שמורת עיינות ענר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמורת עינות ענר נמצאת בלב הרי גופנא, בשטחה של המועצה האזורית מטה בנימין, בנחלת שבט אפרים, בסמוך לישוב נריה ולשכונת זית רענן. השמורה נקראת על שם חורבה עתיקה בשם נבי ע'ניר שלמרות שטרם נחפרה, נמצאו בה ממצאים מעניינים מתקופות שונות

ממצאים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקרים שמיפו את החורבה וסביבותיה זיהו במקום מקוואות, בתי בד, גתות ועשרות מערות קבורה הפזורות לאורך מאות מטרים, רובם מערות כוכים מימי הבית השני. באחת המערות נמצא שבר של גלוסקמה מעוטרת (תיבת חרס שאליה היו מעבירים את עצמות הנפטר כשנה לאחר הפטירה), המלמד על מנהגי הקבורה שהיו נהוגים במקום ומאפיין באופן חד משמעי ישובים יהודיים מימי הבית השני. הממצאים מעידים כי במקום התקיים יישוב גדול. שרידים רבים הם בעיקר מימי בית שני ומהתקופה הביזנטית.

בתחילת תהליך הקבורה היו הנפטרים נקברים בתוככי הכוכים שבמערה (שאורכם הממוצע הוא כ-1.80 מ') . לאחר שהבשר והרקמות התעכלו במשך 12 חודשים, לוקטו העצמות מתוך הכוך והושמו בתיבת אבן גיר רכה (שאורכה כאורך עצם הירך) הנקראת- גלוסקמה. חשוב להדגיש כי מערות קבורה אלו שימשו את אותה משפחה במשך דורות, כאשר כל הגלוסקמאות של בני המשפחה רוכזו לרוב באותה מערה. במערה נוספת, אף התגלה בור ליקוט עצמות לצד משכבים חצובים – שיטה נוספת למנהג היהודי של ליקוט עצמות, שהיתה נהוגה עוד בימי הבית הראשון. מערות הקבורה התגלו בשולי החורבה, מחוץ לשטח המיושב של היישוב. במורדות הצפוניים ניתן אף להבחין במערה אחת עם חזית גדולה ומרשימה, שיתכן ושימשה את משפחת מכובדי הכפר.

חורבת נבי ענר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך חורבת נבי ענר עצמה ניתן להבחין כיום במבנה רבוע, שניתן להיכנס אליו דרך המדרגות שבצידו. מבנה זה הוא "מקאם"- בית תפילה מוסלמי, שנבנה לזכרו של נבי עניר (שאיננו יודעים מי היה), ובמרכז החדר הפנימי מצוי ה"מחרב", גומחת תפילה הפונה דרומה, לכיוון מכה. משרידי הבניה המצויים בסביבה, נראה כי המוסלמים בנו 'מקאם' זה על שרידי מבנה קדום, כנראה כנסיה, ואולי מבנים אלו יושבים על שרידיו של בית הכנסת הקדום של אותו כפר יהודי מימי הבית השני. בכל מקרה, כנראה שבזכות הקדושה המיוחסת לנבי ענר, עצי האלון שמסביב לא נכרתו והגיעו למימדים מרשימים, והמבקר בשמורה יוכל ליהנות מחורש טבעי ואף לצאת למסלול קצר בתוך "ג'ונגל" סבוך. ראיה נוספת להקפדה על שמירת המצוות ע"י תושבי המקום היא הימצאותם של 2 חדרים מטוייחים בעלי כניסה עם מדרגות, שמזוהים כמקוואות טהרה מימי הבית השני.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הסוברים שהשם עניר הוא שיבוש של עין-נר. יתכן וזה היה שמו של האתר, ע"ש מקבץ הנביעות העשיר שנמצא בסמוך לו.

נקודה נוספת מעניינית לגבי שם המקום- לא ע"ש שייח' אלא ע"ש נביא, כמו גם נבי ע'ת ונבי בסין, שאפשר לראות מגבעת אגוז. יתכן שבגלל שהאזור נקשר במסורת עם שמואל הנביא (ע"ע תיק הרי גופנא) ותומר דבורה, מי שנקבר כאן (או לא) היו "נביאים" ולא סתם שייח'ים.

המעיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעיין נבי ענר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעיין אגוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקור בשמורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נ.צ.: 651033 / 211089 (נבי ענר) 651384 / 210304 (גבעת אגוז)

כשממשיכים בשביל לאחר ה'מקאם' רואים בהמשך מדרגות חצובות המביאות לבריכות השופעות של מעין הגפן, מעין הרימון ומעין הזית. הודות לעבודות שיפוץ שנעשו לאחרונה ע"י בני נוער מקומיים יחד עם קבוצה מפתח תקוה. ניתן להינות מטבילה במים הקרירים. מהמעין האחרון (מעין הזית) ישנו שביל מסודר העולה לשביל הביטחון של שכונת זית רענן.

איך מגיעים? מהכביש הראשי המוביל לגוש דולב טלמונים, פונים מיד אחרי צומת הדואר על-פי השילוט לנריה ולנחליאל. נוסעים כמה דקות בכביש הגישה ליישובים אלו, וממש כשבתי זית רענן מבצבצים מלמעלה, ישנו שלט חום המפנה שמאלה לשמורת עינות ענר.

לגבי המבנים- מבנה אחד גדול הוא מקאם לזכרו של נבי עניר. המבנה השני נמצא ממערב לגדול והוא מבנה קטן יותר. יש בו מדרגות שיורדות לתוך מערה שבה ציורי קיר עתיקים וגם בית בד בהמשך. בהמשכה המערה מלאה בולדרים עליהם אפשר לזחול באיטיות, אל עבר דפנות המערה, שם רואים את חציבות מתקן הבורג של בית הבד. בחדר שמקדימה ומשמאל, ישנו פיר מעניין שעולה ויורד חזרה. בצד המזרחי של החורבה יש שרידי ישוב ביזנטי שכוללים כמה קירות מאסיביים ושני עמודים המוטלים בשטח. בצמוד לכביש שממנו באנו ניתן לראות גם מערת קבורה מימי בית שני (עם כוכים) שהכביש חתך אותה. מרקוס מתאר מתאר של כנסייה ממזרח לקבר השייח. רצוי גם לציין שרואים שהמבנה של המקאם בנוי על מבנה קדום, ואף ישנה אבן מצבה בשימוש משני בקיר המערבי של הקבר (נראית ב-90 מעלות מבחוץ)

עוד נושא שאפשר להזכיר אותו הוא החורש הטבעי, כי בנבי ענר יש אזור עם חורש כזה, ממש כמו ג'ונגל. בספר יהושע (פרק יז, יד-יח) מסופר על בני יוסף, אפרים ומנשה, שפנו ליהושע ואמרו:" מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב..." . כשבוחנים את גודל הנחלות של אפרים ומנשה זה קצת מפליא- כי הן נחלות ענקיות, אז מדוע התלוננו שהן קטנות מדי? ע"פ הפתרון שנתן להם יהושע, אפשר להבין: "כי הר יהיה לך כי יער הוא ובראתו והיו לך תצאתיו". כלומר- לא שהשטח היה קטן, אך מסתבר שרובו היה מכוסה בחורש טבעי צפוף שלא איפשר התיישבות וחקלאות. הפתרון של יהושע היה- ברוא היער, כלומר כריתת החורש ופינוי שטח. מסיבה זו ומהתיישבות במשך הדורות, נעלם החורש כמעט לגמרי מהאזור, וכיום הוא מתחדש בהדרגה. אגב, תוצאות הכריתה גם הן נראות לעין בנוף- ברגע שאין עצים, אין מה שיחזיק את האדמה בזמן גשם, והוא שוטף את הגידולים במורדות ההרים. הפתרון לכך הוא בניית טרסות- מדרגות בהר. הטרסות יוצרות שטחים מתאימים לגידול שבהם מצטברת אדמה, והגידולים לא נסחפים. הטרסות בנויות אבנים עם רווחים ביניהם ע"מ שעודפי הגשם יצאו ולא יצרו לחץ על הקיר או יגרמו לריקבון השורשים. ומכאן נוף הטרסות המצוי בהרי גופנא ובכל אזור הררי אחר.