משתמש:H. sapiens/Flynn effect
אפקט פלין הוא עלייה משמעותית וארוכת-טווח בתוצאות מבחני אינטליגנציה גבישית ונוזלית, כפי שנמדדו במדינות רבות ברחבי העולם, מאז שנות ה-30 לערך ועד היום. בשיטה המקובלת עוברים תוצאות מבחני מנת משכל (IQ) תקנון על פי מדגם של הנבחנים, באופן שהממוצע שלהם נקבע ל-100 נקודות IQ וסטיית התקן ל-15 או 16 נקודות. בכל פעם שמבחני IQ עוברים עדכון, הם מתוקננים שוב באמצעות מדגם אקראי חדש של נבחנים, שהם בדרך כלל צעירים יותר מנבחני המבחן הקודם, והתוצאה הממוצעת שוב מוגדרת כ-100 נקודות. עם זאת, כאשר הנבחנים החדשים עוברים את המבחן הישן, כמעט תמיד ממוצע הציונים גדול באופן משמעותי מ-100 נקודות.
העלייה בציונים נמשכת באופן רציף וליניארי מאז מבחני מנת המשכל המוקדמים ביותר ועד ימינו. עבור מבחן הצורות של רייבן, מחקר שפורסם בשנת 2000 בדק את העלייה בתוצאות נבחנים שנולדו במשך תקופה של מעל מאה שנה בדה מוין שבארצות הברית, ובנפרד בדאמפרי, סקוטלנד. השיפורים היו עקביים מאוד לאורך כל התקופה, בשני המקומות.[1] אפקט דומה של גידול במנת המשכל הנמדדת נצפה גם במקומות אחרים בעולם, אם כי לא באותו הקצב בכל מקום.[2]
מספר הסברים שונים הוצעו לאפקט פלין, כמו גם ספקנות לגבי השלכותיו. שיפורים דומים דווחו בתוצאות מדדים קוגניטיביים אחרים, כגון זיכרון סמנטי וזיכרון אפיזודי.[3] לפי מחקר שנערך לאחרונה ייתכן שהשיפור בתוצאות כבר פסק לפחות בכמה מדינות מפותחות, מה שאולי גורם לצמצום הבדלי מנת-משכל בין מדינות[4] בינן לבין מדינות עם ממוצע נמוך יותר של מנת משכל, שבהן השפעת אפקט פלין עדיין נמשכת.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קטגוריה:אינטליגנציה קטגוריה:מבחנים פסיכולוגיים
במחשבה נוספת על הנושא, אולי אני יכול להציע תובנה למה אנחנו נתקעים עכשיו דווקא על סעיף העיסוק.
אני מבין שכבר כמה שנים, עורכים פה עובדים על תבניות שמזריקות לתוך הערכים תוכן מויקינתונים (וממקומות אחרים?), ובעצם לא כפופות לנהלים הסטנדרטים של עריכות בערכים (קוד מקור, תעוד בהיסטוריה של הערך וכו'). אני לא בטוח אם אותם עורכים הרגישו שיש בזה משהו בעייתי, אבל התועלת המיידית מן התוכן תמיד נראתה חשובה יותר. בפרט כאשר זה תוכן הגיוני ומועיל, למשל האוכלוסיה של עיר שמתעדכנת אוטומטית ממסד נתונים חיצוני. ככה הרחיבו את השיטה צעד אחר צעד, לעוד ועוד תבניות ופרמטרים.
כשזה הגיע לדברים כמו "תחום מדעי" בתבנית מדען, אולי תחושת חוסר הנוחות התגברה, אבל התועלת המיידית עדיין נראתה חשובה יותר. בפרספקטיבה הזו, תוספת סעיף העיסוק נראית בסך הכל כמו עוד צעד אחד קטן באותו הכיוון: מה הבעייה שלכם עם טיפה כפילות בערך? זה שווה את תוספת המידע.
אבל הבעייה הספציפית עם "עיסוק" זה שאישים בויקיפדיה (לא רק מדענים, אבל אולי בייחוד מדענים) מוגדרים לפיו, יותר מאשר לפי כל תכונה אחרת. קרל פרידריך גאוס מוגדר בערך שלו כ"מתמטיקאי, פיזיקאי ואסטרונום גרמני". מארי קירי מוגדרת בערך שלה "מדענית פולנייה-צרפתייה". וכו'. לכן עכשיו ויקינתונים פתאום אופוזיציה לערך, ממש בתוך הערך עצמו. אולי היה צפוי שדווקא בנקודה הזו, עורכים כאן יעמדו על הרגליים האחוריות ויגידו: לא בנינו שנים אנציקלופדיה בשביל שעכשיו פתאום ויקינתונים יגדירו לנו מחדש את הערכים.
ועדיין לדעתי, הבעייה המקורית הייתה לבנות את התבניות כך שהמידע החיצוני לא מסתדר טוב עם העורכים האנושיים המקומיים. פתאום אומרים להם: על תתערבו - אתם רק מפריעים למידע מויקינתונים. אבל הבעייה היא החטא הקדמון היה
- ^ Raven John (2000). "The Raven's Progressive Matrices: Change and Stability over Culture and Time" (PDF). Cognitive Psychology. 41 (1): 1–48. doi:10.1006/cogp.1999.0735. PMID 10945921.
- ^ Flynn J. R. (1987). "Massive IQ gains in 14 nations: What IQ tests really measure". Psychological Bulletin. 101 (2): 171–191. doi:10.1037/0033-2909.101.2.171.
- ^ "Flynn effects on sub-factors of episodic and semantic memory: parallel gains over time and the same set of determining factors". Neuropsychologia. 47 (11): 2174–80. בספטמבר 2009. doi:10.1016/j.neuropsychologia.2008.11.007. PMID 19056409.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Richard Lynn and Tatu Vanhanen (2006). IQ and Global Inequality. Washington Summit Publishers: Augusta, GA. ISBN 1-59368-025-2