משתמש:Gederade/נחל אלכסנדר - שיפור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחל אלכסנדר בהשפכו לים התיכון בחוף "בית ינאי" שבארץ ישראל
נחל אלכסנדר וברקע המושבים גאולי תימן וכפר הרא"ה, במבט מעל גשר הצבים
נחל אלכסנדר והאזור שממערב לו, במבט מעל גשר הצבים
מפה משנת 1880 - הנחל ומפרץ אבו זבורה

נַחַל אַלֶכְּסָנְדֶר (בעבר Nahr Iskanderuneh) הוא נחל הזורם מהרי השומרון ועד לים התיכון. ברובו הוא זורם בעמק חפר. שפך הנחל מצוי מצפון לנתניה בין המושבים מכמורת ובית ינאי. הנחל מנקז את אזור שכם ומרכז השומרון, וכן חלק משפלת החוף. שטח אגן הניקוז של הנחל כ550 קמ"ר ואורכו כ-32 ק"מ [1]. חלקו התחתון של הנחל וסביבותיו הם גן לאומי מוכרז.

הנחל ניזון מנחל שכם, נחל תאנים, נחל אומץ, נחל בחן ונחל אביחיל. בחלקו העליון, ההררי, הנחל אכזב, מכיוון שהמבנה הסלעי גורם לחילחול רב. בנחל נמצאת אוכלוסייה חשובה של צב רך. על הנחל הוקם גשר הצבים, המושך מטיילים רבים הבאים לצפות באוכלוסיית הצבים.

סמוך לגדה הצפונית של נחל אלכסנדר, בחלקו העליון (המזרחי) מצוי האתר הארכאולוגי "שייח מושארף".

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות שתי גרסאות למקור שמו של הנחל[2][3]: אחת היא על שמו של המלך אלכסנדר ינאי שהיה מלך מבית חשמונאי וכבש את האזור שבו זורם הנחל במאה ה-1 לפנה"ס. לפי ההסבר השני לשם, טרם קום מדינת ישראל, ערביי הארץ קראו לנחל "וואדי איסכנדיר" (או "נהר אסכנדורה"), על שם אסכנדר אבו זבורה, בעל קרקעות עשיר וסוחר אבטיחים מצליח שחי במאה ה-19 והיה מייצא אבטיחים מאזור שכם למצרים. הוא היה משיט את האבטיחים ברפסודות ששטו לאורך הנחל עד לים התיכון, שם סמוך למושב מכמורת של היום היה "מינת אבו זבורה" (נמל אבו זבורה) שבבעלותו, ומשם הוא היה שולח אותם באוניות למצרים.

הצומח בנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגדות הנחל צומחת צמחיית גדות אופיינית, הכוללת פטל קדוש, קנה מצוי, סוף מצוי ועוד. כיום, מתקיימים ניסיונות להשבת צמחים בסכנת הכחדה כגון חומעת האוירון, סוף הקרין ואירוס הארגמן אל סביבת הנחל. על גבעות הכורכר שבסמוך לנחל צומח בעיקר הקריתמון הימי, ועל הדיונות גדלות חבצלת החוף, לפופית החוף והלבנונית הימית. בפארק הלאומי נחל אלכסנדר מתרבים מיני צמחים פולשים כמו אמברוזיה, שיטה מכחילה וטיונית החולות. רשות הטבע והגנים פועלת למען חיסול אוכלוסיית הצמחים הפולשים מהפארק הלאומי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר, אפיקו של נחל אלכסנדר היה צר יותר משהוא כיום, ולכן בעת גשמים עלה על גדותיו ויצר ביצות גדולות סמוך לשפכו. המתיישבים היהודים שהגיעו לאזור עמק חפר בשנות ה-30 של המאה ה-20 ניקזו את הביצות, ואחת מפעולותיהם המרכזיות הייתה הרחבת אפיק הנחל כך שלא ימשיך להזרים מים אל תוך הביצות.

שפך הנחל היווה נקודה אסטרטגית, ובמאה ה-19 פעל במקום נמל קטן ששמו "מינת אבו זבורה", ששלח אבטיחים אל מצרים ולבנון, אך עם בניית מסילות הרכבת במלחמת העולם הראשונה הדבר הפך ללא כלכלי והנמל נסגר. במהלך המרד הערבי הגדול היישוב היהודי חיפש חלופה לנמל יפו (המטרה המוצהרת הייתה ייצוא פירות הדר), ואחת החלופות שהוצעו הייתה שפך נחל אלכסנדר. שלטון המנדט אישר את התוכנית והמזח נבנה, אף על פי שבפועל שימש אוניות מעפילים. בשנת 1948, האונייה אלטלנה עגנה מול שפך נחל אלכסנדר, ומשהחלו חילופי אש בין כוחות האצ"ל שעל הסיפון לבין כוחות צה"ל שעל החוף על רקע פריקת הנשק שהועמס על האונייה, נאלצה האלטחנה להמשיך להפליג אל חופי תל אביב.

חורבת סמארה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגדתו הצפונית של הנחל שוכנת גבעה בגובה של 15 מטרים לערך ועליה מבנה שנבנה בסוף המאה ה-19 ע"י בעל קרקעות באזור באותה תקופה ושימש לתצפית. מאוחר יותר המבנה הפך לתחנת המכס על יצוא האבטיחים מנמל "מינת אבו זבורה".

השפעת האדם על הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך רוב ההיסטוריה, האדם השתמש בנחל אלכסנדר להשקייה, הובלה ותחבורה, ולא התערב בצורה משמעותית במערכת האקולוגית בו. החלוצים היהודים שהגיעו לאזור בשנות ה-30 של המאה ה-20, הרחיבו את אפיק הנחל כדי לייבש את הביצות שהוא הזין, וכדי למנוע הצפות בעת החורף. הנחל הורחב בשנית בשנות ה-60. לאחר קום מדינת ישראל, מפעלים, מנסרות אבן, משקים חקלאיים, ישובים (נתניה, עמק חפר וישובים ברשות הפלסטינית). ובתי בד החלו להזרים את שפכיהם אל הנחל - מה שהפך אותו למזוהם ביותר. רוב הדגים בנחל מתו והנחל נהיה לתעלת ביוב מסריחה. החל משנת 1995 הנחל עובר תהליך שיקום מקיף, אך הזרמת השפכים גם כיום (אמנם בקנה מידה קטן הרבה יותר).

שיקום הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1995 החלו לשקם את הנחל ותוצאות השיקום נראות בשטח, אף על פי שהמלאכה לא תמה. תחילה הוקמה ה"מינהלה לשיקום נחל אלכסנדר", המאגדת כ-20 גופים בעלי עניין בשיקום הנחל. הייחוד של המנהלה לשיקום הנחל הוא, שנציגים של גופים רבים שותפים לעבודה. נמצאים בה נציגים של המשרד לאיכות הסביבה, הקרן הקיימת לישראל, נציגי החברה להגנת הטבע, מינהל מקרקעי ישראל, רשות הטבע והגנים, מועצה אזורית עמק חפר, רשות ניקוז ונחלים שרון ועוד. כיום, שפכי נתניה וכפר יונה מטופלים במכון טיהור, והמועצה האזורית עמק חפר יזמה הקמת מכון טיהור בשיתוף העיר טול כרם. חלקו המערבי של הנחל ניזון ממי קולחין מטוהרים וממי ים החודרים אליו מן השפך. כ-50 מיליון שקלים הושקעו עד כה בפרויקט. ב-2003 במהלך "פסטיבל הנחלים" באוסטרליה, פרויקט שיקום נחל אלכסנדר זכה במקום הראשון בתחרות הבינלאומית "RIVERPRIZE" בנושא איכות הסביבה. אחד הנחלים המזוהמים בארץ הפך למקור דוגמה למנהלות לשיקום נחלים ברחבי העולם. רשות ניקוז השרון, אגודת המים "אפיקי עמק חפר", החברה הממשלתית לתיירות ונציבות המים הם הגופים המתקצבים.

גשר הצבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגשר המקורי היה גשר עץ מעל הנחל ששימש את החקלאים באזור. ממנו הושלכו פסדים מן המשקים סביב ולכן גם נוצר ריכוז גדול של צבים רכים סביבו. מכאן גם שמו. בשנת 1986 הוקם גשר בטון לצד הגשר המקורי[4], שנהרס בשטפונות כמה שנים לאחר מכן. הגשר החדש מיועד הן להולכי רגל והן לכלי רכב.

הצב הרך, הוא בעל חיים נדיר, הוא מגיע עד לאורך של 1.20 מטרים ומשקלו יכול להגיע עד 50 ק"ג. לצבים צוואר ארוך וגמיש המשמש אותם כצינור נשימה בעת היותם מתחת למים. הם ניזונים בעיקר מבעלי חיים קטנים החיים במים. הצבים הרכים נמצאים בסכנת הכחדה, עקב פגיעה באזורי ההטלה שלהם, זיהום וייבוש נחלים, פגיעה מפסולת וקרסים ודריסה. גם חיות הבר, כמו שועלים או נמיות פוגעים בצבים על ידי אכילת ביציהם. בחורף 1992 היו שיטפונות וצבים רבים נסחפו אל הים התיכון ומתו.

פרויקט הצלת הצב הרך בנחל אלכסנדר היה הפרויקט הראשון בשיקום הנחל. במהלכו נבנו אזורים מוגנים להטלת ביצים ומשטחי התחממות עבור הצבים, אשר מוגדרים כבעלי דם קר. באזורי ההטלה הוצבו שלטים, ופקחי רשות הטבע והגנים, מסיירים במקום כדי למנוע פגיעה בהם. בעונת ההטלה קיני הצבים מועברים לכלובים מוגנים, ויום לאחר בקיעת הצבים, שאורכם כ-5 ס"מ, הם משוחררים לנחל בלילה.

בנוסף לצב הרך ניתן לעתים לצפות באזור באגמיות, ברכיות, סופיות ולעתים אף בנוטריות ובנמיות.

שפך הנחל
Magnify-clip.png
שפך הנחל
הנחל בין כביש 2 ושפכו
Magnify-clip.png
הנחל בין כביש 2 ושפכו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פארק איטליה - נחל אלכסנדר -> מים, נוף ואיכות הסביבה אתר קק"ל
  2. ^ מתוך המשרד להגנת הסביבה, מדינת ישראל, נחל אלכסנדר, ‏3 ביוני 2009
  3. ^ סיפורי מקום בעמק חפר
  4. ^ לפי שילוט באתר

אלכסנדר אלכסנדר קטגוריה:ישראל: גנים לאומיים קטגוריה:שמירת הטבע בישראל קטגוריה:השרון קטגוריה:עמק חפר אלכסנדר אלכסנדר