משתמש:HaShumai/קווים מנחים לשימוש במקורות חלשים

    מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
    Ambox important.svg
    דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
    כדי לדון ולהגיע להסכמות, יש לפנות לדף השיחה.

    (הערת עריכה של איש השום: הרגישו חופשי לבצע שינויי ניסוח בדף זה על פי דעתכם. אני מאמין שעם לגיטימציה לביצוע חופשי יותר של שינויים, נגיע מהר יותר לתוצאה הטובה ביותר)

    המצב הרצוי בוויקיפדיה הוא כזה בו מבססים את כל הטענות על מקורות איכותיים, אולם המצב המצוי בפועל שונה לעיתים, ויש עורכים המאמינים שבידיהם תוכן שראוי לפרסמו גם אם הוא מתבסס על מקורות חלשים יחסית. מטרתו של דף זה לסייע להבין מתי ואיך, והאם בכלל, נכון להשתמש במקורות אלו.

    המפורט להלן בא להרחיב את התוכן המופיע כאן, ולא להחליפו (הערת עריכה של איש השום: אולי תוכן זה ייכנס כפרק באותו דף מדיניות, ואז משפט זה יהיה מיותר).

    במקרים שבהם כותבים על נושאים שנויים במחלוקת (כמו פוליטיקה, דת ואמונה וכיוצא בזה) מומלץ לפעול לפי כללי האצבע הבאים: (א) ככל שהנושא יותר שנוי במחלוקת – רצוי בדרך כלל להתבסס על מקורות מגוונים יותר לפני הכתיבה; (ב) ככל שהנושא יותר שנוי במחלוקת – כך מוטב לבסס את הכתוב על מקורות איכותיים יותר.

    מקורות עיתונאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    כתבות שמקורן באתרי חדשות – הגם שהן סובלות לעיתים רבות מחסרונות רבים – יכולות להיות לגיטימיות לאזכור וייחוס, זאת בהיעדר מקורות טובים יותר לתוכן. לפיכך, בעת שימוש בהן כמקורות יש להפעיל שיקול דעת ולקחת בחשבון בין היתר מספר דגשים.

    ראשית יש לזכור שבמקרים רבים כתבים מפרסמים תוכן שקיבלו מצד שלישי, בעל עניין כלשהו אותו הוא מעוניין לקדם, ולעיתים מפרסמים תכנים אלו בלי סינון רב. תופעה זו נפוצה בחדשות העוסקות לפוליטיקה (שם התוכן מגיע במקרים רבים מגורמים פוליטיים מוטים), כאלו העוסקות בכלכלה (שם התוכן מגיע במקרים רבים מחברות להן אינטרס מסחרי), כאלו העוסקות בטכנולוגיה (במקרים רבים התוכן מגיע מחברות הטכנולוגיה) ובמקרים נוספים. גם אם ישנם מקרים רבים בהם הכתבה היא בפועל יזמה של הכתבה, התיאור הנ"ל רווח ונפוץ ויש להתייחס באופן ביקורתי למידע מאתרי חדשות, וטוב נעשה אם נשאל את עצמנו מי אולי הגורם האינטרסנטי מאחורי הכתבה המסוימת. טיפ: במקרים רבים בעל האינטרס הוא האדם המצוטט או המרואיין בכתבה, כך שאם כתבה שעוסקת בשינוי בשוק הסלולר מצטטת בהבלטה תגובות של מנכ"ל חברת סלולר, נקודת הנחה סבירה תהייה שאותה חברה שלחה את הכתבה לעיתונאי, שביצע בה מספר שינויים ופרסם אותה. ראיונות לעיתים מוזמנים על ידי גורמי יח"צ ואף ממומנים על ידי מושא הראיון, ויש לקרוא תוכן בראיון באופן ביקורתי, כפי שהייתם קוראים תוכן שיווקי.

    הנחיות:

    • להיזהר ממידע מסחרי מפרגן – בעקבות האמור לעיל, מקורות עיתונאיים שטוענים טענות מפרגנות לטובת חברות מסחריות – למשל, שחברה מסוימת היא "בין המובילות בתחום", "חלוצה בתחום", "הראשונה בישראל שעשתה X" ועוד – במקרים רבים יתבססו על מידע שהגיע מהחברה עצמה מבלי לאמת אותו, ולכן יש להיזהר בהתבססות על מקורות עיתונאיים בשביל טענות יוצאות דופן מסוג זה, ולא לקבל אותן אם יש מקור סביר שסותר אותן. כן סביר יותר להתבסס על מידע מהסוג שהיינו משתמשים גם באתר החברה כדי לבדוק: מספר עובדים, שנת הקמה, מספר סניפים, ופרטים טכניים ולקוניים, אם כי יש לזכור שאלו עדיין מקורות חלשים, ואם יש סיבה לפקפק באחד מנתונים אלו, למשל, יש מקור אחר שלפיו מספר העובדים דווקא נמוך יותר, או שהארגון ותיק פחות, נקודת המוצא היא שהפרטים שמסר הארגון על עצמו מנופחים ויש להעדיף את המקור המינימליסטי יותר (או, אם יש כזה, את המקור האיכותי יותר). המצב שונה אם הכתבה מספקת נתונים ספציפיים ולא ססמאות, למשל, אם כתוב בכתבה "החברה 'שוקי' מובילה בתחומה עם 40% מנתח השוק, ואחריה חברת 'מוקי' עם 20% מנתח השוק", ניתן להשתמש בנתונים המספריים שלרוב כן יהיו מדויקים (כל זמן שאין סיבה לפקפק ממקור סותר). סייג נוסף הוא מקרה בו הכתבה יוצאת בבירור נגד חברה מסחרית, ואז החשש לניפוח יח"צני של המידע קטן יותר.
    • עובדות ולא דעות – בתקופתנו הגבול בין עובדות לדעות בעיתונות מטושטש במקרים רבים ועלינו לקרוא בתשומת לב רבה כדי להפריד ביניהם. יש להתבסס על כתבות עיתונאיות אך ורק בנוגע לעובדות המוזכרות בהן, ולא מילימטר אחד מעבר לכך. יש להימנע מהכנסת דעות של כתבים, פרשנויות, כל מה שקשור למסקנות הנגזרות מאותן עובדות, וניתוחים של תחומים שבהם אינם בקיאים. למשל, אם כתב ללא השכלה אקדמית משער, למשל, על יעילות של חיסון או על השפעות של משבר אקלים, אין סיבה להניח שיש לדעתו בנושא חשיבות רבה מזו של טוקבקיסט אקראי או עורך כלשהו בוויקיפדיה הכותב את דעתו. יש להתמקד בעובדות עצמן (למשל, בהתאם לדוגמאות אלו, תיאור עובדתי של מה שקרה בפועל עם החיסון או התופעה האקלימית שקרתה בפועל) או ציטוט מומחים שהכתב מספק. כלומר, אם כתב מצטט גורם סמכות כן מותר להתבסס על אותו הגורם המצוטט (אולם אם זה המקור היחיד שמתבססים עליו, יש לסייג ולהכניס את המידע כעמדה של מקור הסמכות, דוגמת, "על פי ראש מחלקת היולדות של איכילוב, זריקת כוחות העל מגנה על תינוקות מפני מחלות וכוחות רשע"). אם כתב טוען שמידע משמעותי נמסר לו על ידי מקור רלוונטי, אפשר באותו אופן להסתמך על כך, למשל, "בעיתון 'חדשות הבוקר' פורסמה עדותו של מקור פנימי ממשרד החוץ".
    • מגוון מקורות – כדי לנטרל הטיות למיניהן[1], בעת שימוש במידע המדווח בכלי תקשורת, רצוי מאוד להתבסס על יותר ממקור אחד בודד, למשל, שימוש במספר כלי תקשורת שונים ומגוונים בסגנונים.
    • העדפת המקור – יש להעדיף את המקור על פני דיווח המציג את שנאמר בו, למשל, קישור למאמר מחקרי עדיף על פני דיווח עיתונאי המציג את תמציתו, וכנ"ל מוטב להסתמך ישירות על פסק דין או על נאום ולא על כתבה המסקרת אותם, מכיוון שבמקרים רבים המידע בכלי התקשורת מאבד מדיוקו.
    • כותרת אינה מקור – בעוד הכתבים כותבים את הכתבה עצמה, הכותרת נקבעת על ידי עורך, שהשיקולים שלו שונים משיקולי עריכת אנציקלופדיה, וכך למשל לפעמים מנוסחת באופן מטעה משיקולי מערכת דוגמת "קליק בייט". במקרים רבים המידע בכותרת אינה נכון, מסולף או מנופח, ואין להתבסס על הכותרת עצמה אלא על הנאמר בכתבה עצמה.

    רשתות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

    באופן כללי נחשבות הרשתות החברתיות למקור חלש, ובאופן כללי לא נתבסס על תוכן שמקורו ברשתות אלו, למעט מספר סייגים:

    • העתק של תוכן ממקור איכותי יותר – ניתן, למשל, לקשר למהדורת חדשות שערוץ חדשות מפרסם ברשתות החברתיות, כדי להסתמך על מה שנאמר במהדורה, או לקשר למאמר ששיתף מומחה ברשת החברתית שלו. עם זאת יש להיזהר מתוכן שעלול לעבור מניפולציה – למשל, אין להתבסס על טקסט מודבק שנטען שהועתק מכתבה כלשהי, או על תמונה שמקורה לא ידוע וייתכן שנערכה – כאשר אלו מתפרסמים שלא בידי הגורם בר הסמכא, כלומר, בהתאמה לדוגמאות, לא על ידי ערוץ החדשות עצמו או על ידי המומחה עצמו.
    • עדות עצמית – אם פלוני מעיד על עצמו דבר מה לקוני וטריוויאלי, למשל, שהתחתן, או גר בעיר מסוימת, אפשר להתבסס על עדותו האישית כל זמן שאין מקור טוב יותר שסותר זאת. אין להתבסס על עדות עצמית בפרטים שאינם טריוויאליים, למשל, אם פלוני טוען שהצטיין באוניברסיטה, שהיה הראשון בישראל לעשות דבר מה, או כל פרט שנוגע להישג כלשהו. לפרטים אלו יש לחפש מקורות מידע מהימנים יותר, זאת מכיוון שכאשר מדובר בידוענים לעיתים מידע כזה נכתב גם בסיועם של אנשי שיווק ויח"צ שלהם דיוק בפרטים פחות חשוב מלנו.
    • עדות מצולמת – אם נטען דבר מה, למשל, שאירע דבר מה בעת משחק כדורגל, אולם יש תיעוד שביצע בשטח מישהו שבהכרח נמצא במקום הנכון (למשל, שחקן כדורגל שהשתתף במשחק, או אוהד שבצילומיו ניתן לראות את הקבוצות המתאימות), שסותר את הטענה, אפשר להתבסס בזהירות על תיעודים אלו, תוך סיוג מתאים דוגמת "נמסר כי האירוע עבר ללא אירועים אלימים, אולם תיעודים מהשטח שהועלו לרשתות החברתיות הציגו תמונה שונה". יש לשים לב למקרים בהם לא ברור אם מקור התיעוד מהמקום הנכון, בהמשך לדוגמה למעלה, ניתן להשתמש בצילום של הקהל ממשחק כדורגל אחר, או בדוגמה אחרת מוכרת, ניתן להשתמש באותה תמונה של בית מופצץ עבור עשר הפגזות שונות. לכן אם אין אינדיקציה ברורה לנוכחות באירוע הרלוונטי, לא ניתן לדעת בוודאות אם אלו תיעודים שיצאו מהקשרם.
    • כאשר כותבים על דבר שקורה ברשתות החברתיות – אם ברצוננו לכתוב בערך שפלוני כתב דבר מה משמעותי ברשתות החברתיות, קישור לדבריו בהחלט רלוונטי. כנ"ל אם רוצים לטעון שנושא מסוים הוזכר ברשתות החברתיות וכדומה (אם כי לא תמיד מידע זה רלוונטי לערך, אך עדיין, עצם השימוש בקישור לרשתות החברתיות לשם כך לגיטימי).
    • שימושים רשמיים – בלי קשר לאיכות המקור, אין שום מניעה לקשר בפרקי הקישורים החיצוניים לחשבונות הרשתות החברתיות של מושאי הערכים, ואזכור זה אף מקובל.

    הערה נוספת: חשבונות של כתבים אינם מקורות אמינים כשלעצמם, מכיוון שללא כובעם כעיתונאי במקרים רבים יתנסחו באופן אחראי וזהיר פחות ברשתות החברתיות, בכובעם כאדם פרטי מהיישוב, עם דעות ומחשבות אישיות שאינם קשורים בהכרח לעובדות שדווח עליהן (ראו בפרק המתייחס למקורות העיתונאיים). יש להימנע מהתבססות על תוכן בחשבונותיהם ברשתות החברתיות ולהעדיף על פני זאת שימוש בתוכן שהם מפרסמים באופן מסודר בגוף התקשורת לו הם שייכים, זאת תוך הקפדה על הכללים מן הפרק הקודם.

    יוטיוב ופלטפורמות וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

    הדבר החשוב ביותר במקורות אלו הוא מי הדובר. אם מדובר באדם שאינו בעל רקע אקדמי לתחום הרלוונטי, או בעל תפקיד רשמי (למשל, אלוף פיקוד המתראיין על המתרחש תחת אחריותו), אין להתבסס על דבריו כלל, זאת מכיוון שביוטיוב אין שום סינון של ממש וניתן להעלות סרטון שיכיל גם מידע שקרי במאת האחוזים.

    אם מתבססים על דבריהם של מומחים לתחום או בעלי תפקיד רשמי כדי לספק הערכות לניתוחים כלשהם, יש לזכור להביא את הדברים בשם אומרם ולסייג בהתאם (לדוגמה, "על פי הארכאולוג ישראל פינקלשטיין").

    הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]