משתמש:Gil.shabtai/ארכיון1

ארכיון דף שיחה (1), לשנים 2007 - 2011

If you can't read Hebrew, click here. עברית | العربية | English | русский | español | italiano

שלום Gil.shabtai, וברוך בואך לוויקיפדיה העברית!
כדי לסייע לך להצטרף לקהילת הכותבים והכותבות בוויקיפדיה, באפשרותך: לפנות לַמדריך המלא למתחילים. להתנסות בעריכה בדף הטיוטה האישית שלך. לקבל סיוע מצוות החונכים בחממה, שישמחו לעזור.	לסיוע נוסף דפי עזרה קבלת ייעוץ עקרונות וקווים מנחים כללי התנהגות בדפי שיחה

בברכה,‏odedee • שיחה 03:03, 4 בנובמבר 2007 (IST)

תמונה:Nbforrest-01.jpg

שלום, אין די בציון כי התמונה היא מהוויקיפדיה האנגלית, צריך לציין במפורש מה הרישיון שתחתיו אתה מעלה אותה (בדרך כלל זה יהיה אותו הרישיון כמו בוויקיפדיה האנגלית). סמן בבקשה את דף התמונה ב-{{EN}} - זו תבנית שמקשרת ישירות לדף התמונה בוויקיפדיה האנגלית, וקרא את עזרה:תמונות כדי לתקן את הרישיון. תודה, ‏odedee • שיחה 03:52, 4 בנובמבר 2007 (IST)

טיפלתי בכך בעצמי, ותיקנתי גם את הרישיון בוויקינגליש; אין הוכחה שהתמונה ברשות הציבור. ‏Gridge ۩ שיחה 04:07, 4 בנובמבר 2007 (IST).

הגיית הע'ין

שלום גיל,

עניתי לך כאן.

Kulystab - שיחה 18:38, 24 באפריל 2009 (IDT)

איומים משפטיים

שלום גיל!

הועבר לעיוני מייל שכתבת למשתמש:צחי לרנר, במייל זה איימת בפנייה לגורמים, אשר ניתן להבין כי הם גורמים משפטיים. אני מפנה אותך לויקיפדיה:טיפול באיומים משפטיים ולתוצאותיו של איום שכזה מבחינתך.

כפי שאתה רואה, קיימת בנוהל גם דרך של חזרה מן האיום, ואני מבקשך לנקוט בדרך זאת כדי לסיים את הפרשה במהירות.

לעצם העניין אבהיר כי אכן אין אנו נוהגים להשתמש בסופרלטיבים בכתיבה אנציקלופדית, וכי גדול הדור כגרשם שלום יש רק חד בדרא. אני מאמין שהגדרתך את הגברת שרה קליין-ברסלבי לא נבעה ממניעים אישיים, ואני גם אבקש את מחיקת ההערה הזאת מדף השיחה. עם זאת, על הסופרלטיבים להימחק מתוך הערך.

אגב, יהיה נחמד אם תוכל להשיג את תמונתה של הגברת קליין. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 09:23, 29 במאי 2011 (IDT)

שלום אריאל !

פנייתי למשתמש צחי לרנר היתה על רקע בחירתו לייחס לי מניעים נסתרים. להבנתי זכותי לבקשה הסרת לשון הרע. בפנייתי אליו לא הזכרתי ערכאות משפטיות ואם הובנתי שלא כהלכה אבהיר שאין בכוונתי לפנות לערכאות משפטיות כמובן. אני עדיין ממתין לפעולתו בנוגע לבקשתי להסיר לשון הרע. --Gil.shabtai - שיחה 09:35, 29 במאי 2011 (IDT)

תודה גיל בעד הבהרתך, צחי לא יוכל לענות בשעות הקרובות, אך מיד כשיוכל (בעוד כמה שעות), אבקש ממנו להסיר את מה שכתב בנוגע למניעים נסתרים. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 09:43, 29 במאי 2011 (IDT)

יומיים עברו ודבר לא קרה. --Gil.shabtai - שיחה 09:52, 31 במאי 2011 (IDT)

שבוע עבר ודבר לא קרה. --Gil.shabtai - שיחה 09:50, 5 ביוני 2011 (IDT)

ויקיפדיה:אל תגרמו למהומה כדי להדגיש עמדה

לעיונך. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 11:23, 29 במאי 2011 (IDT)

קוריצה יקר, לצערי אתה מייחס לי כוונה שאין לי.

לא מדובר כאן בהדגשת עמדה אלא בנסיון ליישם את הסטנדרט של "העדר סופרלטיבים" שהובהר לי.

הנסיון לייחס לי כוונה לחולל מהומה הוא יותר מצער ממקומם.

אני מנסה לפעול לפי הסטנדרט שהובהר לי הבוקר שהוא הקונצנזוס הנוכחי של ויקיפדיה, ובהמשך לשיחה שהתנהלה בהקשר הזה במקום אחר

עבור על הערכים שהזכרתי שם. ראה מה בחרתי לשנות ומה לא, ותראה שהסופרלטיבים ששיניתי והדרך שבה שיניתי עומדת בקנה אחד עם הקונצנזוס הלכאורי בדבר העדר-סופרלטיבים שאין-להם-הצדקה או אין-בהם-צורך - מבלי שפגעתי כהוא-זה בתוכנם של הערכים או בסופרלטיבים במקום שבהם לא היה ספק בעיגונם ובתוכנם.

אתה מתמיד לייחס לי כוונות ללא בדיקת העובדות, וחבל. כבר טעית פעם אחת בהקשר זה.

התוצאה הסופית של היות עמדתי כרגע במיעוט היא פערים עצומים באיכות, באופי ובתוכן של ערכים.

ברגע שיש סופרלטיבים בערכים מסויימים, מבלי שהם מעוגנים בדרך זו או אחרת למתדולוגיה ברורה, התוצאה תהיה שעוד שנים קדימה יתנהלו שיחות דומות בשאלה האם הסופרלטיב מוצדק או לא, וכל אחד ייעשה הישר בעיניו, כשהתוצאה הסופית באותה נקודת זמן תוכרע על בסיס קונצנזוס אקראי לגמרי.

העמדה שלי היתה ונשארה מוצהרת וברורה - נדרש תהליך מסודר לקבוע מתי יש להוסיף סופרלטיב לערך, כיצד יש לעגנו ולהצדיקו, ומתי לא. מבחינתי הסטנדרט יכול להיות על בסיס האימרה הסינית הידועה שעדיין מוקדם להעריך את משמעותה של המהפכה הצרפתית, והסטנדרט יכול להיות על בסיס Peer-review במשמעותו הצר ביותר. אבל סטנדרט צריך להיות.

ההתעקשות שעכשיו צריך לשנות ערך מסויים, ושעכשיו לא יהיה בו סופרלטיב כזה או אחר למרות שלפני 4 שנים, הרבה לפני שהגעתי, היה קונצנזוס שכן צריך להיות סופרלטיב כזה או אחר, אבל שהשינוי הזה יחול רק על ערך מסויים לא מובנת לי. אבל בוודאי אזכור זאת כדוגמא קלאסית לדרך בה דעת ההמון מעצבת תכנים. --Gil.shabtai - שיחה 11:38, 29 במאי 2011 (IDT)

אני מבקש שתקרא את הדף שלוש פעמים, ואל תתייחס אליו בצורה יבשושית משל היה חוק בל יעבור שאין לשנות בו תג ופסיק, אלא תפנים את רוח הדברים שנאמרו בו. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 11:45, 29 במאי 2011 (IDT)

תתפלא, דווקא קראתי, ולדעתי דווקא הבנתי. אולי במקום להניח שלא הבנתי, תנסה לבחון את דבריי ללא דעה קדומה ? בלי לצאת מההנחה שלא הבנתי ? אלא מההנחה שאולי בכל זאת יש משהו במה שאני אומר ? השווה למשל את שלושת הבאים - מרטין בובר, גרשם שלום, יהודה לייב מאגנס אל שמואל הוגו ברגמן ? מדוע הוא "מאנשי הרוח הבולטים של הציונות" והם לא ? מה ההגיון ? ואם אין הגיון, מה יותר נכון ? להוסיף את הסופרלטיב לשלושה האחרים, או להורידו מהאחרון ? --Gil.shabtai - שיחה 11:54, 29 במאי 2011 (IDT)

לסיכומו של יום ויקיפדי לא אופייני

אז מה היה לנו כאן בעצם ? יומי התחיל בכך שגיליתי שעורכים אחרים בחרו לערוך בכוחניות ערך , ולהציג אותי ואת עמלי בצורה מאוד לא הוגנת, בלשון המעטה, בדף השיחה שלו, תוך שהם אוכפים את דעתם בנוגע לדרך בה יש לתאר חוקרת בישראל. הם כפו את דעתם לא רק כלפיי אלא תוך ביטולו של קונצנזוס שהושג לפני 4 שנים לערך בין קבוצת עורכים (הקונצנזוס, אגב, הושג הרבה לפני שבכלל הכרתי את הערך); היום המשיך בזה שבקשתי ממי שהוציא את דיבתי רעה לתקן דבריו תורגמה כאיום בנקיטת אמצעים משפטיים. ההבהרה של כוונתי ונסיוני לייצר דיאלוג נענו באופן שעדיף שלא אתייחס אליו כאן; במקביל אחרים, ששים לסייע, הסבירו לי שלא מקובל בויקיפדיה לתאר חוקרים באמצעות תארים וסופרלטיבים למעט חריגים יוצאי-דופן. חמוש בידע החדש הזה, ולאור העובדה שהשאלה כיצד מתארים ומתי משנים תיאורו של חוקר היא שעניינה אותי, ביקשתי לבחון את הידע החדש שלי על ערכים שהזכרתי באותו דף שיחה, כבעייתיים לא פחות. וראה זה פלא - התברר שיש אנשים שחושבים שאני גורם מהומה כדי להבהיר עמדה. גם משהבהרתי בדוגמא חד משמעית את מה שאני מבקש לעשות, לא זכיתי להתייחסות רצינית לשאלה הבסיסית: אם אין סופרלטיבים בויקיפדיה אז למה יש כל-כך הרבה מהם  ? למה כאן לא וכאן כן ? מה ההבדל ? מה ההגיון המנחה ? יתרה מכך, התברר לי שדווקא יש קונצנזוס שיש סופרלטיבים, קונצנזוס אגרסיבי שיש בו כדי ללמד הרבה על ההבדל בין ויקי-עברית לויקי-אנגלית ועל הרגשות שמטשטשים לחלק מהעורכים כאן את המודעות להתנסחויות מחקריות/מדעיות. גרוע מזה, הלך והתברר לי שבן-שיחי מהדף הראשון לא רוצה, לא מסכים, או אינו מסוגל להבדיל בין הנקודה שמעניינת אותי (סופרלטיבים מתי ואיך) לנקודה שאין מנוס מלהסיק שהיא המעניינת אותו.

הרושם שאני נאלץ לצאת איתו מהיום הזה, כשאני שב לעשייתי היומיומית, הוא

1. יש הרבה סופרלטיבים בויקיפדיה העברית.
2. בחלקם אסור לגעת.
3. אין שום מתודולוגיה שתסביר מדוע יש הראויים לסופרלטיב ויש שהוא נגזל מהם (וראו מרטין בובר, גרשם שלום, יהודה לייב מאגנס לעומת שמואל הוגו ברגמן. הוא "מאנשי הרוח הבולטים של הציונות". הם לא. ככה זה בויקיפדיה)
4. נראה שהדרך היחידה לשמר קונצנזוס בערך, כדי למנוע שינויים על פי משב הרוח ושרירות העורכים בני-הזמן, היא לעגן תיאורים על ידי ציטוטים שיובאו בדף השיחה. הערך "שלמה דב גויטיין" מדגים זאת היטב.

ימים יגידו אם הרושם הזה אכן יועיל.

שלום גיל, ראשית אני מצטער כי אתה מרגיש כך. לא אני בר המחלוקת שלך אולם הרשיתי לעצמי להתערב כי שינית דברים בערך שאני עובד עליו כבר למעלה מחודש ימים (גרשם שלום). לעניין קיומם של סופרלאטיבים, אטען רק כי יש מקומות בהם ניתן להוסיפם ויש מקומות שלא בטוח שניתן (ואני לא מדבר על המקרה הספיצפי של הערך "שלך" שבשלו התעוררה המחלוקת, אלא באופן עקרוני). לעניין הערך גרשם שלום, הוספתי בדף השיחה של הערך רשימה נכבדה של פרופסורים שטענה כי גרשם שלום הוא-הוא אבי חקר הקבלה (ולא "יש הטוענים"). והאמן לי שיש עשרות רבות של חוקרים נוספים שטוענים כך. אני מקווה ששוכנעת. אגב, שים לב שבתוך הערך כתבתי: "רבים רואים בו כמי שייסד את תחום חקר הקבלה בזמן המודרני", כל זאת משום שיש הבדל בין כותרת הערך (שנועדה להציג את בעל הערך בקצרה) לבין הערך עצמו. אשר לדוגמאות האחרות של האנשים הערכים שהבאת, אינני יכול לענות, ולו רק משום שאינני יודע מספיק עליהם כדי להגיב בקשר אליהם. יום טוב. RF - שיחה 16:07, 29 במאי 2011 (IDT)

שלום RF ! ראשית, תודה על התייחסותך ודבריך. הערך של גרשם שלום והסופרלטיב "אבי תחום חקר הקבלה" מבהירים היטב את הסוגיה. אין ספק בנוגע למעמדו הבכיר-מכל-בכיר של גרשם שלום בחקר המודרני של הקבלה במאה ה-20. אבל הוא לא הראשון בתחום. היו לפניו חוקרים במאות הקודמות וזאת על פי ויקיפדיה עצמה וראה חקר הקבלה. לכן הסופרלטיב מטעה, ולכן, לדעתי, יש להתאימו. בנוסף, אם תציץ בויקיפדיה האנגלית, הערך של גרשם שלום שם נפתח כבר בכותרת הערך, במילים -

"He is widely regarded as the founder of the modern, academic study of Kabbalah, becoming the first Professor of Jewish Mysticism at the Hebrew University of Jerusalem."

האם אינך סבור שהלשון המדוייקת שלהם מתאימה יותר לאנציקלופדיה ? --Gil.shabtai - שיחה 16:39, 29 במאי 2011 (IDT)

תודה לתגובה. אכן, היו שחקרו את הקבלה לפניו, ואין על כך כל מחלוקת, אלא ששלום היה הראשון שהנהיג שיטות מחקר חדשות אובייקטיביות בתחום זה (מלבד אולי הלל צייטלין, אלא שהוא רק התחיל במלאכה ולא הספיק לסיימה, ומי יודע מה יכול היה לעשות אלמלא נרצח ע"י הנאצים. אינני ממעיט בערכם של הרץ, שטיינשניידר וכו', אלא שידועה דעתו של שלום על דעתם של אנשי חכמת ישראל על הקבלה, ולמעשה יש הטוענים כי דיעה זו הייתה אחת הגורמים שהניעוהו לחקור את הקבלה). תנסה לדמיין שביל עפר, שבא שלום וסלל במקומו כביש מהיר מפואר (ודוק: הדברים הנאמרים מתייחסים למחקר על הקבלה ולא לקבלה עצמה, שספרותה היא ענפה). ברור שהיה מי שיצר את שביל העפר, אך כיום אף אחד לא זוכר מי עשה זאת. עבור על רשימת האזכורים בספרות המחקר בתחום הקבלה, ושים לב שפרסומיו של שלום משמשים כיום כמעט כמקור (אם כי פרופ' אידל, דן, ליבס, שפר, שביד, אלטשולר, ואחרים, החלו לשנות גישה זאת ולדקדק במחקריו-ואולם אין בכך לשנות מהעובדה שהוא-הוא סולל הכביש המהיר). אם ישנה התייחסות למחקרים הקודמים לשלום, הרי היא באה כדי להדגיש את עבודתו של שלום. מי שבא לכתוב על הכביש המהיר בוודאי שיכול לספר כי בעבר היה שם שביל עפר, אבל אבי הכביש המהיר הוא זה שצריך לקבל את הקרדיט לכך ולא מי שיצר את שביל העפר. אשר לוויקפידיה האנגלית, אני מפנה אותך לדברי המשתמש:דרך, שבתחילת דרכי ייעץ לי (בדף השיחה של הערך תחכמוני), שלא להביא מקבילות מוויקפידיות אחרות. אני סבור (במלוא הענווה) שהערך האנגלי של שלום אינו מלא וחסרה בו אינפורמציה רבה, מה גם שכפי שציינתי לעיל, גם אני כתבתי בעצמי בתוך הערך של שלום: "רבים רואים בו כמי שייסד את תחום חקר הקבלה בזמן המודרני", אלא שלדעתי בראש הערך יש להביא בקצרה את מה שמייחד אותו יותר מכל ונמצא בלב הקונצנזוס. אשר להפנייתך לערך אחר בוויקפידיה העברית, גם היא, הוויקפידיה העברית, אינה מושלמת וחסר בה יד עורך-על שתתאם בין כל הערכים (למשל כללי ציטוט מקורות. ראה למשל גם מה שנכתב בערך: ספר יצירה, לעומת מה שאני כתבתי על הספר בתוך הערך של גרשם שלום. אפשר כמובן לבוא ולהוסיף את השניים אחד לשני, אולם יש כאן שאלה של סדרי עדיפויות ואם אבוא לערוך מחדש כל ערך שזקוק לעריכה, לעולם לא אסיים לכתוב את הערך המקורי עליו אני עובד באותה השעה). RF - שיחה 17:37, 29 במאי 2011 (IDT)

אני חושש שהנקודה שלי לא הובנה. מרגע שאחרים עסקו לפניו בחקר הקבלה, מאות בשנים, להגדירו "אבי חקר הקבלה" זה מטעה.

זה עלול לגרום לאנשים להבנה שגויה של התחום.

זה לא יפחית מחשיבותו אם הוא יוגדר "אבי חקר הקבלה המודרני", בהנחה שפעולותיו הגדירו מחדש את התחום, היקפו, תוכנו ושיטותיו בתקופה המודרנית.

לתפישתי, ערך אנציקלופדי אומנם מבטא את רוח התקופה שבה הוא נכתב, וויקיפדיה היא אנציקלופדיה העוסקת בנושאים חדשותיים בגלל הטכנולוגיה והערכים של תקופתנו, אבל הלשון עדיין צריכה לשאוף להערכה מדעית שיש בה מן האובייקטיביות שבראיה העל-זמנית ובהערכה המדעית.

מבחינתי השאלות הבאות היו ונותרו ללא הנחיה סבירה - מתי נכון לכתוב סופרלטיבים ? כיצד יש לעגנם ? מהי הלשון הנכונה יותר לשימוש באנציקלופדיה?

ערכים רלוונטיים, למשל, שאולי יעוררו תגובה פחות רגשית, הם - אייזק ניוטון, לאונרד אוילר, ז'אק דרידה, מישל פוקו, ז'אן פיאז'ה.

כל אלו הם אנשי מדע שתרומתם המדעית העצומה איננה מוטלת בספק.

מה משמעות הסופרלטיבים בהם נעשה שימוש בכל אחד מהערכים עליהם ? מה זה אומר מבחינת המידע שהאנציקלופדיה מעבירה לקוראיה ? האם הערך מעביר הערכה מדעית שעיקרה אובייקטיביות או הנחלה של יחס מעריץ סובייקטיבי ? --Gil.shabtai - שיחה 09:50, 31 במאי 2011 (IDT)

תודה גיל. בוודאי שהבנתי. עדיין אני סבור ששלום הוא אבי הקבלה (ואגב אין לי אליו רגש אישי, למעט הרגש של כותב ערך לנשוא הערך. אני אוהב לקרוא את מחקריו והלוואי שיקומו חוקרים כמוהו שיוכלו להציג דברים כה מסובכים באופן כל כך ברור). אשתמש בדברי פרופ' דניאל אברמס: "מחקריו של גרשם שלום הניחו את היסודות למחקר הקבלה בעולם האוניברסיטאי והתוו את כללי המתודה לחקר תולדות הרעיונות ולתיעוד ספרים והתופעות הדתיות והחברתיות בזרמיה השונים של המיסטיקה היהודית". גם גרץ כתב על הקבלה לעולם האוניברסיטאי, גם שטיינשניידר עשה זאת. מדוע הוא לא הזכיר אותם (אולי מכיוון שאף אחד מהם לא התיימר להקרא חוקר קבלה - גרץ כתב היסטוריה ושטינשניידר ביבליוגרפיה מוערת - כשהם כתבו על הקבלה היה ברור שזאת לא תורתם העיקרית). היו אחרים שכתבו על הקבלה ואף הוציאו מחקרים נפרדים על תחום זה (דוד ניימרק, ברנפלד וכו'),ושלום עצמו כתב עליהם והתייחס אליהם בספריו. מדוע אם כן אף אחד לא מצטטם בחקר תחום הקבלה (בעולם כולו ולא רק בישראל)? הרי חלק מקביעותיהם נחקרו ע"י שלום ונתקבלו או נדחו על ידו. מן הראוי היה - לפי טענתך - להביא דברים בשם אומרם. לדעתי התשובה היא שדרכי חקירתו של שלום הן אלה שנתקבלו בעולם האקדמי וקביעותו הן אלה שנחשבות מוסמכות ולפיכך ראשונות.

לגבי עצם כתיבת הערכים, כל ערך יעורר תגובה רגשית אצל כותבו. גם אם הכותב טוען אחרת ולא משנה עד כמה רחוק נשוא הערך בשנים. וראה את הוויכוחים הסוערים בדפי השיחות של מאות ערכים בוויקפידיה (אפילו כאשר מדובר במחזיק מברשות שיניים). לדעתי - אגב - המחלוקות הן כלי מעולה לסינון ובירור העובדות (וכך קורה גם בעולם האקדמי), רק כך תתברר לבסוף "האמת". אפרופו "אמת" אובייקטיבית- ראה הערכים היסטוריוסופיה והיסטוריוגרפיה (וכן היסטוריוגרפיה ישראלית) - אני חושש שאין דבר כזה, עד כמה שאנו מתאמצים להיות אובייקטיבים. אפילו בעולם המשפט ישנו תחום מחקר החוקר את דרך כתיבת פסקי דין של שופטים, האופן בו משפיעה תמונת עולמם על החלטותיהם וכו'. תתפלא עד כמה הדברים אינם אובייקטיבים גם בתחומים שנחשבים מדעיים ואובייקטיביים (למשל בתחום הרפואה, במקצועי כעורך דין יצא לי לחקור עשרות מומחים רפואיים שהביא הצד השני, בתיקי רשלנות רפואית. כל מומחה של כל צד בתיק טען שהאמת אצלו והמחלוקות נסבו אפילו על פירוש צילומי MRI). גם גרשם שלום, שמפעלו המחקרי התחיל כתגובה לדברים המזלזלים שאמרו אנשי חכמת ישראל כנגד הזוהר והקבלה וטען כי יש לחקור ספרות זאת בדרך אובייקטיבית וללא רגש, "הואשם" במהלך חייו בכתיבה מגמתית (ר' למשל דבריו של ברוך קורצוויל, לאחר צאת ספרו "שבתי צבי", שגם כיום נחשב למחקר מופת ולאחד מספרי המופת העולמיים. הוא תורגם לעשרות שפות ונלמד באוניברסיטאות בכל העולם, מארה"ב ליפן). אסיים בציטוט של אחד הסופרים האהובים עליי, גבריאל גרסיה מארקס (דבריו מתייחסים לאוטוביוגרפיה שלו, "לחיות כדי לספר", אבל אני סומך עליך שתעשה את הקשר גם לעניננו): "החיים אינם מה שחיית, אלא מה שאתה זוכר והאופן שאתה זוכר אותם כדי לספרם". RF - שיחה 13:10, 31 במאי 2011 (IDT)

מאוד אהבתי את דוגמת המחזיק ומחזיקים אנציקלופדיים אחרים שהכרתי הודות לה. אני בהחלט מודע בעצב לסברה המשפטית בדבר העדרה של אמת אובייקטיבית (סברה שכמובן נדרשת במקצוע המשפט), אבל דווקא הדוגמא של הרפואה מביאה בפנינו דוגמא לקיומה של אמת אובייקטיבית - כל מומחי הרפואה שיידרשו לבחון גוף-אדם שלבו וריאותיו הפסיקו לפעול באופן בלתי-הפיך, יסכימו בדבר מותו. להבנתי, כיום, הם יסכימו בסוגיה גם לגבי גוף-אדם שאין פעילות בגזע מוחו. בסוגיה של מוות מוחי הם יהיו במחלוקת עזה ומורכבת עם חלק מחכמי ההלכה. וכמובן שקביעת המוות היא אמת מדעית של זמננו אנו. בזמנים עברו היו אמיתות אחרות בשאלה ובעתיד ייתכנו אמיתות אחרות. כעת חיה - יש אמת מדעית מקובלת. אפילו היסטוריונים מסוגלים להגיע לאמת מדעית מוסכמת. למשל בשאלת קיומו של אדם מסויים בנקודה מסויימת בעבר. אני כמובן לא מתכחש לכך שיש נושאים בהם אפשר להציע מספר נרטיבים וקשה עד בלתי-אפשרי להכריע ביניהם. ומכל אלה אני כמובן מסכים שיש במחלוקות בכדי להרבות-תורה, כל עוד הן נשארות כמחלוקות שהמוקד שלהן הוא התורה... ואם להישאר בתחום הרפואה, אם איישם את הגישה שאתה בוחר בה לגבי גרשם שלום, לגבי היפוקרטס היא תצדיק את שלילת הסופרלטיב על פיו הוא מוכר, כאבי הרפואה המערבית. האם זו תוצאה נכונה בעיניך ?

סוגיה אחרת שהתייחסת אליה בתשובתך מטרידה אותי לא פחות, ואיננה קשורה לסופרלטיבים: זוהי שאלת ההתייחסות לויקיפדיות הזרות. כשמשווים את גודל ויקיפדיה העברית לאנגלית, גם אם נניח שבאנגלית יש הרבה יותר ערכים ירודים, היא עדיין אנציקלופדיה גדולה הרבה יותר, בה פועלים עורכים רבים יותר, וחלקם בוודאי טובים לא פחות מאלה שבמרחב העברי. גם אם פה ושם יש בויקי-עברית ערך איכותי הרבה יותר, המוסכמה שבה אני נתקל בתכיפות מטרידה של "אל תשווה בין האנציקלופדיות" מאוד מזיקה בעיניי. "עם לבדד ישכון" בתחום הידע רק מקשה על שיפור וצבירת הידע. בדיון ששלחת אותי אליו לא היו נימוקים טובים מדוע לא ללמוד מויקי אנגלית. תרצה לשתפני בנימוקים שהביאו אותך להעדפת הכלל הזה למרות עמדתך הראשונית  ? --Gil.shabtai - שיחה 14:53, 2 ביוני 2011 (IDT)

לצערי הרב ומהזמן הרב שביליתי בחברת מומחים רפואים ובקריאת חוות דעת רפואיות של צדדים שונים, חדלתי להאמין שהרפואה היא מדע מדוייק (אפשר כמובן להתווכח על זה). מוות הוא יוצא דופן, אבל תאמין לי שכמעט על הכל מתווכחים הן בעולם הרפואי, והן בעולם המשפט, כאשר הם דנים בשאלה רפואית.

אני מכיר את היפוקרטס, אבל לא במידה כזו שאוכל להביע דעתי בנדון..

מאז שיחתנו סרקתי עוד מספר רב של מאמרים הדנים בשלום ובמשנתו ויש קונצנזוס של כמעט מאה אחוז לגבי הגדרתו כ"אבי הקבלה".

וויקפידיות אחרות: הבנתי שישנם כללים שונים, סף קבלה של ערכים שונה וכו'. כמו כן, בבדיקה שעשיתי למספר ערכים שאני מכיר היטב (אבל לא אני הוא זה שכתב אותם), הן בוויקפידיה העברית והן בוויקפידיה האנגלית, חשבתי (וזאת דעתי האישית), שהערכים בעברית טובים יותר, מדוייקים יותר ומהלך העניינים ברור יותר. ניכרת יד עורך שמנסה לשוות אחידות לערכים בעברית, בעוד שבאנגלית לא מצאתי אחידות זו. הנ"ל בולט במיוחד בערכים "היהודים" ו"הישראלים" (ואני לא מדבר על הטייה פוליטית וכדו'). RF - שיחה 18:36, 3 ביוני 2011 (IDT)

נראה שההתנסות שלנו בויקיפדיות השונות (מבחינתי עברית<>אנגלית) היתה שונה. אבל השווה למשל את ערך גרשם שלום המצויין שלך אל הערך על אלכסנדר אלטמן למשל. כמובן שגם אם נסכים שאפשר למצוא בויקי-עברית ערכים טובים יותר מהויקיפדיות האחרות (וכנראה שיש) סביר להניח שיש ערכים אחרים שהם טובים יותר בויקיפדיות האחרות. ויקי-אנגלית גם נהנית מפערי-היקף עצומים, המביאים לכך שטובה ככל שתהיה ויקי-עברית, יהיו בה חסרים גדולים לעומת ויקי-אנגלית, גם אם נניח מראש ש50% מויקי-אנגלית הם זבל מוחלט.

באשר לשאלת הסופרלטיבים, העובדה שעמיתים-מלומדים של גרשם שלום תיארו אותו כ"מכונן חקר המיסטיקה היהודית" או כ-"מייסד מחקר הקבלה והשבתאות" היא אכן מאוד משכנעת, ובמיוחד כשהסופרלטיב השני נכתב עשרות שנים אחרי מותו. אין ספק שזו תשתית תומכת מאוד בסופרלטיב בו בחרת, של אבי חקר הקבלה. עם זאת, אי-הנוחות שלי לגבי התיאור הזה נותרת בעינה, כי הסופרלטיב הזה מאפס אנשים כמו אהרון ילינק. ככל שאני נוטה להרהר בסוגיה הזו, כך סופרלטיבים שיש בהם כדי להפחית מאוד מערכם של חוקרים אחרים נראים פחות רצויים בעיניי, ובוודאי כאלה שיש בהם מן האיפוס המוחלט של אחרים. מצד שני, כפי שכתבתי קודם, סופרלטיבים נועדו לסייע לקורא. מי שנתקל במחקר של פלוני ומבקש לדעת עליו מעט יותר לפני שהוא מקדיש מזמנו להמשך עיון במחקר שלפניו או במחקרים אחרים, ומציץ באנציקלופדיה, יסתייע בסופרלטיב שיש בו דירוג לעומת עמיתים יותר מאשר בסופרלטיב שאין בו דירוג. יש כאן כמובן גם שאלה של המשמעות שנוצקת לתוך מונח כמו "אבי התחום" על ידי הקורא. אישית אני עדיין מעדיף את הסופרלטיב שיוסף בן שלמה קשר לגרשם שלום באנציקלופדיה העברית "מכונן מחקר הקבלה המודרני" ורואה בו דיוק רב יותר. --Gil.shabtai - שיחה 23:23, 8 ביוני 2011 (IDT)

תודה גיל על שיח פורה. כפי שציינתי לעיל, מחלוקות הן הדרך הטובה ביותר לחשיפת האמת. מאחר ובדיוק עסקינן ולא במי ינצח, התחלתי בעקבות שיחותינו לחקור מעט בשאלה נכבדה זו (זוהי הסיבה לכל הציטוטים שהוספתי על שלום) והגעתי (באיחור, אני מודה) לספרו החשוב של פרופ' משה אידל, קבלה, היבטים חדשים. שם, יש פרק (הפרק הראשון) המוקדש למחקר הקבלה בימי הביניים, במאה התשע עשרה ובמאה העשרים. אידל כותב שם דברים מאוד מעניינים, אלא שאני בשלב הקריאה שלהם. אין לי ספק שבעקבות הספר אעדכן את הערכים שכתבתי על שלום. RF - שיחה 15:48, 10 ביוני 2011 (IDT)

וילי מינצברג (כיום וילי מינצנברג)

בס"ד שלום, שיניתי מקצרמר פוליטיקה שלא קיים, לקצרמר אישים שקיים בויקיפדיה, ב"הצלחה בהמשך. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 00:27, 2 ביוני 2011 (IDT)

תודה! --Gil.shabtai - שיחה 02:22, 2 ביוני 2011 (IDT)

שלום לך, לא צריך מפעיל כדי להעביר שם שגוי של ערך. תבצע את העברה, ובסיבה כתוב את שם שגוי. בעת פניה בבקשות מפעילים, נא חתום את שמך, כדי שנדע מי הגיש את הבקשה Hanay • שיחה 00:37, 2 ביוני 2011 (IDT)

תודה! --Gil.shabtai - שיחה 02:16, 2 ביוני 2011 (IDT)

שמחתי להסביר Hanay • שיחה 06:43, 2 ביוני 2011 (IDT)

כושר קרבי

האם מקובל עליך שגם אני אוסיף לערך - או שאתה ממש באמצע העבודה?--א 158 - שיחה 18:23, 2 ביוני 2011 (IDT)

אדרבא, ערוך והוסף, וכל המרבה הרי זה משובח (: כמובן שאם אתה מתכוון לעשות עריכה אינטנסיבית, שים תגית של עבודה כשאתה עורך למניעת התנגשויות (: --Gil.shabtai - שיחה 19:29, 2 ביוני 2011 (IDT)

חובת הדיווח על מחלות ותאונות קשות של אנשי רוח

שלום גיל, ראיתי שהתייחסת לנושא בערך של אבי רביצקי. אני מעלה את השאלה גם ביחס לדוד שיץ וגם ביחס לאברהם הפנר. איך מגיעים לאיזון נכון בין צנעת הפרט לבין חובת הדיווח? Alosha38 - שיחה 07:49, 5 בדצמבר 2012 (IST)