משתמש:Eldad/ארגז חול
 | |
 |
 |
 |
 وصلات مفيدة: سفارة - تغيير اسم المستخدم - طلب علم بوت
|
אם שפת האם שלך היא עברית בכל זאת, באפשרותך להיעזר בטקסט זה.
مع تحياتي,
۔ۏٖ אלדד • שיחה 14:42, 10 במרץ 2010 (IST)
אישים:
- מירה אברך - עיתונאית ישראלית
- מירה בן-ארי - אלחוטנית צעירה במלחמת העצמאות שנמנתה על הנצורים בקיבוץ ניצנים
- מירה זכאי - זמרת אלט ישראלית
- מירה לובה - סופרת ילדים יהודית אוסטרית
- מירה מאיר - סופרת ומשוררת ישראלית
- מירה מגן - סופרת ישראלית
- מירה סורבינו - שחקנית קולנוע אמריקאית
- מירה עווד - שחקנית, מנחת טלוויזיה ,זמרת ופזמונאית ישראלית
- מירה פורלן - שחקנית טלוויזיה וזמרת קרואטית
- מירל'ה שרון - רקדנית , כוריאוגרפית , מורה ומרצה למחול , מחלוצות המחול בישראל
כוכב:
לבדוק את התבנית "מרחבא". אלדד • שיחה 10:17, 23 ביולי 2013 (IDT)
לבדוק גם את נושא התרגום בוויקיפדיה מאנגלית לעברית. אלדד • שיחה 07:48, 19 בספטמבר 2015 (IDT)
מתוך דף שהעלה VirtuOz:
שלום ויקיפדים יקרים, דף זה מכיל הצעה לשילוב ויקיפדיה בהוראה בבתי הספר.
חוברת מידע לבתי ספר בפורמט PDF - להדפסה באיכות גבוהה, שניתן לקחת לבתי ספר.
שילוב ויקיפדיה אנציקלופדית הגולשים בהוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקיפדיה היא אנציקלופדיית גולשים שיתופית. כל גולש יכול לערוך כל דף וכן להוסיף ערכים חדשים. כיום ויקיפדיה העברית מכילה 352,991 ערכים. הוספת תוכן לאנציקלופדיה הינה פשוטה וידידותית.
מטרת מסמך זה להציע מגוון דרכים לשילוב ויקיפדיה בכיתה. הינכם מוזמנים להיכנס ולהתרשם, וכן להוסיף ערכים בתחומי הידע שלכם או להרחיב ערכים קיימים.
כתובת האתר: http://he.wikipedia.org
אם אתם שוקלים לשלב את ויקיפדיה בכיתה מומלץ לקרוא קודם לכן את דפי העזרה באתר ולהתנסות בעצמכם בכתיבת שניים-שלושה ערכים אנציקלופדיים.
רעיונות לשילוב ויקיפדיה בהוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתיבת ערך בנושא אישי
- :בכל בי"ס תלמיד נדרש לכתוב עבודה ב"נושא אישי" או "עבודת שורשים". התלמיד יוכל לכתוב את עבודתו בצורה משוכתבת לערך באנציקלופדיה. לעבודה מעין זו מספר היבטים חינוכיים: התלמיד יכתוב את עבודתו בצורה רצינית תוך חקר הנושא, הוא יצטרך לשכתב אותו בצורה שתהיה מתאימה לערך בויקיפדיה וכן למיומנויות בעבודה במחשב יש יתרונות בפני עצמם. כמו כן, הפיכת הנושא האישי להיסטוריה יש בה להוסיף להערכה העצמית של התלמיד כלפי תוצריו.
- לימוד על האנציקלופדיה
- :ויקיפדיה מאפשרת לתלמיד להתנסות בשימוש באנציקלופדיה, הזמינה לו גם מהבית ללא תשלום, וכן לחפש מידע הנחוץ ללמידה.
- :בנוסף ויקיפדיה מאפשרת לתלמיד להתנסות ביצירת ערך אנציקלופדי בעצמו. תלמידים בבית הספר היסודי (כיתות ה'-ו') יכולים לתרום מהידע שלהם לערכים בתחומים הבאים: משחקים (יוגי-הו, פוקימון, דג-מלוח ועוד), ספרי ילדים ואגדות (דמויות בהארי פוטר, ג'ינג'י, סינדרלה ועוד), היסטוריה מקומית של יישובי המועצה/העיר.
- :התנסות מסוג זה מאפשרת לימוד מעמיק יותר של שימושי האנציקלופדיה: מה מכיל ערך אנציקלופדי? מה הוא לא מכיל? מהי נייטרליות? מהי מידת הפרוט המתאימה? לאילו ערכים יש להפנות? מדוע הערך כתוב ברבים או ביחיד?
- :איפיונים והנחיות לכתיבת ערך אנציקלופדי ניתן למצוא בתכנית אוריינות באתר אורט.
- :בנוסף, קיימת התיחסות לעולם החברתי של האנציקלופדיה: מהי החלטה בהסכמה? כיצד פועלים כאשר אין סמכות מחייבת? אילו כללי התנהגות מתבקשים בסיטואציה שכזו? מדוע אין הנחיתות בגילם של התלמידים הופכת אותם לכותבים פחותי ערך או לחסומים בפני כתיבה?
- :וכן, לערכים שעומדים מאחוריה: מדוע אין משאירים את הכתיבה למומחים בלבד? מדוע הקריאה באנציקלופדיה אינה כרוכה בתשלום?
- שילוב תוצרי למידה במגוון מקצועות בוויקיפדיה
- :פעמים רבות תלמידים מכינים עבודות חקר או מצגות קבוצתיות שעליהן עמלים רבות, אך הידע שנאסף אינו נשמר לטובת התלמידים הבאים. ניתן להפוך מידע שנכתב עבור עבודות שונות בקלות לערך אנציקלופדי עבור הוויקיפדיה. לילדים הדבר נותן תחושת ערך ותרומה, וכן שהמטלה לא הייתה רק לצורך לימוד אישי והערכה, אלא שהידע ימשיך לשרת אחרים.
- :ניתן לביצוע על ידי תלמידי חט"ב ותיכון, אך יכול להתאים גם לכיתות ה'-ו'. ניתן ליישם בכל מגוון המקצועות, לדוגמה: תנ"ך (כתיבת ערכים על דמויות תנ"כיות), גאוגרפיה (שליפת מידע לגבי הארץ הנלמד, ולאור הלמידה בכיתה הרחבת הידע הקיים בוויקיפדיה על ארץ זו), ספרות (כתיבת ערכים על סופרים, משוררים ויצירות מרכזיות).
- לימוד אנגלית: תרגול תרגום מאנגלית
- :ניתן לתת לתלמידים בתיכון הלומדים במגמת תרגום או בהקבצת אנגלית מוגברת לתרגם ערכים מתוך ויקיפדיה האנגלית ולהכניסם לוויקיפדיה העברית. בניגוד למשימות התרגול הניתנות כיום, תרגול זה מאפשר לתלמיד לבחור קטעי תרגום בנושאים המעניינים אותו, ובנוסף תרגום של קטעים שאכן דרושים בעברית, וישמשו משתמשים ותלמידים אחרים בעתיד.
- בי"ס ממלכתיים דתיים: העשרת מאגר הידע המסורתי-דתי
- :כעבודה במהלך הלימוד על המסורת והדת, או כתרומה לקהילה והפיכת ידע זה לנגיש עבור הכלל - תלמידי הממ"ד יכולים לתרום רבות לוויקיפדיה בערכים הקשורים לדת היהודית ולמסורת (חגי ישראל, חז"ל, רבנים חשובים, מצוות, גמרא, תלמוד ועוד).
- מטלות קבוצתיות
- :ניתן לגבש מטלת כתיבה מורכבת עבור קבוצת תלמידים. על הקבוצה לקבוע כיצד תעשה חלוקה העבודה בין התלמידים השונים, כך שהמטלות האישיות של כלל התלמידים יגובשו לערך מלא. יש להתייחס בסוג זה של מטלה לתיאום בין התלמידים על מנת לגבש את המטלות האישיות לכלל יצירה משותפת, באופן שכולל יצירת קישורים מתאימים, יצירת נוסח אחיד, התייחסות בכל תת-נושא לתת-הנושאים האחרים. חלוקה זו יכולה להתאים לתחומי העניין האישיים של כל תלמיד, אך בכל זאת לשמור על עבודה קבוצתית למען מטרה משותפת.
- הוספה לערכים קיימים
- :הפניית התלמידים לערכים קיימים ויצירת מטלות אשר מאפשרות להם להתמודד עם פיתוח ערכים אלו (על ידי הוספת זוויות חדשות, הוספת דוגמאות והרחבה עליהם ועוד), מציבה אותם בפני במה חברתית פתוחה ויוצרת, המפתחת יכולות חברתיות של שיתוף פעולה, בנייה הדדית וסובלנות.
- הוספת ערכים על ידי המורה לצורך עבודת חקר
- :פעמים רבות המורה מתכנן עבודת חקר ברשת האינטרנט, אך ישנם ערכים שאינם קיימים ברשת בשפה העברית. הוספת ערכים אלו לוויקיפדיה על ידי המורה, תאפשר לערוך את כל עבודת החקר באמצעות הרשת (כאשר זו המטרה), כך שתוצרי עבודת המורה תורמים למערך השעור המתוכנן אך גם לקהילה רחבה יותר.
- חשיבה ביקורתית - דיון בערכים באמצעות לשונית השיחה
- :בצד השימוש הרווח במסגרת אפשרויות העריכה בוויקיפדיה, ערך רב יכול להיות לשימוש בלשונית השיחה בתהליכי הוראה-למידה-הערכה: על בסיס רעיון זה, ניתן להציע לתלמידים להתנסות בתהליך של שיחה – התלמידים דנים בטקסטים שהם העלו ו/או מקיימים שיחה על דפים קיימים הקשורים בעולם התוכן הנלמד (או בעולמות תוכן אחרים): חוות דעת, רעיונות חדשים, התייחסות לדעות של אחרים וכו'. דוגמה יפה של דיון מצויה בשיחה על הרעיונות המועלים בדף זה. כך שהתלמידים לא רק מתנסים בשימוש באנציקלופדיה, ביצירה או בפיתוח והרחבה של ערכים אלא גם מתנסים בחשיבה ביקורתית ויצירתית ומפתחים כישורי תקשורת "ויקיפדים" ומיומנויות חברתיות.
- למידה שיתופית להרחבת מושגים בתחום תוכן ספציפי באמצעות בדיקת הקיים, מהימנותו ויצירת קישורים לתחומי דעת משיקים:
- :כמטלת סיום של פרק למידה מסוים, ניתן להציע לתלמידים למידה שיתופית שמתחילה בריכוז רשימה של מושגים בנושא הנלמד, חיפוש קיומם ותוכנם של מושגים אלה בויקיפדיה והרחבתם: מחלקים את הכיתה לקבוצות שבהן לכל קבוצה יש תפקיד: חלק מהתלמידים מאתרים מושגים חסרים; קבוצה נוספת עורכת השוואה בין המושגים הנלמדים בספר לתוכן המוצע בוויקיפדיה ועומדים על מידת דיוקם או הצורך בהרחבתם; קבוצה שלישית מנסחת ערכים חסרים בהתאם לאפיונים של ערך אנציקלופדי וקבוצה רביעית עוסקת בארגון התוכן ובקישורים של ערך מסוים שנבחן לערכים הנוספים בתחום התוכן הנלמד ולערכים משיקים נוספים. כך, למעשה, שותפים התלמידים בהרחבת מאגר הידע הקיים בתחום התוכן הנלמד (למשל, פסיכולוגיה), בבדיקת מהימנות הידע הקיים וביצירת חיבורים בין התחום הנלמד לתחומי דעת משיקים. למשל, קבוצה אחת עורכת רשימת מושגים קיימים וחסרים בנושא "הנעה וריגוש". קבוצה זו מעבירה את המידע החסר לקבוצות האחרות כשאחת הקבוצות עוסקת בהרחבה ושיפור הקיים, השנייה בהוספת ערכים חסרים והשלישית בקישור והרחבת תת נושאים, למשל בקישור המושג ה"עיקרון ההומאוסטטי" שקשור בתיאורית הפחתת הדחף לתחומי דעת אחרים.
- :הוויקיפדיה מאפשרת להרחיב את הפעילות הלימודית מעבר לגבולות בית הספר, כאשר ניתן לשתף במשימה, כדוגמת זו המוצעת לעיל, תלמידים מבתי ספר אחרים ממגמת פסיכולוגיה.
- יצירת ערך חדש מובחן באמצעות קיבוץ ערכים קיימים
- :ניתן להפנות את התלמידים לערכים קיימים הפזורים בוויקפדיה ולקבצם לכדי ערך חדש מובחן, תחת מסגרת נושאית אחת. יצירת קבוצות חיתוך, איחוד או מגוון נושאים בעלי מכנה משותף שאינו קיים בוויקפדיה ודורש יצירה מובחנת חדשה. כך לדוגמה בספרות: "סופרים עבריים מן המאה העשרים". במטלה זו נדרשים התלמידים לחפש, לקרוא, ללמוד, לאסוף, לסנן, למיין מכל הערכים העוסקים בסופרים ובספרות העברית ולתרום ליצירת ערך מקובץ חדש בעל אותו מכנה משותף זהה. תהליך יצירת הערך המקובץ משמש מכשיר ללמידה ישירה ועקיפה וניתן ליישום במגוון נושאי הלימוד בבי"הס.
- דיון קבוצתי
אפשר לערוך דיון קבוצתי בין התלמידים על כל נושא שנבחר כלומר בהשגחת מורה המקצוע ולנסות לגבש עמדה משותפת.הדיון צריך להכיל שאלות ותשובות שקשורות לנושא הנבחר וחקירת הנושא מכל הצדדים.היתרון בשיטה זו הוא חיסכון בזמן על-ידי ביקורת מיידית למשתתפים בדיון .
- סיכום השיעורים
בכל שיעור לבחור תלמיד שיסכם את הנושא הנלמד ולכתוב את זה בויקי וכך זה יעזור לתלמידים בכך שיהיה להם חומר מסודר ללמוד בבית ובסוף שנת הלימודים אפשר לראות את השנה על דף אחד.
תוצרי למידה דינאמי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לא להמציא את הגלגל מחדש, פשוט לשמור את העבודות שנעשו על-ידי סטודנטים קודמים שישרתו את הסטודנטים הבאים. כלומר הידע הקודם שנאסף ישמש כחומרי גלם שישרת את הסטודנטים הבאים. כך כל הזמן יהיה תוצר למידה דינאמי שהוא נבנה, גדל, משתפר במשך הזמן.
למידה מורחבת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן לשלב את הערכים שנמצאים בויקיפדיה, להרחבת הידע של התלמידים בנושאים גם שאינם קיימים בתוכנית הלימודים, כך שעל המורה לבקש מהתלמידים כל אחד או קבוצה מסויימת להוציא מידע על ערכים מסוימים בויקיפדיה, ושילוב זה , מגוון מוסיף לתלמידים ידע וגם יכול להחשב כחלק מהערכת התלמידים .
למידה עצמאית מתן האפשרות לתלמיד לבחור ערך מהערכים הנמצאים בויקיפדיה ולעשות עבודה על הנושא שבחר, בכך שייעזר בויקיפדיה כדי למצוא מונחים, ערכים ונושאים שונים שיאפשרו לו לכתוב עבודה "מחקרית" באופן עצמאי, זה יעזור לתלמיד להתפתח וללמוד באופן עצמאי, ויעודד אותו ללמוד ולהתעניין בנושאים חדשים שאינם נלמדים במסגרת בית הספר.
בי"ס יהודי ערבי:העשרת מאגר הידע בערכים הקשורים לשני העמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית ספר יהודי ערבי המעודד חינוך לדו קיום יכול להשתמש בויקיפדיה ככלי להכרת השונה והדומה בין שני העמים. מורים יכולים לעודד תלמידים לתרום לויקיפדיה ערכים הקשורים לחגים ולמנהגים המייצגים את תרבותם.
מהימנות ערכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
העובדה נוכח אפשריות המידע הבלתי מוגבל אשר לעתים הינו בלתי מדויק עלולה ליצור רמות דיוק שונות לגמרי ולפעמים אף ליצור תובנות אשר אינן נכונות .כמטלות סיכום המשרתות נושא לימודי כלשהוא ניתן לבקש מתלמידים לסכם נושא בויקיפדיה ובמקביל מספרות מקצועית "אקדמית" או ממקור אחר , על פי הכלל וכל המרבה (מקורות) הרי זה משובח .העבודה עצמה בעלת ערך אך הערך המוסף יהיה לערוך טבלה המשווה בין המקורות .טבלה זו תמחיש את נושא העריכה החופשית המלווה לעתים בחוסר דיוק ולעתים ללא דופי , בעתיד ניתן ליצור טבלה המדרגת את הערכים לפי רמת אמינות ודיוק לספרות מקצועית . דוגמאות לנושאים כאלו :נושאים היסטוריים הנתונים לשכתוב על ידי הכותב כגון מלחמת השחרור או מבצע קדש,אנשי רוח ומדע אשר מעשיהם אינם מתוארים באופן מלא או אמיתי כיאה לעובדות .
- לימוד שפות - לימוד ותרגול שפות שונות באמצעות שימוש בוויקיפדיה
- :עקב החשיפה הרבה לשפות שונות במדיה התקשורתית נוצרת אהדה והתעניינות רבה ברכישת השפה על מנת לממש את ההזדהות עם הדמויות והשחקנים במדיה.
- :מכיוון שהוויקיפדיה היא רב לשונית היא יכולה להוות כלי למידה עצמית ללמידת השפה באופן לא פורמלי.
- :למידה זו יכולה להתממש במספר אופנים: תרגום ערכים אשר קיימים כרגע רק בשפה המבוקשת והעברתם לעברית, קריאה לשם העשרה עצמית, התמודדות עם השפה הזרה תוך כדי חיפוש ערכים ייחודיים לה.
- :במסגרת השימוש בוויקיפדיה בשפה הזרה נרכשות מיומנויות שונות בשפה אשר לא היו יכולות להירכש במסגרת פורמלית וחשיפה למשלב לשוני עכשווי.
המלצות חשובות למורה המיישם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בכל צורות השילוב של ויקיפדיה בהוראה בהן התלמידים מזינים ערכים לאנציקלופדיה מומלץ שהתלמידים יבצעו הגהה ועריכה לערכים שחבריהם הכניסו, או שהגהה תתבצע על ידי המורה.
- כמו כן, בכדי לאפשר למורה מעקב אחר הערכים שתרמו תלמידיו, מומלץ להירשם כמשתמשים (הרישום קצרצר!) עם שם בית הספר, לדוגמא יובלים1, יובלים2 וכו'.
- הפירסום באינטרנט, והיכולת של התלמידים לקרוא את שכתבו בו, מגביר מאוד את רצונם והנאתם בעת ביצוע המטלות. שימוש בכלי זה עשוי להביא תלמידים רבים לביצוע מטלות שונות ביתר התלהבות ומידה רבה יותר של השקעה.
- יש לעודד את התלמידים להמשיך את כתיבתם ולהרחיבה מעבר למטלה המקורית. הכתיבה והקריאה באנציקלופדיה עשויה להעשיר את אוצר הידע של התלמידים, לשפר את יכולות הכתיבה והניסוח שלהם, וכן להביא אותם להתמודדות עם זירה חברתית פתוחה בה פועלים כותבים אחרים, איתם יש לשתף פעולה על בסיס הסכמתי.
נשמח לפגוש אתכם ואת תלמידיכם בין דפי ויקיפדיה....
וכן לשמוע כל רעיון נוסף שיעלה במוחכם היצירתי !
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גיא לוי, ויקיפדיה - אי למידה או e-Learning?
שילוב בהוראה
הנחיות לבחירת שם משתמש
- * *
עליית הלאומנות באירופה בתחילת המאה ה-21 היא תופעה חברתית ופוליטית באירופה, שעיקר התרחשותה החל בעשור השני של המאה ה-21. בשנים אלו חלה עלייה בתמיכה ציבורית במפלגות לאומניות בממדים נרחבים משמעותית ביחס לשנים קודמות. עלייה זאת מיוחסת, על פי דעות מסוימות, כתגובה לגלי הגירה למדינות אירופה השונות, בעיקר של מוסלמים.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרופסור רות' וודאק (אנ') ציינה כי העלייה ברחבי אירופה של מפלגות ימין פופוליסטיות, נובעת מסיבות שונות עבור מדינות שונות. במאמרה היא מבחינה בארבע קבוצות:
- מפלגות ש"שואבות את התמיכה שלהן דרך יחס אמביוולנטי לפשיזם ועבר נאצי", לדוגמה באוסטריה, הונגריה, איטליה, רומניה וצרפת
- מפלגות ש"מתמקדות בעיקר באיום הנשקף מהאסלאם", לדוגמה בנורווגיה, דנמרק, פולין, שוודיה ושווייץ
- מפלגות ש"מגבילות את התעמולה שלהן לאיום על הזהות העצמית של מדינתן מצד מיעוטים אתניים במדינה", לדוגמה הונגריה, יוון, איטליה ואנגליה
- מפלגות ש"קיבלו על עצמן אג'נדה פונדמנטליסטית נוצרית ריאקציונרית-קונסרבטיבית" לדוגמה בפולין, רומניה ובולגריה.
על פי האקונומיסט,[1] עיקר המשיכה של אזרחים למצע מפלגות אלו בארצות סקנדינביה נובע מהתחושה שעצם התרבות הלאומית שלהם נמצאת תחת איום.
למפלגות הלאומניות השונות מטרות ואידאולוגיות שונות. אולם, מרביתן מתוארות כמפלגות ימין-פופוליסטי. על פי ת'ומס קלאו,
כשם שאנטישמיות היוותה גורם מאחד בין מפלגות הימין הקיצוני, בשנים 1900–1930, כך החשש מהאסלאם הפך לגורם המאחד בתחילת המאה ה-21
— עליית הימין באירופה, ת'ומס קלאו, The Guardian, נובמבר, 2011
מפלגות נוספות הן מפלגות שמאל לאומני, המקדמות אג'נדה של אזוריוּת.
יש מחקרים המקשרים בין מצב כלכלי לעלייה בתמיכה במפלגות לאומניות. איטאלו קולנטון ופיירו סטאניג מאוניברסיטת בוקוני, פרסמו תוצאות מחקרם, "שורשי המסחר של לאומנות כלכלית", המקשר בין ירידה במסחר לעלייה בכמות המצביעים למפלגות ימין-לאומניות באירופה ובנוסף עלייה בכוחן של מפלגות ימין רדיקלי.[2]
ההגירה האסלאמית לאירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפלגות לאומניות באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרבית (אם לא כל) המפלגות הלאומניות באירופה שייכות לארגון "אירופה של חופש ודמוקרטיה"(אנ') (EFD).
רשימת מפלגות לאומניות אשר השיגו מעל 5% מהקולות:
| מפלגה | מדינה | שנת ייסוד | % מהקולות | קולות | מושבים | תיאור / אידאולוגיה |
|---|---|---|---|---|---|---|
| VMRO-DPMNE |  מקדוניה
|
61 מתוך 123 | מפלגה דמוקרטית למען לאומנות מקדונית מאוחדת | |||
| מפלגת העם השווייצרית |  שווייץ
|
65 מתוך 200 | לאומנות, שמרנות | |||
| מפלגת העם הדנית |  דנמרק
|
37 מתוך 179 | אנטי-הגירה, יורוסקפטיות | |||
| מפלגת החירות האוסטרית |  אוסטריה
|
40 מתוך 183 | אנטי-הגירה | |||
| הברית הפלמית החדשה |  בלגיה
|
33 מתוך 150 | ||||
| יוביק |  הונגריה
|
23 מתוך 199 | ||||
| IRL |  אסטוניה
|
23 מתוך 101 | ||||
| מפלגת הפינים (לשעבר "הפינלנדים האמיתיים") |  פינלנד
|
39 מתוך 200 | ||||
| הברית הלאומית |  לטביה
|
17 מתוך 100 | ||||
| מפלגת הקידמה |  נורווגיה
|
29 מתוך 169 | אנטי-הגירה | |||
| שין פיין |  אירלנד
|
23 מתוך 158 | לאומנות שמאל | |||
| החזית הלאומית |  צרפת
|
2 מתוך 577 | לאומנות צרפתית, אנטי-הגירה, יורו-סקפטיסיזם | |||
| מפלגת התנועה הלאומית |  טורקיה
|
53 מתוך 550 | לאומנות טורקית | |||
| השוודים הדמוקרטים |  שוודיה
|
49 מתוך 349 | אנטי-הגירה | |||
| LDPR |  רוסיה
|
56 מתוך 450 | לאומנות רוסית | |||
| המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של מונטנגרו |  מונטנגרו
|
9 מתוך 81 | ||||
| מפלגה למען החירות |  הולנד
|
15 מתוך 150 | אנטי-אסלאם | |||
| קוטלבה |  סלובקיה
|
2010 | 8.2% (2016) | 209,779 | 14 מתוך 150 | |
| סדר וצדק |  ליטא
|
11 מתוך 141 | יורוסקפטיות | |||
| התקפה |  בולגריה
|
23 מתוך 240 | ||||
| השחר הזהוב |  יוון
|
18 מתוך 300 | ||||
| מפלגת רפורמה אלטרנטיבית דמוקרטית |  לוקסמבורג
|
3 מתוך 60 | ||||
| הפדרציה המהפכנית הארמנית |  ארמניה
|
5 מתוך 131 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ב-2017, הלאומנות תסחוף את אירופה, באתר Times of Israel, ב 21 בינואר 2017
- Brexit and the spectre of Europe's ugly nationalism, באתר Al-Jazeera, פורסם: 18 ביוני 2016
- הלאומנות עולה, לא הפאשיזם, באתר Huffington Post, יוני 2016
- מדריך למפלגות לאומניות הקוראות תיגר על אירופה, באתר BBC, מאי 2016
המבורגר (באנגלית: Hamburger) הוא לחמניה וקציצה עם תוספות ורטבים שונים כגון ברביקיו, מיונז וירקות, בדרך כלל עגבנייה, בצל, מלפפון חמוץ וחסה. נהוג להגיש לצד ההמבורגר צ'יפס, תפוחי אדמה, או טבעות בצל ועוד כתוספות. ההמבורגר נקרא על שם העיר הגרמנית המבורג.[3]
צ'יזבורגר הוא המבורגר בתוספת גבינת צ'דר או גבינה צהובה (צ'יז (Cheese) משמעותו גבינה באנגלית).
חברת המזון המהיר הראשונה שמכרה בהיקף רחב את ההמבורגר היא ווימפי. עם זאת קיימות מסעדות רבות אשר מתמחות בהכנת המבורגר ואינן נחשבות לרשתות מזון מהיר, ההבדלים העיקריים בין אלו לרשתות המזון המהיר הוא באיכות הבשר, באיכות ואופי השירות ובמחיר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלגולו הראשוני של ההמבורגר הוא ברוסיה שם היה ידוע כ"סטייק טרטר": קציצה עגולה מבשר בקר נא. במאה ה-15 הביאו מלחים גרמניים אוכל זה לגרמניה לעיר המבורג, שם המציאו גרסה מטוגנת או צלויה של הקציצה ומכאן שמו. בסביבות שנת 1800 מהגרים גרמנים הביאו אוכל זה לארצות הברית.
סוּשִי (ביפנית: 鮨, 鮓 או 寿司) הוא מאכל יפני המורכב מאורז בחומץ המשולב עם מרכיבים שונים כגון דג נא או מעושן, אצות מאכל וירקות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקורות הסיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום המרכיב החיוני ביותר ליצירת סושי הוא אורז מיוחד ("אורז עגול") המבושל יחד עם חומץ אורז. מכאן ניתן להסיק כי מקורותיו של הסושי טמונים בתקופה שלאחר ביות האורז. אולם, ההיסטוריה של המאכל מתחילה הרבה לפני תקופת ביותו של האורז. למעשה, ה"סושי" הראשון (鮨 - קי או שי) היה חזיר משומר במלח.
השימוש במילה "鮨" מופיע לראשונה במילון הסיני הקדום ביותר שבנמצא, אשר להערכת החוקרים נכתב במאה ה-3 או ה-4 לפני הספירה. לפי המילון: "魚謂之鮨 肉謂之醢", כלומר: "אלו העשויים מדגים (נקראים) 鮨 - שי, ואלו העשויים מבשר (נקראים) 醢 (קאי)". בסינית, "醢" הוא סוג של רוטב העשוי מחתיכות בשר חזיר קטנות, ואילו "鮨" הוא רוטב העשוי מפיסות דג קטנות. על אף ההנחה כי למילה "鮨" היה שימוש קדום יותר מזה המוזכר כאן, זהו אזכורה הראשון בהקשר למזון. מכאן ניתן להסיק כי לסושי הקדום לא היה דבר עם אורז.
חמש מאות שנים מאוחר יותר, במילון סיני שנכתב במאה ה-2 מופיעה המילה "鮓" כ"דג אשר נכבש בעזרת מלח ואורז ואשר נאכל כאשר הוא מוכן". נראה שסוג זה של מזון הוא המקור של ה"נארזושי" או ה"פאנאזושי" - דגים משומרים במלח ואורז (שספח מהדג את נוזליו) אשר בתום תהליך השימור הוסר מהם האורז.
מאה שנים מאוחר יותר החלו משמעויותיהן של שתי המילים להתערבב זו בזו, וכשהגיעו האותיות הסיניות ליפן, כבר לא היה ניתן להבדיל ביניהן. במרוצת השנים פסקו הסינים מלהשתמש באורז כאמצעי לשימור מזון וכן מיעטו באכילת מזון מיובש ומשומר, ובתקופת שושלת מינג (המאה ה-14 לערך) נעלמו ה"鮨" וה-"鮓" מהתפריט בסין לחלוטין.
מקורות הסושי ביפן[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזכורו הראשון של המונח "סושי" ביפן, נמצא בקובץ חוקים שנכתב בשנת 718 ואשר נקרא "יוֹרוֹריטוּריוֹ". משמעות המונח סושי בקובץ זה הוא מעין סחורות המועברות לשלטונות כמס. אולם, מילה זו נעלמה מאוצר המילים של השפה היפנית וכיום אין תיעוד לדרך הגייתה כמו גם למשמעותה המדויקת.
במשך 800 השנים שחלפו מאז הופעתה לראשונה ועד לתחילת המאה ה-19, השתנתה משמעותה של המילה "סושי", במקביל להשתנותו של המאכל אשר לבסוף נקרא בשם זה וזאת בעקבות מספר שינויים בהרגלי האכילה של היפנים שהחלו קורים בתקופת אשיקאגה. ראשית, במרוצת השנים החלו היפנים לאכול שלוש ארוחות סדורות בכל יום. שנית, שיטת הבישול של האורז הוחלפה מאידוי לבישול במים. ולבסוף, במשך תקופה זו הומצא חומץ האורז. עם חלוף הזמן החל זמן שימור הבשר מתקצר, מה שאיפשר את אכילת האורז ששימש בתהליך השימור, בנוסף לכך, החלו היפנים משתמשים בחומץ לשימור הבשר ולבסוף חדלו לחלוטין מלבצע פעולות שימור כלשהן והחלו לצרוך בשר נא. צורה זו של דגים בחומץ ללא תהליך שימור נקראת ביפן "אושיזושי". במהלך תקופת אזוצ'י-מומויאמה הומצא ה"נאמאנארי": במילון יפני - פורטוגזי שנכתב בשנת 1603 מופיע המונח כ"נאמאנרינה סושי", כלומר: "סושי עשוי למחצה". כיום ההנחה היא שהנאמאנארי היו דגים בחומץ אורז שעברו שימור קל ואשר ככל הנראה סבלו מהבעיה בה לקה גם הנארזושי - צחנה עזה שנצטברה במאכל בתקופת שימורו של הדג. ריחו העז של הנארזושי, שתואר כשילוב בין גבינה כחולה, דג עבש וחומץ אורז, היה הסיבה לקיצור זמני השימור של בשר הדג עד להפסקת השימור לחלוטין.
מאושיזושי לסושי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת המאה ה-18 החלו להופיע באוסקה ה"אושיזושי" (קציץ בשר עשוי דגים וחומץ אורז) וה"נגיריסושי" ("נגירי"), והם עשו דרכם עד מהרה לאדו (טוקיו של ימינו). תוך תקופה קצרה החלו להופיע בחוצות הערים חנויות לממכר מאכלים אלו, שהודיעו על מרכולתן בשלטי חוצות שציינו את מועד אספקת הדגים המשומרים. בספר שנכתב בשנת 1852 מצוין כי ברחבי טוקיו היו כ-12 מסעדות סושי לכל 10,000 מטר רבוע. המאכלים שנמכרו במסעדות אלו נהיו לבסוף דומים מאוד לסושי של ימינו ונעשו מפיסות דגים נאים הטבולות בחומץ או ברוטב סויה.
פופולריות בעולם המערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משלהי שנות ה-60 החל הסושי לצבור פופולריות ברחבי העולם, בעיקר בזכות ההתאמות שנעשו בסגנון הכנת הסושי בקליפורניה שבארצות הברית, תוך הוספת מרכיבים ויצירת מאכל בסגנון פיוז'ן. המצאת הקליפורניה רול והוספת האבוקדו לסושי היוותה פריצת דרך בהפיכת הסושי ממאכל אתני אזוטרי למאכל מהיר גלובלי[4].
סוגי סושי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם מספר סוגי מאכלים הנכללים תחת השם הכללי "סושי". אחדים מהם הם:
- נארֶסוּשי (なれ鮨) - אבטיפוס של הסושי של ימינו. זהו דג מאכל אשר מנוקה מאדרתו ומאבריו הפנימיים וממולא במלח. לאחר המילוי מוכנס הדג לחבית עץ ונאטם בחוזקה, זהו למעשה תהליך שימור הנמשך בין עשרה ימים לחודש. לאחר תום הכבישה בחבית, מושרה הדג במים לזמן קצר ולאחר מכן מונח בשכבות יחד עם אורז מאודה לכבישה נוספת האורכת כשישה חודשים נוספים בהם מוחלפים הנוזלים בחביות הכבישה. לאחר תום תקופת הכבישה השנייה מוכן הדג למאכל והוא יישמר כך במשך כחצי שנה.
- מאקיסוּשי ("מאקי") (巻き寿司). זהו הסושי המוכר ביותר. על אצה מיובשת מניחים שכבת אורז ועליו מספר פיסות דג נא וירקות. בעזרת מחצלת מיוחדת מגולגלת האצה לצורת גליל, אותו פורסים לפרוסות ואוכלים בליווי רוטב סויה.
- ניגיריסושי ("ניגירי") (握り寿司). מאכל פשוט המורכב מכמות קטנה של אורז הנדחסת לגודל של ביצה לערך, ואשר עליה מונחת חתיכת דג נא. לעתים משתמשים ברצועה דקה של אצת מאכל כדי לקשור את כל המרכיבים יחד.
- טמאקיסושי ("טמאקי", "קונוס") (手巻が寿司). במאכל זה משתמשים באצה מיובשת כדי ליצור מעין קונוס (מכאן כינוייה של המנה), אותו ממלאים באורז ובחתיכות דג. זוהי מנה הנאכלת בעזרת הידיים כיוון שהיא גדולה מכדי שיתאפשר לאחוז בה בעזרת מקלות אכילה.
- אינאריסושי (稲荷寿司). חתיכות טופו מטוגנות המושרות בחומץ אורז ולאחר מכן מבושלות ברוטב סויה וסוכר.
- צ'יראסושי או באראסושי (散らし寿司). מעין סלט המורכב מפיסות דגים, חומץ אורז, ירקות ממותקים, וחתיכות ביצה מטוגנת. זהו המאכל הקל ביותר להכנה מכל משפחת הסושי.
- אושיזושי (押し寿司, מילולית: "סושי לחוץ"). הומצא במקור באוסקה. זהו קציץ בשר המורכב משכבות של חתיכות דג וחומץ אורז, יחד עם מרכיבים מתחלפים שונים, הנכבש לאורך זמן בלחץ. את הקציץ המתקבל חותכים לקוביות קטנות לפני ההגשה.
.jpg)
מרכיבים נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורז הוא המרכיב החשוב ביותר בכל מנת סושי. להכנת סושי משתמשים באורז מיוחד ("אורז עגול") שהוא קצר ומעט דביק יותר מאחיו האורז ההודי ("אורז ארוך"). האורז המשמש להכנת סושי מבושל מראש יחד עם חומץ אורז, מלח ומעט סוכר (לעתים האורז מבושל לבד ורק לאחר מכן מתווסף אליו התיבול). יש לקרר את האורז לטמפרטורת החדר לפני תחילת יצירת הסושי, ולשם כך, בדרך כלל, משתמשים בהאנגירי.
- פירות ים ודגים: מטעמים אסתטיים ובריאותיים, דגים נאים חייבים להיות טריים יותר ובאיכות גבוהה יותר מאשר דגים המשמשים בבישול בחום. טבח סושי מנוסה אמור לזהות שבדג אין כל חשש להמצאות טפילים שונים, שצבעו חיוני וריחו נקי. להכנת סושי משתמשים בעיקר בדגי ים, כיוון שדגים הגדלים במים מתוקים חשופים יותר לטפילים. עם סוגי הדגים הנפוצים להכנת סושי ניתן למנות את הטונה, הסלמון והמקרל. פיסת הדג הנחשבת ביותר נקראת ביפן "טורו" - חלקו האמצעי של הפילה של דג הטונה האדומה. בנוסף לדגים, נהוג להשתמש בהכנת סושי גם בפירות ים כגון דיונון, תמנון, חסילונים, קיפודי ים ועוד.
- נורי: נורי הוא שמה של אצת הים המתורבתת המשמשת להכנת מאקי וטמאקי. במקור היו מגרדים את הנורי מעצמים תת-ימיים, מרדדים לדפים דקים ומייבשים בשמש. כיום ניתן להשיג נורי בייצור המוני, המגיע חתוך ומוכן לשימוש.
- בנוסף נהוג להשתמש בחלק מהמרכיבים הבאים בסוגי סושי שונים:
את הסושי מגישים לרוב בתוספת ואסאבי - מעין ממרח חזרת חריפה, גארי - זנגביל כבוש ורוטב סויה. ביפן נהוג לומר כי הוואסאבי המוגש יחד עם הסושי מחסן את הגוף כנגד הרעלת דגים.
פיצה (באיטלקית: pizza) הוא מאכל איטלקי עשוי בצק שמרים, המכוסה תמיד בשכבה של רוטב עגבניות, גבינה ותוספות שונות.
הפיצה היא במקור מאכל איטלקי מסורתי. הפיצה הובאה לארצות הברית על ידי מהגרים איטלקים, שם הפכה למזון מהיר מקובל ביותר. גרסת המזון המהיר האמריקאית של הפיצה הפכה לאחד ממאכלי המזון המהיר הנפוצים ביותר בעולם.
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המילה pizza מקורה באיטלקית, ומשמעה "עוגה" או "פשטידה". תיעוד למילה pizza ניתן למצוא עוד בלטינית מאוחרת, ובה משמעה "לחם שטוח". לא ברור כיצד הגיעה המילה ללטינית; על פי ארנסט קליין, המילה נגזרה מהמילה היוונית pitta, שמו של מאפה יווני שמקורו במילה היוונית העתיקה שמשמעה "פיח"[5]. סברה אחרת גורסת כי מקור המילה גרמאני, וכי היא באה מהמילה bezzo שמשמעה "נגיסה"; על פי סברה זו המילה היוונית אולי הגיעה דווקא מהמילה האיטלקית ולא להפך[6]. על פי המילון האטימולוגי הוותיק של פיאניג'אני, מקור המילה הוא בצורה של המילה pinza, מילת דיאלקט שהיא צורת בינוני-פעול של הפועל "ללחוץ" או "לרמוס"[7]. במשמעותה המודרנית תועדה המילה באנגלית לראשונה בשנת 1825.
סוגי פיצות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיצה איטלקית מסורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפיצה האיטלקית המסורתית מבוססת על בצק שמרים, על בסיס קמח דורום, שמרים ומים בלבד. את הבצק מרדדים ביד (ללא עזרת מערוך) לשכבת בצק עגולה ודקה, דמוית פיתה עיראקית או דרוזית, מוסיפים את הרטבים והתוספות השונות ומכניסים לתנור אפייה בחום גבוה מאוד (לפחות 400°C) לפרק זמן של כ-2 דקות, כך שמתקבל בסיס דק ופריך.
לפיצה המסורתית ישנן שלוש גרסאות עיקריות.
פיצה מרגריטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיצה מרגריטה היא הפיצה האיטלקית המוכרת ביותר. פיצה זו מבוססת על רוטב מעגבניות מבושלות מרוסקות ומסוננות הנקרא באיטלקית pasata. מעל הרוטב מונחת גבינת מוצרלה וכן מונחים עלי בזיליקום. בשולי הפיצה נמשח שמן זית איכותי.
פיצה ביאנקה (לבנה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוג של פיצה המוכר פחות מחוץ לאיטליה, המבוסס על אותו בצק מסורתי, ללא רוטב עגבניות. לעתים את רוטב העגבניות מחליף רוטב אחר, כגון רוטב פסטו או רוטב על בסיס שמנת, ולעתים אין שימוש כלל ברוטב, אלא רק בגבינות ומגוון תוספות.
קלצונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קלצונה
הגרסה האמריקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגרסתה האמריקאית של הפיצה, בצק השמרים הפך לעבה יותר. הצורה הקלאסית של הפיצה נחתכה לגזרות (המכונות "משולשים") לראשונה בארצות הברית ולפיצה התווספו תוספות שונות שאינן דווקא מהמטבח האיטלקי, כדוגמת פיצה בנוסח הוואי בתוספת אננס, פיצה בתוספת דג אנשובי, פיצה עם פפרוני, בייקון וכן הלאה.
גרסה זו התפשטה לשאר העולם דרך סניפי מזון מהיר כדוגמת פיצה האט ודומינוס פיצה.
בארצות הברית ישנן כמה גרסאות עיקריות לפיצה, בהן:
- הגרסה הניו יורקית - גרסה דקה, שמזכירה את הגרסה האיטלקית הקלאסית.
- הגרסה העבה משיקגו - ה"פיצה פאי" אשר יובאה גם לישראל ונאפית בתבנית עגולה של עוגה. הבצק עבה מאוד.
ב-2011 קבע הקונגרס של ארצות הברית, שבזכות רוטב העגבניות שעליהן, יוכלו מזנוני בתי הספר בארצות הברית, להגיש פיצות במקום ירקות[8].
פיצה טבעונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – טבעונות |
פיצה טבעונית היא פיצה שאיננה כוללת בשר, ביצים, או גבינה חלבית (מחלב שהופק מבעלי חיים). לגבינה החליפית מספר תחליפים כגון גבינת קשיו, גבינת חלבון אפונה, גבינת סויה ועוד. את נתחי הבשר אשר יכולים להתווסף כתוספת מחליפים נתחי חלבון סויה, נתחי סייטן, או נתחים אחרים. בישראל נפוצה מאד גבינת קשיו כתחליף גבינה לפיצה.
מאכלים דמויי פיצה בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לגרסה האיטלקית והאמריקאית, קיימות גרסאות רבות של מאכלים דמויי פיצה ברחבי העולם, בהם נעשה שימוש בבסיסים אפויים שונים, כגון הלחמאג'ון הטורקי או הטארט פלמבה ופיסלדייר הצרפתים. בקרב היהודים מקובל להכין בחג הפסח, פיצת מצה כתחליף לפיצה המסורתית, כיוון שהפיצה הרגילה היא חמץ ואסורה ליהודים במהלך החג.
ההיסטוריה של הפיצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוטב העגבניות הפך לחלק מהפיצה רק בשלב מאוחר יחסית. העגבנייה הגיעה לאירופה בראשית המאה ה-16, כאשר האירופאים הגיעו לפרו שבדרום אמריקה. בתחילה חשבו האירופאים שהעגבנייה רעילה לבני אדם, אבל במהרה הפכה למוצר מזון בשימוש בקרב דלי האמצעים, וכנראה היו עניים מאזור נאפולי הראשונים שהוסיפו את העגבניות לבצק הפיצה. רוטב העגבניות הפך להצלחה, ובמהרה המאכל התפשט ברחבי אזור נאפולי.
במאה ה-18, הפיצה נחלה הצלחה כה רבה עד כי מלכת נאפולי, מריה קרולינה, ביקשה שיבנה תנור לבנים במטבחה כדי שהטבח שלה יוכל להכין פיצות עבורה ועבור אורחיה. באותם ימים, הפיצה הייתה מאכל עניים, וקרולינה הכריחה את האצילים לאכול פיצות. בשנת 1889, מרגריטה מסבויה, מלכת איטליה, אשתו של אומברטו הראשון (וגם בת דודתו), הזמינה בעת שהותה באזור נאפולי את אופה הפיצות הפופולרי ביותר בזמנו, רפאל אספוזיטו, כדי שיכין עבורה את מיטב הפיצות שלו. אחת מבין הפיצות שהכין, פיצה על בסיס גבינת מוצרלה, ריחן ועגבניות, מצאה חן בעיניה במיוחד וכך קיבלה את השם "פיצה מרגריטה". שלושת המרכיבים העיקריים שלה, הגבינה הלבנה, הריחן הירוק ורוטב העגבניות האדום, באו לסמל את צבעי הדגל האיטלקי החדש.
בעיות בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
משולשי פיצה נוטים להיות עשירים בקלוריות עקב מיעוט בסיבים תזונתיים (בשל השימוש בקמח לבן במקום בקמח מלא), גבינה עתירת שומן, ולעתים גם הוספת כמויות גדולות של שמן לבצק הפיצה ולרוטב העגבניות. עם זאת, אכילה מתונה של משולש עד שניים מדי פעם איננה נחשבת לבעייתית.
פיצה נחשבת כמזון עם פוטנציאל גבוה לגרום התמכרות פסיכולוגית, גם בשל טעמה וגם בשל העובדה שלרוטבי פיצה רבים מוסיפים מונוסודיום גלוטמט שהוא מחזק טעם אשר נקשר לא אחת עם גרימת התמכרות פסיכולוגית למזונות מסוימים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Culture matters more, האקונומיסט, אוגוסט, 2012
- ^ A new study shows that areas in Europe hit hardest by trade saw a rise in support for nationalist parties, באתר Business Insider, פברואר, 2017
- ^ המבורגר, במילון מרים-ובסטר
- ^ רנטון, אלכס, כיצד הסושי אכל את העולם, עיתון הגארדיאן, 26 בפברואר 2006
- ^ "פיצה" באתר אטימונליין
- ^ על מקור המילה פיצה
- ^ "פיצה" במילון פיאניג'אני
- ^ נטשה מוזגוביה, כתבת "הארץ" בארה"ב, הקונגרס קבע - פיצה היא ירק, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2011