משתמש:Globalcity/ארגז חול

תל אביב-יפו היא "עיר עולם בהתהוות". ערים נוספות המוגדרות כערי עולם בהתהוות הן: אתונה, אוקלנד, דבלין, הלסינקי, לוקסמבורג, ליון, מומבאי, ניו דלהי, פילדלפיה, ריו דה ז'ניירו ווינה. כדי לעמוד בהגדרה של 'עיר עולם' עיריית תל אביב-יפו פועלת למצב את העיר ככזו המשמשת 'עוגן' לאומי המקשר אותה ואת מדינתה למשק הגלובלי בפעילות פיננסית, תרבותית, אקדמית-חינוכית, פוליטית, תקשורתית, טכנולוגית, יצירתית ומסחרית. " מנהלת עיר עולם" הוקמה על מנת להוביל מהלך זה הנתפס על ידי הרשויות כמהלך עירוני-לאומי.

רקע

ערי עולם

ערך מורחב – עיר עולם

המונח "עיר גלובלית" (עיר עולם) פרץ לתודעה הציבורית הרחבה בספרה של הסוציולוגית פרופ' סאסקיה סאסן, "העיר הגלובלית" (בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 1991). הספר בחן היבטים שונים של חיים אורבניים בקונטקסט גלובלי, והראה כיצד הפכו ניו יורק, לונדון וטוקיו למרכזים פיננסיים בין-לאומיים שמשמשים גם מוקדי כוח פוליטיים, חברתיים ותרבותיים. כיום מתרכז המחקר על אודות ערי עולם במכון GaWC]] Globalization and World Cities שבאוניברסיטת לוטבורו שבאנגליה . חוקרי המכון מדרגים ערים שונות בעולם לפי מידת התאמתן לקריטריונים שונים, בחלוקה לשלוש רמות מרכזיות (אלפא, בטא וגאמא). במדרג האחרון שהתקיים בשנת 2008, נמצאו בקטגוריה הגבוהה ביותר ("אלפא ++") הערים לונדון וניו יורק. תל אביב-יפו דורגה בקטגוריה המכובדת "בטא +", יחד עם מלבורן, סן פרנסיסקו, וושינגטון, דובאי וערים נוספות.

תוכנית תל אביב-יפו כעיר עולם

תופעה בולטת בהתפתחות ערים בשלהי המאה ה-20, היא צמיחתן של "ערי העולם" – קבוצה מצומצמת של כמה עשרות ערים ברחבי הגלובוס המשמשות כמרכזים גלובליים. אחד הקטרים החשובים לקפיצת-מדרגה בין-לאומית של עיר הוא קיומו של אירוע תוכן או מאורע מכונן המושך השקעות בתשתיות, תשומת לב גלובלית ומינוף בין-לאומי. אולימפיאדת ברצלונה, למשל, שנערכה בשנת 1992, שדרגה לא רק את מוקדי התיירות בעיר אלא גם קיבעה אותה כסמל תרבותי ואקדמי; משחקי המונדיאל, שנערכו בדרום אפריקה בשנת 2010, מסמנות עבור רבים את תקווה גדולה ששטפה את כלל היבשת האפריקאית, ואשר הזניקה קדימה את המדינה למרכז הבמה הגלובלית. חוקרים, המלווים את התפתחותה של תל אביב-יפו, מזהים בה מגמה דומה - גם אם בהיקפים מצומצמים בהרבה^{[דרוש מקור]}. שנת המאה של העיר, שצוינה לאורך 2009 , היוותה נקודת-שיא לתהליך שהחל עשור קודם לכן. במשך כעשר שנים השקיעה העיר בבנייה ובשדרוג של עשרות פרויקטי תשתית, נכסים תרבותיים ומתחמים היסטוריים שעם חנוכתם בשנת המאה לעיר הזניקו אותה במדרג האטרקטיביות הבין-לאומית. תהליך נוסף, שהחל בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, קשור בפריצה המטאורית שעשתה כלכלת ישראל. צמיחת התעשייה בישראל בתחום התעשיות עתירות הידע וההיי-טק הפכה את מטרופולין תל אביב לאזור מועדף לאנשי עסקים ועיתונאים זרים, שגילו את הפוטנציאל הרב הגלום בעיר. גם הכרזתה של יונסקו על אזור העיר הלבנה של תל אביב כאתר מורשת תרבות עולמית ב-2003 העניקה לה יוקרה בין-לאומית ניכרת. וכך, עם תום שנת המאה, נוצרה הזדמנות היסטורית לביצוע קפיצת-מדרגה בין-לאומית נוספת לעיר.

תל אביב-יפו עיר עולם

לעיר תל אביב-יפו מאפיינים רבים אשר עשויים לתרום להצלחתו של מהלך בין-לאומי: עיר חוף שברחובותיה אתרי מורשת היסטוריים ופניני אדריכלות, ולאורכה ים ואתרי נופש; עיר של אמנות ומוזיאונים ומסעדות וחיי לילה שהפכו לשם דבר בעולם. נכסיה ה"קשים" של העיר, שנבנו ושודרגו לאורך העשור האחרון מהווים עוגנים אורבניים ומוקדי משיכה. בין הפרויקטים הרבים שהשלמתם הובילה לשדרוג מיצובה הבין-לאומי של העיר אפשר למנות את: מדרון יפו, נמל יפו, פרויקט הטיילות, שבילי אופניים, מתחם התחנה, כיכר התרבות, תיאטרון הבימה, מתחם היכל התרבות, הסינמטק החדש, מתחם שרונה, מתחם התיירות ביפו, מוזיאון תל אביב חדש, המכללה האקדמית ביפו, נמל תל אביב, בית העיר, ובית העלמין ברחוב טרומפלדור.

נכסיה ה"רכים" של העיר הם מאפייני התושבים שלה: העיר מקדמת ערכים של חופש, סובלנות וקבלת האחר. תל אביב-יפו היא עיר פלורליסטית וצעירה, שבה מתקיים תמהיל ייחודי של מזרח ומערב; כמרכז התרבות של ישראל, היא מקדשת את היצירה והמחשבה החופשית, את אהבת האמנות וחדוות העשייה.

מינהלת עיר עולם הוקמה על מנת למצב את העיר תל אביב-יפו כעיר גלובאלית בינלאומית, עיר עולם. המנהלת פועלת במישורים רבים על מנת לקדם את התהליך בו העיר תל אביב-יפו הופכת מ"עיר עולם בהתהוות" לעיר עולם .

למהלך עיר עולם שותפים כעשרה משרדי ממשלה שרואים במרכזיות הבין-לאומית של העיר נכס לאומי שיתרום לכלכלת ישראל ולדמותה בעולם. קפיצת-המדרגה הפיננסית המתוכננת במטרופולין היא חלק מתוכנית של משרד האוצר למיצוב מרכזיותה של מדינת ישראל בשוק הפיננסי, ואילו קפיצת-המדרגה התרבותית מהווה עוגן חשוב בתוכניות העבודה של משרד התיירות ובפרויקט מיצוב ישראל של משרד החוץ. למהלך שותפים גם משרדי התמ"ת, החינוך, התרבות, הגנת הסביבה, ההסברה, והפנים. לתפיסה המטרופולינית המוצגת בתוכנית, הרואה בGreater Tel Aviv מקשה בין-לאומית אחת, שותפים מוסדות אקדמיים ותרבותיים במטרופולין.

פעולות מתוכננות בתחום הכלכלי

העיר הגלובלית מתאפיינת בכך שמעבר להיותה מוקד כלכלי במדינה בה היא נמצאת, היא משמשת גם אבן שואבת לחברות ואנשי עסקים מהעולם כולו. עולם עיריית תל אביב-יפו פועלת למנף את מעמדה המבוסס של העיר כמרכז כלכלי מוביל במדינת ישראל - במיוחד בתחום השירותים הפיננסיים – וממצב אותה גם כמרכז פיננסי משמעותי בראייה אזורית וגלובלית. למהלך שותף משרד האוצר, שגיבש תוכנית שליבתה תל אביב, כחלק ממהלך לאומי למיצוב המדינה כמרכז פיננסי בין-לאומי. סגנון החיים המיוחד של תל אביב-יפו, אופיה הרב-תרבותי ותשתיות התיירות שלה הם גורמי משיכה נוספים שתורמים למיצובה של העיר בעולם העסקים הבין-לאומי.

על פי סקר שביצעה חברת Deloitte עבור משרד האוצר בשנת 2008, למדינת ישראל יש יתרונות אבסולוטיים בענף ההיי-טק [הסקר פורסם? ניתן לעשות קישור?]^{[דרוש מקור]}. עיריית תל אביב-יפו פועלת ליצירת פעולות, תשתיות והליכים שיסייעו למיצוב העיר כמרכז פיננסי בין-לאומי (Global Financial Centre), עם דגש על ענף ההיי-טק. העירייה רואה בעידוד השתלבותם של עולים וישראלים חוזרים בשוק העבודה הפיננסי, מטרה חשובה להצלחת המהלך. כמו כן, התוכנית כוללת קיום כנסים כלכליים בין-לאומיים, עם דגש על היתרונות הפיננסיים הטמונים בעיר, במטרה לעודד שיח ציבורי עולמי ולמשוך אנשי עסקים אל העיר.

עיריית תל אביב-יפו פועלת לקדם את מעמדה של העיר בדירוגים בין-לאומיים חשובים, דוגמת The Global Financial Centers Index (לונדון), XILHAU-Dow Jones International Centers Index (שנחאי) ו-Commercial and Financial Research (ניו יורק). במקביל, מתקיימות פעולות לקידום יתרונותיה של תל אביב-יפו כמרכז פיננסי ועסקי בכנסים בין-לאומיים בארץ ובעולם, ויוזמנו עיתונאים כלכליים בכירים לסיקור הפוטנציאל הפיננסי הגלום בעיר.

One Stop Information Portal

עיריית תל אביב-יפו רואה בסיוע לחברות זרות המבקשות לקיים פעילות עסקית בישראל, ובתל אביב-יפו בפרט, יעד מרכזי. לשם כך יוקם מוקד מידע עירוני ראשון מסוגו בארץ, להקמת עסקים בתל אביב-יפו – One Stop Information Portal. מוקד זה יסייע בקידום משקיעים תושבי חוץ המבקשים לפתוח מרכזי פעילות של חברות עסקיות מהעולם, באמצעות קיצור תהליכים והסרת מכשולים ביורוקרטיים הניצבים בפני יזמים בין-לאומיים. כמו כן, ייערכו "מסלולי ביקור" יזומים של אח"מים ואנשי עסקים בכירים מחו"ל - שירות עירוני ראשון מסוגו בישראל – שבהם ייחשפו בפניהם כוחות עירוניים בולטים, במטרה לקדם עסקאות והשקעות פיננסיות.

הנגשת ממשקי שירות עירוניים

עיר גלובלית מתאפיינת בממשק עירוני נוח לכל מבקר בה, גם לזה שלא מכיר את השפה והתרבות המקומיות. עיריית תל אביב-יפו רואה חשיבות גדולה בהנגשת ממשקי השירות העירוניים - החל ממתן מידע ושירותים מקוונים למבקרים וכלה בשילוט הרחובות – כחלק ממיצוב אופיה הבין-לאומי של העיר.

הגדלת מספר החדרים במלונות

יתרונותיה הניכרים של תל אביב-יפו כעיר של תשתיות נופש ותיירות (אקלים נוח, מגוון מלונות ואתרי בילוי) תורמים רבות למיצובה הבין-לאומי של העיר כמרכז של Business & Pleasure. אחד מיעדי משרד התיירות בתוכנית תל אביב עיר עולם הוא הוספת כ-4000 חדרי מלון לעיר, שישרתו קהל רחב של תיירים ואנשי עסקים ויקלו בכך על המחסור שניכר בשנים האחרונות. במקביל, התוכנית תשים דגש על עידוד מיזמים אלטרנטיביים פופולריים ללינת מבקרים (הוסטלים, חילופי דירות, קאוצ'סרפינג ועוד), שיסייעו במציאת אופציות לינה זולות ויעודדו את בואם של תיירים ממגוון רחב של סקטורים. במסגרת זו, יוסרו חסמים פנים-עירוניים וביורוקרטיים במטרה לקדם יוזמות תיירות שונות של משקיעים.

מרכז תרבות בין-לאומי

תל אביב, העיר העברית הראשונה, היא עיר ייחודית מבחינות רבות. כעיר עולם, עליה למנף את נכסיה העירוניים והתרבותיים הייחודיים (מוזיאונים, תיאטראות, אתרים היסטוריים, שטחים ציבוריים ועוד) ולהנגישם לקהל בין-לאומי, מבלי לפגוע בערכיהם המקומיים ובזהותם האותנטית. תרבות מקומית צריכה לנבוע מכוחות מקומיים, וייחודיותה היא-היא שהופכת את העיר הגלובלית למוקד משיכה אותנטית^{[דרוש מקור]}. עוצמתה של התרבות התל אביבית נשענת על מספר נכסים ייחודיים: חיי תרבות ואמנות תוססים, חיי לילה, רצועת ים ארוכה ויפה, אתרים היסטוריים, מסורת ארוכה של אירועי חוצות המוניים - וטמפרמנט ים-תיכוני של תושבי עיר שלא נרדמת.

שנת האמנות

פתיחת הבניין החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות, בשנת 2012, הוא אירוע בעל חשיבות מכרעת במיצובה של תל אביב-יפו כעיר עולם. הבניין החדש הוא אייקון אדריכלי חדשני, בתכנונו של פרופ' פרסטון סקוט כהן, המורכב מ-430 צלעות בטון שונות המעניקות לו מראה ייחודי. הבניין (ע"ש שמואל והרטה עמיר) עתיד לארח תערוכות מתחלפות מהעולם לצד תערוכות קבע, בהם תערוכה הפורשת לראשונה 100 שנות אמנות עברית. עם פתיחתו של הבניין יושלם תכנונו של מתחם התרבות ע"ש גולדה. לרגל הפתיחה תתקיים "שנת אמנות" במערכת החינוך העירונית, בקהילה, במרחב הציבורי ובאקדמיה.

סטודנטים זרים ופעילות אקדמית

תל אביב-יפו היא עיר אוניברסיטאית עוד מימיה הראשונים (כשגימנסיה הרצליה הייתה לבה הפועם), בה פועלים כיום מוסדות לימוד מצוינים. העוצמות האקדמיות, כמו אלו הפיננסיות והתרבותיות של Greater Tel Aviv, מרוכזות ברחבי המטרופולין. תוכנית תל אביב עיר עולם רואה חשיבות עליונה בהנגשת מוסדות אלו לסטודנטים זרים, ובהעמקת ועידוד השיח המחקרי על אודות תל אביב-יפו כעיר עולם – כחלק מפעילות השלוחה הישראלית של מכון המחקר לערי עולם GaWC. עיריית תל אביב-יפו פועלת להכפיל את מספר הסטודנטים הבינלאומיים בעיר מ2,000 סטודנטים ל5,000 סטודנטים תוך חמש שנים. הגדלת מספר הסטודנטים הזרים הלומדים בעיר ובמטרופולין היא גם יעד לאומי בהובלת משרד ראש הממשלה, משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה, המבקשים לעודד הגירה אקדמית וליצור תוכניות לימוד רב-שנתיות שיביאו להגעתם של סטודנטים זרים, כנהוג בערי עולם אחרות דוגמת פריז ולונדון.

חיי לילה

התל אביבים אוהבים לבלות, ובליינים מכל העולם רואים בתל אביב את בירת חיי הלילה של המזרח התיכון . ברים, מסעדות, מועדונים ומרכזי קניות מסביב לשעון מספקים תשתית משמעותית לעיגון מעמדה הבין-לאומי של תל אביב-יפו. עיריית תל אביב-יפו תספק עידוד ותמרוץ למוסדות בתחום הפונים לקהל בין-לאומי. כדי לעורר תשומת לב עולמית, צפוי להיחנך אירוע שנתי (מדי אוקטובר) שיחשוף וינגיש בפני קהילת הבליינים בעולם את סצינת חיי הלילה התל אביבית.

עידוד יוזמות חינוכיות

הצלחת תוכנית תל אביב עיר עולם תלויה, בראש ובראשונה, באוכלוסייה המקומית, ובמיוחד בדור העתיד. לשם כך מתוכננים פרויקטים ותוכניות לימוד בשיתוף בתי ספר מתל אביב-יפו ומהעולם, בהם יוטמעו ערכי העיר הגלובלית. כאלף שליחים שיוצאים מדי שנה מטעם העיר - בהם בני נוער, נגנים, אמנים ונציגי תנועת הצופים – הם שגריריה של תל אביב-יפו, וביכולתם להפיץ את ערכיה הפלורליסטיים בעולם. לשם כך תינתן להם הכשרה לאומית ועירונית שבמרכזה ערכי העיר הגלובלית.

עידוד יצירה וחשיפה עולמית

צביונה הייחודי של תל אביב-יפו משתקף גם בסרטי קולנוע ובהפקות טלוויזיה מקומיות ובין-לאומיות. עיריית תל אביב-יפו מבקשת לעודד הפקות המצטלמות ברחבי העיר, באמצעות הסרת חסמים, הנגשה ונתינת תמריצים ליוצרים מהארץ ומחו"ל. מיצובה הבין-לאומי של העיר יתבצע גם באמצעות אירוח אירועי תוכן גדולים המשודרים לכל העולם, וקיום אירועים המוניים שימשכו תיירים.

חוף הים

בהמשך לפרויקט שהחל בשנת המאה, יתקיימו אירועי מיתוג ותוכן בבירות עולמיות, שמטרתן להפיץ את רוחה ותרבותה של העיר דרך הנכס הטבעי היקר ביותר שלה – חוף הים התל אביבי. בתל אביב-יפו עצמה יתקיימו אירועים שיהפכו את החוף לאטרקציה תיירותית: מופעים, טורנירים של כדור עף חופים, ירידים ועוד. בדומה לשדרת לה רמבלס בברצלונה, תהפוך טיילת להט בשבתות של חודשי הקיץ למתחם סגור לתנועת מכוניות, בו מתקיימות פעילויות שונות.

העיר הלבנה

ערך מורחב – העיר הלבנה

שלושה צירים במרחב העירוני יוצרים בלב העיר העברית הראשונה משולש היסטורי, מתחם מורשת (Heritage Mile) ישראלי שמקפל בתוכו את תולדות הארץ, המדינה והשפה העברית. מדרום נמצא מתחם תחנת הרכבת (הציר ההיסטורי) ששימש את עולי הרגל בדרכם לירושלים וסימל את פיתוח התחבורה, הכלכלה והמסחר בארץ ישראל. ממזרח נמצאות שדרות רוטשילד (הציר הלאומי), שלאורכן כמה מאתרי המורשת המרכזיים בתולדות הציונות והתרבות העברית המתחדשת: היכל העצמאות (בית דיזנגוף), מוזיאון ההגנה (בית אליהו גולומב) ואתר הגרלת המגרשים של שכונת אחוזת בית. מצפון נמצאים בית ביאליק, בית רובין ובית העיר (הציר התרבותי), שמסמלים את תחיית השפה העברית ואת כינונם של המנגנונים העירוניים, וכן פנתיאון העיר (בית העלמין טרומפלדור). מטרתה של תוכנית תל אביב עיר עולם היא ליצור מתחם מורשת עירוני-לאומי בין שלושת מוקדים אלה, שיסייע במיצוב תדמיתה של העיר הלבנה כאתר מורשת עולמי.

העיר שחיה בחוץ

חלק ממאפייני העיר הגלובלית טמון במסורת של אירועים המוניים המזוהים איתה והמושכים אליה קהלים מהעולם. שלושה מהם הם בעלי פוטנציאל גבוה לקהל בין-לאומי: "לילה לבן", מודל ייחודי של מפגש בין תרבות רחוב לתרבות גבוהה, המתקיימים מדי שנה לציון הכרזת אונסק"ו על העיר הלבנה כאתר מורשת עולמית; מרתון תל אביב, אחד מהמרתונים היחידים בעולם שמתקיימים הן ברחובות והן לאורך רצועת ים טבעית; ומצעד הגאווה של קהילת הלהט"ב. אירועים אלו אינם תלויי-שפה ומאפשרים חיבור בלתי אמצעי של קהלים רחבים. לצדם, יתקיימו אירועי חוצות אטרקטיביים, כמו מופעי אופרה בפינות שונות בעיר, יוזמה שעתידה להתקיים בעונת הקיץ.

תרבות יהודית

העיר העברית הראשונה היא עיר פלורליסטית ובה בתי כנסת, כנסיות ומסגדים השוכנים בשלום זה לצד זה. עיריית תל אביב-יפו רואה בפלורליזם של העיר כוח-משיכה משמעותי בעבור קהלים בין-לאומיים המבקשים להיחשף לפניה של היהדות הפלורליסטית: בתי כנסת שכונתיים, מרכזי קבלה, יוזמות קהילתיות (קבלת שבת, תיקון ליל שבועות) ועוד. התוכנית תעודד ותטפח גם יוזמות שיסייעו בחיבור עולים חדשים ומהגרים למורשתה היהודית של העיר.

יפו

עיריית תל אביב-יפו מזהה ביפו, ה–Old City של תל אביב, נכס בעל כוח משיכה בין-לאומי, בדומה לעיר העתיקה בירושלים ולמתרחש בערים גלובליות רבות בעולם. יפו מבטאת אותנטיות, שורשיות עמוקה לסביבה ולמרחב הים-תיכוני, פלורליזם, רב-תרבותיות ודו-קיום. היא ההיסטוריה של תל אביב. היא נכס גלובלי שעדיין לא הגיע למיצויו השלם. סביב תפיסה זאת יפותחו מודלים תרבותיים להעצמת מיצובה של העיר.

עיר עולם גאה

עיריית תל אביב-יפו רואה בקהילה הלהט"ב כוח מוביל ותוסס שמחובר לחיי העיר ותורם לעיצוב דמותה של תל אביב-יפו בעולם כעיר של סובלנות ופתיחות. הקהילה הגאה לא רק מובילה טרנדים, אלא גם מזהה מגמות עכשוויות ומושכת אל העיר קהלים בין-לאומיים מגוונים. היא נכס עירוני חשוב, כמו בניו יורק, בלונדון ובברצלונה.

חנויות קונספט ומרצ'נדייז

שיווק מוצרי מזכרת וממורביליה תל אביביים משקפים את תפיסת המותג התל אביבי כגורם משיכה בין-לאומי. לשם פותח וישווק ליין מוצרים הנושאים את סמל העיר ומבטאים את האהבה לתל אביב-יפו.