משתמש:Effib/ארגז החול/

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוכן עניינים

צירי זמן טרור בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבא רומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועבר לשיחת תבנית:הצבא הרומי#תבנית חדשה.

תמונת מסך של מיקרוסופט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Red copyright.svg

זהו צילום מסך של תוכנת מחשב של חברת מיקרוסופט. על פי הרישוי של חברת מיקרוסופט, אם לא מדובר בתמונות מסך של איתחול, או מסכי פתיחה, או של גרסאות בטא, או שאינן מסחריות, ניתן להשתמש בתמונות אלו בתיעוד, בחוברות חינוכיות, בספרי הדרכה, בסרטוני וידאו, באתרי אינטרנט, ואף בפרסומות, בכפוף להגבלות הבאות: אין ליצור נגזרות של תמונה זו, וכן לא להציג חלק ממנה, למעט שינוי גודל. אין לשלב תמונה זו בממשק משתמש של תוכנה אחרת. אין להציג תמונות של ממשקי תוכנה של צד שלישי. אין להציג תמונת אדם בר זיהוי. בוויקיפדיה ניתן להשתמש בתמונת מסך של מיקרוסופט בכל ערך ללא כל הגבלה.(מקור)

חלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי פרויד החלום הינו מילוי משאלות אי רציונליות ואינפנטליות שמקורן בילדות, של תשוקות ואינסטינקטים, ובמיוחד מיניים, אשר מוצפנים, בכדי שלא לגרום לאדם לאי נוחות במהל השינה. תפקידו של הסמל שבחלום לפי פרויד להעמיד פנים ולעוות את המשאלה המונחת בסודו בכדי לעקוף את הצנזור המוסרי שרק ישן בחלקו בזמן השינה, ועל כן הסימבוליות שבחלום הינה "צופן סודי" שיש לפענחו. (השפה שנשכחה עמ' 60)

רבי עקיבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוספתא

  • "מעשה בר' עקיבה שהיה חבוש בבית האסורים ועבר ג' שנים זו אחר זו אמרו לו משם ראיה מפני שבית דין יושבין ומחשבין אחת אחת בזמנה." ~ תוספתא סנהדרין ב ד.
  • אמר רבי עקיבה שלש מאות הלכות היה ר' אליעזר שונה במכשפה ולא למדתי ממנו אלא שני דברים שנים מלקטין קשואין אחד לוקט פטור ואחד לוקט חייב העושה מעשה חייב האוחז את העינים פטור בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות למה נכתב אלא לומר דרוש וקבל שכר רבי שמעון בן אלעזר אומר בדין הוא הבת ולא הבן אלא גזירת המלך היה. בן סורר ומורה אפילו העלה על שולחנו כשלמה בשעתו אין נעשה בן סורר ומורה עד שיתן לתוך פיו כשעור או עד שיאכל בחברה שהוא כיוצא בו." ~ תוספתא סנהדרין יא ב
  • רבי עקיבה אומר המנענע קולו בשיר השירים בבית המשתה ועושה אותו כמין זמר אין לו חלק לעולם הבא ~ שם יב,ה.
  • א"ר עקיבה כשהייתי בא בים ראיתי ספינה שטבעה בים והייתי מצטער על תלמיד חכם שבתוכה וכשבאתי למדינות קפוטקיא [ראיתיו יושב ושואל] לפני בהלכה נמתי לו בני היאך עלית מן הים גם לי טרדני גל לחבירו וחבירו לחבירו עד שהגעתי ליבשה אמרתי כמה גדולים דברי חכמים [שהיו אומרים] מים שיש להם סוף אשתו מותרת מים שאין להם סוף אשתו אסורה.~ תוספתא יבמות יד,ח
  • אמר לו ר"ט עקיבה כל הפורש ממך כפורש מן החיים. תוספתא מקואות א,ח
  • מעשה בר' עקיבה שעשה משתה לבנו על כל חבית וחבית שפתח [אומר חמרא לחיי רבננא ולחיי תלמידיהון]. ~ תוספתא שבת ח,ג
  • כשהיה ר' עקיבה מגיע לדבר זה היה אומר ומה [נתכוון] לעלות בידו בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה ואכלו צריך כפרה וסליחה המתכוון לעלות בידו בשר חזיר ועלה בידו בשר חזיר על אחת כמה וכמה שצריך כפרה וסליחה. ~ תוספתא כלאיים ג,ו
  • ארבעה נכנסו לפרדס בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבה אחד הציץ ומת אחד הציץ ונפגע אחד הציץ וקיצץ בנטיעות ואחד עלה בשלום וירד בשלום... רבי עקיבה עלה בשלום וירד בשלום עליו הכתוב אומר (שיר השירים א) משכני אחריך נרוצה ...~ חגיגה ב,ב
  • ר' חנינא בן עקיבה אומר כשם שמפסיקין לק"ש כך מפסיקין לתפלה ~ ברכות ב,ו
  • א"ר יהודה כשהיה רבי עקיבה מתפלל עם הצבור היה מקצר בפני כולן כשהיה מתפלל בינו לבין עצמו היה אדם מניחו בצד זה ובא ומצאו בצד אחר מפני הכריעות והשתחויות שהיה עושה. ~ ברכות ג,ז
  • מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו מסובין ביריחו הביאו לפניהם כותבות ואכלום ונתן רבן גמליאל רשות לברך קפץ רבי עקיבה וברך ברכה אחת מעין שלש אמר לו רבן גמליאל עקיבה מה לך אתה מכניס ראשך בין המחלוקת אמר לו למדתנו רבינו אחרי רבים להטות אע"פ שאתה אומר כך וחביריך אומרים כך הלכה כדברי המרובין. ברכות ד, יב
  • ר"ש אומר שלש גזירות בדמאי מעשה שנתכנסו רבותינו לעיירות של כותים שעל יד הירדן והביאו לפניהם ירק קפץ ר' עקיבה ועשרו ודאי אמר לו רבן גמליאל עקיבה היאך מלאך לבך לעבור על דברי חבירך או מי נתן לך רשות לעשר אמר לו וכי הלכה קבעתי בישראל ירק שלי עשרתי אמר לו תדע [לך שקבעת הלכה] בישראל שעשרת ירק שלך כשהלך רבן גמליאל לביניהן עשה תבואות וקטניות דמאי ושאר כל פירותיהן ודאי כשחזר ר' גמליאל לביניהן וראה שנתקלקלו עשה כל פירותיהן ודאי. ~ דמאי ה,כו
  • ומעשה באישה אחת שבאת לפני רבי עקיבה, אמרה לו, ראיתי כתם. אמר לה, שמא מכה הייתה ביך. אמרה לו, הין, וחיית. או שמא יכולה היא להיגלע ולהוציא דם. אמרה לו, הין. וטיהרה רבי עקיבה. ראה תלמידיו מסתכלין זה בזה; אמר להם, מה לדבר קשה בעיניכם: שלא אמרו חכמים בדבר להחמיר, אלא להקל--שנאמר "ואישה כי תהיה זבה, דם יהיה זובה בבשרה" (ויקרא טו,יט), ולא כתם. ~ נידה ח,ג
  • פותחין לאדם בכתובת אשתו. מעשה באדם שנדר מאשתו הניה, והייתה כתובתה ארבע מאות זוז, ובאת לפני רבי עקיבה, וחייבו ליתן לה כתובתה. אמר לו, רבי, שמונה מאות דינרין הניח לנו אבא, נטל אחי ארבע מאות, ואני ארבע מאות; לא דייה שתיטול היא מאתיים, ואני מאתיים. אמר לו רבי עקיבה, אפילו אתה מוכר שיער ראשך, אתה נותן לה כתובתה. אמר אילו הייתי יודע שהוא כן, לא הייתי נודר; והתירו רבי עקיבה. ~ נדרין ט,ה
  • אמר רבי עקיבה, אני אהיה אובין לפניך: בכל מקום שאתה מוצא הר גבוה, וגבעה נישאת, ועץ רענן--דע שיש שם עבודה זרה. ~ עבודה זרה ג,ה
  • אמר רבי עקיבה, כשירדתי לנהרדעא לעבר את השנה, מצאני נחמיה איש בית דלי; אמר לי, שמעתי שאין משיאין את האישה בארץ ישראל על פי עד אחד, אלא יהודה בן אוא. ונמתי לו, כן הדברים. אמר לי, אמור להם משמי, אתם יודעים שהמדינה הזאת משובשת בגייסות; מקובל אני מרבן גמליאל הזקן, שמשיאין את האישה על פי עד אחד. וכשבאתי והרצתי את הדברים לפני רבן גמליאל, שמח לדבריי, ואמר, מצינו חבר ליהודה בן אוא. מתוך הדברים נזכר רבן גמליאל, שנהרגו הרוגים בתל ארזא; והשיא רבן גמליאל הזקן את נשותיהם, על פי עד אחד. ~ יבמות טז,ו
  • אמר רבי עקיבה, חס ושלום: לא נחלק אדם מישראל בשיר השירים שלא תטמא את הידיים, שאין העולם כולו כדאי ביום שניתנה בו שיר השירים לישראל--שכל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קודשים; ואם נחלקו, לא נחלקו אלא על קוהלת. ~ ידיים ג,ו
  • רבי עקיבה אומר, "הירא ורך הלבב"--כמשמעו, שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה. ~ סוטה ח,ד
  • משמת רבי עקיבה, בטל כבוד התורה. ~ סוטה ט, טז
  • רבי עקיבה אומר, חיה ועוף אינן מן התורה, שנאמר "לא תבשל גדי, בחלב אימו" "לא תבשל גדי, בחלב אימו" (שמות כג,יט; שמות לד,כו; דברים יד,כא): שלושה פעמים--פרט לחיה, ולעוף, ולבהמה טמאה. ~ חולין ח,ד

איינשטיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימים שקדמו למלחמת העולם הראשונה, פורסם מנפיסט 93, שעליו היו חתומים מדענים ואנשי רוח גרמנים בעד יציאתה של גרמניה למלחמה, איינשטיין שהתנגד למניפסט זה, ניסה לפרסם מניפסט נגדי אבל הצלח לאסוף רק 4 חתימות.  

לאומיות - "לאומיות היא מחלת ילדות. זאת החצבת של האנושות. " ("כמו שאיינשטיין אמר" עמ' 125). "לאומיות איננה לדעתי, אלא רציונליזציה אידאליסטית למילטריזם ותוקפנות" (טיוטא ראשונה של נאום ברויאל אלברט הול 1933, שם עמ' 125). "אותו כתם נגוע מגפה של הציוויליזציה - יש לטהרו מהר ככל האפשר. גבורה על פי פקודה, אלימות מחוסרת הגיון, וכל הטמטום הבזוי המכונה פטריוטיזם - אני שונא את כל אלה בלהט! כמה נבזית ומתועבת היא המלחמה! הייתי מעדיף להיקרע לגזרים מלקחת חלק בעסק נתעב כזה" (אמונתי - 1930, שם עמ' 115). "מעולם לא הייתי קומוניסט. אבל אילו הייתי, לא הייתי מתבייש בכך". (מכתב ללידיה יוז, 1950, שם עמ' 127). "אני פצפיסט מסור, אבל לא מוחלט, זאת אומרת אני מתנגד לשימוש בכוח בכל מצב, אלא אם כן אתה מתעמת עם אוייב הרואה בהכדת חיים מטרה בפני עצמה". (מכתב לעיתונאי יפני, שם עמ' 112). לגבי נקיפת האצבע, הכוונה לדרבון ארה"ב לייצר פצצה גרעינית - "אילו ידעתי שהגרמנים לא יצליחו לייצר פצצת אטום, לעולם לא הייתי נוקף אצבע" (ולנטין, הדרמה של איינשטיין, שם עמ' 121). לגבי ממשלה עולמית - "ההצלה היחידה לציוויליזציה ולמין האנושי מצויה בכינון ממשלה עולמית והבטחת ביטחונן של האומות על פי צדק." (שם עמ' 126 ויש עור הרבה). --

הסיבה הצודקת היחידה לקיומם של מוסדות פוליטיים היא הבטחת התפתחותו הבלתי מופרעת של הפרט. לעניות דעתי, גנדי היה הנאור בהשקפותיו מכל הפוליטיקאים בני זמננו. הדורות הבאים יתקשו אולי להאמין שאחד כזה, בשר ודם, התהלך בינינו על האדמה הזו. ("כמו שאיינשטיין אמר" עמ' 74). המנטליות הצבאית המודגשת באופן מוגזם במדינה הגרמנית הייתה זרה לי עוד בהיותי נער, כשאבי עבר לאיטליה הוא דאג על פי בקשתי, לשחרר אותי מהאזרחות הגרמנית מאחר שרציתי להיות לאזרח שוויצרי. ("כמו שאיינשטיין אמר" עמ' 88). לחזור ולהיות עם במובן הפוליטי של המלה כמוהו כנסיגה מהרוחניות של קהילתנו, שאותה אנו חבים לגדולתם של נביאנו. ("חובתנו לציונות", 1938).

"ההצלה היחידה לציווליזציה ולמין האנושי מצויה בכינון ממשלה עולמית ובהטחת ביטחונן של האומות על פי חוק." (15 בסמפטמבר 1945, שם עמ' 126). "כל מה שנעשה בענינים בילאומיים חייב להעשות מנקודת מבט הבאה: האם זה יקדם את הקמתה של ממשלה בילאומית או יעכב אותה." (ראיון רדיו עם שילפ ופארמלי, 29 במאי 1946). "חייבת לקום ממשלה עולמית המסוגלת לפתור סכסוכים בין האומות באמצעות החלטות משפטיות... הממשלה הזאת חייבת להיות מבוססת על חוקה ברורה שתאושר על ידי הממשלות והאמות, ובידיה תהיה השליטה הבלעדית על הנשק ההתקפי" (ניו יורק טיימס, 30 במאי 1946). "קיים רק נתיב אחד לשלום ולביטחון, נתיב הארגון העל-לאומי. חימוש חד צדדי על בסיס לאומי רק מחזק את אי הביטחון והמבוכה מבלי לשמש הגנה יעילה". (נאום בניו יורק לרגל קבלת "פרס העולם האחד", 27 באפריל 1948). "אני תומך בממשלה עולמית משום שאני משוכנע כי אין שום דרך אפשרית אחרת לחסל את הסכנה הוראה ביותר שמולה עמד האדם מימיו. המטרה למנוע חורבן טוטלי חייבת לקבל עדיפות על פני מטרה אחרת (תשובה חמכתב פתוח של מדען רוסי בניו יורק טיימס, 1948). "אם הרעיון של ממשלה עולמית איננ מציאותי, כי אז יש תחזית מציאותית אחת בלבד של עתידנו: רצח בסיטונאות של אדם בידי אדם. (הערה על הסרט "היכן תסתתרו, 1948).

ניסיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד שנים שלוש

צמח מוגן צמח רעיל שימוש רפואי

אחד שניים שלוש

צמח מוגן בישראל צמח רעיל סכנת הכחדה

אחד שניים שלוש

אביב

אחד שניים שלוש

XX[עריכת קוד מקור | עריכה]

{{{שם הפריימריז}}}
{{{תאריך פריימריז}}}
{{{מועמד ראשון}}} {{{מועמד שני}}}
{{{תוצאות פריימריז-צד ראשון}}} {{{תוצאות פריימריז-צד שני}}} >
{{{שם מפלגה}}}
1 {{{מועמד1}}} 2 {{{מועמד2}}}
3 {{{מועמד3}}} 4 {{{מועמד4}}}
5 {{{מועמד5}}} 6 {{{מועמד6}}}
7 {{{מועמד7}}} 8 {{{מועמד8}}}
9 {{{מועמד9}}} 10 {{{מועמד10}}}


גזרות אדריאנוס: לשחרר עבד עברי.

הסיכוי של מרד בר כוכבא להצליח. שילוב עם הפרתים במזרח. יש הטוענים כי היה סיכוי להגיע לאוטונומיה. אגדות סנדל המסומר במשנה (שבת ו, ב): אכל מבשר אביו.

"כשמת בנו של רבן יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לנחמו...כשיצאו מלפניו, הוא אמר אלך לדמסית, למקום יפה ומים יפים ונאים, והם אמרו נלך ליבנה, למקום שתלמידי חכמים מרובים אוהבים את התורה. הוא שהלך לדמסית, למקום יפה ומים יפים ונאים, נתמעט שמו בתורה. הם שהלכו ליבנה, למקום שתלמידי חכמים מרובים ואוהבים את התורה - נתגדל שמם בתורה" (אדר"נ י"ד ו')

חילופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורמלי,

הגדל ל-180 אחוז

, נורמלי נורמלי,

הגדל ל-180 px

, נורמלי


אמיתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

י"ז בתמוז


קרלינג

אתרי עתיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ כ-20,000 אתרי עתיקות (2007), שנמצאים על 8% משטח הארץ. אתר עתיקות הוא מקום שגילו פחות מ1700.

יג מֵשִׁיב רָעָה, תַּחַת טוֹבָה-- לֹא-תמיש (תָמוּשׁ) רָעָה, מִבֵּיתוֹ (משלי י"ז י"ג) יז ויאמר, אל-דויד, צדיק אתה, ממני: כי אתה גמלתני הטובה, ואני גמלתיך הרעה.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי נשק חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבנית לדוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Golani flag.JPG משתמש זה היה גאה לשרת בחטיבת גולני, ולהניף את הדגל הירוק-צהוב.

תבניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

1.34.0-wmf.14 (67813e1) ‏

ויקיפדיה:מיוחד:תרומות המשתמש

http://he.wikipedia.org/w/index.php?limit=100&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3AContributions&contribs=user&target=Effib&namespace=0

לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שקשה לשערך את העלות הכספית של המלחמה קיימים הערכות. עלות המלחמה בהיבט הצבאי הוערכה על ידי תא"ל משה ליפל, ראש אגף תקציבים במשרד הביטחון ב-11.2 מיליארד ש"ח‏‏[1]. חברת דן אנד ברדסטריט אמדה את עלות המלחמה בהיבט האזרחי בכחצי מיליארד שקלים ליום‏‏, דהיינו כ-16.5 מיליארדי שקלים לכל המערכה[2]. על פי זה, עלות המלחמה הכוללת נאמדת בכ-28 מיליארדי שקלים.

נשים ומלחמת מצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמב"ם בהל' מלכים (פ"ז ה"ד) כתב: "בד"א שמחזירים אנשים אלו מעורכי המלחמה במלחמת הרשות, אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה".

הרדב"ז ע"ז: "... אלא דקשה, וכי דרך הנשים לעשות מלחמה דקתני וכלה מחופתה, והא כתיב 'כל כבודה בת מלך פנימה'? וי"ל, דה"ק כיוון דחתן יוצא מחדרו, כלה יוצאת מחופתה שאינה נוהגת ימי חופה. ואפשר דבמלחמת מצוה הנשים היו מספקות מים ומזון לבעליהן, וכן המנהג היום בערביות".

ה"חינוך" (מצ' תכה) לענין הריגת ז' עממים כתב: "ונוהגת מצוה זו בזכרים ונקבות". ואילו לענין מלחמת עמלק (מצ' תרג) כתב: "ונוהגת מצוה זו בכ"מ ובכ"ז בזכרים כי להם לעשות המלחמה ונקמת האויב ולא לנשים".

הנה הרמב"ם בסהמ"צ (סוף שורש יד) כתב: "וידוע שאין הנשים דנות ולא מעידות ולא מקריבות קרבן בידיהן ולא נלחמות במלחמת הרשות". והרב העורך בתוה"מ דקדק מזה שבמלחמת מצוה אין נשים פטורות.

חיזבאללה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"השר לביטחון הציבור, סטוקוול דיי, תקף בחריפות (27.8.06) את חיזבאללה אותו כינה "ארגון טרור" והשווה בינו לבין גרמניה הנאצית בשל כוונתו המוצהרת של חיזבאללה להשמיד את היהודים. חבר הפרלמנט ג'ייסון קני (אלברטה) המכהן כמזכירו הפרלמנטארי של ראש הממשלה סטיבן הארפר. קני טען, כי חיזבאללה, אשר הוכרז כארגון טרור ע"י קנדה, דומה במאפייניו למפלגה הנאצית ותקף את חבר פרלמנט מהמפלגה הליברלית, בוריס וורצסנווסקי, אשר צידד בהוצאתו של הארגון מרשימת ארגוני הטרור." http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-109167-00.html?tag=03-33-05

"שר החוץ האיטלקי מאסימו ד'אלמה אמר כי ארגונים כמו חמאס וחיזבאללה אינם ארגוני טרור מובהקים, וכי יש לעודד את כניסתם לזירה הפוליטית. "חמאס וחיזבאללה אינם אל-קאעידה", אמר ד'אלמה בראיון לעיתון האיטלקי "קוריירה דלה סרה" שהתפרסם היום." http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3297076,00.html

"נשיא צרפת, ז'אק שיראק, לא קיבל את בקשת ישראל לפעול להכנסת חיזבאללה לרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי." http://news.walla.co.il/?w=//670816

על פי דו"ח מיוחד של האו"ם, יותר מ-700 חברי המיליציות האיסלמיות מסומליה לחמו עם חיזבאללה נגד ישראל במלחמת לבנון http://news.walla.co.il/?w=//1008529 http://www.haaretz.co.il/1.1548980


לוגותרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענה כאילו פראנקל שוגה בהערכת יתר של האדם הוא עונה כי כ הוא עוסק ב"החלקה", (crabbing), הוא יודע שבני אדם הומניים הם מיעוט בעולם, וקריאתו עומדת כאתגר להצטרף למיעוט. הוא מדבר על פוטנציאל האנושי במיטבו, שאם לא כן תהיה סכנה שהאדם יסחף לפוטנציאל האנושי במירעו. (זלנ"ל 30) העובדה שהלוגותרפיה מדגישה את המימד הנאולוגי ואת יחידותו וההומניות של האדם, אין בה לסתור שבממדים הפסיכולוגיים והביולוגיים האדם עדייין בגדר חיה (שם 20) לעומת הסיכון כביכול של הפרזה בערכו של האדם, הרבה יותר מסוכן להפחית בערכו של האדם, דבר היכול להביא לידי השחתה. (שם 31)

מבחן תכלית החיים (PIL) ג'יימס ס' קראמבו וליאונד ט' מהוליק. מבחן הלוגו אליזבטת ס' לוקאס.


מלחמת יום כיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריאל שרון כאלוף פיקוד הדרום דילל את המעוזים מ32 ל16.
  • בתחילת המלחמה 5 דביזיות חי"ר למול חטיבת טנקים אחת (חטיבה 14) ו-436 לוחמי המעוזים. האוגדה האחראית על מערב סיני היא אוגדה 252, ולה שתי חטיבות נוספות, אחת (401) בביר תמרה והשנייה (460) במרחב רפידים.
  • בצפון חטיבה 7 הוצבה כראוי עקב התראות לפני המלחמה.
  • ישראל לא הנחיתה מכה מקדימה על מצרים בשל לחץ אמריקני.
  • הכשל המודיעני: הסבירות לחדש המלחמה היא נמוכה.
  • הסכם הפסקת האש נכפה למעשה על ישראל בשל איום סובייטי שהעלה את הכוננות בצבא האמריקני.
  • המצרים הסיקו מספר גדודי קומנדו לעומק סיני בכדי לשבש את התגבורות.
  • בלילה הראשון הושמדו 190 טנקים מתוך 300, של אוגדה 252. רובם מפגיעות נ"ט.
  • בצפון, הסורים נבלמים בחלק הצפוני (עמק הבכא) אבל חודרים בחלק הדרומי ומגיעים למרכז הגולן (חושניה).
  • ב7 באוקטובר ב40 גיחות הותקפו 7 שדות תעופה במצרים, אך חלקו השני של "מבצע תגר" שבו היו אמורים להיות משמדים טילי הנ"מ וסוללות התותחים נדחה בשל הוראת שר הביטחון להפנות את הכוחות האוויריים לצפון ל"מבצע דוגמן".
  • הופעלה יחידת רפאים שדימתה חטיבת טנקים באמצעות הונאת קשר.
  • שר הביטחון משדר בימים הראשונים אוירת פניקה לעומת הרוגע של ראש הממשלה ושל הרמטכ"ל. "קרב מצדה". מטרת ישראל במלחמה עד ה10, להגיע להפסקת אש.
  • שרון הראשון שמבין כי מטרת המצרים לא להגיע לתל אביב אלא לייצב שטח כבוש באיזור התעלה ולהגיע איתו להפסקת האש.
  • ב9 כל המעוזים נופלים למעט בודפשט והמזח. חלק מהלוחמים נופלים בשבי וחלק מחלצים את עצמם.
  • הרמטכ"ל לשעבר, חיים ברלב מקבל את הפיקוד על חזית הדרום לידיו ב10, לאחר שהוחלט על כך ב9, וגורודיש הופך להיות סגנו.

בדרום פעלו

  • אוגדה 252 (אוגדת סיני) בפיקודו של אברהם "אלברט" מנדלר
  • אוגדה 143 (שיריון) בפיקודו של אריאל "אריק" שרון
  • אוגדה 162 (שיריון) בפיקודו של אברהם "ברן" אדן
  • כוח נמר (מעורב) בפיקודו של קלמן מגן וששון יצחק

בצפון פעלו

  • אוגדת לנר
  • אוגדת איתן
  • אוגדת שיריון, בפיקודו של תא"ל משה פלד,

הרוגים ופצועים

  • בחמשת הימים הראשונים של המלחמה נהרגו בממוצע 190 איש, לאחר מכן מספרם ירד ל91 ליום בממוצע. *רובם של הפציעות היה מאש ארטילרית (32%), מטילי נ"ט 27%, ומנק"ל כשמינית (13%).
  • שבויים

מתוך 294 השבויים הישראליים רובם נפלו בחזית המצרית (230) ומיעוטם בחזית הסורית (62) והלבנונית (2). קו המעוזים שנשבר תרם ללא ספק למספר שבויים גבוה בחזית הדרומית. רוב השבויים נשבו בחמשת ימי המלחמה הראשונים (כ220). השבויים הישראליים עונו בצורה קשה. חלקם נאנסו. בכדי לשבור את המורל שלהם הם הולעטו בידיעות כוזבות כאילו מדינת ישראל נכבשה. המצרים טרחו להקליט מבזקי ידיעות מפוברקים שבו קריין דובר עברית רהוטה מודיע כי ערים מרכזיות בישראל נכבשו בידי מדינות ערב, וגולדה מאיר נשמעת בוכה, ואומרת שהיא טסה לארה"ב לבקש שיעזרו לה.

בבוקר המלחמה אלוף הפיקוד נמצא בחיפה. (מעניין איפה נמצא אלוף פיקוד צפון?). הוא מושכם ב4:30 על ידי הרל"ש, ומגיע ב6:15 ל"בור". על פי עדות גורודיש זעירא אמר כי בהמתנה לישיבה הוא אמר "שזה לא מלחמה". זעירא הכחיש את הדברים. (זמן אמת עמ' 42) דיין פסל מכה מקדימה, בשל זלזול במתקפה המצרית-סורית הממשמשת ובאה. זמן אמת עמ' 43.

תמונת מצב של הפלישה. המתקפה בחסות ארטילריה כבידה. באמצעות זרנוקים של מים המצרים ממיסים את הרמפות. (להשלים).

ביטוי שגור שנמצא אפילו באתר צה"ל: "צה"ל נתפס את המכנסיים למטה". לטענתו של אלוף שמחוני, הקרב בגולן היה כנראה קרב השיריון הגדול מאז מלחמת העולם השנייה, (כ1,000 טנקים למול 1,200) והיה דחוס מאוד יחסית לגודל השטח והזמן.

חסרים כמה מילים על תפקוד חיל האוויר. על יום כפור בתרבות הישראלית.

  • מיעוט מבצעים מיוחדים - מיעוט פשיטות קומנדו ויחידות חי"ר אל מעבר לקוי האוייב - ז"א 190
  • הסוכן בבל - ז"א
  • מערכת הקשר לא ישירה בין המעוזים לפיקוד - ז"א 191
  • דיווח נתונים כוזבים בצה"ל על נפגעים - ז"א 195
  • נפילת מפת הקוד סיריוס לידי המצרים, כשל חמור, שיכול להצביע על הפעלת מרגל בצה"ל - ז"א 193
  • נפילתו של מנדלר - ז"א 193-194
  • שרון דוחף לבצע צליחה - ז"א 199
  • כח פצי - שרון יצר כוח סיירת למשימות מיוחדות שמחל הצלחה נגד כוחות הקומנדו המצריים - ז"א 200
  • התרמית של מצרים כלפי סוריה. "גרניט 2" לכיבוש כל סיני, בעוד שתוכנית ההפעלה המצרית הייתה אחרת. הסורים והרוסיים לחצו על המצרים להתקיף ועל רקע זה מתבצעת התקפת נגד מצרית משוללת הגיון ב-14 באוקטובר. - ז"א 211-218

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מ מסדרה ב
קבלה
Tree of life wk 02.svg
תת נושא
אבי"עספירותקליפותאינסוףתורת הצמצוםתורת השמיטותעץ החייםסדר השתלשלותמעשה בראשיתמעשה מרכבהמדיטציה יהודיתאסטרולוגיה קבליתמיסטיקה יהודיתפרדס (יהדות)
ספרות
ספר יצירהספר הזוהרספר הבהירספרות ההיכלותספר רזיאל המלאךעץ חיים (ספר)
קטגוריות
קבלהיהדותמיסטיקה יהודית
אנשים
הגאון מוילנאשמעון בר יוחאימשה קורדובירויצחק סגי נהורבחיי בן אשררמב"ןעזריאל בן מנחםהאר"יחיים ויטליעקב עמדןיהונתן אייבשיץחיים בן עטררמח"לנתן אדלרשלום שרעביחיד"אשלמה אלישיבבאבא סאלייוסף חיים מבגדאד
Tree-of-Life Queens-Colour.png

תבנית:Tnavbar

[[קטגוריה:תבניות יהודיות|קבלה]]


עלילות בעל וענת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבע ושבעים


מספר מובילים. שבעים בני אשרה. שבעים קורבנות שענת מקריבה לאחר מותו של בעל. שליט בעל שבעה ראשים. שכב עימה שבעים ושבע עלה עליה שמונים ושמונה. שבע השנים בין פגישת בעל ומות.

במקרא: שבעים בני יעקב, שבעים זקני ישראל, שבעים ימי טמאה של יולדת נקבה, שבעים מלכים של אדוני בזק, שבעים השנה של גלות בבל, שבעים אלף איש שנהרגו במגיפה. שבעים פרים שמוקרבים בסוכות.


"יובילו ההרים כסף רב, הגבעות זהב מובחר" בניין ההיכל לבעל.

(37) ספר יואל פרק ד (יח) "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב..."

(38) ספר עמוס פרק ט "וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה:"

חבל הכושרות (פעמיים בשירת בעל וענת) - חבלי לידה.

(57) ספר מלכים א פרק ה (כט) וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף נֹשֵׂא סַבָּל וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר:

שבע שנים ינצור אותך הבעל, שמונה רוכב עננים. (אגדת אקהת, קללה כלפי הגשם)

"יאפה לחם לחמישה, מזונות לששה ירחים" (אגדת כרת) "קראי לשבעים שוורי לשמונים צבאיי" שם שלשה ירחים שהוא חולה, ארבעה דווה כרת.

אל שואל ומבקש שבע פעמים מהאלים שמישהו ירפא את כרת


הפסקה של האבל בשנה השביעית כמו בשבת.

תקבולת בית וחצר. "הן אין בית לבעל כמו לאלים, וחצר כמו לבני אשרה."

(58) ספר זכריה פרק ג (ז) וְגַם אַתָּה תָּדִין אֶת בֵּיתִי וְגַם תִּשְׁמֹר אֶת חֲצֵרָי


(3) ספר איוב פרק כו (יב) בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְובנָתוֹ \{וּבִתְבוּנָתוֹ\} מָחַץ רָהַב: (יג) בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה חֹלְלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִיחַ:


(1) ספר ישעיה פרק כז (א) בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהֹוָה בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם:

(1) ספר בראשית פרק א (כא) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב:

"לא חסמתי תנין? מחצתי פתן עקלתון. שליט בעל שבעה ראשים."

  ▲
► ▪ ◄ ▬  ▫  ▪
  ▼

חשש[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשש הוא רגש או תחושה שהאדם חש, שקשורה לאי ודאות ולאי ביטחון או לסיטואציה שאיננה מוכרת, או אף לסיטוציה שיכולה להיות מסוכנת או מביישת.

החשש בדרך כלל גורם לאנשים להשאר מקובעים במקום שבו הם נמצאים שהוא מצב מוכר, מבלי לנסות לשפר עמדות ולעבור למצב טוב יותר, אף שיכול להיות שהם סובלים במצבם הנוכחי ולא טוב להם. הדבר נעשה מכיוון שקשה להם לשער ולנבא את תוצאות השינוי, שעלול להיות גרוע יותר, ובו הם עלולים לאבד שליטה על חייהם, ואף להרע את תנאי הקיום שלהם.

רגש זה קרוב לרגש הדאגה, אך הדאגה היא רגש חזק יותר שמשפיע על האדם מנטלית ואף פיזיולוגית, בעוד שתוצאות של החשש הם בדרך כלל המנעות מעשיה, בכיוון שבו קיים החשש.

במילון ההלכתי יהודי ישנו הבטוי "חשש" בהקשר למוצרים שעלול להמצא בהם מרכיב לא כשר כמו "חשש חמץ" לציין מוצר שכשרותו לפסח מפוקפקת, או "חשש טבל ושביעית" - בכדי לציין מוצרים מהצומח שיתכן שלא קוימו בהם מצוות התלויות בארץ.


ענווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם, דוד, נחשבו לענוותנים לעולם יהיה האדם ענוותן כהלל... תלמוד בבלי מסכת שבת דף ל/ב מה שעשתה החכמה עטרה לראשה עשתה הענווה עקב לסולתיה. ירושלמי שבת נ', כי כל החכמה לא יערכנה. מסל"י עמ' קט"ז חברת העניו נאה עד מאוד ורוח הבריות נוחה ממנו, בהכרח לא יבוא לא לידי כעס ולא לידי מריבה. מסל"י שם

"...שלחו מתם איזהו בן העולם הבא ענוותן ושפל ברך שייף עייל שייף ונפיק וגריס באורייתא תדירא ולא מחזיק טיבותא לנפשיה. יהבו ביה רבנן עינייהון ברב עולא בר אבא." תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף פח/ב


דרשות הר"ן - הדרוש החמישי אמרו רבותינו ז"ל בפרק קמא דעבודת אלילים, ענוה גדולה מכלן.

סמ"ג - חלק לא תעשה - מצוה סד ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל. ומכאן אזהרה שלא יתגאה האדם במה שחננו הבורא הן בממון הן ביופי הן בחכמה אלא יש לו להיות ענו מאד ושפל ברך לפני ה' אלהים ואנשים ולהודות לבוראו שחננו זה המעלה ובמוסר השירה כתוב (דברים לב, ו) הלי"י תגמלו זאת וגומר הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך. ושבח הכתוב הענוה שנאמר (במדבר יב, ג) והאיש משה ענו מאד. ואמרינן בירושלמי דמסכת שבת פרק קמא (ה"ג) מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסולייתא פירוש למנעלה שנאמר (תהלים קיא, י) ראשית חכמה יראת ה' וגומר ונאמר (משלי כד, ד) עקב ענוה יראת ה' ודרך שתשרה שכינה על הענוים שנאמר (ישעי' נז, טו) אשכון את דכא ושפל רוח. ודרשי' במסכת סוטה (ה, ב) שכל המשפיל עצמו מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקרבנות כולן שנאמר (תהלים נא, יט) זבחי אלקים רוח נשברה, ולא עוד אלא שתפלתו מקובלת שנאמר (שם) לב נשבר ונדכה וגומר:

סמ"ג - חלק לא תעשה - מצוה סד השמר לך פן תשכח את ה' אלהיך (דברים ח, יא). לאו זה נאמר אלי במראה לכותבו ויסדתיו אזהרה לגסי הרוח, ואחרי כן מצאתיו ובמסכת סוטה (ד, ב):

ספר חרדים - פרק עב וכאשר תנצל מן הכעס תעלה על לבך מדת הענוה שהיא מדה טובה מכל המדות, שנאמר עקב ענוה יראת ה', ובעבור הענוה תעלה על לבך מדת היראה כי תתן אל לבך.תמיד מאין באת ולאן אתה הולך ושאתה רימה ותולעה בחייך ואף כי במותך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך הכבוד שנאמר הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף וגו' (דה"י ב ו) ונאמר הלא את השמים ואת הארץ אני מלא (ירמיה כג): וכאשר תתנהג במדת הענוה להתבושש מכל אדם, ולהתפחד ממנו [מהשי"ת] ומן החטא, אז תשרה עליך רוח שכינה וזיו כבוד וחיים ותיי העולם הבא: (אגרת הרמב"ן)


ספר גור אריה על בראשית - פרק א פסוק כו [ס] וכשהוא דן המלכים וכו'. זהו ראיה שהוא נמלך במלאכים, שהרי כשהוא דן המלכים הוא נמלך גם כן בפמליא שלו. ואם תאמר למה נמלך כשהוא דן המלכים יותר מבשאר נבראים, ויש לתרץ דמלך - חשוב הוא, ובריה חשוב הוא, ובמעשה גדול שואל עצה לדון המלך, ובמעשה פחות - כמו שאר נבראים - אינו שואל עצה, שהענוה היא מדה ממוצעת בין השפלות ובין הגאוה, שאין ראוי להשפיל עצמו יותר מדאי. וכן כתבו החכמים, והרמב"ם בהקדמות שמנה פרקים (פרק ד). ולפיכך היה שואל עצה בדבר שיש בו ענוה. וכאן בבריאת אדם הוצרך גם כן לטעם כדי שלא יקנאו בו המלאכים, דאם לא כן לא היה שואל עצה מהם, כי אין עצה רק בדבר שראוי לשאול עצה, לא בכל דבר, רק בענין זה שהיו מקנאים בו המלאכים. כך יש לפרש על דרך רש"י:

וינוגרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכן אנו סבורים כי חובת התיקון העיקרי חלה דווקא על הליקויים המערכתיים שהתגלו במלחמה (סעיף 34 עמ' 39)

אחד הכשלים העיקריים של ישראל היה חוסר הנכונות שלה לעדכן את תפיסתה המדינית-ביטחונית )במובן הרחב(, בצורה שתשקף בצורה אמינה את מכלול עוצמתה של ישראל ואת מגבלותיה. ( עמ' 40)

נזכיר כי חלק מליקויי היציאה למלחמה היו קשורים לעובדה שמקבלי ההחלטות לא הקפידו ללמוד ולבחון את תנאי הרקע של הזירה ושל מוכנות הצבא. (סעיף 37 עמ' 40)

• מצאנו כשלים וליקויים חמורים בתהליכי קבלת ההחלטות ובעבודת המטה בדרג המדיני, בדרג הצבאי ובממשק ביניהם. • מצאנו כשלים וליקויים רציניים באיכות ההיערכות, המוכנות, ההתנהלות והביצוע של החלטות בדרג הפיקודי העליון בצה"ל, בעיקר בכוחות היבשה. • מצאנו כשלים וליקויים חמורים בהסתמכות על חשיבה ותכנון אסטרטגיים, הן בדרג המדיני והן בדרג הצבאי. • מצאנו כשלים וליקויים חמורים בכל הנוגע להגנה על העורף ולהתמודדות עם הפגיעה בו. (סעיף 40 עמ' 40)

בשל קביעות אלה אנו רואים במלחמת לבנון השנייה החמצה גדולה וחמורה. (סעיף 42 עמ' 40)

44 לליקויים בניהול המלחמה עצמה, כמו גם בביצוע הפעילות הצבאית במהלכה, אחראים בעיקר מי שניהלו אותה ופקדו עליה - בדרג המדיני, בדרג הצבאי הבכיר ובממשק ביניהם. לליקויים בהיערכות ובמוכנות, שתרמו תרומה חשובה לתוצאות המלחמה, אחראים אלה שמילאו תפקידי מפתח בדרג הצבאי ובדרג המדיני בשנים שלפני המלחמה.

לפני הועדה הופיעו 74 עדים. הועדה גם התבססה על תחקירי צה"ל ועל דוחות מבקר המדינה וגופי הכנסת,

68 למדינת ישראל במהלך ששים שנותיה ולצה"ל היו הישגים עצומים, שהביאו את ישראל למקום בו היא נמצאת. לעתים, הישגים גדולים יוצרים תחושה של שאננות בלתי מוצדקת. מלחמת לבנון השנייה חשפה כי קיימים ליקויים חמורים ביותר - העלולים להיות קריטיים - בפעולת הממשלה וצה"ל. (עמ' 47)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איש ואישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין איש ואישה ממוצעים יש שורה של הבדלים מנטליים בדפוסי התנהגות וחשיבה. לרוב הגברים מצטיינים מנשים בהתמצאות מרחבית, בניווט, בויזואליזציה ורוטציה של עצמים במרחב. נשים לעומת זאת מצטיינות בוורבליות, ביטוי והבעה עצמית, וביכולת לרדת לפרטים. בניסויים התברר כי גברים בניווט נוטים לחשוב בצורה מופשטת באמצעות כיוונים ומרחקים בעוד נשים נעזרות בעיקר בציוני דרך. חוקרים נוטים לחשוב שחלק מהשוני ביכולות נובע מההורמונים השונים שבגוף גבר ואישה ואף מרמתן. בחלק מהתפקודים התגלה כי יכולת הגברים נפגמה כאשר רמת הטסטוסטרון הייתה נמוכה כאשר עברו את גיל 50, ובחלק מתפקודי הנשים הייתה שונות ביכולת, בהתאמה לתנודות של מחזור הרביה החודשי ולרמת האסטרוגן שבגופן. יש הסוברים כי חלוקת התפקידים בין גבר לאישה בהסטוריה, שבה הגברים נטלו את תפקיד הציד והמלחמות, השפיעה לא מעט על היכולות המרחביות ואילו תפקיד הנשים השפיעה על הוורבליות שלהן.

גנוסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפשר לדמות את החשיבה הגנוסטית לסרט המאטריקס. בני אדם נמצאים שבויים בידי כוחות הרע שמתחפשים לטובים, ומנסים להעלים מהם את המציאות האמיתית המטפיסית, וגאולתם תמצא ברגע שיבינו את השקר שיש בעולם.

אוטוקאד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטוקאדאנגלית: AutoCAD) היא תוכנת שרטוט של חברת Autodesk.

התוכנה משמשת ליצירת שרטוטים דו-ממדיים ותלת-ממדיים לתחומים של הנדסת מכונות, הנדסה אזרחית ואדריכלות. היא נחשבת לתוכנה המרכזית והעיקרית של עולם השרטוט, שקובעת את התקנים של קובצי שרטוט, ואפשר לראות בה מונופול בתחום זה.

כיום התוכנה שולטת בכ-95% משוק התכנון לבניה ותשתיות בישראל. מחירה (כ-3,300 יורו) וכ-15% כמנוי תחזוקה שנתית.

בארץ התכנה משווקת בארץ מזה 15 שנה.

החל משנת 1997 החלה יצרנית האוטוקאד אוטודסק להוציא גרסאות ייעודיות לתחומי ההנדסה והשרטוט השונים, ובראשן אוטוקאד ADT לתחום האדריכלות והבניין.

מחירה היקר ושיטת ניהול העדכונים התכופה (אחת לשנה) והאגרסיבית שלה (לאחר אי עדכון שתי גרסאות רצופות יש לקנות מחדש את התוכנה), גרמו לביקורת ולהתקוממות אצל חלק מהמשתמשים. עוד ישנה ביקורת על השינוי התכוף של פורמט הקובץ. דבר שכופה על המשתמשים בה לעדכן לגרסה חדשה, גם כאשר אין צורך בדבר, בכדי לשמור על תאימות לשוק השרטוט.

סוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוכה (מלשון לסכך) היא מבנה ארעי וזמני שהוקם בימי קדם בכדי להגן על בני אדם משמש וגשם‏‏[3] או כמקום מחסה לבהמות‏‏[4]. סוכות בדרך כלל נבנו באזורים של שטחים חקלאיים בכדי שהשומרים יוכלו לשבת בהם ולתצפת על השטח. מכיוון שלסוכה היו דפנות חלשות היא בדרך כלל לא היוותה הגנה מבעלי חיים ובני אדם עויינים, ולכן היה מסוכן לישון בה בלילה. לצורך כך הוקמה מלונה (מלשון לינה) המלונה הייתה מבנה קטן עשוי מאבנים שנערמו אחת על גבי השנייה, עם פתח קטן שניתן היה לחסום אותו בקלות.

הסוכה הייתה כנראה גם בשימוש אצל נוודים‏‏[5], יתרונה היה כמו באהל בקלות ההקמה והפירוק. על פי התנ"ך היא הייתה גם בשימוש אצל צבאות שצרו על ערים ‏‏[6]. על בני ישראל מסופר במקרא כי כשעלו מארץ מצרים הם שוכנו בסוכות‏‏[7] ולכן הצטוו לחוג את חג סוכות. סבר להניח ביציאת מצרים רבות מהמשפחות לא הצליחו להצטייד באהלים, ולאלו נבנו סוכות, בכדי שלא יחשפו לשמש המדבר הקופחת.



  • כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי: (ספר תהילים פרק כז ה)
  • בָּנָה כָעָשׁ בֵּיתוֹ וּכְסֻכָּה עָשָׂה נֹצֵר (ספר איוב פרק כז יח)
  • וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְהוּא שֹׁתֶה הוּא וְהַמְּלָכִים בַּסֻּכּוֹת וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו שִׂימוּ וַיָּשִׂימוּ עַל הָעִיר:(ספר מלכים א פרק כ יב)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עלות המלחמה - 11.2 מיליארד ש"ח, אתר NFC‏
  2. ^ עלות המתקפה על הצפון - כחצי מיליארד שקל ביום, אתר דן אנד ברדסטריט‏
  3. ^ ‏בספר ישעיהו מסופר על תפקודיה של הסוכה בדרך אגב: "וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר" (ספר ישעיה פרק ד ו)‏
  4. ^ ‏"וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת:" (ספר בראשית פרק לג יז)‏
  5. ^ ‏למשל אצל יונה מסופר כי לא רצה להתגורר בנינוה ולכן הוא בנה לו סוכה מחוצה לה. "וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן הָעִיר וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה מַה יִּהְיֶה בָּעִיר:" (ספר יונה פרק ד ה)‏
  6. ^ ‏פרשנות על הפסוק: "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה:" (ספר ישעיה פרק א ח), שקושרת סוכה לעיר נצורה. ‏ ובפירוש נאמר: "וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל דָּוִד הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים וַאֲנִי אָבוֹא אֶל בֵּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׁכַּב עִם אִשְׁתִּי חַיֶּךָ וְחֵי נַפְשֶׁךָ אִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה:" (ספר שמואל ב פרק יא יא)
  7. ^ ‏לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם: (ספר ויקרא פרק כג מג).‏

היניקה של האיסלאם מהיהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא רק שהאמונה על צורת האלוהות ויחידותה דומה לתפיסה היהודית אלא גם הרבה מנביאי האיסלם, הסיפורים המיתיים, ועמודי האיסלם ומצוותיו מזכירים באופן מוזר את סיפורי המקרא ומדרשיו.

בנבואות מוחמד מתקופת מכה מופיעה לעתים קרובות דמותו של משה (משה נזכר בסורות המכאיות בלבד למעלה ממאה פעמים), שכן מוחמד ראה עצמו יורשו וממשיך דרכו.

בדומה ליהדות ובשונה מהנצרות, האיסלם אימץ מצוות פרטניות מרובות. וביניהם איסור על אכילת בשר חזיר, שחיטת בהמות (חלאל) ומילה. מצוות שהמקור היהודי שלהם ברור.

גם בחמש מצוות היסוד של האיסלם נראה קישור וחיבור ברור ליהדות. (השוו "תפילה, תשובה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה")...

  • מצוות התפילה - "צלאת", לקוחה מהמלה הארמית "צלותא". מרכזיותה של התפילה כפולחן של תפילת רבים נהוג כמו ביהדות ובנצרות. שלוש מהתפילות הן בזמנים של התפילה היהודית בוקר, מנחה וערב. מסגד מהמילה הארמית סגידה. התפילה שבתחילה הייתה לכיוון ירושלים הוחלפה מאוחר יותר לכיוון מכה.
  • ה"עדות" בייחוד האל ובשליחותו של מוחמד בדומה לקריאת שמע היהודית בה מצהירים על אחדות הבורא. "שהאדה" דומה למילה הארמית המצויה במקרא סהדותא. (בראשית לא, מז).
  • מצווה נתינת צדקה – "זכאת" או "צדקה", נחשבת לאחד העמודים של העולם. בדומה למצוות הצדקה, התרומו והמעשרות ביהדות יש לתת מעשר מתבואות ופירות. חלק ארבעים מכסף וזהב וסחורות.
  • צום. בדומה ליהדות, התקבל גם באיסלאם הרעיון שהצום הוא הדרך לחזרה בתשובה. בתחילה הוטל על המוסלמים צום חובה של יממה אחת בלבד, מערב עד ערב בעשרה בחודש המוסלמי הראשון, הוא חודש מוחרם ("עאשורא"). צום זה ושמו מזכירים, כמובן, את צום יום הכיפורים, ב"עשור לחודש השביעי" כלשון התורה. כאשר הקרע בין מוחמד לבין יהודי אל-מדינה הגיע לשיאו, שונה מנהג הצום המוסלמי.
  • עליה לרגל. בדומה למסורת של העליה לרגל התנ"כית למקום קדוש לירושלים בשלושת הרגלים, גם האיסלם קיבל על עצמו מצווה זו. המסורת המוסלמית קושרת את ה"חג'" ואת כל טקסיו באברהם אבי האמונה, המוסלמי הראשון, ובישמעאל בנו, אבי הערבים. במצוות העלייה לרגל, ה"חג'", במינא, הסמוכה למכה, שם מתקיים טקס רגימה של עמודים המסמלים את השטן שניסה להפריע לאברהם בעקדת ישמעאל, ואילו הריצה שבע פעמים בין שתי הגבעות ליד הכעבה, שהיא חובה על כל מוסלם עולה רגל, מסמלת את ריצתה של הגר בחיפוש אחרי מים לישמעאל בנה. דבר שנלקח מהמקרא והמסורות היהודיים הפרשניים.
  • שבת. שביתה יום בשבוע בשבת שהוחלפה מאוחר יותר ליום ששי, בכדי להבדיל את האיסלם ליהדות.

בדומה לתפיסה היהודית לגבי העברית והתורה, הערבית היא לשון הקודש שבה הורד הקוראן מהשמים.

http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=2068

קרב מגידו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרב העיקרי בין האימפריה העותומנית לבין האימפריה הבריטית בארץ ישראל. נחשב לקרב הפרשים הגדול האחרון בהסטוריה. סדר הכוחות היה.. לאחר כיבוש ירושלים, ולאחר שכוחותיו כשלו בניסיונות לכבוש את עמאן במרץ ובאפריל 1918, עצר את המתקפה. לאחר שהגיעו כוחות חדשים (בעיקר מאוסטרליה, ניו זילנד, הודו, ודרום אפריקה) חודשה המתקפה באוגוסט 1918. למול אלנבי עמד הגנרל אוטו לימן פון סנדרס, היועץ הגרמני לאימפריה העותומנית ומפקד עתיר ניסיון, שניסה לשחזר את נצחונו בקרב גליפולי. בידי הבריטים סייעו שבטים ערבים בפיקודו של ... איש ערב, עיקר הנזק שלהם היה חבלה בקוי האספקה של התורכים. לאחר סדרה ארוכה של מהלכי הטעייה נשבר הקו העותומני בקרב מגידו (19 עד 21 בספטמבר 1918), וחיל הפרשים של כוחות הברית עבר וחסם את הנסיגה התורכית. המצביא הגרמני מולט ממפקדתו בנצרת, ומשלב זה התקדם צבאו של אלנבי בקצב אדיר, כאשר התנגדות מועטה. דמשק נכבשה ב-1 באוקטובר, וחאלב ב-25 באוקטובר. תורכיה נכנעה ב-30 באוקטובר 1918. בסופה של המערכה היו בידי הבריטים כ70,000 שבויים תורכים ואלפי חיילים גרמניים.


מהר"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

"והצבע הלבן יש בה הפשיטות הגמור, כי לא נקרא הצבע הלבן גוון, כי הצבע הזה יש בו הפשיטות הגמור." (נצח ישראל - פרק לא)

וכבר בארנו שמפני כך נקרא הזכות לובן כמו שאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, כי הלובן הוא מעצמו ואינו צבע רק הוא לבן מעצמו אבל החטא נקרא אודם ובלשון כתם, וכשם שא"א לקבל הלובן שהוא דבר עצמי ואינו דבר מקרה רק הוא בעצמו, כך אי אפשר לקבל צדקות מאחר אבל אפשר שיהיה רשע מחבירו. (נתיבות עולם ב - נתיב הצדקה - פרק ב )

שיר היחוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר נתיבות עולם א - נתיב העבודה - פרק יב

ובעלי בתים תקנו לומר אותו ומתחלה לא הנהיגו לומר רק ביה"כ, ואפשר כי אין נקרא זה המספר בשבחו של מקום יותר מדאי כי יום זה קבוע לספר בשבחו של מקום, יען כי האדם קדוש וביום זה מעלתו כמו מלאך ואל יפנה אל דבר אחר כלל, ומצד הזה ראוי שיתן שבח ושירה להקב"ה, אבל לומר כל יום ויום שבח להקב"ה דבר זה לא הגיע מן החכמים. ואף ביום הכפורים, כיון שאנו רואים כי תקנו כל הפיוט תוך התפלה לא אחר התפלה כי בזה שייך לומר שאסור לספר בשבחו של מקום והמוסיף הוא גורע, ואין לסתור דברי חכמים בדמיונות בעלי בתים שיחשבו כי בזה מגיעים עד שער הפנימי. ואם אי אפשר לאדם לבטל המנהג שאומרים הפיוט של שיר היחוד אשר נתחדש מבני אדם אשר אינם בעלי תורה, יאמרו אותו קודם ברוך שאמר ועל זה הוא שייך כי הכל הוא דברי שיר, ומה ענינו לאחר התפלה אין זה אלא לעבור דברי חכמים ולהיות בעונש גדול יותר מדאי, ודי בזה לשומע:

הסמכת רבנים שלא ראויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרשות המהר"ל - דרוש על התורה (המשך)

ומגדלי בהמה דקה, ר"ל המגדלים תלמידים הקטנים והשפלים שאינם כדאי ולא הגיעו להוראה, להושיבם בראש או לתת להם שאר שררה על הצבור ומכל שכן לסמוך אותם בשם חכם ורב. ודוקא בארץ ישראל ביותר, באשר נמצאים שמה רבנים חשובים וגדולים, והוא מגדל בהמה דקה בודאי בדבר זה המאורות לוקין. כי באמת הם שפלים הן בתורה הן במעשים, ונותן להם שררה אשר לא נאה לכסיל כבוד וידברו בני אדם על כל החכמים סרה. אבל בח"ל שאין שם חכמים כל כך, אין זה כולי האי פחיתות לאחרים כי כמעט כמקום שאין איש הוא. ויותר מזה שאנשים כאלו שפלים ופחותים רוצים להתגדל על כל ומשפילים אנשים גדולים וחכמים להראות גדולתם היתפאר הגרזן על החוצב וגו'. באין ספק המאורות לוקין עד שחכמי הדור אין נחשבין לכלום. ודבר זה נראה ונגלה לעינים שבהמות דקות האלו מכלים ומשחיתים את כרם ה' צבאות.


ברכת הגומל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר נתיבות עולם א - נתיב העבודה - פרק יג

כלל הדבר כי האדם יש לו נשמה שכלית והנשמה קדושה, ולכך יתן ההודאה תוך עשרה ושנים מהם רבנן כפי מעלת הנשמה שהיא קדושה. ועתה יש בני אדם שכאשר זרקו אבן עליו ולא הגיעו האבן מברכין גומל חסדים טובים, וכל זה מנהג של עמי הארץ כי אף אם רדפו אחריו בחרב ונמלט אין זה מן הארבעה אשר צריכים להודות, ולכך אמר מנינא לומר שלא יברך כי אם על ד' דברים, וזה כי אלו ד' דברים כבר היה בים, וכן כבר היה במדבר, וכן כבר היה חולה, וכן כבר היה בבית האסורין ויצא ממנו, אבל דבר אחר שלא היה בצרה רק שלא בא עליו צרה אינו בכלל הארבעה שצריכים להודות:


מנהיגים שאינם הגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר גור אריה על שמות - פרק כא פסוק א

ובקצת ארצות ובקצת קהילות שמים ללענה משפט ראשונה, הקימו להם מציבות למנות להם מקצת ראשים בורים, לא ידעו לשון משפט ומהו הדין, ודרשו המקרא לגנאי לפני הדיוטות דווקא, שלא די שמנו ראשים בורים מכל, אלא נטלו המשפט מיודעי דבר המשפט ונתנו אותו לבורים, עד שהיודעים ותלמידים - בעיניהם רואים עוות משפט ודין גזל ועושק על מקצת ראשים בורים, ואין לאל ידיהם להושיע אף ליתום ולאלמנה. והנה עוברים כל שעה על "לא תטע לך אשירה אצל מזבח ה' אלהיך" (ר' דברים טז, כא), כמו שאמרו חז"ל (סנהדרין ז ע"ב) הממנה דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשרה אצל מזבח ה'. ואולי רמז עליו בתורה "לא תטע לך אשרה אשר שנא ה' אלהיך" (ר' דברים טז, כא), כי אותיות "אשרה" 'הראש', "אשר שנא ה'" קאי על האשרה, הוא הראש ששנא ה' אלהיך, ואלהיך שונא אותו גם כן. וחכמי הדור אין להם להתאונן על כבוד התורה, כי דיו לעבד שיהיה כמו רבו (ברכות נח ע"ב), הרי הם מחללים שם שמים ומייקרים שם עבודה זרה, עבירה גוררת עבירה (אבות פ"ד מ"ב), דורשים 'לפני הדיוטות' דוקא, עד שבאו לדרוש 'לפני ערכאות' דוקא, עד שאין פונים עוד למשפטי התורה. ואין לך דבר אהוב לפני השם יתברך כמו משפט אמת, וכמו שאמרו ז"ל (שבת י.) היושב ודן דין אמת לאמתו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית. והם משליכים אמת ארצה, עד כי אין משפטי אמת. ונמשך עוד כמעט חס ושלום שאין תורה ודת, כי אין ביד החכמים לגדור פרצות הדור, כי יאמר הראש וחביריו, והדומה לו, אין אתה אב בית דין לנו שאנחנו חייבים לשמוע לך. ויותר קשה לסבול עולם מעול מלכות, שמפני שאין הכבוד נאה לו, והוא אינו נאה לכבוד, [ו]כאשר יחשוב שאין אחד נוהג כבוד בו, ולא ירצה להיות כפוף תחתיו - מכניע אותו ומציר לו ורודף אותו בכל הרדפה, וכן לשפלותו הוא מגרה באנשים חשובים ותלמידי חכמים, שיסבור כי אין החשובים והתלמידי חכמים רוצים להיות נכנעים תחתיו, ולכן הוא דורך על במתי החשובים והנכבדים ביותר להשפיל אותם. אוי ואבוי להם מאותה חרפה ומאותה בושה ומאותה כלימה. אך נתקררה רוחי ונכבה אש יקוד לבי הבוערת, כי דבר בם ראיתי כי אין יוצא מאתם לא נין ולא נכד, עד שהעניות שולטת, [ואין להם] זרע שיהיה לו שם בחכמים ושאר בתלמידים:

ביקורת על דרשנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר נתיבות עולם ב - נתיב התוכחה - פרק ג

והתבאר לך הכבוד הגדול שיש להקב"ה בדרשה ושלכך אמרו אגרא דכלה דוחקא מפני שהוא כבוד הקב"ה, נוסף ע"ז כי העולם עומד עליו כמו שאמרו דעלמא קאי אל אמן יהא שמיה רבה דאגדתא, והכל עושים לדבר שאין בו ממש, ובודאי בדבר זה כחם יותר גדול מן דוד ע"ה, כי דוד המלך ע"ה דרש דברי תורה ברבים שלא שמעם אדם מעולם והם דורשים דברים שלא שמעם אדם ולא ישמעו עוד.

מנהג עמי ארצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר גבורות השם - פרק סג

כוס שלישי מברך על מזונו. ויש בני אדם קוראים מבית אחר לצרף לזימון וחוזר לביתו ושותה כוס שלו בבית שאכל. ומנהג עמי ארצות הוא זה,

רבנים חמדנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר נתיבות עולם א - נתיב התורה - פרק ד

ואשרי חלקו אשר זוכה אל המדריגה המעלה הזאת, אבל בעונותינו לא רבים אשר הם בגדר ת"ח, אשר לתלמיד חכם על כל ראוי לו מדת הפשיטות בפרט, ומדת הפשיטות שאינו מקבל כלל כמו שהוא ידוע כי כל מקבל הוא חמרי גשמי שהשכל הוא פשוט אינו מקבל, ועתה בזמן הזה נהפך הדבר בעו"ה שחושבים כי גדר של תלמיד חכם שיקבל. ובודאי דבר זה נמשך אל למודנו, שאלו היה הלמוד של דור זה כאשר הוא ראוי אל תלמיד חכם, היתה הנהגתנו במעשים מתיחסים לפי השכל גם כן ודי בזה משום הכבוד:

למוד לא נכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר נתיבות עולם א - נתיב התורה - פרק י

ודבר זה בעצמו בלמודם בגמרא ועוזבים את המשנה שהיא היסוד ועיקר לכל התורה כולה. וכבר בארנו קלקול הגדול והעצום אשר מאבדים עצמם לדעת, רוצים לעלות בסולם השמימה והם נשארים מטה מטה, מה נאמר ומה נדבר דבר הגדול כמו זה שהוא תורה של תינוקות של בית רבן שיהיה בקלקול, והכל שאין מוכיח ואין מקבל תורחה והנהגה, כי המלמד שם תכליתו לעצמו, והאב מפני שבחסרון ידיעתו רוצה לקנות התורה כולה לבנו בזמן מועט, וכאשר גדל קצת והוא בנערותו אז שולח אותו למרחקים להביא לחמה של תורה ולשאוב מים עמוקים, ובשובו מי יתן שתהיה חזרתו כהליכתו עד שבעו"ה רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה הכל בשביל תקלת הלמוד שאינם נוהגים כראוי בתורה. לכן עיני עיני יורדה מים על עלבונה של תורה מאנה הנחם נפשי, עד כי ירחם עלינו המלמד תורה לעמו ישראל:


סולידריות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר נתיבות עולם א - נתיב התורה - פרק י

ועתה בעוונותינו הרבים אין העשירים נותנים לב כי אם על בניהם, וקטני עניים אין להם מאסף אותם לתורה ולתעודה גם זה גורם הסרת התורה:


38 505

צירי זמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציר זמן מתורגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרה :http://www.uni-bonn.de/~manfear/html2wiki-tables.php#wiki מהאתר: http://tzura.co.il/thesite/hebrew_calendar.asp

ראשון שני שלישי רביעי חמישי ששי שבת
            1
כ"ז אלול

2
כ"ח אלול

3
כ"ט אלול

4
א' תשרי
ראש השנה
5
ב' תשרי
ראש השנה
6
ג' תשרי
צום גדליה
7
ד' תשרי

8
ה' תשרי

9
ו' תשרי

10
ז' תשרי

11
ח' תשרי

12
ט' תשרי

13
י' תשרי
יום כיפור
14
י"א תשרי

15
י"ב תשרי

16
י"ג תשרי

17
י"ד תשרי

18
ט"ו תשרי
סוכות
19
ט"ז תשרי
א' דחוה"מ
20
י"ז תשרי
ב' דחוה"מ
21
י"ח תשרי
ג' דחוה"מ
22
י"ט תשרי
ד' דחוה"מ
23
כ' תשרי
ה' דחוה"מ
24
כ"א תשרי
הושענא רבא
25
כ"ב תשרי
שמחת תורה
26
כ"ג תשרי

27
כ"ד תשרי

28
כ"ה תשרי

29
כ"ו תשרי

30
כ"ז תשרי

31
כ"ח תשרי

עוד http://www.kaluach.net

על המהר"ל ומשנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • *סמכות ראשונה במעלה לכל דברי הגות, אמונות ודעות של חז"ל בש"ס ובמדרשים. (אוצרות רמב"ם ומהר"ל עמ' 202)
  • הקושי בלימוד מהר"ל נובע, מסגנון כבד, חסרון בידיעת הקבלה, חוסר התעיינות כללי בדברי אגדה, חוסר הקניית הרגל לימוד של שיטתיות ואדיקות בפרשנות פשטנית של חז"ל

תורת המספרים של המהר"ל, כל מספר מסמל רעיון. נקודה, קו, שטח, מעוקב. 1 -עולם הבא. 2 - דואליזם, מחלוקת, פירוד, ריבוי. 3 - סינתזה, נבדל, שיווי ביותר, ממוצע, חטיבה (ראש, אמצע וסוף). 4- שטח, תחילת ההתפשטות, חיצוניות, דלות, גשמיות, רע, פירוד. 5. שטח עם נקודה מרכזית. חמישי קודש. הכח האמצעי שמאחד, איחוד של הארבע, 6- מעוקב כל הצדדים. פירוד במעוקב, ששת ימי בראשית, ששת אלפים שנות עולם, 7- טבע, גשם, ריבוי, היכל הקודש, שביעי חביב. 8 - מעל לטבע, הנס. מילה. חנוכה. מתן תורה. 9 - חכמה. 10 - איחוד התשעה. שלימות הכל.הכלל. הנקודה שבעיגול. מעשר. מאמרות. קרבנות. מניין. נסיונות. ניסים.

  • לאור דבקותו בתורת חז"ל הוא חולק ואף מתקיף הרבה פרשנים כמו ראב"ע (האבן של יעקב בבראשית), בעלי התוספות, רמב"ן (בעניין הסיבה לירידת ישראל למצרים), ואך גוער ברש"י בבראשית כ"ד, שאין להחסיר מדברי חז"ל. (שם 208-209)
  • על פי הרב משה צוריאל, המהר"ל מנסה לטשטש את עקבות הקבלה בכתביו באופן מכוון סמך לזה הוא מוצא בכך שהמהר"ל קורא לזוהר מדרש (אגדות ח"ג עמ' ל"ד, ס"ט וכן בתפארת ישראל) כאשר הוא מצטט אותו.
  • ראשונים אלינו היו בערך של גלגל העליון ואנו כגרגיר חרדל. (גור אריה, דברים פ"ו)
  • לימוד תורה:
    • לתת לנער משא אשר יוכל לשאת על פי טבעו...לרעות עלות הצאן לרגל המלאכה, ולא לדפוק אותם ביגיעה, בדרך קצרה שהיא ארוכה. (שם למעלה)
    • מי שכל עסקו הוא בפלפול התורה ועוזב את המשנה שהיא דבר ה' בלבד הוא בככל "דבר ה' בזה". אגדות ח"ג עמ' רכ"ו.
    • "אין המבולבל מפולפל"...(תפארת ישראל קסח-קסט) וכן (אבות שד-שו).

מושגים במשנת המהר"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסיבה הראשונה - האלוהות שהיא סיבה לכל הנמצאים ומקיימת אותם בכל עת.
  • שכל נבדל, מעלה נבדלת, העליונים - רוחניות שנבדלת מהעולם הממשי, והיא בריאה רוחנית ואידאית, שאנשים רוחניים מתקשרים ומתחברים אליו. כאשר היו משתחווים אז הגיעו אל המעלה הנבדלת ושם הרחבה נמצא, כי אין צרות רק בגשם ואיך לא היה נמצא הרחבה? (גבורות)
  • סדר העולם - התוכנית שעומדת בבסיסו של העולם. עיקר סוד סדר העולם שהעולם מקויים ברחמים ולא בדין, כי כל הדברים הגשמיים יוצאים מהדין במה שינם בעלי צורה מופשטת. (גור אריה בראשית, א א) הצחוק יוצא מסדר העולם והנהגתו. (שם כא ט) הקב"ה ברא כל דבר על סדרו והגלות היא יציאה מסדר העולם. (שם דברים ל ג) הנס הוא חלק מסדר העולם והוא פועל הנבדל. (גבורות הקדמה שניה) סיסרא היה יוצא מסדרו של העולם להחריבו ולכן סדר העולם נלחם איתו. (שם שם) יציאת מצרים הייתה השלמת סדר העולם. (שם לט) התורה היא ציור סדר העולם והנהגתו. (שם ע) מי שיוצא מסדר העולם מסכן את עצמו (דרך החיים).
  • מידת הפשיטות - תכונה של פשטות והפשטה רוחנית כוללנית ההפך מחומריות והרכבה. עצמותו הבורא - הויה פשוטה.(גבורות הקדמה שניה). הפשיטות מעלה הוא מצד עולם העליון הפשוט שאין בו הרכבה. (ספר גבורות השם - פרק נא )הלובן אינו גוון כלל ומורה זה פשיטות גמור. (דרך חיים - פרק ו משנה ט). מי שיש בו מדת הפשיטות עומד בעצמו אינו מקבל מזולתו.(דרך חיים, ב ט) לבושת פנים יש את מידת הפשיטות שאיננו יוצא מהשווי (מהאיזון) (שם ה כ). מי שיש לו את מידת הפשיטות והוא מן הנעלבים נמשך אחרי השכל הפשוט הוא ההלכה. (באר הגולה) התורה היא שכל פשוט וקיימת אצל מי שיש בו מידת הפשיטות כמו מי שדעתו שפלה עליו. (נתיב התורה ב') מידת הפשיטות היא קיום העולם.
  • התפעלות - השתנות של הדבר. ככל הדבר חומרי יותר, כך הוא מועד לשינוי. הקב"ה לא מקבל שום התפעלות. (גור אריה בראשית ו ו) הקב"ה נקרא צור כי הוא פועל ואיננו מתפעל. (גבורות ה' ו) הצורה הנבדל איננה מתפעלת אלא רק בעלי חומר ולכן לא ראוי בה שיעבוד. (גבורות ט) הדבקות של האדם במדרגה נבדלת מגינה עליו מלקבל התפעלות כמו פורענויות. (דרך החיים יא א)
  • גשם - הדברים הקשורים לעולם הגשמי והטבעי. האדם אף שנמצא בעולם הגמשי יש לו בחירה לדבוק בעשייה מוסרית ורוחנית שתחבר אותו לשכל הנבדל ולמדרגות נבדלות, שאז הוא יוצא מחוקי הטבע.
  • חומר, חומרי - צורתו החיצונית של העולם. החמרי הוא משועבד לשכלי ומושל עליו.
  • צורה - האיפיון הרוחני של דבר מסויים. כל דבר בעולם מורכב מחומר וצורה. החומר הינו חומר הגלם של האדם והצורה היא הרוח והנשמה שבו שמעניקה לו את צורתו החיצונית. לתפיסתו אצל הבן החומר בא מאימו והצורה מאביו. יש נבראים שיש להם מעלת החומר ויש נבראים שיש להם מעלת הצורה. (גבורות כד) הצורה היא שלמות החומר. התורה היא צורתם של ישראל. אלוהים הוא צורתם האחרונה של ישראל.
  • שכלי - מהות רוחנית. אברהם שהיה כולו שכל ולא היה מי שהיה לו מעלת השכל כמו שהיה לאברהם.
  • העדר - ריקנות. חוסר ממשות שהוא הבסיס להויה ולהווצרות מחודשת, אבל לאדם אין יכולת קיום בו.

בעקבות ביצוע ההתנתקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי פרקים

  • מחאת הרבנים על הריסת בתי הכנסת והניסיון לפנות לבג"ץ. רבנים ופוליטיקאים הגישו עתירה שניה לבג"ץ הקוראת לא להרוס את עשרות בתי הכנסת שבגוש קטיף. המדינה מעדיפה להרוס את בתי הכנסת בעיקר משיקולים מורליים ובשל החשש שהם יחוללו בידי הפלשתינים. כנגדם הרבנים הצהירו שלא היה תקדים הסטורי שיהודים הרסו לעצמם בתי כנסת, שהדבר עלול להוות תקדים להריסת בתי כנסת בחו"ל, ושעדיף שבתי הכנסת יהרסו בידי גויים ולא בידי יהודים. אף שבג"ץ שב והתיר להרוס את בתי הכנסת, בישיבת ממשלה הוחלט כי בתי הכנסת לא יהרסו, לאחר שהנשיא ושר הביטחון וראש הממשלה חזרו בהם מהחלטתם הראשונה.
  • עצומת השמינסטים נגד התגייסות לצה"ל. מאות תיכוניסטים חתמו על עצומה הקוראת לתיכוניסטים לא להתגייס לצה"ל כמחאה על תוכנית ההתנתקות. [1]
  • מאהלי עקורים. מאהלי עקורים במחאה על אי מציאת פתרונות דיור הולמים הוקמו בשלושה מוקדים בארץ. חלק מתושבי נצרים ברכבת צפון בתל אביב. מפוני אלי סיני באדמת קיבוץ יד מרדכי ומפוני עצמונה.
  • פעילות למען העקורים. אנשים רבים ברחבי הארץ התגייסו להקל על חייהם של מפוני גוש קטיף.
  • פעילות פרלמנטרית. תגובות של עוזי לנדאו ושל אפי איתם. בועדת חוץ וביטחון שרון הותקף קשות בידי חברי הכנסת עוזי לנדאו ואפי איתם שהטיחו בו מילים קשות כמו רמאי ושקרן. אפי איתם הוסיף שהוא ינקום בו ויעשה כל שלאל ידו להוציאו מהפוליטיקה להחזיר אותו לחווה.
  • בנימין נתניהו הכריז ב-30.08.05, במסיבת עיתונאים בתמיכת אחד עשר ח"כים מהליכוד, כי שרון נטש את דרך הליכוד, ולכן הוא יתמודד על ראשות המפלגה וקרא להקדמת הפריימריז. מנגד ראש הממשלה ואנשיו טענו כי ביבי איננו ראוי, והוא אדם לחיץ שבורח מאחריות. פרשנים העלו תיאוריות של "מפץ גדול" או "מפץ קטן" במקרה ושרון יחוש שהוא יפסיד לנתניהו במרכז הליכוד.
  • בעקבות התנהלות דיונים בבג"ץ - מסתמנת הצעת פשרה של השרה ציפי לבני שלא תהיה סנקציה כלכלית כלפי המפונים שלא עזבו את בתיהם במועד. שרון אימץ את הצעתה. [2]
  • בדיקה של מבקר המדינה לגבי מנהלת סל"ע. מבקר המדינה הודיע כי יבדוק את ההתנהלות של מנהלת סל"ע לנוכח ריבוי התלונות והבעיות הרבות שהצהירו עליהם המפונים.
  • קבוצת בני נוער פלשתינים התפרעו, ניסו לחדור לנווה דקלים. וניסו לטפס על טנק של צה"ל שעמדם מולם. מחילופי ירי נהרג אחד מהנערים ונפצעו שלושה. [3]
  • צה"ל בא בחשבון עם הקוראים לסרבנות. על פי ראש אכ"א במהלך ההתנתקות סירבו פקודה 63 חיילים, מתוכם 24 המשרתים בישיבות ההסדר. ראש אכ"א הציב אולטימטום לשניים מראשי הישיבות להתפטר ולא יוצאו ישיבותיהם מההסדר. [4]
  • רבנים ובהם הרב עובדיה יוסף והרב בצרי התבטאו כי ההוריקן קטרינה הינו עונש לארה"ב על תמיכתה בתוכנית. דבר שהתקבל בארה"ב בזעם רב.
  • יפן העניקה לרשות הפלסטינית 50 מיליון דולר באמצעות האו"ם לפיתוח התשתיות.
  • מועצת עירית חיפה החליטה להעניק אזרחות כבוד לאריאל שרון. [5]
  • הרב משה צוריאל, מחבר הספר אוצרות הראי"ה, ששימש ר"מ בבישיבת שעלבים ובישיבת "תורת החיים" בגוש קטיף, קבע ב-31.07.05: כי לכל מי שנתן יד לפינוי גוש קטיף יש דין של דין מוסר (מוסר) - דהיינו מי שמוסר את כספו של ישראל לידי גויים, שעונשו בידי שמים, ולכן אל יתפלאו אם יקרו להם אסונות. [6] כמו כן הוא פסק: כי "חייל ושוטר שהשתתפו בפינוי אינם יכולים להשתתף במניין בעת התפילה. הם פסולים למניין בדיוק כמו שיהודי שמשתחווה לבודהא פסול. רק אם הם יחזרו בתשובה הם יהיו כשרים". [7]
  • הברחות נשק המוניות לרצועה מאז הנסיגה. הפלשתינים מבריחים אלפי רובי קלצ'יניקובים מטויל RPG וחומרי חבלה בעקבות פריצת ציר פילדלפי. יש הטוענים כי חדרו לרצועה אנשי אל קעידה. [8]
  • שבת. התקפה של 40 טילי קסם על דרום ישראל, בעקבות תאונת עבודה או פעולת נקם פלשתינית שגבתה חייהם של 20 פלשתינים בעצרת חמאס. רקטה אחת נחתה קרוב לתחנת הכוח באשקלון. צה"ל הגיב בשורה של תקיפות אויריות ולראשונה הופעלו תותחי צה"ל, בוצעו מספר סיכולים ממוקדים, ביניהם האחראי לרצח משפחת חטואל.
  • קולות מתונים בציבור הדתי לאומי כמו במבי שלג והרב שלמה ריסקין קראו לציבור זה לעשות חשבון נפש. אחת הטענות המרכזיות שהושמעו, היא שהציבור הדתי לאומי איבד את כוח ההשפעה שלו על החברה הישראלית, בשל ההסתגרות האליטיסטית שלו בתוך עצמו.

התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרופ' נתן אביעזר - בראשית ברא ארה"ב 1990 ישראל 1993, עמ' 64-70].
  • פרופ` סטיבן גולד מאוניברסיטת הרווארד - העדר שינוי בממצאי מאובנים. הימצאות פתאומית - מין חדש אינו מתפתח בהדרגה. "דרווין זכה למעמד של קדוש בקרב הביולוגים התומכים באבולוציה".
  • פרופ' סטיבן סטנלי - סטנלי את הסתירה הבולטת בין התיאוריה הגורסת התפתחות הדרגתית לבין הממצאים בחקר המאובנים.
  • פרופ' ניילס אלדרידג' - מדגיש שהאפשרות שמגוון צורות החיים המוכר לנו היום התפתח בהדרגה, בטלה לחלוטין, משום ש"אין כל אפשרות להגיע בהדרגה למין חדש של ממש".
  • פרופ' קנת הסו - "המחקרים שנעשו בשנים האחרונות אכן הנחיתו מכת-מות על תורתו של דרווין".
  • פרופ' ארנסט צ'יין, חתן פרס נובל לביולוגיה מאוניברסיטת אוקספורד - "רעיון התפתחות הדרגתית הוא היפותזה שאינה מתבססת על ראיות כלשהן ואינו עולה בקנה אחד עם העובדות".

"אבולוציה ויהדות" מאת הרב אברהם קורמן.

דוד המלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכאורה נראה כי שאול רודף לחינם את דוד בשל קנאה ורדיפת כבוד. אבל במבט יותר מעמיק נראה כי שאול צדק. הוא חשש שביתו יוכחד בידי דוד, מה שאכן קרה. והנה אפילו מי שביקש לכרות ברית עם דוד אבנר בן נר שר צבאו ששרד את מלחמת הגלבוע, נהרג במפתיע על ידי יואב בן צרויה. בנו איש בושת נהרג על ידי מתנקשים שחשבו כי יקבלו תודות מדוד. ושבעת צאצאיו ובהם שני בניו, נמסרו למוות בידי דוד. אפילו מפיבושת בנו של יהונתן, שדוד מחזיר לו את שדות אבותיו, נחשד בידי דוד, שבמקרים של יואב מגלה תמימות רבה. אם דוד כל כך רצה לעזור לו, מדוע לא בא לעזור במלחמת הגלבוע עם גדודיו החזקים, כפי שתנ"ך מספר שרצה לעשות? היה יכול לערוק ולסכם שיקבל חנינה משאול, אבל הוא העדיף לחכות ולראות מה יקרה. היה נוח לו ששלטונו של שאול יעבור מהעולם. על רקע תפיסה זו אפשר לראות את קינתו על שאול ודוד כקינה פוליטית צינית שנועדה לחזק את שילטונו.

צחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצחוק מבוסס על דבר אבסורדי או פרדוכסלי שמתרחש שלא ברצף ההגיוני של החיים. הביטוי "צחוק הגורל" מבטא כאשר קורה למישהו דבר אבסורדי. בספר אחד מתואר שלמישהו שעומד במרפסת בגורד שחקים נופלת גלידה ופוגעת ביונה, בעוד שהיונה רגילה לעופף למעלה ולהטיל את צרכיה על אדם. בתנ"ך מתואר שגם שרה וגם אברהם צוחקים כאשר הם שומעים שהם הבאים בימים אמורים ללדת ילד. "וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד?" (ספר בראשית יז יז.) "וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר: אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן." (ספר בראשית יח יב). וגם לאחר הלידה עדיין שרה נמצאת בהלך רוח כזה: "וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצֲחַק לִי". (ספר בראשית כא ו) ולכן נקרא שמו של בנם יצחק. על פי הרב קוק יסודו של הצחוק בעולם הוא בכשלונו של הזולת. ואמנם על יסוד זה מבוססים סרטי מתיחות ו"פספוסים". באידיש קיים הביטוי "האדם מתכנן ואלוהים צוחק".

שמות תושבי ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשמות תושבי ישראל ניתן למצוא כ-65,000 שמות פרטיים שונים של בני אדם, גברים ונשים, החיים במדינת ישראל ב-2004, והם משקפים את הגיוון העצום של אוכלוסיית המדינה.

רוב אזרחי מדינת ישראל הבוגרים דבקים בשמות המסורתיים, ואפשר לראות זאת ברשימת השמות הפופולריים ביותר של אזרחים מעל גיל 18 במדינת ישראל של (על פי פנקס הבוחרים) 2004:

עשרת השמות הפופולריים ביותר בישראל
גברים מספר נשים מספר
יוסף 60,779 רחל 49,605
דוד 53,550 אסתר 49,605
משה 49,965 מרים 39,333
יעקב 48,379 שרה 38,304
אברהם 46,043 חנה 32,092
יצחק 42,210 רבקה 26,041
מיכאל 38,535 שושנה 24,930
אלכסנדר 34,370 מיכל 22,300
חיים 29,355 לאה 21,481
שלמה 27,896 ילנה 18,765
סיכום 431,082 סיכום 317,855


עיון ברשימה מראה שעשרים השמות הפופולריים תופסים יותר מ-10 אחוז מהאוכלוסייה. עוד נראה שבכל אחת מהקבוצות השתרבב שם רוסי אופייני, דבר המראה על הגידול של האוכלוסייה מרוסיה. מעניין לציין ששם ערבי לא הצליח להכנס לרשימת עשרת הגדולים, אף שחלקם באוכלוסית מדינת ישראל הינו כשל עולי רוסיה. השם הערבי הנפוץ ביותר הינו מוחמד עם כ-21,506 מופעים

בשמות העבריים, שמות האבות התנ"כיים מקובצים ביחד באמצע הטבלה, לעומת זאת הפיזור של שמות האימהות הוא בכל הטבלה. עוד מראה הטבלה שאנשים שקשורים להנהגה וגאולה הם הפופולריים ביותר. כך אפשר לראות שאצל הגברים השמות יוסף, דוד ומשה מככבים במקומות הראשונים, ואילו אצל הנשים אסתר ומרים במקומות השני והשלישי. שמות עבריים פופולריים נוספים הינם: אליהו, מאיר, שמעון, שמואל ויהודה לצד יעל, רות, ויהודית.

מהסיכום אפשר ללמוד, שנטיית הפיזור של שמות הגברים, הינה קטנה משל הנשים. כלומר שמות הגברים הם יותר הומוגניים ואחידים.

ישנם כמה עשרות אלפים שמות יחידניים.
בין השמות הללו ניתן למצוא את השמות הבאים:אבדון, אחרון, בגית, בול, בילאדי, ג'אמפאולו, גדות, ג'די, גלעדית, גרשונית, דגול, דגים, דהרה, דוברית, דיקלית, דישראלי, דלעת, דמו, האירה, הדף, הכרמל, וילהלמוס, ושתי, זושא, חבד, חברונה, טהר-היכלי, טולקין, יגדל, כתום, לוחמן, לוליתה, נשמה, נשמה יפה, שגבית, שובי-רעיה.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

א Aleph
ב Beth
ג Gimel
ד Daleth
ה He
ו Waw
ז Zayin
ח Heth
ט Teth
י Yodh
ך כ Kaph
ל Lamedh
מ Mem
נ Nun
ס Samekh
ע Ayin
פ Pe
צ Sade
ק Qoph
ר Res
ש Sin
ת Taw

אל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שהמושג אלוהים הוא בעיקר עניין של אמונה, ישנם המביאים הוכחות וטיעונים שכליים למציאותו. ארצות הברית נחשבת אחת מהמדינות הדתיות ביותר בעולם המערבי, על פי סקרים שנערכו 91 אחוז מתושבי המדינה מאמינים באלוהים [9] לעומת זאת בישראל אחוז המאמינים על פי סקרים בקרב האוכלוסיה היהודית עומד על כ-70 אחוז. [10]. בארה"ב בקרב היהודים 83 אחוז מאמינים באל [11].

איך לכתוב ערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כתוב בצורה קצרה, מדויקת, בהירה ומתומצת.
  • הימנע משימוש במשפטים ארוכים, מורכבים ומפותלים שמקשים על ההבנה.
  • אל תשבור את הרציפות של הקריאה, במאמרים מוסגרים ארוכים מדי.
  • הצמד לעובדות ומעט בפרשנות או ספקולציות אישיות.
  • נסה להביא מגוון של דעות ולתכלל אותם בדברים הטעונים זאת.
  • אל תעלים תפיסות או מקורות שלא נוחים לתפיסתך, אלא תן גם להם מקום.
  • במקרה שיש דעות מרובים, ציין בקצרה את שמות המצדדים והמתנגדים לתיזה מסוימת, מבלי להתחיל להתפתל ולהסביר את ההבדלים הקטנים שביניהם, ומבלי לפרט באופן נרחב את מקורותיהם.
  • הימנע מניסוחים מעורפלים ומדיונים ארוכים מאוד בגוף הערך. (למה תפיסה אחת לא מקבלת את השנייה, ולמה בכל זאת התפיסה השנייה יש לה מקום)
  • נסה להתמקד בעיקר ולא להרחיב נקודות טפלות או שוליות. (אל תכתוב על דעה מרכזית שורה אחת ועל דעה שולית 30 שורות).
  • אם צריך להרחיב דעה מסוימת ומקורותיה, אל תרחיב מאוד בגוף הערך אלא כתוב סיכום קצר עליה בהערת שוליים.
  • בדוק אם הפסקה קריאה ובהירה ואם אפשר להסיק ממנה מסקנות בקלות.
  • תן שורה תחתונה לכל עניין שנותר מעורפל, ואל תשאיר את הקורא בספקות או תהיות.
  • תן לחבר לקרוא, ובקש ממנו פידבק לגבי הקריאות של הערך.

תת מודע קולקטיבי וארכיטיפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעניין לראות כי ישנם תופעות כלל אנושיות שפורצות גבולות ויבשות. כאילו שיש מנגנון פנימי שדוחף את האדם לעשות דברים מסויימים. דבר שכנראה תומך בתפיסה של יונג לגבי ארכיטיפים. כנראה במוח האדם יש מבנים, שיגרמו לו לפעול באופן דומה, בכל מקום שבו הוא קיים.

  • תירבות צמחים ובעלח חיים. תירבות של צמחים, שנעשה במקביל בכל העולם. בזמן שתושבי המזרח התיכון תרבתו צמחים כמו חיטה, שעורה, גפן, זית, תפוח ועוד, תושבי דרום אמריקה תירבתו את תפוח האדמה, פלפלים ואת התירס.
  • יצירת חומר משכר. נראה שיש לאדם דחף פנימי לייצר אלכוהול כדי לשפר את מצב רוחו. בכל מקום שישנם בני אדם או לפחות ברוב המקומות הללו, מייצרים אלכוהול מחומרים מגוונים: גפן, שעורה, חיטה, תפוחי אדמה, אורז, תפוחים, אגסים, דבש (תמד) ובעצם כל דבר שניתן להתסיס אותו.
  • פרסוניפיקציה של כוחות הטבע. בני אדם בעולם העתיק האמינו שכל כוח טבע מגלם אישיות מסויימת של חיה או אדם. לעיתים היו שילובים בין בני אדם לבעלי חיים. ומכאן שבכדי לרתום את כוחות הטבע לצורך האישי שלך יש לעבוד את האל או האלים האחראם על כך. גם ביהדות יש שרידים לתפיסה זו בדמות מלאכים שאחראים על כוחות הטבע.
  • קורבנות בעלי חיים ובפרט קורבנות אדם. עדויות רבות תומכות בכך שבני אדם בעולם העתיק לא הקריבו רק בעלי חיים, אלא אף בני אדם. הייתה אמונה שדמו של האדם ישכך את כעסו של האליל. והדבר חובק תרבויות שונות מהודו, דרך כנען, יוון ואף בתרבות האינקה במקסיקו ופרו. בדרך כלל קורבן האדם לא היה דבר שגרתי אלא נעשה בעת של מצוקה גדולה. כפי שעולה ממצאים שונים, כמו למשל בעיר הפירמידות הפרואנית טוקומה, שם נמצאו 119 גויות של בני אדם שעברו ריטואל פולחני במאה ה-16 לספירה.
  • עולם המתים. ברוב תרבויות העולם העתיק ישנו עולם שאליו הולכים נשמות המתים, אם במזרח (ספר המתים הטיבטי) ואם במערב (עולם המתים המצרי, והשאול שמתואר באודיסאה). ולכן נעשים טקסים שיעבירו את נשמת המת את הדרך בהצלחה.

התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוּא [יְהוּדָה בֶן תֵּימָא או שמואל הקטן] הָיָה אוֹמֵר:

  • בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא (חכמה - ידע),
    • שלוש שנים ערלה, ושנה הרביעית לומד לקרוא (רע"ב).
    • תקופת לימודים היא של חמש שנים, "כל תלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו חמש שנים. שוב אינו רואה"
  • בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, (דעת - ליצור אבחנות והבדלות)
  • בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת,
    • גדר של איש
  • בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, (בינה - להבין דבר מתוך דבר)
  • בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה,
    • האדם מגיע לשלמותו ולכן צריך להתחתן.
  • בּן עֶשְׂרִים לִרְדּוֹף (רע"ב: אחר מזונותיו, או לרדוף אותו מן השמים. מהר"ל: לרדוף אחרים מלחמה)
    • מתחדש באדם כח של רצון לשליטה בגיל הזה. הצורה שלו איננה מוטבעת בחומר ויש לו משפט הצורה. ולכן בבית דין של מעלה דנים רק מגיל 20. (מהר"ל)
  • בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ,
    • שלמות של הכוחות הנפשיים של האדם.
  • בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה,
    • שלמות של הכוחות השכליים
  • בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה (רע"ב: לשאת עצות לאחרים),
    • כח חכמה נוסף. עצות לדברים עמוקים במיוחד.
  • בֶּן שִׁשִּׁים לַזִקְנָה,
    • זקן שקנה חכמה. מתווספת חכמה נוספת.
  • בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׂיבָה,
    • שיבה מלשון שביעה. מילוי של שנותיו.
  • בֶּן שְׁמוֹנִים לַגְּבוּרָה,
    • מי שמחזיק מעמ, יש לו גבורה. ומאבד את צורת האדם שהיא קומה זקופה.
  • בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ,
    • אדם חסר והולך שחוח.
  • בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם: (משנה מסכת אבות פרק ה' משנה כ"א)
    • חיות האדם מוגבלת עד גיל 100. ולכן כבר לא נחשב.

""אמר ריש לקיש: פעמים שביטולה של תורה זהו יסודה"" (מנחות צט ב)

עופרת יצוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]