משתמש:Exx8/איזומורפיזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משפט האיזומורפיזם הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהינתן הומומורפיזם כלשהו, חבורת המנה המתקבלת מתחום ההומומורפיזם מודולו גרעין ההומומורפיזם איזומורפית לתמונת ההומומורפיזם. משפט זה מראה על הקשר ההדוק בין גרעין של הומומורפיזם ובין תמונתו, ולמעשה אומר שאם נתונה לנו חבורה, וידוע מה הגרעין של הומומורפיזם כלשהו ממנה, יש לנו את כל המידע על תמונת ההומומורפיזם. למעשה, פירוש הדבר הוא שתמונות של הומומורפיזמים בעלי גרעין זהה הן איזומורפיות.

ניסוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפט: תהיינה חבורות, ויהא הומומורפיזם. אזי .

הוכחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעיר תחילה ש- הוא תת-חבורה נורמלית של ולכן חבורת המנה מוגדרת היטב. נסמן ונגדיר העתקה על ידי לכל (נשים לב ש- הוא קוסט). נראה כי הפונקציה היא איזומורפיזם וזה יוכיח את המשפט:

  • הפונקציה היא מוגדרת היטב (כלומר, אם ניקח נציגים שונים עבור אותה מחלקת שקילות, נקבל אותה תוצאה): נניח כי . אזי ובפרט . כעת:

  • הפונקציה היא הומומורפיזם: ניקח ואז:

  • הפונקציה היא על: יהי כלשהו. על-פי הגדרת התמונה, קיים כך ש-, וסך הכל נקבל כי .
  • הפונקציה היא חד-חד-ערכית: ניקח ונניח כי . אזי , כלומר , כלומר , כלומר , כלומר .

יישום של המשפט עבור מרחבים וקטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לפרש את משפט הממדים עבור העתקות ליניאריות כהדגמה של משפט האיזומורפיזם הראשון, שכן מרחבים וקטוריים הם סוג של חבורות אבליות. במקרה זה ההעתקה הליניארית היא הומומורפיזם בין החבורות ו-. בעוד שהגרעין והתמונה של הומומורפיזם זה מקבלים את המשמעות שלהם בהשאלה ממשמעותם באלגברה ליניארית. בהינתן תת-מרחב , האיברים של חבורת המנה (כלומר הקוסטים של ב-) הם בעצם כל המרחבים מממד זהה ש"מקבילים" ביחס אליו. לדוגמה, בהינתן מישור וכיוון בתוכו, הקוסטים המתאימים לו הם כל הישרים המקבילים לכיוון זה. כלומר, איברי חבורת המנה פועלים על קוסט הזהות באותו אופן כמו הזזות (translations), ולפיכך מספר איברי חבורת המנה הוא כמספר ההזזות בכיוונים שאינם מוכלים ב-. עבור מרחבים וקטוריים מעל שדות סופיים ניתן לספור ישירות את מספר הכיוונים הללו, אולם במקרה האינסופי יש לדבר על ממדי המרחבים הללו. לפיכך:, בעוד שלפי משפט האיזומורפיזם הראשון מתקיים גם , ולכן .

משפט האיזומורפיזם השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפט (ניסוח לתורת החבורות): תהא חבורה, תהא תת-חבורה ותהא תת-חבורה נורמלית. אזי .

הוכחה (עבור גרסת החבורות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני ההוכחה יש להעיר שמשום ש- וגם אזי , ולכן חבורת המנה מוגדרת היטב. מגדירים כעת העתקה על ידי לכל . שמים לב לשלוש אבחנות:

  1. ההעתקה היא הומומורפיזם כי לכל מתקיים:

  1. ההעתקה היא על כי אם עבור אז . השוויון מתקיים כי .
  2. מתקיים:

סך הכל מקבלים ממשפט האיזומורפיזם הראשון כי ‏ כנדרש.

מסקנה מהמשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרה של המשפט בגרסת תורת החבורות, ניתן להסיק ש- איזומורפי לתת-חבורה של , ובפרט , כאשר מסמן את האינדקס של ב-. מכאן נובע אי-השוויון השימושי .

משפט האיזומורפיזם השלישי (כלל הצמצום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפט (ניסוח לתורת החבורות): תהא חבורה ויהיו תתי-חבורות נורמליות של המקיימות . אזי .

הוכחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילה, נעיר שמשום ש- ו- אז . לכן, חבורת המנה מוגדרת היטב וניתן להראות שמתקיים . מכאן שהביטוי מוגדר היטב, ונוכל לעבור להוכחת האיזומורפיות. מגדירים כעת העתקה על ידי לכל . שמים לב לשלוש אבחנות:

  1. ההעתקה היא הומומורפיזם כי לכל מתקיים:

  1. ההעתקה היא על כי אם עבור אז .
  2. מתקיים:

סך הכל מקבלים ממשפט האיזומורפיזם הראשון כי ‏ כנדרש.


משפט ההתאמה (הסריג)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהינתן חבורה ותת חבורה נורמלית , יש התאמה חח"ע ועל בין תת-החבורות של שמכילות את , לבין תת-החבורות של חבורת המנה . כלומר, אם נסמן ו-, אז יש התאמה חח"ע ועל , והיא נתונה על ידי לכל .