוש לייז' על ידי הגרמנים היה דבר חיוני בשבילם כדי שיוכלו להשתמש בקו הרכבת בחופשיות ולהעביר את כוחותיהם מגרמניה לצרפת.
העיר לייז' שוכנת על גדות נהר מז שיוצר מחסום טבעי מצדה המזרחי-דרומי. מסביב לעיר הייתה טבעת של 12 מבצרים שצוידו בכבדות והיו ערוכים למלחמה. שישה מבצרים פנו לכיוון גרמניה והשישה האחרים היו בעורפה של העיר. המבצרים נבנו כך שבמידה ואחד מהם מותקף, השניים הסמוכים אליו יוכלו לבוא לעזרתו. המבצרים היו קילומטרים ספורים זה מזה ובמרחק של 6-10 ק"מ מהעיר.
חולשתם העיקרית של הביצורים הייתה עורפם שהיה חשוף להתקפות מכיוון העיר, דבר שהביא לבסוף לנפילתם. בנוסף הביצורים נועדו לעמוד כנגד התקפות של תותחי 210 מ"מ שהיו נפוצים ב-1890 (הזמן שבו נבנו, שכן מאז לא דאגו הבלגים לחזק את הביצורים) ואילו לגרמנים ב-1914 היו תותחים כבדים יותר.
הכוח הגרמני התוקף בפיקודו של גנרל אוטו פון אמיך נקרא "ארמיית המז" והיה חלק מהארמייה השנייה בפיקודו של פילדמרשל קרל פון בילוב. סך הכל מנה הכוח התוקף ("ארמיית המז") כ-59,800 חיילים עליהם פיקדו אוטו פון אמיך ואריך לודנדורף (לודנדורף היה משקיף מטעם מטה הפיקוד הגרמני).
הכוח הבלגי מנה רק כ-36,000 חיילים בפיקודו של הגנרל הבלגי ז'ראר למאן.
מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
היום הראשון לקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשעות הערב של ה-4 באוגוסט 1914 הגיעו חיילי "ארמיית המז" אל גדות הנהר. התוכנית המקורית הייתה לחצות את הנהר על פני גשריו הרחבים, אך להפתעתם של הגרמנים, שציפו שבלגיה לא תתנגד למעבר כוחותיהם לצרפת, הגשרים הושמדו לפני כן על ידי הבלגים. כשהתחילו הגרמנים לחצות את הנהר על דוברות, פתחו הבלגים באש והגרמנים מצאו עצמם בעיצומו של קרב מבלי שהתכוונו לכך. עד סופו של אותו יום, הצליחו כוחות גרמניים לחצות את הנהר בצפון העיר וצידה המזרחי ואילו בדרום נעצרו הגרמנים על ידי הבלגים. למרות נחיתותם המספרית, הצליחו הכוחות הבלגים לבלום את ההתקפה הגרמנית תוך גרימת אבדות קשות לגרמנים.
בבוקר החמישה באוגוסט פתחו הגרמנים בהתקפת רגלים על ארבעת מבצריה המזרחיים של לייז' תוך שימוש מרובה בתותחי השדה. הפגזים של התותחים היו קלים מכדי לפרוץ את המבצרים ולא גרמו נזק ממשי. לעומת זאת, התותחים הבלגים קטלו את השורות הראשונות של הגרמנים. המיעוט הגרמני שכן הצליח להגיע ליעדו - המרווח בין המבצרים (נקודה אליה לא יכלו הבלגים לכוון את התותחים) - נהרגו על ידי אש מקלעים בלגית. נאמר כי גופות הגרמנים נערמו אחת על השנייה עד שיצרו קיר בגובה של מטר אחד. לא משנה כמה הרגו הבלגים הגיעו עוד ועוד גרמנים. אחד הקצינים הבלגים תיאר זאת כך:
"הם לא עשו כל מאמץ להתפרס אלא עלו, שורה אחר שורה, כתף אל כתף, וכאשר קצרנו אותם, נערמו הנופלים זה על גבי זה במחסום נורא של מתים ופצועים, שאיים להסתיר את המטרות מהכלים שלנו, ולגרום לנו לתקלות... מובן שגם לנו היו אבידות, אך הן היו קלות בהשוואה לשפיכות הדמים שעשינו באויבנו"
— קצין בלגי בעת קרב לייז'
המשך הלחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-6 באוגוסט 1914 הוביל לודנדורף כוח מהחטיבה ה-14 אל המרווח שבין המבצרים פלרון ואבניה תוך כדי שחמקו בין ההפצצות של מבצר אבניה (מסיבה לא ידועה, המבצר פלרון שהיה במרחק של שלושה קילומטרים לא פתח באש). עד לשעה שתיים בצהרי אותו יום, החטיבה פרצה את טבעת המבצרים והגיעה לפסגות שעל הגדה הימנית של המז. אף כוח גרמני אחר לא הצליח לפרוץ את המרווח שבין המבצרים, ולכן היה על החטיבה לסגת, שכן לבדה לא הייתה יכולה לכבוש את העיר.
הפיקוד הגרמני בשטח הבין שעד שלא ייפלו כל 12 המבצרים, לא יוכלו הגרמנים להמשיך להתקדם אל עבר צרפת בהתאם לתוכנית שליפן.
יום קודם לכן ב-5 באוגוסט שלחו הגרמנים את הנספח הצבאי בבריסל לשעבר, שהכיר את גנרל למאן אישית, לשכנע אותו שייכנע ויתן לגרמנים לעבור - אחרת צפלינים ישמידו את העיר לייז'. לאחר שלמאן סירב, נשלח צפלין מגרמניה להפציץ את העיר לייז'. הצפלין הטיל 13 פצצות שגרמו למותם של 9 אזרחים. הייתה זו ההפצצה האווירית הראשונה בהיסטוריה - הראשונה מתוך רבות אחרות שישחקו תפקיד חשוב במלחמות המאה ה-20.
בימים שלאחר מכן המשיכו הגרמנים בשימוש בהפצצות מהאוויר כשאליהם הצטרפו תותחי ארטילריה כבדים (305 מ"מ) מתוצרת חברת סקודה האוסטרו-הונגרית שקיומם לא היה ידוע למדינות ההסכמה. בנוסף הצטרפה להפצצה ארטילריה מסוג ברטה השמנה (419 מ"מ) שגרמה נזקים כבדים לביצורים.
הביצורים הבלגיים נועדו להתמודד עם התותחים של סוף המאה התשע-עשרה ולא עם התותחים החדשים שהיו בידי הגרמנים. במשך עשרת ימי הלחימה הבאים (עד ל-15 באוגוסט לערך) נפלו 11 מבצרים מתוך ה-12. המבצר לונסן, בו שהה הגנרל למאן, נהרס על ידי פגז יחיד שנורה מברטה השמנה. למאן איבד את הכרתו ונלקח על ידי הגרמנים כשבוי מלחמה.
המבצר האחרון ששרד, בונסל, נפל סופית לידי הגרמנים ב-16 באוגוסט ואיתו גם העיר לייז'. לאחר שנכבשה העיר נסוג הצבא הבלגי אל אנטוורפן ואילו הארמיות הראשונה, השנייה והשלישית הגרמניות המשיכו אל תוך בלגיה בלא מעצור. בירת בלגיה, בריסל, נפלה לידי הגרמנים ללא התנגדות ב-20 באוגוסט 1914 לאחר שהותקפה בידי הארמייה הראשונה בפיקודו של אלכסנדר פון קלוק.
השפעות על המשך המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הניצחון הגרמני לא הפתיע אף אחד מהצדדים הלוחמים שכן אף לא אחת ממדינות ההסכמה ציפתה שהבלגים יצליחו להחזיק מעמד כנגד פלישה גרמנית. אף על פי כן הבלגים גרמו לאבידות כבדות מהמצופה בשורות הצבא הגרמני והחזיקו מעמד במשך 12 יום. לאחר כיבוש לייז' ההתקדמות הגרמנית בשטחי בלגיה הייתה בלתי נמנעת. בעקבות נפילת הביצורים ירד האמון הכללי שנתנה שרשרת הפיקוד הצרפתית בביצורים מקובעים. משום כך החליטו הצרפתים להחליש במעט את ביצוריהם בעיר ורדן. במהלך קרב ורדן (1916) התגלתה החלטה זו כהרסנית לצד הצרפתי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברברה טוכמן, אוגוסט 1914, תרגום: שולמית הראבן, הוצאת דביר, 1996
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לייז' לייז' לייז' קטגוריה:מלחמת העולם הראשונה: 1914 קטגוריה:לייז'