משתמש:Felagund/ארגז חול

נטייה מינית היא שילוב ארוך טווח של משיכה מינית ורגשית הכוללת רגשות, מחשבות ופנטזיות. הנטייה המינית נעה בין הומוסקסואליות מוחלטת לבין הטרוסקסואליות מוחלטת, ובטווח זה קיימים מספר סוגים של נטייה מינית ביסקסואליות (משיכה רגשית ופיזית לשני המגדרים). רצף זה הוגדר בשנת 1948, על ידי אלפרד קינסי, בעת שביצע מחקר נרחב על הרגלי המין של גברים אמריקאים. במחקר זה, שכלל אלפי נחקרים, דיווחו 37% מהם על התנסות מינית הומוסקסואלית אחת לפחות בחייהם.

הומוסקסואליות ולסביות הן נטייות חד-מיניות, ואילו הטרוסקסואליות היא נטייה למין הנגדי. נטייה מינית נבדלת מהתנהגות מינית, שכן אדם יכול להתנהג שלא על פי משיכתו המינית. לדוגמה גברים מסוימים ייקשרו קשר זוגי עם אישה למרות שעיקר משיכתם לגברים.

התגבשות הנטייה המינית

הנטייה המינית מתגבשת בשלב מוקדם מאוד, אם בלידה או לפניה, ואם בגילאי הינקות המוקדמת, בהנחה שקיימים גורמים סביבתיים. אם זאת לכל הדעות בסוף שלב הילדות המוקדמת הנטייה המינית כבר התקבעה. רוב האנשים מתחילים להתוודא לנטייתם המינית בגיל ההתבגרות אך בשלב זה היא כבר נתונה ואיננה ניתנת לשינוי. אדם אינו יכול לבחור האם להיות הטרוסקסואל, הומוסקסואל, או ביסקסואל, אך הוא יכול לבחור האם להתנהג על פי נטייתו.

ישנן מספר תאוריות לגבי האופן שבו מתגבשת הנטייה המינית של האדם. הגורמים העשויים להשפיע על עיצוב הנטייה המינית מתחלקים לשלושה תחומים עיקרייים: גורמים גנטים , גורמים סביבתיים ביולוגים, וגורמים פסיכולוגים. המחקרים כיום מצביעים על כך שנטייה מינית היא ברובה שילוב של השפעה סביבתית וחברתית עם גורמים ביולוגיים וקוגניטיביים. מחקרים שפורסמו לאחרונה מראים כי מבחינה ביולוגית ישנם מרכיבים גנטיים והורמונליים היכולים להשפיע גם הם על הנטייה המינית של אדם, דהיינו, ישנם גורמים רבים המשפיעים על נטייתו המינית של אדם והם עשויים להשתנות בין אדם לאדם.

נטייה מינית כרצף

אלפרד קינסי הציע סולם של 7 דרגות לתיאור משיכה מינית, שבו 0 מציין הטרוסקסואליות מוחלטת ו-6 מציין הומוסקסואליות מוחלטת. וביסקסואליות נחשבת לדרגה 3 בסולם קינסי. סולם קינסי מבטא את התפיסה כי ניתן לראות משיכה מינית כרצף בין משיכה בלעדית למין השני ובין משיכה בלעדית לאותו המין זאת בניגוד לתפיסה הדיכוטומית שטוענת שאדם הוא סטרייט או שהוא הומו.

התפלגות האוכלוסייה על פי נטייה מינית

בדו"ח של אלפרד קינסי משנת 1948 נאמד שיעור ההומוסקסואלים ב-8-10% מאוכלוסיית הגברים. ב-1953 אמד קינסי את שיעור הלסביות ב-2-6% מאוכלוסיית הנשים. מחקרים מאוחרים יותר הצביעו על שיעורים נמוכים יותר. מעריכים כי בין 4 ל-5 אחוזים מהגברים הם הומוסקסואלים וכ-2 אחוזים מהנשים הן לסביות. ההבדלים בין ההערכות נובעים במידה רבה מהקושי להחליט מהי משיכה מינית בלעדית לבני אותו המין, ומהו הגבול בין משיכה כזו לבין משיכה מינית לבני שני המינים (ביסקסואליות), וכן מן העובדה שלא כל האנשים הנמשכים לבני מינם או מקיימים יחסי מין עם בני מינם רואים עצמם כהומוסקסואלים. במחקרים מסוימים העוסקים בהרגלים מיניים יש נטייה להימנע בכלל משימוש במונח "הומוסקסואליות" בגלל הבעייתיות בהגדרה, ובמקומו להתמקד ב"גברים המקיימים יחסי מין עם גברים" או "נשים המקיימות יחסי מין עם נשים".

בסקר [1] שנערך בארצות הברית ב-2002 ופורסם ב-15 בספטמבר 2005 על ידי "המרכז הלאומי לסטטיסטיקה בענייני בריאות" (National Center for Health Statistics), נשאלו 12,571 גברים ונשים אמריקניים בני 18-44 האם הם נמשכים לגברים, לנשים או לשני המינים. כ-96% מהגברים ענו שהם נמשכים רק או בעיקר לנשים, ושיעור דומה מאוד של נשים השיבו שהן נמשכות רק או בעיקר לגברים. מנתונים אלה עולה לכאורה כי שיעור ההומוסקסואלים הוא עד 4%, וכי הוא דומה בקרב גברים ונשים. (ראו גם דיווח בעיתון "הארץ" 18/9/05)

על כל פנים, מחקר מ-2006 שערכה עיריית ניו יורק, מראה כי רק מיעוט מבין הגברים המקיימים יחסי מין עם גברים אחרים מגדירים עצמם כהומוסקסואלים. רוב הגברים המקיימים יחסי מין עם גברים מגדירים עצמם כהטרוסקסואלים. כ-10% מהגברים שהגדירו עצמם במחקר כהטרוסקסואלים קיימו בשנה שקדמה למחקר יחסי מין עם גבר, ומבין אלה 70% היו נשואים. כ-4% מבין הנשאלים הגדירו עצמם הומוסקסואלים. [2], [3]

הסתייגויות

הפער בין משיכה התנהגות וזהות

נטייה מינית מוגדרת כשילוב בין רצונו של האדם, התנהגותו, וזהותו, ולכן אין מבחנים חיצוניים מוחלטים לקביעת נטייתו המינית של אדם. אנשים עשויים להתנהג שלא בהתאם לנטייתם המינית, לתקופה קצרה או כתוצאה מסיטואציה חולפת, ואין בכך להעיד על נטייתם המינית. לדוגמה, בסביבות חד-מיניות נוצרים פעמים רבות קשרים אינטימיים בין שני אנשים בני אותו המין, שבסביבה פתוחה יעדיפו את בן המין הנגדי. ולעומת זאת בחברות שמרניות יעדיפו אנשים לחיות עם בין המין הנגדי גם אם הם נמשכים באופן בלעדי לבני מינם.

מתבגרים רבים חווים פנטזיות ומשיכה לשני המינים, והדבר אינו תלוי בנטייתם המינית ולא מאפשר להסיק לגבי היותם הטרוסקסואלים, הומוסקסואלים או ביסקסואלים.

אנשים רבים המקיימים יחסי מין עם בני מינם מעדיפים לזהות עצמם כסטרייטים או כביסקסואלים. אנשים מזהים עצמם כבעלי נטייה מינית הומוסקסואלית עושים זאת ברוב המקרים רק לאחר שעברו תהליך אישי ארוך כפי שמתאר המודל של קאס לגיבוש זהות מינית הומוסקסואלית.

נטייה מינית כקטגוריה מודרנית

עצם החלוקה של אנשים על סמך רצונותיהם, ומינו של האדם בו הם חושקים, היא פרקטיקה מודנית. ישנם פילוסופים פוליטיים וחברתיים הטוענים כנגד כל ניסיון להגדיר אדם כמשתייך לקבוצה או מעמד מסוים על-פי סוג יחסי המין שהוא מקיים. המפורסם ביניהם גור וידאל קובע כי ניתן לדבר על יחסי מין הומוסקסואליים אך לא על אנשים הומוסקסואלים.

השימוש במונח הומוסקסואליות בהתייחס לחברות קדם-מודרניות הוא בעייתי, מכיוון שפעמים רבות תפיסת המיניות בחברות אלו היא שונה. בחברות מסורתיות מסיומות יחסי מין בין בני אותו המין מקובלים, אך הם כפופים לכללים חברתיים השונים מהמקובל בחברה המודרנית והם אינם מהווים תחליף לקשר ממוסד בין גבר ואישה.

זהות מגדרית ונטייה מינית

ערך מורחב – זהות מגדרית

בשונה מנטייה מינית המגדירה אנשים על פי מין האנשים אליהם הם נמשכים. זהות מגדרית עוסקת בשאלה האם אדם מגדיר עצמו כגבר או כאישה. הנטייה המינית מנותקת מהזהות המגדרית, וכך רוב הזכרים מגדירים עצמם כגברים ללא תלות בנטייתם המינית, ובהתאמה רוב הנקבות מגדירות עצמן כנשים ללא תלות בזהותן המינית. גם בקרב אנשים שזהותם המגדרית שונה מהנומה קיימות נטיות מיניות שונות. וכך לדוגמה בקבוצת האנשים שנולדו כזכרים ומזהות עצמן כנשים, הרוב יימשך לגברים, אך קיים מיעוט שיימשך לנשים.

איסור אפליה

באחדים מחוקי מדינת ישראל נכלל איסור על אפליה בהקשר של החוק, ובחלק מהחוקים נכלל באיסור זה גם איסור על הפלייתו של אדם על בסיס נטייתו המינית:

• חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה [4] אוסר אפליה בין עובדים או דורשי עבודה על-פי נטייתם המינית.
• חוק זכויות החולה [5] קובע: "מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל למטופל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטייה מינית או מטעם אחר כיוצא באלה".
• חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים [6] אוסר על מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי להפלות את מקבלי השירות על-פי נטייתם המינית.

ישנם חוקים שבהם לא מומשה גישה זו. דוגמה לכך היא חוק שירות התעסוקה [7], שבסעיף 42 שלו נאמר: "בשליחה לעבודה לא תפלה לשכת שירות התעסוקה אדם לרעה בשל גילו, מינו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, מוגבלותו, השקפתו או מפלגתו ולא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה בשל אלה, בין אם העובד נשלח לעבודה על ידי שירות התעסוקה ובין אם לאו".

נטייה מינית בצבא

תהליך התפתחות הזהות ההומוסקסואלית הוא מורכב ועשוי להתפרש על פרקי חיים שונים, עולה ממחקרים בחברות מערביות כי מוקד התהליך הוא בגילאי ההתבגרות והמעבר לבגרות. בישראל, צעירים בשלב זה נמצאים בתקופת שירותם הצבאי. עבור חלקם, הפנייה לשירות הקרבי, מהווה אפיק מצוין להמשכת שלב זה של בלבול והיצמדות לאפשרות של הטרוסקסואליות, מעצם ההשתתפות במוקד של פעילות גברית מובהקת- לחימה. במחקרו של קפלן משנת 1999 ניתן לראות שהחיילים שהשתתפו במחקר מדברים על כך שהצבא עיכב או בלם את תהליך היציאה מהארון שלהם. ההתנתקות מעולם הנשים והבילוי בעולם גברי כמו הצבא גרמו לכך שהתחילו אצלם גילוי הומוסקסואליות למרות זאת רוב המרואיינים אמרו שעצם פיתוח זהות זו לא קשור למה שעברו בצבא.

קישורים חיצוניים

• איגוד הפסיכולוגים האמריקאי - שאלות ותשובות על נטייה מינית (באנגלית)
• האקדמיה לרפואת ילדים על נטייה מינית אצל מתבגרים (באנגלית)
• מאמרים על נטייה מינית הומוסקסואלית באתר "שרינק פרנדלי"

לקריאה נוספת

קפלן, 1999, דוד יהונתן וחיילים אחרים, פרק ב' חשופים בצריח: התפתחות זהות ייחודית בשירות הצבאי (ע' 189-205) הוצאת הקיבוץ המאוחד.

קטגוריה:זהות מינית